קרין מאיר רובינשטין ה' ניסן התשפ"א

שילוב הציבור החרדי בתעשיית ההייטק בישראל – חובה לאומית

מדינת ישראל ביססה את מעמדה כאחת ממעצמות ההיי-טק המובילות בעולם. רבים טוענים – ואני אחת מהם – שזו תוצאה של מצוינות המשאב האנושי שיש לנו בארץ.  עם זאת, בשנים האחרונות בכירי תעשיית ההיי-טק הישראלית מוטרדים ממספר סוגיות, שהראשונה והעיקרית שבהן היא סוגיית המחסור בכוח אדם איכותי. כיום יש מספר רב של משרות מקצועיות פנויות ולא מספיק עובדים שיוכלו לאייש אותן, מה שיוצר תסכול רב בקרב המנכ"לים בחברות ההיי-טק בתעשייה הישראלית. על מנת לפתור את המחסור הזה, תעשיית ההיי-טק צריכה להשקיע בשילובה של החברה החרדית, שלה משאבי אנוש שטרם מוצו כל צורכם.

בשנים האחרונות אנו עדים לגידול של 52% בשיעור החרדים העובדים בתעשייה ולצמיחה משמעותית של קרוב ל-100% במספר החרדים הלומדים לימודיי היי-טק. אני משוכנעת כי אנו נמצאים בפני הזדמנות בעלת פוטנציאל אמיתי לשילוב האוכלוסייה החרדית בתעשייה. מדו"ח ההיי-טק החרדי שהגשנו השנה לנשיא המדינה עולה כי  מספר השכירים החרדים המועסקים בהיי-טק עומד כיום על 9,700, שהם כ-3% מכלל העוסקים בתחום. רוב מוחץ של החרדים העובדים בהיי-טק הם מתחת לגיל 28 – מה שמצביע על זינוק מהיר של מאות אחוזים בשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית הצעירה. כמו כן, שיעור הנשים העובדות בהיי-טק מתוך כלל הנשים המועסקות במגזר החרדי עומד על כ-5%, ומשתווה כמעט לשיעור הנשים הלא חרדיות המועסקות בתחום שעומד על 6.5%. לפי סקר תעסוקת החרדים בהיי-טק, כ-75% מהמשיבים מצאו עבודה בתחום. מרבית המשתתפים שמצאו עבודה השתלבו כעובדי חברה שתנאי העסקתם משופרים בהשוואה לעובדי חברת קבלן.

אלא שלמרות הנתונים המעודדים, קשה להתעלם מכך שרק 20% משתלבים בחברות היי-טק בין-לאומיות – מה שאומר שהמצב הנוכחי לא מספק מענה למחסור הקיים בקרב המשרות הבכירות.

לפי דו"ח ההיי-טק החרדי אחוז האקדמאים וההנדסאים החרדים עומד כמעט על 10% מכלל הלומדים למקצועות ההיי-טק בישראל. בשנת 2018 למדו במוסדות להשכלה גבוהה כ-1,417 סטודנטים חרדים את מקצועות ההייטק – גידול של כ-35% בהשוואה לשנת 2014. גם מספר ההנדסאים החרדים בתוכניות השונות כמעט והכפיל עצמו תוך 4 שנים. כיום יש מגוון רחב של מסלולים ואפשרויות ללימודי ההיי-טק, בין אם לימודים אקדמיים ובין אם חברות השמה להיי-טק. בנוסף, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות הגיש לראשי המפלגות מסמך מדיניות לאומית בתחומי החדשנות, ההיי-טק ומדעי החיים. המסמך מקדם תחומים ומהלכים רבים, והחשוב בהם הוא הרחבת המאמצים לשילוב אוכלוסיות מגוונות, בהן גם המגזר החרדי, בתעשיות המתקדמות. חברות ההיי-טק נרתמו למשימה ומוכנות להשקיע משאבים רבים על מנת להתאים את התשתיות השונות לשילוב הציבור החרדי במטרה לתת סביבה נוחה לאורח החיים החרדי.

אני מאמינה שכל קבוצה יכולה וצריכה לשמור על ייחודה, על תרבותה ועל אורחות חייה. דווקא עכשיו, בעת עיצומו של משבר כלכלי ותעסוקתי חריג שאנו חווים כבר למעלה משנה, יש צורך ממשי בשילוב קבוצות שונות מהאוכלוסייה בענף שרק ממשיך לצמוח ולהתקדם אל עבר העתיד. שילוב הכוחות בכלכלה ובהיי-טק חיוני על מנת לשמור על ישראל כאומת החדשנות וכמובילת חדשנות עולמית.

אני גם מאמינה שתעשיית ההיי-טק הישראלית משמשת דוגמה לכלל שוק העבודה בארץ, וחובתנו היא להשתמש בכוח הזה כדי להשפיע גם על החברה הישראלית כולה. הציבור  החרדי הוא חלק בלתי נפרד מהחברה, לכן שילובו בשוק העבודה הוא אינטרס כלל ישראלי. בין היתר עלינו לוודא שכשאזרח חרדי בעל השכלה רלוונטית מתמודד על משרה בהיי-טק, הוא לא יופלה לרעה בהשוואה לעמיתיו רק בשל היותו חרדי.

אני קוראת לכלל חברות ההיי-טק לפתוח את דלתותיהן לציבור החרדי וליהנות מכוח אדם איכותי בעל רצון ומוטיבציה גבוהה.

 

הכותבת היא מנכ"לית ונשיאת 'האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות'

אלא שלמרות הנתונים המעודדים, קשה להתעלם מכך שרק 20% משתלבים בחברות היי-טק בין-לאומיות.