עו"ד רחלי אדרי-חולתא י"ד אב התשפ"ב

 

'אובר' היא ענקית תחבורה הפועלת בעשרות ערים ברחבי העולם ומיליונים נהנים משירותיה. אך השירותים שהיא מציעה הביאו גם לפגיעה דרמטית בשירותי ההסעות המסורתיים. בישראל, עד עתה, כשלה אובר בניסיונותיה להיכנס לשוק המוניות המקומי. אולם לאחרונה, בעקבות הדלפת הענק של מסמכים בעיתון הגרדיאין, לה שותף גם גוף התחקירים הישראלי 'שומרים', נחשפה השיטה האגרסיבית של 'אובר' והמהלכים שביקשה לקדם בישראל יחד עם בכירים במערכת הממשל.

הדלפת הענק של תכתובת ומיילים שעברו בין שרתים ממשלתיים לכתובת מייל פרטיות, ודרישתם הכתובה של אנשי החברה לעובדים בכירים במדינה לעבור להתכתבות דרך שרתים פרטיים, העלתה סוגיה עקרונית המטרידה מאוד ביחס לשימוש שעושים בכירים בשירות הציבורי בכתובת דוא"ל פרטיות לעיתים מתוך נוחות ולעיתים מתוך כוונה שאלו יהיו להם ל'עיר מקלט', עקב אי תחולת חוק חופש המידע.

***

בישראל אין כללים ברורים ביחס לחובת עובדי ציבור לקיים תקשורת רק באמצעות מערכות מידע ארגוניות, למעט הנחיות גנז המדינה הדורשות התנהלות מסוימת לצורך זיכרון ארגוני ולהפקדת חומרים בארכיון המדינה, וגם אלו לא הצליחו למנוע גריסתם, על פי החשד, של חומרים במהלך חילופי השלטון בין ממשלת נתניהו לבנט, וזאת בשונה למשל מהמצב הקיים בארה"ב, שכעת סוערת בעקבות פשיטה שנערכה על ביתו של דונלד טראמפ בפאלם-ביץ' פלורידה, עקב החשד שלקח עימו מסמכים השייכים לבית הלבן ולארכיון הלאומי.

בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע, הציג עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפטי ציבורי בלשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה חוות דעת המבקשת לבחון היכן נמצא המידע, ומבקשת מהעובד לתעד, לפי שיקול דעתו, מידע שהאינטרס הציבורי מצדיק את תיעודו במערכת המידע הממשלתיות. הניסיון מלמד כי מידע זולג בין מכשיר הטלפון למחשב, ומידע רב וחשוב נמצא היום דווקא במכשיר הנייד – הצבת מחסום בשער הכניסה, כפי שעושה זנדברג בבואו לבחון "האם המידע מצוי בידי הרשות" היא עמדה מיתממת המתעלמת מהעובדה שבישראל, בשונה ממדינות אחרות, אין חקיקה עדכנית המסדירה את האופן הנכון לניהול מידע ארגוני, מהו מידע שחובה לשמור ולתעד ומה הדין כשמידע בעל ערך ציבורי זולג לפלטפורמות פרטיות, כמו למשל בפרשת המיילים הנודעת של הילרי קלינטון, או כאשר עולה חשד כי מידע נלקח שלא כדין על ידי נשיא לשעבר.

במקום שבו יש כללים ברורים כיצד לנהוג במידע בעל אופי ציבורי, ישנו גם מחיר גבוה כאשר נחשפת התנהלות לא תקינה מסוג זה. המסמכים שנחשפו בפרשת אובר רק מחזקים את אותו חשש שמערכות המידע הפרטיות יהפכו אט-אט ל"עיר מקלט" נפרדת ולא מתועדת הרחק הרחק מעינו הפקוחה של הציבור.

הכותבת היא מנכ"לית התנועה לחופש המידע