במדינת ישראל גדלים היום יותר מחצי מיליון תינוקות בגילי 3-0. מתוכם, כ-25 אחוז מתחנכים במסגרות מפוקחות – מעונות היום ומשפחתונים, והיתר במסגרות פרטיות.
בשנים האחרונות עלתה לדיון הציבורי איכות הטיפול במעונות ובמשפחתונים בעקבות אלימות נוראית שחוו עוללים חסרי ישע במסגרות. היו שחשבו ש'חוק המצלמות' שהביא להתקנת מצלמות בכל מוסד חינוכי המטפל בילדים, כמו גם הגברת האכיפה והענישה, הוא הפתרון למגפה, אך בפועל, חדשים לבקרים מתפרסמים סרטונים קשים, ממקומות שונים, שמוכיחים שאף שמדובר בצעדים הכרחיים, המצלמות לבדן אינן פתרון.
כדי לפתור את העניין עלינו לנתח קודם את הסיבות המחוללות את התופעה:
- חוסר היכולת של ילדים בגיל הרך להעביר את החוויות שעוברות עליהם במסגרת החינוכית. מתברר, כי גם כאשר הילד נכנס בשמחה למסגרת החינוכית, אף שמדובר בסימן חיובי, אין בזה כדי להוכיח שהכל בסדר. כפי שפורסם, גם במקרי התעללות קשים ביותר, הילדים באו בשמחה לגן מכוח ההרגל ולא בהכרח בגלל החוויות העוברות עליהם במהלך היום.
- עומס ושחיקת הצוות האמון על הטיפול בילדים. דווקא בעבודה עם חתך הגילים הקשה ביותר, ימי החופשה הם המעטים ביותר במהלך השנה ותנאי ההעסקה והשכר הם הנמוכים ביותר ללא קידום משמעותי, ללא שנת שבתון וללא תנאים של עובדי מדינה.
מניסיוני, רוב המטפלות באות לעבודה בתחושת שליחות ואהבה גדולה לילדים ולמקצוע כשהן סובלות מהשם הרע שיצא להן בגלל מיעוט. אך עדיין, במקרים רבים, כוח העבודה הפונה לעבודה במסגרות הגיל הללו, הוא כזה שלא היינו רוצים שיטפל בילדים בשנים הכי קריטיות בעיצוב אישיותם, כשהם לא מוגנים והכי חשופים לפגיעות. דווקא בתקופה הזאת, הילד מעביר את רוב שעות היום עם צוות קשה יום ללא הדרכה חינוכית, ללא פיקוח ראוי וללא יכולת מעקב אמיתית.
ברמה המערכתית, הפתרון הוא השקעה וייקור התפקיד הכל-כך חשוב הזה על ידי הצמדת שכר המטפלות לשכר הגננות בחינוך הממלכתי. רק כך יהיה ניתן להעלות את רף הדרישות לעובדים איכותיים יותר, עם מוטיבציה ותחושת שליחות – שהם התנאים הבסיסיים להצלחה בעבודה כל כך קשה.
כיום, המצב קשה במיוחד דווקא במעונות היום המפוקחים, כיוון ששכר הלימוד בגנים פרטיים גבוה ב-50% משכר הלימוד שמשלמים ההורים במסגרות המפוקחות.
יוקר המחיה מחייב אותנו כהורים לשלוח את ילדינו הרכים מגיל צעיר מאוד למסגרות, כדי לאפשר לנו לעבוד ולפרנס את ביתנו. חרף זאת ולמרות התשלום הגבוה, המערכת לא דואגת לתת תמורה לאגרה.
למעשה, מדינת ישראל מפקירה את ילדינו בגיל הכי רגיש, והגיע הזמן להחיל ריבונות בשטח ההפקר הזה. הגיע הזמן לייקר את המקצוע החשוב הזה על ידי תנאים ראויים ושכר מכובד, כי רק כך נוכל לשלוח את ילדינו למעונות ולמשפחתונים בבטחה וברוגע.
הכותב הוא מפעיל רשת מעונות יום לגיל הרך