לראות את התמונה הגדולה

אל לה לממשלה לחשוב שאפשר לטפל בבעיות סביבתיות על ידי מס נקודתי כזה או אחר • חובה לקחת בחשבון את התמונה הכוללת

משרדי האוצר והגנת הסביבה מקדמים תוכנית למס קנייה על כלי פלסטיק חד פעמיים, מהלך שיוביל לעד הכפלת המחיר, תלוי עובי ומשקל. המהלך לפי מחקר שעשו המשרדים, אמור להוביל לירידה של עד 40% בשימוש בפלסטיק חד פעמי.

אין ספק שבמדינת ישראל חובה לקדם מהלכים שונים לצמצום השימוש בפלסטיק מבוסס נפט. במקביל, יש צורך להבין לעומק את המחיר הסביבתי וההשפעות השונות של סוגים שונים של פלסטיק ומוצרים שונים. על מנת לכמת את הראייה הרחבה לנתונים בפועל, יש צורך בניתוח מחזור חיים של המוצר משלב כריית חומרי הגלם והפקתם, דרך ייצור, שינוע, הפצה, שימוש, וסוף מחזור החיים של המוצר.

מחקרים רבים נעשו לנסות להשוות בין כלי פלסטיק חד פעמיים לרב פעמיים. רבים מהם מראים שצריך להשתמש בכלים הרב פעמיים עשרות פעמים לפני שהנזק הסביבתי בראייה כוללת באמת פוחת לעומת כלים חד פעמיים. נתונים אלה נכונים עוד יותר כאשר אנחנו עושים שימוש נוסף במוצר החד פעמי.

מהסיבה הזאת, גם במידה ונצליח להפחית את השימוש בכלים החד פעמיים ולגרום לשימוש בכלים רב פעמיים, נצטרך לבחון היטב את המשמעויות הסביבתיות בראייה כוללת.

לדוגמה בקבוק מים, או כוס, העשויים אלומיניום רב פעמי – לעומת השימוש בכוסות חד פעמיות. ##נצטרך להשתמש עשרות ואף מאות פעמים באותו בקבוק אלומיניום רב פעמי לפני ששימוש כזה הופך להיות "סביבתי באמת". ##

כאן כמובן נכנסת שאלת ההתנהגות שלנו. האם נזכור לקחת אותם איתנו? האם לא נאבד אותם בדיוק שבוע אחרי שרכשנו אותם? זאת עוד לפני שהתחשבנו בעלות הסביבתית של שטיפה לא יעילה של כלי אוכל יומיומיים, ובייחוד בישראל, שעושה שימוש נרחב בהתפלת מים; טביעת הרגל הפחמנית של מי הברז אצלנו גדולה מאוד לעומת מדינות רבות.

מעבר לכלים רב פעמיים יכול בהחלט להפחית את הפסולת ובעיית המיקרו פלסטיק בישראל, אולם לעומת זאת, ייתכן ויגביר בתנאים מסוימים את הזיהום והפליטות במדינה בה מייצרים את הכלים הרב פעמיים לדוגמה.

תהליך של גמילה מפלסטיק חד פעמי צריך להיות משולב: לצד עידוד הפחתת שימוש על ידי העלאת המחיר ו'הפנמת' המחיר הסביבתי האמיתי של ייצור ושימוש בכלים אלו, יש להגביר את מערך המחזור הייעודי של סוגי הפלסטיק השונים ויצירת ערך כלכלי למחזור בישראל.

• • •

היה כדאי להתחיל בפיילוט ניסיוני להפרדת הכלים החד פעמיים ואיסופם בפחים ייעודיים, תוך בניית תשתית מתאימה לאיסוף ומחזור סוג הפלסטיק ממנו עשויים הכלים. במידה והכמויות שנאספות קטנות מדי, התהליך אינו כלכלי – והרבה מהפסולת מוצאת את עצמה חזרה במטמנה. במקביל, יש להבטיח השקעה בפיתוח מסיבי של תחליפי פלסטיק בעלי השפעה סביבתית פחותה בראיית מחזור חיים, ותמיכה בארגונים המקדמים חשיבה מתקדמת בנושא ומחקר.

אל לה לממשלה לחשוב שמס נקודתי כזה או אחר, יפתור את בעיית הפלסטיק שלנו. הנושאים הסביבתיים הבוערים דורשים ראייה רחבה ומכילה, שחושבת ולוקחת בחשבון את תוצאות השינוי ואיזה נזק או תועלת סביבתיים הם יגרמו, מקומית וגלובלית.

לסיום, בשיח הסביבתי שמעתי לא פעם טענות נגד המגזר החרדי, אשר עושה שימוש רב בכלים חד פעמיים. אם מסתכלים על אורח החיים החרדי מתוך בחינה סביבתית כוללת, כמו דירות קטנות יותר יחסית, מספר רכבים מצומצם יותר, פחות נסיעות לחו"ל, שימוש חוזר בבגדים בין אחים ואחיות, בתוך המשפחה ובין שכנים, גמ"ח מפותח ועוד, הרי שלמרות השימוש המוגבר בכלים חד פעמיים, בהחלט ייתכן שהנזק הסביבתי קטן בהרבה בהשוואה לאוכלוסיות אחרות. גם כאן, נדרשת ראייה מקיפה וכוללת, שלוקחת בחשבון נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים ומנסה לאזן בין כל השיקולים.

הכותבת עומדת בראש המעבדה לחדשנות באקולוגיה תעשייתית, החוג ללימודי סביבה, בית הספר למדעי הסביבה וכדור הארץ על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב

אל לה לממשלה לחשוב שמס נקודתי כזה או אחר, יפתור את בעיית הפלסטיק שלנו