מול כל השמאל

לא רק מול עשרות האלפים, בכינוס אדירי התורה בפילדלפיה. ביבשה וגם באוויר, מביתו ברחוב הרב שר בבני ברק, מטרקלין פתאל בנתב"ג וגם במסע מעבר לים. בציר פילדלפיה ששורטט השבוע, נשמע קולו של ר' משה הלל במסע להצלת עולם התורה, מעל כל במה, אישית וציבורית.
המסר שמשמיע ראש ישיבת סלבודקה הגרמ"ה הירש, בעיקר לאוזני תורמים בעלי הון ובאנגלית שפת אם, מזקק את תמצית ההשקפה התורנית באחת מהתקופות המורכבות שידע עולם התורה מקום המדינה.

מאבק עולמי עם השמאל הפרוגרסיבי. נתניהו נואם השבוע בטקס לזכר חללי אלטלנה צילום: מעיין טואף, לע"מ

"המגבית הזאת היא לא אמירה נגד הממשלה", מחדד ר' משה הלל את המסר באוזני הנדיבים, "אנחנו לא אומרים שנפסיק לקבל כסף מהמדינה ולא מתרברבים שנסתדר לבד, כי אי אפשר להסתדר לבד, ומה שמגיע לנו – מגיע בדין.
"מה שאנחנו מחויבים זה לעשות כל מה שאפשר כדי להשלים לפחות חלק מהכספים שנלקחו מעולם התורה, כי יש פה בפעם הראשונה פגיעה קשה ומשמעותית שעלולה להביא חס ושלום לקריסה של ישיבות וכוללים, ופה אני מבקש את עזרתכם".
כמי שמשיב אישית לטלפונים שמגיעים לחדרו, ר' משה הלל יודע לציין באוזני הנדיבים את רשימת הכוללים שכבר הודיעו לרבים מהאברכים על קיצוצים כואבים. "בישיבות המצב קשה לא פחות מהכוללים, וחייבים להתאמץ יתר על המידה כדי לסייע להצלת עולם התורה".
בצד האמירה הפרקטית והזהירות היתרה מהיסחפות למחוזות הנטורי קרתא והתרסה נגד הממשלה, מצביע ר' משה הלל על היריב האידאולוגי האמיתי של עולם התורה: השמאל הפרוגרסיבי. המסרים הללו, בעברית ובעיקר באנגלית, נקלטים היטב גם מעבר לים, בתקופה שבה הפרוגרס מתגלה כגורם העוין ביותר לא רק ליהדות האורתודוקסית אלא גם למדינה היהודית בעיצומה של המלחמה הקשה בתולדותיה.
"מה שקורה אצלנו בארץ ישראל", אמר ר' משה הלל לנגידים ובהמשך השמיע את הדברים ברבים בכינוס 'אדירי התורה', "זהו מאבק נגד השמאל שנאבק על כל עניין של יהדות. תמיד הם היו נגד החרדים ועולם התורה, אבל היום הם יצאו למלחמה נגד הישיבות, נגד החינוך העצמאי, נגד כל דבר שבקדושה. הם לא מסתפקים במילים ופוגעים ביהדות ובעולם התורה במעשים".
הקמפיין הנושן של הליכוד 'מול כל השמאל', מקבל פרשנות חרדית מעניינת הרואה במאבק על עולם התורה בישראל, פרק נוסף ומרכזי בהתמודדות עם הרמת הראש של השמאל הפרוגרסיבי, המנסה לכפות במעשים את תפיסת עולמו בעולם כולו וגם בישראל. חידוד המסרים במסגרת המסע להצלת עולם התורה, מסמן את היריב האידאולוגי שעומד מאחורי מה שראשי הישיבות רואים כהתקפה מכוונת שנועדה לסדוק ולקעקע את חומות עולם התורה והישיבות.
למרות התסכול המוצדק מהיעדר המשילות וחוסר היכולת להעביר וליישם החלטות, בל נשכח כי מאחורי שורת ההחלטות הדרמטיות נגד החינוך החרדי שתוארו כאן בהרחבה בשבועות האחרונים – מהישיבות והכוללים ועד לרשתות החינוך ותלמודי התורה – עומדים שופטי בג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה ופקידי האוצר שבהם רואה ר' משה הלל את הנציגים האמיתיים של שלטון השמאל בישראל.
בדיעבד, אפשר לראות גם בהחלטה הדרמטית לתמוך בהחלת רציפות על חוק גיוס שהחרדים מתנגדים לו, מעין 'תשובת המשקל' למה שגדולי התורה רואים כמאבק מול השמאל. כשהיריב האמיתי נמצא בכלל מחוץ לתחומי משכן הכנסת, אפשר ללכת עד לקצה האפשרי ולתת בידי הנציגים כלים לא שגרתיים שיאפשרו להם להתמודד, בתחבולות. דומה כי מאז 'נאום השפנים' של מרן הרב שך, לא נשמע זיקוק מסרים שכזה המבדיל בין ימין לשמאל חרף כל הנסיבות.

קרן קיימת
היוזמה להקמת קרן תמיכה בעולם התורה שתתבסס על תמיכת יהודי ארה"ב, החלה להתגלגל בימים שאחרי החלטת בג"ץ שהפכה את כל בני הישיבות ללא יוצא מן הכלל לבלתי לגאליים, והורתה לשלול מהם את מלוא התקציבים. ר' משה הלל הגיב אז בחריפות יוצאת דופן שאינה אופיינית לאישיותו, ודיבר על הצורך ב'מסירות נפש' בשעת גזֵרה.
"האם התכוונתם לדברים כפשוטם? כי ר' אהרן לייב זצ"ל לא דיבר במונחים כאלה של שעת שמד ומסירות נפש", שאל אחד מראשי הישיבות הליטאיים שעלה לביתו, ור' משה הלל השיב והסביר מניה וביה: "התכוונתי למה שאמרתי, ואנחנו צריכים להיות מוכנים לכך היות שזוהי הפעם הראשונה שמרימים יד לפגוע בעולם הישיבות ולא בדיבורים בעלמא, אלא במעשים ממש".
זוהי מסירות נפש אל מול הטלת רפש, אך זו אינה 'תוכנית התנתקות' ממוסדות המדינה, כפי שהקפיד ר' משה הלל להבהיר גם השבוע בשיחות עם הנגידים. במקביל למסלול של גיוס הכספים, נותר פתוח כל העת הציר של חברי הכנסת החרדים מול ראש הממשלה נתניהו בניסיון להביא להסדרה. אך כבר מהרגע הראשון שאחרי החלטת בג"ץ, חלחלה ההבנה שהמציאות, עם או בלי חקיקה, תהיה שונה בתכלית מכל הוורסיות המשפטיות שעימן התמודדנו בעבר.
תופי המלחמה שמהדהדים ברקע, נותנים ליועמ"שית ולבג"ץ את הלגיטימציה הציבורית ללכת צעד נוסף קדימה ולעבור מדיבורים למעשים. גם אם הקואליציה תצליח במשימה הבלתי אפשרית של העברת חוק הגיוס – שעל אודותיה ידובר כאן תכף ומייד – הרי בג"ץ בסבירות גבוהה למדי יטרוף את הקלפים, ובפסיקה מהירה שתכה על חרבות הברזל כשהן חמות, יפסול את החקיקה ויורה על המשך מדיניות שלילת התקציבים, לכל הפחות.
היוזמה להקמת הקרן שתעמיד תקציב שוויוני לעולם התורה בישראל, מזכירה את מיזם 'קרן ההסעות' של החינוך העצמאי, שיצא לדרך ברגע של מצוקה קשה למערכת החינוך החרדית ושרד גם בתקופות יפות יותר.
התרחיש האופטימי יותר בתקופה של הסתר פנים, מדבר על כך שגם בשש אחרי המלחמה, כשהאווירה הציבורית תאפשר את החזרת תקציבי הישיבות, הקרן הזאת תוסיף לעמוד ותאפשר לראשי הישיבות להתנהל עם עצמאות כלכלית יחסית. אבל זהו כאמור, האור שבקצה המנהרה. בינתיים לעת עתה, יש לצלוח את התקופה האפלה והחשוכה ביותר שידעה ישראל וידע עולם התורה, מאז השואה.

תוכנית המאה

116 מיליוני דולרים, זהו הסכום שעליו הושגה התחייבות מעשרות בעלי הון אמריקאים, עוד בטרם החל המסע אל מעבר לים. חלק מהפגישות עם הגבירים, התקיימו בישראל בימים שקדמו לחג השבועות. כמה מהיהודים הטובים, לא ביטלו גם בשעת מלחמה ממנהגם רב השנים להגיע לישראל דרך קבע בתקופת החגים, ובכך להיפטר מחובת יום טוב שני של גלויות.
מי שהוביל את המיזם למן הרגע הראשון, זהו ר' ראובן וולף, ראש הקהל בבית המדרש של האדמו"ר מנובומינסק זצ"ל בניו יורק, שאחרי פטירת האדמו"ר וכמו רבים מיהודי ניו יורק בעידן הפוסט קורונה, העתיק את משכנו ללייקווד.
כמי שעומד מאחורי שורה של מיזמי צדקה במצבי חירום – מישראל ועד אוקראינה – ומקורב במשך שנים למרנן הגרמ"ה הירש והמשגיח הגה"צ רבי דן סגל, הציב וולף יעד שנראה דמיוני אך לפני שבועות ספורים, של גיוס יותר ממאה מיליון דולרים לקרן, על בסיס שנתי.
מאחורי ההסכמה לקבל עליו את המשימה בשליחות רבו, עמדה ההבנה שר' משה הלל מתכוון להתגייס אישית, להיפגש, להתקשר ואף לצאת למסע חוצה גבולות כדי לפעול מול הנדיבים. ואם בימים כתיקונם קשה הוצאתו של דולר מהכיס כקריעת ים סוף, הרי שבימי משבר עולמי ומלחמה בישראל – הקושי הוא כמעבר ספינה בים סוף תחת איומי החות'ים.
כמה מהנדיבים תומכי עולם התורה, העבירו סכומי עתק למיזמים אזרחיים מאז פרוץ המלחמה, אך גם הם נענו לקריאתו האישית של ראש הישיבה ובמקרים רבים הכפילו את היקף התמיכה. ר' שמעון גליק שהפך לרוח החיה במיזם הקרן, כמו גם הנגיד עזרא איראני, התחייבו כל אחד לתרום לא פחות מחמישה מיליון דולר לקרן החדשה, וכמוהם רובי שראן, אהרן וולפסון, לואי שיינר ונדיבים ידועים אחרים שהתחייבו לסכומים משמעותיים, שיתווספו על כספי העתק שהם מעבירים באופן שוטף במשך שנים. אליהם הצטרפו בעלי הון עם כסף ישן, ולצידם צעירים יותר, שעשו את כספם בשנים האחרונות.
"יש הבדל גדול בין עשירי ארה"ב ששמותיהם מוכרים לכולנו כבר שנים לבין העשירים החדשים", שיתף אותי השבוע בשיחה מארה"ב, אחד מהאנשים שפעלו לגיוס הכספים. "יש כאלה שאצלם בקשה של גדולי ישראל היא קודש, ואם יש אמירה שזהו זמן למסירות נפש, הם ילכו ויביאו עוד מיליונים בכל דרך. אבל יש אחרים, שאצלם הפילנתרופיה היא במידה רבה 'טרנד', וכאן באופן מפתיע גילינו שלמרות ואולי דווקא בגלל המתקפות הארסיות נגד לומדי התורה בישראל, הלב היהודי באמריקה נפתח ויש רצון אמיתי לסייע לעולם התורה".

אמריקה תחילה

"נדרשת מסירות נפש כי זו הפעם הראשונה שמרימים יד לפגוע בעולם הישיבות ולא בדיבורים בעלמא". הגרמ"ה הירש נואם בכינוס אדירי התורה צילום: אלי קובין

אמריקה תחילה – גם בעולם התורה. הגרמ"ה הירש היה הראשון שהמריא לכינוס 'אדירי התורה' שנועד להאדיר, גם פיננסית, את מעמד לומדי התורה בארה"ב. לפני שיצא – כשהמזוודה בידיו והוא מסרב להסתייע בטלטולה לכבש המטוס גם אחרי שתכולתה נשפכה בטרקלין – עשה ר' משה הלל את הדרך הקצרה, מרחק של בניין מגורים, לבית שכנו ברחוב הרב שר מרן הגר"ד לנדו, וביקש ממנו שיצטרף לחלק השני של המסע לארה"ב.
"אם ראש הישיבה שמנהיג את עולם התורה יגיע לארה"ב וידבר אישית עם התורמים – הקרן תעמוד ביעדיה להצלת עולם התורה", אמר ר' משה הלל לר' דוב, בשיח המשקף את ההבנות בין השניים וההכרה בבכירות ההנהגה של חברו משכבר הימים לראשות ישיבת סלבודקה.
בשעת כתיבת השורות טרם הוחלט אם לחלק הישראלי של מסע ראשי הישיבות יצטרף גם המשגיח הגר"ד סגל או ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה הגר"ד כהן. מהאגף החסידי יצטרף למסע האדמו"ר מרחמסטריווקא. בניגוד לכינוס 'אדירי התורה' הרי ש'תוכנית הנגידים' תתבצע בפעימות, בכמה 'אספות נגידים' בניו יורק ואולי גם בטורונטו, ולצד זה יתקיים כינוס המוני יותר בלייקווד של ציבור שוחרי התורה שגם הוא יתבקש לתרום לקרן כפי יכולתו.
כמה שאלות פרקטיות שעלו בשיחות עם הנגידים טרם לובנו עד תום. תחילה עלתה השאלה מי יחליט על כספי ואופי החלוקה, וכאן הובטח כי הקרן תשכור את שירותיו של אחד ממשרדי רואי החשבון הגדולים, שמוכר ומוערך גם בארה"ב, ולצד זה ייקבע מנגנון פיקוח שיגרום למי מהמנהלים שינסה לעולל תעלולים להתגעגע לפיקוח של אגף הישיבות.
שאלה נוספת שעלתה נוגעת לזהות הישיבות שייהנו מכספי הקרן. כאן הובהר כי ישיבות ליטאיות וספרדיות כאחת, ייהנו מכספי הקרן בהתאם לזהות התורמים. באשר לישיבות החסידיות, הוחלט שלא לפנות לנגידים שמזוהים במשך שנים עם החסידויות הגדולות כדי שלא לפגוע בבסיס התרומות הפנימי של תקציבי החסידויות, אך לשתף פעולה באופן נקודתי עם החסידויות הקטנות כפי שבא לידי ביטוי בהצטרפות האדמו"ר מרחמסטריווקא למסע לצד מרנן הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש.
האם אין חשש שחלק גדול מכספי התרומות לקרן הוא כסף ממוחזר שיבוא על חשבון תרומות שניתנו עד היום באופן פרטני לראשי ישיבות וכוללים? הסוגיה הזאת עמדה למול העיניים מרגע השקת המיזם. נקודת האיזון שנקבעה מראש היא 30-70: "אם ההבטחות להזרים 100 אחוז של כסף חדש, ימומשו רק ב-70 אחוזים, המאמץ שלנו שווה", אמר ראש הישיבה.
"רק כשמגיעים לכאן ורואים את האווירה המחשמלת", תיאר באוזניי אחד המארגנים, "נקלטת גם אצלנו ההבנה שעולם התורה באמת עומד בפני סכנה. בישראל אנחנו חיים באיום קיומי ובעיצומה של מלחמה, ולכן לפעמים גם אנחנו לא נותנים את הדעת למלוא המשמעות, אבל לציבור החרדי שיושב מעבר לים, כל מה שקורה בישראל נצבע בצבעים הרבה יותר עזים ולא רק על הגבולות אלא גם בהיכלי הישיבות. השורה התחתונה שלי היא, שעם העוצמות והאווירה שיש בארה"ב, אנחנו המארגנים לא נרגיש שבעים – אם ייכנסו רק שבעים אחוזים".

כפסע מחקיקה
"יש כאן יותר שוטרים ממפגינים", אמר לי השבוע אחד מאנשי השיטור שסבבו את הכנסת הנצורה במשפט המשקף את דשדוש המחאה.
אופוזיציה לא מפילה ממשלות. קואליציות קורסות לתוך עצמן בגלל מלחמות פנימיות. התובנה הזאת מתחדדת אחרי שמונה חודשי מלחמה שבהם האופוזיציה לא הצליחה לערער את יציבות הממשלה, שהעומד בראשה – אף מתאושש בסקרים.
עד לצהרי יום שלישי השבוע התייחס נתניהו לחוק הרבנים ששס הניחה על השולחן, כאל אפיזודה. תוכן המפגשים של ראש הממשלה עם חברי הליכוד הסוררים, העיד על כך שנתניהו מתייחס לגיוס כסוגיה הנפיצה היחידה.
רק כשהכאוס היה בעיצומו הבין נתניהו שהאירוע יוצא משליטה ופוגע ביציבות הקואליציה. המרד של חברי הוועדה בליכוד ובהם משה סעדה שביבי מינה אישית, המתקפה של יו"ר 'עוצמה יהודית' שהעז להזכיר את אוסלו והאשים את שס בחבירה לעבאס והתגובות החריפות מצידה של שס, הכניסו את הקואליציה לסחרור שהמפגינים לא הצליחו ליצור במשך שמונה חודשים.
בלילה שבין שלישי לרביעי נאלץ נתניהו להורות ליו"ר הקואליציה על משיכת החוק מסדר היום לא רק בגלל לחץ ראשי הערים אלא בעיקר אחרי שהבין שאין רוב מובטח להעברת החקיקה. כאשר קול אורלוגין קרא חצות, הרים יו"ר הליכוד טלפון ליו"ר שס, והשיחה התדרדרה לחילופי דברים קשים, בעיקר חד-צדדית מכיוונו של דרעי. למרות הזעם הלילי, הממשלה לא תיפול על חוק הרבנים לבדו, אך מבחינת יו"ר שס, הקואליציה כשלה במבחן שבו אי אפשר לתלות את ההפסד ביועצת המשפטית לממשלה.
המבחן האמיתי עוד לפנינו – בחוק הגיוס שעומד בסימן הצורך בשינוי, כאשר בשני קצות הקואליציה מדברים על כך שהחוק לא יקודם בנוסחו המקורי. מצד אחד, החרדים הצביעו בעד הרציפות מתוך הנחה שבוועדה החוק ירוכך. מהצד האחר, עוד ועוד ח"כים בליכוד מדברים על הצורך בהקשחת החקיקה.
נכון למועד כתיבת השורות, נתניהו עדיין לא נפגש עם סעדה ושיקלי – מינוייו האישיים לכנסת ולממשלה, אך בשיחותיו עם אלי דלל ואחרים, הוא ניסה לדלל את השפעת התקשורת שמנסה להלך קסם על ח"כי הליכוד שהיא מזהה כחוליה החלשה של ממשלת הימין.
אחד המעורבים מהאגף החרדי במגעים להעברת גרסה אפשרית של הצעת חוק גיוס סיכם בפניי השבוע את תמונת המצב: "את גלנט איבדנו זה מכבר וגם טלי גוטליב אינה איתנו", כשהסיפא בנוגע לגברת, רלוונטי כאמירה בפני עצמה ולא רק לסוגיית הגיוס.
היעד שהחרדים מציבים לעצמם התעדכן ל-62 אצבעות של חברי קואליציה שיצביעו בעד חוק הגיוס. כמו "הניצחון המוחלט", גם המרחק מהיעד הזה הוא "כפסע", עם מועד להשגה בלתי ידוע. רק שלחרדים אין בארסנל עוד חודשים ארוכים של מריחה כשהחלטת בג"ץ בנוגע לגיוסם בפועל של בני ישיבות עומדת להתקבל בכל שעה.
דברי הגרמ"ה הירש שמחדדים את המסר בנוגע לזהות הגורמים משמאל ששמו להם מטרה לפגוע בעולם התורה, הבהירו ולא בפעם הראשונה כי הקשר עם מחנה הימין אינו נובע רק משאלת כדאיות פוליטית.
אין חולק על כך שלמרות הטונים הצורמים שעולים לאחרונה משורות הליכוד והציונות-הדתית, הימין הישראלי היה ונותר המחנה היחיד שממנו נשמעים קולות תמיכה בעולם התורה גם תחת אש ובזמן מלחמה. "גם אחרי כל המהומה השבוע סביב חוק הרבנים, אני לא מתעלם מכך שנתניהו היה ונשאר המנהיג היחיד בישראל שלא מהסס לצאת להגנת החרדים", אמר לי השבוע גורם ב'יהדות התורה'. "נכון שהוא יודע שתוקפים אותנו בגללו ובגלל זה נוהג כך, אבל קשה לי לראות פוליטיקאי אחר בישראל שיכול לעמוד ולדבר על החרדים בכזאת אהדה גם באמצע מלחמה".
בניגוד לתנועות שמימין לליכוד, הנציגים החרדים מעולם לא הפילו ממשלת ימין – בהבנה שהאלטרנטיבה תהא גרועה יותר. החרדים הוכיחו נאמנות ללא תנאי למחנה הימין, אך יתקשו להמשיך ולשמור אמונים, אם מה שראינו בחוק הרבנים יבוא לידי ביטוי גם בחוק הגיוס. כל עוד בג"ץ כופה על הממשלה סיטואציה נפיצה אפשר להאשים גורם שנמצא מחוץ לקופסה הקואליציונית, אך ברגע שנגיע למציאות שבה ממשלת הימין אינה מצליחה לעגן ברגע האמת את מעמד לומדי התורה על רקע התנגדות ח"כים בליכוד ובציונות הדתית – האצבע המאשימה תופנה פנימה.
שאלת האלטרנטיבה ממשיכה לעמוד במוקד הסוגיה. "קראתי מה שנכתב אצלך בשבוע שעבר וגם די ברור לי מי המקור", המשיך הגורם ב'יהדות התורה', "אבל אנחנו צריכים להיות נאיביים כדי לחשוב שממשלה עם איווט, לפיד ואיזנקוט שתצרף אליה את הקולות העוינים בליכוד שביבי מנסה להשתיק כיום, תקדם חוק גיוס טוב יותר מהממשלה הנוכחית".
דעת הרוב לא בהכרח תכריע בסיטואציה שכזאת. אם תסריט חוק הרבנים יחזור על עצמו בחוק הגיוס, די בכך שאחד מהחברים יפרוש, כדי שהיתר ייגררו אחריו. נתניהו מודע לכך, וכמו בערב הבחירות האחרונות, משקיע בנציגי הליכוד וגם בנציגים החרדים שעות יקרות של שיחות על בסיס אישי. אם ר' משה הלל פועל כך מול הנגידים, נתניהו עושה זאת מול הנציגים.