במקום להרחיק נדוד לקצה הגלובוס ולנסות להפעיל מחדש את המוח, אפשר לפתוח ספר ולשיר
"אתה חייב לקרוא את הספר הזה", אמר ידידי המלומד על רב מכר שעוסק בכוחה של מחשבה חיובית לשנות מציאות. הכותבת היא אישה גויה, אבל 'חכמה בגויים תאמין'.
ידידי השאיל לי את הספר ואני קראתי את העמוד הראשון, האמצעי והאחרון. בהחלט ספר נחמד שמלמד על כוחה של מחשבה ועל הדרך לשלוט במחשבות שליליות, להופכן לחיוביות. סגרתי את הספר. נאנחתי וחשבתי על כל הספרות הענפה שקיימת בארון הספרים היהודי, אבל משום מה היא לא רבת מכר כמו הספרים שיוצאים חדשים לבקרים ומגלים את אמריקה, יותר נכון את עם ישראל, שיודעים ומכירים כל תובנה וחכמה בנפש האדם מתוך המקורות שלנו, בלי צורך להזדקק לאף פרופסור או חוקר ששם משפחתו מסובך ושנולד בשטחי קרקע רחוקים.
שיטות שלמות, קורסים ארוכים, מכוני קאוצ'ינג והרבה פרנסה מסתכמים במשפט אחד שמגיע מחצר חב"ד: "טְרַאכְט גוּט – וֶועט זַיין גוּט". תחשוב טוב – יהיה טוב. אלא שבשונה מהספרים והשיטות האלו, אין הכוונה שאם תעצום עיניים ותחשוב חזק – תהפוך לעשיר ומצליחן או תסלק כל חולי ומכאוב. עובדה שאותם מאמנים דגולים עדיין עושים הכל כדי לשווק את הקורסים ולהרוויח עוד כמה לירות לסגור את החודש, ולא רק חושבים חזק. כנראה שהעסק קצת יותר מורכב ממה שאומרים שם.
ביהדות המשמעות של 'יהיה טוב' היא קודם כל התוצאה הפנימית, ברגש ובנשמה. 'לחשוב טוב' הוא תמצית העניין של אמונה וביטחון שאין כמותם לתת לאדם רוגע ושלווה וטוב. וכן, ברור לחלוטין, שלאדם הבוטח יש יותר סיכוי לשנות דברים ולהצליח בחייו, אבל זה לא תנאי לביטחון שלו בבחינת 'ייתנו – אבטח; לא ייתנו – לא אבטח' אלא התגשמות של "הבוטח בהשם חסד יסובבנו".
"אתה חולק על דמיון מודרך?" מקשה ידידי. אני מסכים עם התועלת, אבל חולק על הגישה שיש חלילה איזה אליל דמיון ומחשבה שבידו להחיות ולהמית. אני מאמין רק בכוח אחד: השם יתברך ואין זולתו. כל השאר הם אולי עזרים חשובים של השתדלות. בוודאי שאדם שגופו ונפשו חולים, יכול לעשות השתדלות. וכשם שרפואת הגוף נצרכת, כך גם רפואת הנפש וכל דבר שיסיר ממנו דאגה ועצב, אפילו לעצום עיניים, לשמוע חלילים אינדיאניים ולדמיין את עצמך יושב מול נופים של ניו זילנד כשהגוף שלך שטוף בהילה של אור ושלווה.
אכן כן, מחשבה טובה היא כלי מדהים והכרחי לכל יהודי, במיוחד בענייני חינוך. כשאני חושב רע על ילד או תלמיד, המציאות שאני יוצר היא רק רע; ומנגד, היכולת להתגבר על האינסטינקט הטבעי ולהתמקד בטוב ולא ברע, גם היא לא פתרון ודאי, אלא היא בוודאי הרבה יותר אפקטיבית ובעלת סיכויים לקבל תוצאה טובה בחינוך הילדים.
סיפרה לי אמא לבן שהתרחק וניתק כל קשר, שבניגוד לבעלה ש'ישב שבעה' במרה שחורה ונכנס ממש למצוקה רפואית קשה, היא הייתה יושבת כל בוקר עם תמונת בנה ומדברת איתו במשך רבע שעה דיבורים טובים, מחשבות טובות והודאה לקדוש ברוך הוא על המתנה המושלמת שהיא קיבלה. זו הייתה עבודה קשה שדרשה הרבה ביטחון ואמונה והבנה עמוקה שגם צער גידול בנים, לפני השאלות של מי אשם, הוא רצון השם.
טונות של ביטחון ואמונה נצרכים כדי לומר גם במצב הזה 'כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד'. "בעלי היה אומר לי שאני עובדת על עצמי, שזו שטות והבל. אבל התוצאה הייתה שאני שרדתי את כל התקופה הקשה הזאת, והוא לצערי הרבה פחות. וכשקרה הנס והילד חזר, גם אם לא כמו שציפינו, הוא אמר לי: 'את יודעת, אמא, גם במקומות הרחוקים והקרים ביותר, לא יודע להסביר אבל הייתה לי הרגשה שעדיין יש מישהו בעולם שצריך אותי'".
היום בערב נדליק נר שמיני ואחרון שמסמל ניצחון של מחשבה טובה. כי לצאת למלחמה חסרת סיכוי כמו שהייתה ל'מעטים' ו'חלשים' מול 'רבים' ו'גיבורים' – אין אפשרות אם לא שאתה מוטען במאת אחוזים של מחשבה בטוחה לחלוטין שהשם איתנו, ושנוכל בעזרתו לנצח כל אויב שבעולם. עם האור הזה כולנו נצא מהחג לעוד חצי חורף קר וחשוך, ומי יודע מה ילד יום, אבל אנחנו בני מחשבה טובה לא מפחדים ונזכרים בנר הביטחון המפורסם של הסבא מנובהרדוק:
הנר שהיה מונח בישיבה כזיכרון לנס שאירע לסבא, שעה שהיה ספון בלימודו בשעת ליל מאוחרת בבקתה שבאמצע היער. הסבא ישב והגה בלימודו ולפתע הנר כבה. ואז, משום מקום, הגיע איש אלמוני, הדליק נר חדש והסתלק. הסבא שמר את שארית הנר למזכרת, וקרא לו 'נר הביטחון'. כשהייתה שרפה בישיבה וגם המזכרת הזו נשרפה, המשיך הסבא בשלו: "גם זה נר ביטחון וגם זה מאת השם".
בעקבות הסיפור הזה כתב הסטייפלר זצ"ל את 'שיר הביטחון', ששמו הוא 'ביטחוני בצורי הוא אוצרי' שעכשיו, ליד נרות החנוכה או נרות השבת אתם מוזמנים לשיר עם כל בני המשפחה. האמת שניסיתי כמנהג הגננות להלחין למילים האלו מנגינה מוכרת, אבל לא הצלחתי. למעשה הניגון היחידי שהתאים היה הניגון הגאוני שמתאים לכל טקסט בעולם – ה'טומבללייקה' המפורסם ששרים לילד בר המצווה, שעה שחבריו העוללים רוצים להזמין אותו לשאת את דרשתו.
בואו נתחיל להתאמן בקורס מחשבה טובה, חינמי וגם מוזיקלי.
ביטחוני בצורי הוא אוצרי
בשעה שהעולם
רובם ככולם
יהיו עמלים
וכל שכלם
לעבוד ולטרוח
לעשות ולהרוויח
לכל צד פוסח
רגע לא ינוח
ודעתו תזוח
לנגוח ולנדוח
ויש גם לרצוח
בשביל דמיון פורח
וסופו מוכיח
כי לא יצליח
וכל פגע ורוח
את רוחו ירתיח
יריע אף יצריח
לא ימצא מנוח
עד שהיום יפוח
ותשוב הרוח
בה בשעה
נפשו הנישאה
של הבוטח
תדיר שמח
ביטחוני בצורי
הוא אוצרי
מה שתצליח בורח
לא לעמול לרוח
להיות לוקח
מה שכבר נשלוח
מהבורא המשגיח
והוא הבוטח מעודו
לא מטה ידו
לא נפגע כבודו
כי הבורא בחסדו
מגן בעדו
עיתו וזמנו עימדו
לירא מבוראו ולעובדו
בכל נפשו ומאודו.