הכשל בעסקת טיעון

משפטי ראש הממשלה: הכשל המוסרי בעסקת טיעון

עם פתיחת שלב ההוכחות במשפט נתניהו, שוב צצים להם בלוני הניסוי המופרחים מכיוון צלאח א-דין דרך הצינורות השונים בכלי התקשורת. אחרי ששמענו על האפשרות לנבצרות של ראש הממשלה בשל משפטו, סבב התדרוכים האחרון עסק פעם נוספת בהעלאת האופציה של עסקת טיעון לנתניהו בתמורה לפרישתו.

בעבר הצעה זו נכתבה בכמה גרסאות מרומזות יותר או פחות על ידי כמה מהעיתונאים הבולטים בימין, החל מיהודה יפרח ועד קלמן ליבסקינד, וכיום כבר מושמעת תדירות בפי פרשני וכתבי המשפט באולפנים.

לרגל הספין השנתי הקבוע, אנו מגישים לנוחות הקורא מדריך לפירוק טיעוני עסקת הטיעון.

רק פרישה של נתניהו תרפא את העם. אחת הטענות האהובות על טהרנים ומומחים לריפוי מימין ומשמאל, לפיה אדם אחד אחראי לצרות המדינה באשר הן ורק הסתלקותו תוביל באורח פלא לפתרון כל הבעיות כולל מגפת הקורונה.

זהו טיעון מוצלח יחסית מבחינה רגשית, מכיוון שהוא מבטיח לנו כי הגאולה נמצאת ממש מעבר לפינה אם רק ניקח עוד צעד קטן בכיוון. זהו גם בדיוק הטיעון שעמד מאחורי מרבית הבטחות האוטופיה בתולדות האדם, ובשמו הוצדקו כמה מהזוועות האלימות והמדממות בהיסטוריה תחת התנועות הרדיקליות והמהפכניות ביותר. לסיכום: הנחת יסוד מוטעית ומסקנה מוטעית.

נתניהו נכשל מלטפל במערכת המשפט וכעת משלם את המחיר. טיעון מתוחכם יחסית שמנסה לעקוף מימין תוך שימוש בסיפור המוכר והחביב על הצדק הפואטי של הגולם הקם על יוצרו. הנה ראש הממשלה הלא-באמת-ימני משלם סוף סוף את המחיר הסמלי על אי-ימניותו ועל כך שהאכיל את המפלצת שכעת טורפת אותו.

אך טיעון זה נשמע סותר משהו כאשר הוא מגיע דווקא מפי שמגדירים עצמם "ממלכתיים" ובשם אותה "ממלכתיות" דורשים את ראשו של נתניהו, כנראה ראש הממשלה הממלכתי והדמוקרט ביותר שכיהן בישראל, בייחוד ביחסו המכבד והזהיר כלפי מערכת המשפט. מנגד, אם היה מנסה לבצע שינויים משמעותיים במערכת, היו אותם טהרנים קמים עליו מיד וזועקים חמס. לסיכום: הנחה נכונה חלקית ומסקנה מוטעית.

נתניהו בכל מקרה לא יזכה למשפט צדק, אז עדיף לו להגיע לעסקה: זהו גם טיעון יחסית משכנע, הטומן בחובו את ההנחה שתעשיית החקירות ותפירת התיקים נגד ראש הממשלה הייתה מראשיתה או במהלכה מוטה ומקולקלת. במצב כזה אין לו בכל מקרה סיכוי לזיכוי ולכן עדיף למזער נזקים ולצאת יחסית בזול תמורת הודאה פחותה באשמה.

אך אותה הנחה גם נושאת בעיה קשה: אם התיקים אכן תפורים והמשפט מכור מראש, הרי שבהכרח הנאשם חף מפשע או לפחות חף מהפשעים החמורים יותר שנתפרו נגדו. האם במצב בו אדם בטוח בחפותו הצעד הנכון יהיה להודות באשמה שלא קיימת, במקום להיאבק על הצדק ואולי למנוע מאחרים גורל דומה? לסיכום: הנחה מפתה ומסקנה פגומה מוסרית.

נתניהו לא יכול לנהל מדינה בזמן משפט. טיעון בנוסח דמגוגי ששוב נועד לאיים עלינו מפני מצב סביר לחלוטין המתקיים הודות לחוקי המדינה ופסיקות שונות של בית המשפט. גם כאן, החלופה המוצעת היא כניעה לטרור משפטי כפשוטו – בדיוק הדבר אותו נועד למנוע חוק יסוד הממשלה. אם כבר, ההנחה הזו יכולה לשמש בסיס מצוין לטיעון בעד חסינות הנהוגה במדינות רבות בעולם – תנו לנבחרי הציבור לעבוד ובמקרה הצורך נהלו נגדם הליכים לאחר תום כהונתם.

מצב של ראש ממשלה נאשם פוגע בדמוקרטיה הישראלית. זהו אולי הטיעון הנפוץ ביותר מכל קצות הקשת הפוליטית, אך גם המסוכן והמופרך ביותר. ראשית וכפי שידוע לכל, החוק הקיים מתיר לראש ממשלה לכהן עד פסק דין חלוט ואין מבחינה חוקית ומשפטית שום מניעה להמשך כהונתו כל עוד לא הורשע וערעורו נדחה.

למעשה, הקוראים לפרישת נתניהו כעת בשל הסיבה המסוימת הזו, עושים זאת לא רק בניגוד לחוק המפורש אלא בניגוד מוחלט לכל עיקרון דמוקרטי. פרישה כזו תהווה כניעה לשלטון הפקידים שיחזיקו בידם את הכוח לאיים על כל נבחר ציבור עתידי (ובוודאי שלא יוותרו על כוח כזה גם לאחר נתניהו), יחד עם פגיעה קשה ברצון ובהכרעת העם. לסיכום: הנחה מופרכת ומסקנה מופרכת עוד יותר.

הכותב הוא יועץ תקשורת ויועץ פוליטי, לשעבר עורך אתר 'מידה'

לרגל הספין השנתי הקבוע, אנו מגישים לנוחות הקורא מדריך לפירוק טיעוני עסקת הטיעון