ריטלין הוא לא אקמול

נתינת ריטלין לילדים צריכה להיעשות במידה ובמשורה, ורק לאחר בדיקה מעמיקה ושלילת בעיות אחרות

מדינת ישראל מדורגת כיום במקום השני בעולם בצריכת ריטלין ודומיו. הנתון המדהים הזה לא נובע משכיחות יתר של בעיות קשב וריכוז במחוזותינו בלבד, אלא בשל מגוון סיבות, כאשר הבולטת שבהן היא אבחון שאינו מקיף דיו. במקרים רבים ילדים נוטלים תרופות מסוג זה כאשר הם אינם זקוקים להן כלל, בעוד הבעיה האמיתית אינה מאובחנת, ובהיעדר טיפול היא עשויה להתעצם.

כיום במדינת ישראל מאבחן נדרש לבדוק את ההיסטוריה המפורטת של הילד המאובחן ומשפחתו, לבצע הערכה של הפרעות אפשריות אחרות ולערוך בדיקה קלינית מפורטת. כמו כן עליו לעבד שאלוני אבחון של ההורים והמורים שמשמשים ככלים מרכזיים.

האבחנה להפרעת קשב וריכוז מחולקת לשתי קטגוריות; הראשונה היא הפרעת קשב, שמתבטאת בין היתר בהפרעת תזמון ובחוסר ארגון, והשנייה כוללת בנוסף פעילות יתר או אימפולסיביות שתתבטא בתנועתיות יתר וחוסר יכולת לשבת ברוגע במקום אחד. האבחנה תינתן כאשר מתקיימים שישה תסמינים מהקבוצה הראשונה ושישה מהקבוצה השנייה למשך תקופה של יותר משישה חודשים. האבחונים הללו לא חושפים את כל המקרים מאחר ופעמים רבות ילדים כישרוניים במיוחד יכולים להסתיר הפרעות קשב וריכוז לאורך תקופת לימוד מסוימת, שעלולה להתגלות בהמשך כאשר יגיעו ללמוד תחומים חדשים כמו גמרא.

בשיטות האבחון הקיימות יש חיסרון בולט; ייתכן בהחלט מצב בו מאבחנים שונים ייתנו לאותו ילד סוגי טיפולים שונים לחלוטין; האחד יעניק לו ריטלין במינון של עשרה מ"ג, השני ארבעים מ"ג, והשלישי בכלל ישלח אותו לרכיבה טיפולית.

מעבר לזה יש בעיה חמורה הרבה יותר: מצב גופני חולני שלא מאובחן.

לאחרונה ביקר אצלי בקליניקה נער כבן 13 שהגיע לבדו לאבחון והסביר שהוריו לא יכלו להגיע כי הם עסוקים מדי. הוא סיפר שהוא סובל בלילות מכאבי בטן קשים, ולמרות זאת, הוא לא פנה לבקשת עזרה מהוריו כי חשב שלא יוכלו לעזור לו. במשך שנים הוא ישן מעט בלילות, סבל מחוסר תיאבון וכמעט שלא גבה ולא עלה במשקל.

כפי שניתן לצפות, מצבו הגופני והנפשי הרעוע השפיע על מצבו בלימודים והוא אובחן בטעות כמי שסובל מהפרעת קשב וריכוז. המאבחן רשם לו ריטלין במינון גבוה במיוחד. בפועל, לאחר בדיקה רפואית התברר שהילד בכלל סבל מאולקוס חמור, וזאת הייתה הבעיה היחידה אשר ממנה נגררה הפרעה לימודית.

המקרה הזה משקף מקרים רבים אחרים בהם לא נעשו בדיקות ראשוניות מעמיקות וחקירות ומדידות מתבקשות, וכן חיפוש נסיבות משפחתיות על מנת לשלול סיבות אחרות שגרמו לתסמינים של המאובחן. אחת הבעיות הנסתרות שמאוד מצויות היא תת-תזונה – גם כאשר אדם סובל מעודף שומן אין בזה כדי להעיד שאינו סובל מהיעדר מרכיבי מזון שנדרשים לתפקוד תקין של הגוף והמוח. לצערי תופעת תת תזונה משני הסוגים – עם או בלי עודף משקל, רווחות מאוד במחוזותינו.

נוצר מצב שילדים שסובלים גם כך מבריאות לקויה, חוסר תיאבון ושינה, מקבלים ריטלין וסוגיו שרק משפיעים לרעה עוד יותר על התיאבון והשינה. בעוד הבעיה האמיתית שלהם אינה מטופלת והטיפול השגוי הזה מדרדר את יכולותיהם. כך למשל, מחקר אמריקאי שנערך על עשרות אלפי ילדים גילה ששליש מהילדים הנוטלים ריטלין ודומיו סובלים מנזקים ארוכי טווח בגדילה.

ישנם מגוון רחב של פרטים בעלי השפעה משמעותית מאוד על ילדים, כמו האווירה והיחס בתוך המשפחה; כאשר ילדים סובלים מחוסר תשומת לב הורית חיובית מספיקה, הדבר עלול להשפיע לרעה על ההתפתחות שלהם. כמו כן אי הקפדה על היגיינה אישית וסביבתית משפיעה גם היא לרעה על הילד. צריך לקחת את כל זאת בחשבון כאשר ילדים מתחיל לגלות סימני קושי בקשב וריכוז.

גם כאשר מתעורר חשד שקיימת הפרעת קשב וריכוז, חובה לערוך בדיקה מעמיקה ומקיפה של כל המעגלים שמשפיעים של הילד. לאחר מחקר שכזה אם למרות זאת נדרש להשתמש בריטלין, הדבר צריך להיעשות תוך שיקול דעת ולקיחה בחשבון של תופעות הלוואי והתנהלות נכונה מולן, כמו לוודא שהילד יאכל מזון בעל ערך תזונתי לפני נטילת התרופה, ויש לעקוב בקפדנות אחרי נתוני הגדילה והמשקל של הילד כמו גם אחר מצב הרוח של הילד.

כמדיניות כללית של שימוש בריטלין היה נכון לשאוף לאמץ את השיטה הצרפתית, שם כאשר מזהים הפרעת קשב וריכוז, לפני קבלת החלטה טיפול תרופתי מצמידים לילד מטפל אישי ומדי חודש עורכים בדיקה בהשתתפות המטפל, המורה, הפסיכולוג והרופא ויחד מחליטים לגבי המשך ההתנהלות מול הילד. החלטה על שימוש בתרופות מתקבלת רק לאחר שכל הניסיונות לא צלחו, וגם אז, השימוש ייעשה במשורה ובמינון נמוך ככל הניתן.

הכותב הוא רופא ילדים ומשפחה ומנהל רשת מרפאות כללית במודיעין עילית ואחיסמך.

מחקר אמריקאי שנערך על עשרות אלפי ילדים גילה ששליש מהילדים הנוטלים ריטלין ודומיו סובלים מנזקים ארוכי טווח בגדילה