לשקל הדיגיטלי יכולים להיות יתרונות רבים, אבל אין שום דרך לדעת מראש את הנזקים שהוא עלול לגרום
בימים אלו מדברים בבנקים מרכזיים רבים בעולם, כולל בנק ישראל, על מעבר ל'כסף דיגיטלי'. זהו סוג של מטבע קריפטוגרפי שיונפק ויישלט על ידי הבנק המרכזי וישמש כמזומן דיגיטלי במקום השטרות שבמחזור. ככזה ניתן יהיה להעבירו בין צדדים שלא דרך מסילות כרטיסי האשראי ודומיהם.
בכל העולם, כולל הכלכלות המפותחות, יש שימוש נרחב במזומן. מחקר שפרסם ה'פדרל ריזרב' ביולי 2020 והמתייחס לשנת 2019 מצא כי צרכנים בארה"ב משתמשים במזומן בכרבע מכל הטרנזקציות המסחריות, וכאשר מדובר בסכומים הנמוכים מעשרים וחמישה דולר המספר מזנק למעל 40%. מחקר שערך הבנק המרכזי האירופי ואשר פורסם בדצמבר 2020 מצא כי במדינות השוק 73% מהטרנזקציות וכ 48% מסך כל סכומי הכסף שהחליפו ידיים בקופות הרושמות נעשו במזומן.
לשימוש במזומן יתרונות רבים; עלותו למשתמש אפסית, ולא ניתן לגנוב אותו בקלות. קל לנהל איתו מסגרת תקציבית. אין איתו בעיות קליטה והתחברות. ומעל לכל, הוא שומר על פרטיות המשתמש. כרטיסים אלקטרוניים, כמו כרטיסי אשראי, הם ההפך הגמור. עלותם לבית העסק ולעיתים אף למשתמש גבוהות ביותר. מקרי מרמה נפוצים מאוד, בפרט ובטרנזקציות באינטרנט. 'אמריקן אקספרס' למשל מדווחת כי 77% מהעסקים באינטרנט דיווחו על היותם קרבן של איזה סוג של ניסיונות מרמה דרך שימוש בכרטיסים אשראי ודביט. בארה"ב, לפי דיווח של הסוכנות הפדרלית למסחר, בשנת 2020 צרכנים דיווחו על הפסד של 3.3 מיליארד דולר בגין מרמה בכרטיסי אשראי, גידול של כמעט 85% מהשנה שקדמה.
אך גם לשימוש הפופולרי במזומן יש עלויות. אלו כוללים עלות הפצת המזומן על ידי המערכת הבנקאית. עלות תחזוקה ושמירה של בתי העסק, וההפסדים להם מגניבות. כן ישנן עלויות הנופלות על הבנק המרכזי. מחקר באוניברסיטת הרווארד משנת 2014 העריך כי גנבות מזומנים עולות לבתי עסק בארה"ב כ-40 מיליארד דולר לשנה.
מזומן דיגיטלי יכול לפתור רבות מהבעיות האלו – אך אליה וקוץ בה. בתוכנית המזומן הדיגיטלי של הבנקים המרכזיים יש מעט מקום לתכונה מרכזית אחת של המזומן: הפרטיות. כך למשל, בתזכיר של ועדת ההיגוי של בנק ישראל להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי ממאי 2021: "השקל הדיגיטלי יעוצב בהלימה עם כללי איסור הלבנת הון ובאופן שלא יפגע במאמצי הממשלה לגביית מיסים, ולכן, בשונה מהמזומן, לא יוכל לאפשר פרטיות מוחלטת של המשלם או מקבל התשלום".
ההסבר לכך הוא המלחמה בהון השחור, מה שאוטומטית מזכה את המדיניות בפופולריות רבה בציבור ובתקשורת.
אך כמו בכל החלטה משמעותית ואסטרטגית כדאי לנסות להביט אל מעבר לרגע, לרצון הטוב או לתעמולה, אל מה שמכונה "תוצאות בלתי מכוונות", ואלו לעיתים קרובות מסוכנות מכל תוצאה הניתנת לצפייה. איש מקברניטי ישראל ביוני 1982 לא העריך כי מבצע 'אורנים' בן 40 הקילומטר ו-96 השעות בלבנון, לא רק יימשך 18 שנה ויעלה בלפחות 1,500 חללים, אלא גם יביא להחלפת מערך הקטיושות הפרימיטיבי של אש"ף במערך איראני משוכלל של מעל 100 אלף טילים, רבים מהם מדויקים ומכוונים לתל אביב. נא להכיר: זהו עולם ה"תוצאות הבלתי מכוונות".
להחלפת המזומן במטבעות דיגיטליים של הבנק המרכזי, כאלו שאין בהם שמץ של פרטיות, יהיו תוצאות מרחיקות לכת. עם כל הכבוד לרצון לגבות בקלות מיסים, השליטה והרישום המרכזי של כל טרנזקציה פיננסית עלולה בקלות להביא לתוצאות שקשה היום לדמיין. פתאום המדינה תדע היכן כל אזרח רכש, ועם מי. מה קנה, מתי, ובכמה. למי הוא תרם מכספו, וכמה הוא צרך מכל מוצר ושירות.
מי שיוכל לקבל גישה, חוקית או לא, למאגר נתונים זה, יהיה שותף לכל הסודות האישיים ביותר של כל אזרח. שליטה כזו תאפשר למדינה לדעת מי תורם למפלגה הפוליטית הלא נכונה, מי תומך בארגונים "בוגדניים". הכסף הדיגיטלי של הבנק המרכזי יטיל אפוא צל ארוך על חופש הביטוי וההתארגנות – והוא גם יעודד צנזורה עצמית.
מונופול הכסף הדיגיטלי גם יאפשר לשלול בקלות רבה מאדם את זכויותיו הבסיסיות ביותר על ידי ניתוקו באחת מכל פעילות כלכלית, אשראי או מסחר. הוא גם יאפשר את יישומם בקלות של רעיונות כלכליים הרסניים כמו ריבית שלילית בשיעורים משמעותיים.
יתרה מזו, הכסף הזה, אם ינוהל על פי חלומות הממשלות והבנקים המרכזיים, יהרוס מהיסוד חלקים מרכזיים במהותו של הכסף והתפקיד שהוא ממלא בכלכלה ובחברה. עם הרס מהותו היסודית של הכסף יתחילו לצוץ אמצעי תשלום חליפיים מועדפים, כמו מטבעות זהב, כסף, או ביטקוין. או אז תיאלץ הממשלה לנקוט צעדי דיכוי ואכיפה מתגברים והולכים להבטיח את השימוש בכסף הנחות שלה.
לתהליך הזה של הרס הכסף האמיתי והטהור, זה שכמותו מוגבלת בכוח הטבע או פרוטוקול התוכנה, ועצם השימוש בו חופשי מכפייה ומעקב, עלולות להיות השפעות חברתיות מרחיקות לכת ו"תוצאות בלתי מכוונות" שקשה לשער את היקפן.
הכותב הוא מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים