אומיקרון: פחות אלים, הרבה יותר מידבק

אף על פי שהנגיף החדש מדביק גם מחוסנים רבים, החיסון עדיין מפחית מאוד את חומרת המחלה ומציל חיים רבים

לפני שלושה חדשים בערך הופיע בעולם וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה, ושינה בבת אחת חלק נכבד ממה שחשבנו על המחלה. פתאום האפשרות לחלות מפחידה קצת פחות, אך גם סבירה יותר, והממשלה משדרת לנו שלא נורא אם נידבק. באופן מפתיע, שלושת השינויים הללו קשורים קשר הדוק ליעילות החיסון.

לנגיפים, בדומה לכל יצור חי אחר, יש נטייה להשתנות לאורך זמן. רוב השינויים הללו קטנים, אבל מדי פעם קורים שינויים שנותנים לנגיף יתרון משמעותי, למשל בכך שהם מקלים עליו להדביק אנשים חדשים. כשדבר כזה קורה, הנגיף החדש שנוצר, שנקרא 'וריאנט', יתפשט במהירות מאדם לאדם וידחק את רגליהם של הווריאנטים הפחות 'מוצלחים' שקדמו לו.

ראינו את זה קורה בחורף שעבר כשווריאנט אלפא (הבריטי) תפס את מקומו של נגיף הקורונה המקורי, בקיץ כשדלתא עקף את אלפא, ועכשיו אנחנו רואים את זה שוב עם אומיקרון. אבל הרבה פעמים הנגיף גם משלם מחיר על השינויים שצבר. במקרה של אומיקרון המחיר היה הפחתה במידת קטלניות שלו, וזו בשורה מצוינת עבורנו.

השינוי שעבר הנגיף העניק לו עוד יתרון חשוב: ההגנה שהייתה מפניו למחוסנים ולמי שכבר חלו בקורונה והחלימו, פחתה באופן משמעותי. ##זה לא אומר שהחיסון אינו יעיל. מחקרים שהתפרסמו בחודש האחרון מראים בבירור שאף על פי שכעת גם מחוסנים עלולים להידבק, החיסון עדיין מגן עליהם היטב ממחלה קשה.## פירוש הדבר הוא שאם אתם מחוסנים ונדבקתם, סביר להניח שתסבלו פחות ושהסכנה שתזדקקו לאשפוז בבית החולים או גרוע מכך – נמוכה בהרבה לעומת לא מחוסנים.

כשמסתכלים בנתוני משרד הבריאות רואים שיש בכל זאת הרבה מחוסנים חולים קשה, וזה יוצר אשליה שכביכול דווקא מי שחוסנו נמצאים בסיכון גבוה יותר. אבל הסיבה לכך היא פשוטה: רוב האוכלוסייה הבוגרת מחוסנת, כך שגם אם אחוז קטן מאוד ממנה חולה קשה, עדיין מדובר בלא מעט אנשים. בפועל, יחסית לחלקם באוכלוסייה, אנשים שלא התחסנו פגיעים הרבה יותר לתסמינים הקשים של הקורונה.

החיסון עדיין עושה את עבודתו ומגן עלינו. למעשה, אפשר לקבוע בוודאות גבוהה מאוד שאף שחומרת המחלה שגורם האומיקרון מוערכת בכ-70 אחוז פחות מווריאנט דלתא, זה לא היה מספיק בכמות הנדבקים העצומה שאנחנו רואים סביבנו. סביר להניח שאלמלא רוב הציבור היה מחוסן, התמונה הייתה שונה לגמרי וכנראה לא הייתה לממשלה ברירה אלא להכריז על סגר כולל.

נשאלת אם כן השאלה: האם לא הגיע הזמן לעדכן את החיסון כדי שיתאים טוב יותר לאומיקרון?

יכול להיות שכן, אבל דברים כאלה דורשים זמן. לא הרבה, אבל גם לא מהיום למחר. לפי הצהרה שפרסמה אחת מיצרניות החיסונים, יידרשו כמאה ימים לפתח חיסון מותאם לווריאנט החדש ולבדוק אותו. לזה צריך להוסיף את הליכי האישור של החיסון בידי רשויות הבריאות העולמיות ואת פרק הזמן הנחוץ לייצור המוני שלו ולהפצתו. בסופו של דבר בגל הנוכחי לא יהיה חיסון מותאם. גם לא בטוח שיהיה צורך בו בגל הבא משום שאיננו יודעים איך ייראה הווריאנט שנפגוש אז; הקורונה עדיין לא בהכרח אמרה את המילה האחרונה.

בסופו של דבר החיסון הנוכחי נותן לנו את ההגנה הטובה שיותר שיש למדע להציע כיום. ההגנה לא מושלמת, אבל היא תשמור על חיינו ועל חיי יקירינו. ייתכן שבעתיד יהיו חיסונים טובים ויעילים יותר, אבל מי שיחכה עד אז מסתכן בהדבקה – במיוחד בזמנים כאלה.

הכותב הוא אימונולוג מ'מכון דוידסון לחינוך מדעי'

סביר להניח שאלמלא רוב הציבור היה מחוסן, התמונה הייתה שונה לגמרי וכנראה לא הייתה לממשלה ברירה אלא להכריז על סגר כולל