האוצר צריך להרים את הכפפה

כדי להציל את תעשיית השבבים האוצר צריך להרים את הכפפה

תעשיית השבבים הישראלית עומדת בפני מהפכה. עם פרוץ המגפה לחיינו הואץ המעבר לעולם הדיגיטלי, ונוצר חוסר הולך וגדל בשבבים, שהם אבן היסוד במהפכת הדיגיטציה. החוסר מתבטא בהספקת מחשבים, בהאטת הייצור בתעשיית הרכב ובתחומים נוספים.

חסרים אלו הובילו לאחרונה את ראשי התעשיות הרב-לאומיות הגדולות להכריז על פתיחה והגדלה ניכרת של מרכזי תכנון השבבים שלהן בארץ. כך עשו גוגל, מיקרוסופט, אנבידיה, אפל ואחרות. בכוונתן של כל אחת מהחברות הללו לשכור מאות עובדי פיתוח בתחום תכנון השבבים [מהנדסי VLSI]. על פי תחשיב מהיר שעשה פרופ' דוד מנדלוביץ מאוני' ת"א, האקדמיה היום מכשירה רק כמה עשרות מהנדסי שבבים בשנה, כך שישנו צורך בהגדלת היקף בוגרי תואר ראשון בתחום תכנון שבבים ביותר מפי עשרה.

זאת הזדמנות של אחת לכמה עשורים עבור מדינת ישראל לבצע קפיצת מדרגה של תעשיית ההייטק. [הראשונה ניתנה לנו בראשית שנות ה-80 כשחברת אינטל, בהובלת פרופ' פרומן, וחברת נשיונל סמיקונדקטור, בהובלתי, החליטו על הקמת מפעלים בארץ].

על מנת להתגבר על פער של סדר גודל בחוסר כוח אדם מיומן, אין מנוס מלהכניס אוכלוסיות נוספות למעגל מתכנני השבבים. אחת האוכלוסיות האפשריות היא האוכלוסייה החרדית. מעבודת מטה שהובלתי כיו"ר 'חרדים להייטק' עם חבריי ב'מכון החרדי למחקרי מדיניות' [אלי פלאי, ישראל תיק וישראל יוסקוביץ], בהערכה ראשונית, לאחר מסלול הכשרה המקביל לתואר ראשון במדעי המחשב, תתווספנה כ-1,000 חרדיות בשנה לכוח העבודה של תעשיית ההייטק בכלל, והשבבים בפרט.

עלות התוכנית הכוללת על פני עשר שנים מוערכת בקרוב בכ-400 מיליון שקל. התוכנית קיבלה את תמיכתם של ראשי תעשיית ההייטק [גוגל, מלאנוקס, אנבידיה, אמדוקס ועוד] ראשי התעשייה הביטחונית [8200, חיל-אוויר והתעשייה האווירית] ונשיאי מוסדות להשכלה גבוהה [מכון ויצמן והטכניון]. לאחר לימוד מדוקדק של התוכנית, נתנו גדולי התורה את ברכתם למהלך מתוך הבנה שהתמקצעות בתחום היא תנאי הכרחי להשתכרות הולמת בעולם של היום.

היכרותי עם החברה החרדית היא היכרות של השנים האחרונות. היכרות מאוחרת זו, הובילה אותי להכרה בכך שישנם רבים בחברה החרדית שהיו שמחים לקבל הכשרה מקצועית, אך מסיבות שונות נמנעים מלהיכנס למסגרות האקדמיה המקובלות. זהו מאגר כוח אדם שרק הולך וגדל ואי ניצולו עשוי להוביל להחמצה של הזדמנות כלכלית מהגדולות של העשורים האחרונים.

חרדת משרד האוצר ממה שהוא מכנה "יצירת מסלול הכשרה עוקף אקדמיה", מונעת מהאוצר חשיבה מחוץ לקופסה שהייתה יכולה לסייע לדחוף את התוכניות הללו קדימה. יש להצר על כך; האוצר של שנות ה-80 ידע לקחת החלטות שבדיעבד הובילו להפיכת ישראל למעצמת הייטק. האוצר של היום מתקשה בכך.

למרות התנגדות האוצר ובתקציב מצומצם, בהובלת 'מכון לב', בראשות פרופ' דן בוכניק, יצאה התוכנית לדרך עם כ-80 תלמידות בשלושה סמינרים. המעבר לתוכנית בהיקף רחב שלה ממתינים בקוצר רוח סמינרים חרדים נוספים, תלויה ביכולת האוצר לחשוב מחוץ לקופסה ולקדם תקציב אשר יצמצם את חוסר כוח האדם המיומן בתעשיית השבבים, תוך הכנסת עוד חרדים למעגל ההייטק. הצלחתה של התוכנית תסייע לא רק לציבור החרדי, אלא לכלל תעשיית השבבים בארץ. הגיע הזמן שמשרד האוצר יבין את מה שמבינים בתעשייה ובמשק וירים את הכפפה.

הכותב הוא יזם הייטק, מראשוני תעשיית השבבים בארץ ויו"ר אוניברסיטת ת"א [אמריטוס]

האוצר של שנות ה-80 ידע לקחת החלטות שבדיעבד הובילו להפיכת ישראל למעצמת הייטק. האוצר של היום מתקשה בכך