הרב נח פלאי
כ"ו סיון התשפ"ה
כשהמציאות מסביב סוערת, זה הזמן לחזור אל המקורות ופשוט לעיין בהם
ימים גדולים עוברים עלינו. אני מניח שכל הגיליון שתקראו השבוע יעסוק במלחמת פורים השנייה, מלחמה גשמית שבוודאות טמונה בה גם מלחמה עמוקה יותר ורוחנית בבני בניהם של המן ועמלק.
מרגע כתיבת הטור ביום ראשון ועד ליום חמישי יכולים להתרחש עוד הרבה דברים, בתפילה שהכל יהיה בחסד ובניסים. ומי יודע, הלוואי גם ביאת משיח.
מוסר ההשכל הגדול שאני לוקח מכל האירוע הזה הוא כמות המלל והתחזיות שנאמרו עד רגע–לפני על ידי סוללת אנשי ביטחון, פרשנים ועיתונאים שהסבירו שהדבר לא הגיוני. אפילו בעיתון הזה קראתי השבוע פרשנויות מלומדות על טראמפ שאינו מרשה וכועס עלינו מאוד, ועל ביבי שאינו מתכוון בכלל לתקוף, ורק עושה הצגה כדי שהממשלה תשרוד. חוץ מזה שיש חתונה של הבן יקיר, ועוד ועוד תחזיות ונבואות, וברגע אחד ערמות של עיתונים, אולפנים ומלל בטוח הפכו לבדיחה.
הדבר הזה הוא משל מצוין לכל ענייני ההשגחה והניסיון שלנו לפרשן ולהבין מה השם רוצה ומה הכוונות והתוכניות שלו, ואז ברגע אחד, כשתבוא הגאולה השלמה, כל התמונה תתבהר ותראה שלא היינו בכלל בכיוון ושכל פרט וכל דבר במשך אלפי שנות גלות היה מחושב לפרטי פרטים להיטיב לבניו. גם בכלל וגם בפרט, אלפי אירועים שמתרחשים בחיים שלנו ולו הקטנים ביותר, הכל היה עם סיבה ומסובב.
ברגעים כאלו מיוחדים התקשרתי לגאון רבי בן ציון רוזנברג שליט"א, מרבני העיר פתח תקווה, לשמוע דברי חיזוק על המצב המיוחד שאנחנו נמצאים בו.
הרב מצטט את אחד המדרשים המרגשים בהקשר הזה, שמופיע בבראשית רבה (פה א): "'כי אנוכי ידעתי את המחשבות' – שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ותעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקדוש ברוך הוא היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח".
זה ממש המצב כרגע ולנו לא נותר אלא רק להתחזק ולהתכונן, לוודא שהרגע הזה שתבוא בו הגאולה יתפוס אותנו במצב סביר ומעלה.
אין ספק שאנחנו בתקופה גדולה ומיוחדת. זה דור שקורים בו מהפכות ודברים שלא התרחשו אלפי שנים. "הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך". צריך להיות עיוור כדי לא לראות אילו ניסים וחסדים השם עושה איתנו. גם האסון הגדול שהיה בשמחת תורה היה בעצם תחילתה של מהפכה ניסית ומושגחת, מדינות וארגוני טרור סביבנו קרסו וכו'.
תארו לעצמכם שחיזבללה היה חלילה בכושר עכשיו. והנה, בחסד השם, לא נותר ממנו דבר. ירדן מיירטת טילים שנשלחים אלינו, סוריה שותקת והכל מעבר לכל דמיון. ובכלל, כל הסימנים שמופיעים בדברי חז"ל על ביאת המשיח מאירים ומוכיחים לנו ש"בניי, הגיע זמן גאולתכם".
בילקוט שמעוני מובא: "מסורת אגדה היא שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות שנאמר: 'בונה ירושלים השם נדחי ישראל יכנס'". ובמסכת סנהדרין: כשהארץ תיתן פרייה, אין לך קץ מגולה מזה. וכמו שרש"י מבאר שם: "כשתיתן ארץ ישראל פרייה בעין יפה, אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה מזה".
וזו רק טעימה קצרה מתוך שלל המקורות שמתארים בדיוק את המצב לפני ביאת המשיח, אירועים יחודיים שקורים בדור שלנו.
הנה, שימו לב רק לכורש של ימינו, אדון טראמפ, שהיה כפסע שלא ייבחר לנשיאות ארצות הברית. אדם אחד שמקרקס את העולם כולו וכל ההנהגה שלו היא של חסד לישראל. זה הרי דבר שלא ייאמן. איך יושב לו האיש, כמו מנהל במשרד של חיידר, ודורש ממדינה ריבונית וחזקה כמו איראן לעשות משא ומתן, ואם לא, אז 'נו נו, אני אעניש אתכם! שישים יום אתם מקבלים להתנהג יפה'. ובד בבד הוא מחמש את מדינת ישראל בארסנל תחמושת מהגיהינום ועומד לצידה כשכל מבקשי רעתנו חוששים להתערב.
זה לא נתפס וזה מחייב אותנו להבין באיזו תקופה אנחנו נמצאים, לגלות אחריות, לשפר את דרכינו ובעיקר בענייני התפילה, כלומר לקום בזמן, להתפלל במניין, להשתדל יותר לכוון, לא לדבר בזמן התפילה ולהרחיק את הטלפונים והעדכונים מתוך בית הכנסת, להוסיף משנה אחת, פרק תהילים אחד. כל חיזוק, ולו הקטן ביותר, גורם שנהיה חלק מצבא השם, אלו שבעורף, אבל הם לגמרי חלק מהקרב ומהניצחון שלו על אויביו.
הרב מסיים ואני חושב על דבר אחד שכדאי לשים אליו לב בתוך כל האירועים האלו. אף אחד לא יודע כמה זמן זה ייקח ובתקווה שזה ייגמר מהר, אבל אנחנו כבר למודי ניסיון מהקורונה ומהנזקים שהיא הסבה להרבה צעירים כששגרת הלימודים נשברה וכולם התכנסו בבתים לתקופה ממושכת.
הניסיון לימד שהדברים העיקריים שכדאי לעשות מאמץ סביבם למנוע נזקים כאלו, הם בראש ובראשונה לתכנן סדר יום ככל שניתן בתוך הבית, בלימוד, משחק, פעילות – מה שאפשר. לא מדובר בקורונה שאסור לצאת מהבית, ולכן אפשר גם לצאת להתאוורר בסמיכות לאזורים מוגנים, אפשר כמובן ללכת ללמוד בבית המדרש, לצאת לגינה או להליכות, העיקר לא להיות כלוא כל הזמן בבית. לא להורים ולא לילדים זה עושה טוב.
ובעיקר, להיזהר מאווירה של לחץ ועצבים בבית, להתרחק מהכעס ככל שניתן. כעס תמיד מזיק לכועס ולסביבתו, על אחת כמה בשעות כאלו שבהן כדאי פחות להקפיד על הכללים הרגילים, כמו סדר, ניקיון, תפקוד והתנהגות, ולהרבות ביותר בהומור, בשמחה ובסבלנות, הכל מתוך אמונה עזה שהכל לטובתנו והנה הנה מגיע הרגע שכולנו מייחלים לו לגאולה שלמה ואמיתית, אמן.
