'חוק המידע הפלילי ותקנת השבים' בא להיטיב עם האזרח, אך משמר חלק משמעותי מהפגיעה בו
אם אתם יושבים לאכול במסעדה, או משלימים מניין לתפילת מנחה, או סתם עוברים ברחוב, כדאי שתרימו את הראש ותסתכלו סביבכם. על פי הסטטיסטיקה, מכל 10 אזרחים במדינה, 2 נושאים על גבם רישום פלילי או משטרתי. זה יכול להיות רישום פלילי בגין תלונה שמקורה בסכסוך שכנים או חלילה תלונה הקשורה לגירושין. זה יכול להיות קשור למעורבות בקטטה בכביש, עריקות מצה"ל, עבירות בנייה או אפילו קטיפת צמח מוגן.
המכנה המשותף לכל המקרים הללו, שגם במקרים שבהם התיק נסגר במשטרה או בפרקליטות ולחלופין הייתה הרשעה בבית המשפט, גם אם נגזר עונש קל שיכול להיות אפילו קנס כספי קטן של אלפי ש"ח, הנזק בדמות הרישום הפלילי נמשך עוד שנים רבות קדימה.
הרישום מתחלק ל-2: כאשר המשטרה מחזיקה ברישום של למעלה מ-200,000 תיקים שהסתיימו בהרשעה, רישום זה נקרא רישום פלילי (ר"פ). הרישום השני נקרא רישום משטרתי, והוא מכיל למעלה ממיליון(!) תיקים שנסגרו מחמת חוסר ראיות או בעילת 'נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין', מה שנקרא בעבר: 'חוסר עניין לציבור', וכן מכיל נתונים של תיקים שנסגרו בהליך של הסדר מותנה. נתונים אלו נכונים לשנת 2008; סביר שמאז המספרים רק גדלו.
המטרה המרכזית של הרישומים הללו היא כדי לתת למשטרה, לבתי המשפט ולגורמים הרלוונטיים תמונה מלאה ומקיפה אודות העבר של העומד מולם כאשר יש משקל משמעותי למי שמצטייר כעבריין או חשוד רצידיביזי, שהוא בעל דפוס התנהגותי עברייני. אך למרבה הצער, הרישום הפלילי והמשטרתי משפיעים בצורה חמורה גם על אזרחים נורמטיביים שנקלעו באופן חריג לאירוע עם מאפיינים פליליים.
כעו"ד שעוסק בתחום הפלילי והתעבורה, מדי יום מתקבלות במשרדי פניות רבות של אזרחים נורמטיביים שמגלים בהפתעה כי הם סוחבים על גבם רישום פלילי או משטרתי.
ההשלכות של הר"פ באות לידי ביטוי במקרים רבים; כך למשל לאחר הפיגועים האחרונים, הביקוש לאחזקת אקדח פרטי קפץ במאות אחוזים. אך גם אזרח שעומד בכל תנאי הסף לקבלת רישיון כלי ירייה, עלול לגלות כי בקשתו לא אושרה בגלל סירוב המשטרה נוכח הרישום הפלילי בעניינו. כך גם אדם שעבר עבירת תעבורה שבגינה זומן לביהמ"ש, לרוב הרישום הפלילי יוצג לביהמ"ש כחלק מהשיקולים בטיעונים לעונש.
אך כמובן שהפגיעה החמורה היא בעיקר בנושא התעסוקה. כאשר אזרח יבקש לעבוד בתחום הביטחון או במשרד ממשלתי, הוא יגלה כי העובדה שלחובתו נרשם ר"פ עלולה לסכל את העסקתו. תפקידים נוספים בהם הרישום הפלילי עלול לעמוד לרועץ הם: מתווך מקרקעין, קבלן, אדריכל רישוי, סוכן ביטוח, נהג אוטובוס, פסיכולוג, כבאי ועוד.
גם הרישום המשטרתי נושא בחובו השלכות שליליות על האזרח הרגיל. למשל, בתעסוקה בתפקידים בגופי הביטחון החשופים למידע הנ"ל, בכל הנוגע לרישיון כלי ירייה, וכן הדבר משפיע על גורמי החקירה השונים במקרים בהם האדם נחקר על עבירה אחרת.
בשבוע הקרוב ייכנס לתוקפו 'חוק המידע הפלילי ותקנת השבים' שמטרתו העיקרית היא לצמצם את הפגיעה החמורה באזרחים. החוק מקצר משמעותית את התקופה של ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי מ-17 שנים, ל-8 שנים ברוב המקרים. אך מאידך, החוק הנ"ל משמר את זכאותם של גורמים ציבוריים ורשויות האכיפה לעיין במידע המופיע ברישום המשטרתי ולקחת בחשבון מידע זה במסגרת החלטותיהם.
כך יוצא כי ביד אחת החוק החדש מטיב חלקית עם האזרח, אך ביד השנייה, החוק משמר את הפגיעה החמורה בשמו הטוב ובאפשרויות התעסוקה השונות של האזרח הנורמטיבי.
אז איך ניתן לפעול כדי למחוק את הרישומים? בתיק שנסגר ללא הרשעה, ניתן להגיש ערר מנומק על החלטת הסגירה, ולבקש מתחנת המשטרה לשנות את עילת הסגירה לעילת חוסר אשמה, כך שיימחק מהרישומים. ולחלופין ככל שעומדים בתנאי הסף, הרי שניתן לפנות לראש חוליית ביטול רישום במדור מידע פלילי של המשטרה ולבקש את מחיקת הרישום הנ"ל. במידה והמשטרה מתבצרת בעמדתה או במקרים שבהם האדם הורשע בבית המשפט, כל שנותר הוא לבקש חנינה מנשיא המדינה שימחק את הרישום הפלילי.
הכותב הינו עו"ד מומחה לדין הפלילי וחבר בוועדות פליליות, תעבורה, צבא וביטחון, בלשכת עוה"ד.
אין באמור לעיל להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני, ומומלץ לקבל ייעוץ וליווי באמצעות עו"ד.