איך לצאת מן המערבולת

הפרסום של תומר גנון ב'כלכליסט' ושל יואב יצחק על ההאזנות הלא חוקיות ועוד שלל עבירות הקשורות בכך כנראה – בלתי נתפס. מערכת אכיפת החוק התגלתה כמערכת חסרת רסן, הפועלת כמו ארגון פשע – מוסדות המדינה האמורים להיות אמונים על שמירת החוק הושחתו ונרקבו.

נראה שיש כאלה שחשבו שהם מעל לחוק, שהם יכולים 'לקחת את החוק לידיים' ולעשות בו כרצונם. לאיזה חוק בדיוק הכוונה? ובכלל, ממי הם 'נטלו את החוק לידיים'? הרי החוק מוטל כאבן שאין לה הופכין על אוטוסטרדות המדינה, והוא מרמס לכל. לא רק העבריינים, גם אלו השולטים בנו – רומסים אותו כאילו אינו קיים. גם המערכות המופקדות, לכאורה, על אכיפתו. עד כמה ששכלנו הקט מבין, הרי תפקידו של החוק הוא להגן על האזרח הקטן, להעניק לו ביטחון למען ידע וגם יחוש שחייו אינם הפקר ויש מי שיגן עליו מפני פורעיו.

אך אין זה המצב במדינתנו.

כלל לא בטוח שאלה שעברו לכאורה על החוק ייענשו בצורה כל שהיא. הם יטענו שהחוק לא חל עליהם, שהוא כה גמיש שהוא מאפשר להם להשתחרר בנקל מעונש, בגלל כל מיני סעיפי חוק ולקונות המנוצלים היטב על ידי עורכי דין מפולפלים. חוק כזה, אם אכן כך הוא – הוא חוק פגום. זו דוגמה לחוק המנוגד למהות החוק. זאת, משום שהוא פוגע בחירותם ובביטחונם האישי של האזרחים ומן הראוי לתקנו ולשנותו.

בכל דיון ציבורי על חוקי התורה דורשים מאיתנו לשנות חוק זה או אחר ולא לדקדק בקוצו של יו"ד, העיקר 'להתאימו לחיים'. אנו כמובן לא יכולים לעשות דבר בנידון, כי החוק הוא חוק אלוקי. אבל למרבה הפרדוקס, על פי חוקים שבני אנוש המציאו, מאפשרים לפושעים אלה וגם אחרים לעשות ככל העולה על רוחם, בגלל 'קוצו של יו"ד' כזה או אחר. בהנחה שאכן זה מה שיקרה, כמובן.

קיימים עוד חוקים היורדים לחיינו, בהעניקם הגנה לפושעים על חשבוננו, האזרחים. ובכלל, התחשבות השופטים פעמים רבות בעבריינים ובזכויותיהם אולי גורמת לשופטים לחוש נאורים יותר, אך אותנו משאירה חסרי ביטחון בעליל.

מעשים אלו שנחשפו חייבים להדליק נורה אדומה במוחם של מי שהדמוקרטיה וחירות הפרט חשובות להם. חייבים להעמיק חשוב איך נוצר מצב שהארגון האמור להיות אמון על שמירת החוק – המשטרה ואולי אף הפרקליטות – הפך לחממה של פשע רשמי. אבל יש להניח שבמקום להתבונן במצב שנוצר ולערוך חשבון נפש ובדק בית – כבר ימצאו את הש"ג שעליו יתנפלו בחמת זעם, בתמיכת כלבי השמירה של הדמוקרטיה, היא התקשורת המהוללת.

במקום לקלוט ולהבין ששוטרים אלו שערכו את האזנות הסתר הבלתי חוקיות הם חלק ממערכת גדולה הרבה יותר המתנהלת לכאורה בעבריינות רשמית, ואי אפשר עדיין לדעת מי ומה עומדים מאחוריהם ונתנו את הגיבוי ואולי גם את ההוראה למעשי פשע אלה המהווים סכנה לשלום הציבור – יש להניח שיתמקדו בעיקר במאזינים, ואולי דרג אחד מעליהם, אבל אל האחראים האמיתיים לעולם לא יגיעו.

אז מה יהיה?

• • •

אסור לנו, לציבור שומרי האמונים, להיתפס לרוח הנכאים התוקפת כעת את הרחוב. אכן, מול עינינו מתמוטטות כל אושיות השלטון. כל הסמלים נחשפים בפומבי במלוא ריקנותם וכיעורם. התהום המוסרית, הפשע והשחיתות מעיקים על הארץ כענן שחור ומאיים. תוספת הבלבול העצום, הלופת את ההנהגה הרופסת עצמה, מגבירה את תחושת המיאוס והייאוש של הציבור הכללי. הוא עומד משתאה מול החלום ושברו. והקולות הכואבים עולים מכל עבר בניואנסים שונים: זהו?! זאת התגשמות חלום הדורות לשוב לארץ ישראל ולהקים בה מדינה יהודית?!

אולם אנו, שומרי תורה ומצוות, אסור שתידבק בנו רוח נכאים זו. יכולים ולמעשה חייבים אנו להשתתף בצערם של אלו העומדים כעת המומים מול השוקת השבורה של חייהם וחזונם. אבל עם זאת אנו חייבים לדעת שחלומות ההיטהרות שבהם הם נאחזים – אינם אלא היאחזות בעלה נידף. ההיטהרות לא תבוא מתוך המערכת הנוכחית עצמה. היא תרה אחר הפתרון הטכני, בחיפוש אחר אנשים יעילים יותר, בעוד הבעיה שבפניה ניצבת החברה בישראל אינה כשל טכני בלבד כי אם בעיה רוחנית. משום כך לא יכולה מערכת זו להיטהר בכוחות עצמה, בדיוק כשם שהטובע בנהר לא יכול להציל את עצמו אם ימשוך בציציות ראשו.

אנו חייבים לראות בשפל המוסרי עצמו שלתוכו נקלעה המדינה – תהליך מטהר. כך לימדונו רבותינו. זה הפירוש על פי המהר"ל למושג "משיח יושב בשער רומי", ועל פי הסברו המאיר של בעל ה'מכתב מאליהו': רומי מסמלת את עולם החומר נטול הרוחניות, ו'שער' פירושו: בסוף העיר (מהר"ל). ואם כי שם נאמרים הדברים על תהליך שיעבור על העולם כולו, הרי הוא תקף גם לתהליכים שיתחוללו בתוך עם ישראל: "כאשר מביא הקב"ה את העולם למצב שיסודות חיי העולם הזה יתמוטטו, השלווה תתערער, חיי הפרט ייהפכו לחיי דאגה, פחד וייסורים וכל העולם יעמוד תחת אימת הרס וחורבן, אז יתגלה לעין שכל התרברבותו של האדם וגאוותו על התקדמותו בכיבוש הבריאה, כביכול, מביאות רק לאבדון. אז יכירו בהעדר ובהפסד שבחיי העולם הזה כשהם מרוקנים מכל תוכן רוחני, ומובילים רק לכליה ולאבדון. כשיתייאש האדם מלהשיג רצונותיו ותאוותיו אז יתגלה אורו של משיח" ('מכתב מאליהו' חלק ג' עמוד 205).

זהו. עלינו להתחזק באמת זו ולחפש אחר דרכים להנחילה לציבור הכללי. המתחולל מול עינינו במדינה הוא תהליך מטהר. ביכולתו לשחרר את העם מן השעבוד לחיי החומר בלבד. בכוחו לפקוח את העיניים לראות את המציאות כמות שהיא ובעיקר – להבין אותה. וכך למצוא את הנקודה הארכמידאית שמחוץ למציאות העלובה, העכשווית של חיינו, אשר תעזור לחברה הישראלית לצאת מן המערבולת שבה היא נתונה.

לו יהי.

צידה לדרך

אפילו השקרן בטבעו

לא סובל את השקר של רעהו

(רבי מנחם מנדל מרימנוב)