איכות הסביבה נוגעת לבריאות של כולנו

ישראל עלולה לשלם מחיר יקר בשם הקִדמה והפיתוח. על המשרד להגנת הסביבה לפעול למניעת בכייה לדורות

מדינת ישראל הולכת ומשנה את פניה אל מול עינינו. דחפורי פיתוח סוללים כבישים, בונים שכונות וערים חדשות, מקדמים פרויקטי תשתיות – אבל הציבור עסוק בחלקו הגדול בכאן ועכשיו, בהסחות הדעת הרבות של חיי היום יום. מעטים שמים לב לסביבה.

אולם בשם הקִדמה והפיתוח ישראל טועה הרבה מדי, ועל הממשלה החדשה לעצור ולתקן את מה שניתן, להבטיח צמיחה ועוצמה מדינית לדורות הבאים, תוך הקפדה על בריאות האדם והטבע. אחריותם של מובילי הפיתוח חייבת להבטיח שהשינויים יפחיתו את זיהום הסביבה ויותאמו לאתגרי משבר האקלים, שהופך את אזורנו למדברי.

יותר מדי אנשים חולים בארץ במחלות שנגרמות מזיהום הסביבה. לכך מתווסף המחיר הכלכלי. הורדת הזיהום תפחית מאוד את עלויות הטיפול בבריאות למשק ולמשקי הבית, ותחסוך כאב לב רב ליקירי החולים והנפטרים.

ברוח זאת, יש להתייחס לכל הפעילות של המשרד להגנת הסביבה ומשימותיו.

מרחבי הטבע צפויים להצטמצם תחת דחפורים שיהרסו את יפי הבריאה. כך למשל, יער רכס לבן בהרי ירושלים, שהעצים בו הופכים את אוויר ההרים לצלול כיין, ייעלם לטובת שכונה חדשה וכבישים. עצים מייצרים חמצן, מורידים את זיהום האויר והטמפרטורות, והיער הוא מקום מפלט לברוח אליו ולמעיינות שבו, מפני הצפיפות ועומס החיים. על המשרד להגנת הסביבה להגן על רכס לבן ועל עשרות אלפי עצים בוגרים שצפויים להיכרת בכל הארץ ולהבטיח התחדשות עירונית שתבטיח איכות חיים ובריאות, תוך מאמץ לצמצום מקסימלי של הבנייה בשטחים הפתוחים ובשדות.

הים התיכון וים סוף נתונים בהסתברות גבוהה מאוד לאיום זיהום נפט חמור, בעקבות הסכם בין חברת קצא"א, חברת נפט ישראלית ממשלתית, עם איחוד האמירויות, שעל פיו יובלו עשרות מיליוני טונות נפט בצינור מיושן ורעוע בין מפרץ אילת לאשקלון. הפרויקט מקודם אף על פי שאין מוכנות לעצירת דליפות נפט במקרי חירום ובלי שנערך אפילו תסקיר השפעה על הסביבה לבחינת הסיכונים והדרכים לטפל בהם. הן השרה היוצאת להגנת הסביבה והן השרה הנכנסת קוראות פומבית לביטול ההסכם. גם שר האנרגיה לשעבר שטייניץ אמר שאין לפרויקט חשיבות אנרגטית לישראל, ובשל סיכוניו יש לבטלו. מול הרווח הכספי המוגבל מקצא"א ניצבות על הכף הגנת שונית האלמוגים בים-סוף, שנחשבת ייחודית ברמה בין-לאומית, פרנסת העיר אילת שנסמכת על תיירות ים וחופים, תיירות החופים באשקלון ולכל אורך חופי ישראל בים התיכון, ההתפלה בים התיכון ועוד אלפי עסקים שנסמכים על ים צלול למחייתם. כל אלה נמצאים בסיכון גבוה גם בשל כוונת משרד האנרגיה להרחיב ולהאיץ את קידוחי הגז והנפט בים התיכון, בלי שיש יכולת לטיפול מהיר בדליפות וזיהום ים, ובניגוד להתחייבות המדינה לעבור לאנרגיות מתחדשות.

עם זאת על המשרד להגנת הסביבה להגן גם על עצמו. יש להוסיף לו מאות אנשי מקצוע החסרים לצורך עמידה בכל משימותיו והגנה מפני התחזקות חסרת אחריות של התעשיינים המזהמים, ונגד כוונת האוצר להחליש חוקים סביבתיים קיימים – חוק אוויר נקי, החוק למניעת זיהום ים והפקעת כוחם של ראשי ערים בחוק רישוי עסקים, בתירוץ שיש לסייע כלכלית לתעשיינים. כולנו רוצים להבטיח התאוששות כלכלית ועידוד תעשייה כחול-לבן, אבל זאת צריכה להיעשות רק תוך הגנת בריאות האדם והטבע.

האתגרים הסביבתיים רבים ודורשים שיתופי פעולה עם מרבית משרדי הממשלה להבטחת תחבורה ציבורית נקייה ויעילה וצמצום הפקקים וזיהום האוויר מרכבים, אניות ומטוסים, בשיתוף עם רשות המים יש לדאוג לנחלים הסובלים ממחסור במים ומזיהום, בשיתוף עם משרד הפנים להבטיח שקיפות ושיתוף ציבור בהליכי התכנון, ובלימת הרחבת הוועדה הלאומית לתכנון ובנייה שמפקיעה את כוחם של ראשי ערים ותושבים ועוד. זוהי משימה ממשלתית, ועלינו לייחל שהיא תצלח.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת 'צלול'

הפרויקט מקודם אף על פי שאין מוכנות לעצירת דליפות נפט במקרי חירום ובלי שנערך אפילו תסקיר השפעה על הסביבה