אי השוויון האמיתי

כלי התקשורת דיווחו בהרחבה השבוע על הרשעתו של דרק שובין, השוטר שגרם למותו של ג'ורג' פלויד, בכל סעיפי האישום, כולל רצח מדרגה שנייה ושלישית. הרשעה זו עלולה להשית על שובין גזר דין מחמיר של 40 שנות מאסר – פסק דין חריג למדי בארה"ב, שבה בשנים האחרונות רק שני שוטרים הורשעו ברצח.

פסק הדין התקבל באהדה לא מוסתרת; ג'ו ביידן כינה אותו "צעד ענק קדימה במסע לצדק באמריקה", והתבטאויות דומות נשמעו מכל עבר. אמנם העובדה שמדובר בפסק דין חריג אמורה להציף את השאלה אם אכן מדובר בצעד גדול במקרה חד פעמי שנבע מלחץ ציבורי, וזו שאלה שצריכה להישאל גם מעבר לגבולות ארה"ב.

באופן אישי לא יכולתי שלא לחשוב על מקרה אחר של רצח על ידי שוטרים שאליו התוודעתי. נ', תושב קוויבק שבקנדה, נורה למוות בתום מרדף משטרתי. הנסיבות היו מעוררות חשד אצל כל אדם סביר. אף שהוא לא היה עבריין במובן המקובל של המילה, היו לו לא מעט היתקלויות לא נעימות עם שוטרים. מאחר שנ' היה בחור חזק למדי, בחלק מהמקרים העימותים הגיעו לתקיפת שוטרים, כמו אותו עימות שאירע קודם לכן עם השוטר שירה בנ'.

העובדה שלשוטר היורה היה רקע בעייתי עם נ' אינה הסיבה היחידה לסימן שאלה; טענת השוטרים להגנה עצמית בעייתית בהתחשב בכך שמדובר היה בשבעה שוטרים שניצבו כנגד אדם לא חמוש הלכוד ברכבו. נוסף על כך, ממצאים פתולוגיים מעלים חשש שבניגוד לגרסת המשטרה נ' נורה בהיותו אזוק. אפשרות אחרת, מזעזעת לא פחות, היא שנ' נאזק בהיותו גוסס, לאחר שספג פגיעה מוחית חסרת תקנה.

נוסף על כך, הליך גביית העדויות זוהם בכך שהשוטרים נתנו עדות מתואמת, בניגוד לנהלים שקובעים שהעדות צריכה להיגבות מכל שוטר בנפרד.

ומשטרת קוויבק? לאחרונה, ארבע שנים לאחר האירוע, היא טוענת שאת הטענות יש להפנות בכלל לביטוח הרכב, שכן נ' נהרג ברכבו.

ההבדל הבולט בין נ' לפלויד הוא קודם כל שמותו של נ' לא תועד, בניגוד לזה של פלויד. אבל גם העובדה שמדובר בבחור יהודי-חרדי כנראה משחקת. בלא יכולת לעורר עניין בקרב ההמונים ותנועות חברתיות שונות, איזה סיכוי יש למשפחתו של נ' כנגד טחנות הצדק הקנדיות?

לפני שמהללים את הרשעתו של שובין, חשוב שנקדיש מחשבה לאי השוויון האמיתי שצומח לנגד עינינו. יש מי שהנרטיב שלו מצליח להניע את ליבותיהם של שוחרי צדק ואנשי התקשורת, ויש את מי שנשכח בצד.

במיניאפוליס תלו ההמונים שלט: "היכן שיש אנשים, שם נמצא הכוח". כוח, ולא בהכרח צדק. המערכות עצמן לא צפויות להשתנות; הדבר היחידי שמשתנה הוא שההטיה המעוותת לטובת השוטרים האלימים מפנה את מקומה לכוחם הגדל של ההמונים, בין אם הללו יהיו צודקים או לא. בינתיים, המערכת תמשיך לדרוס את אותם קרבנות אנונימיים שלא הצליחו לזכות לתמיכת ההמונים. כיום, ההבדל הזה מבטא את אי השוויון האמיתי.

לפני שמהללים את הרשעתו של שובין, חשוב שנקדיש מחשבה לאי השוויון האמיתי שצומח לנגד עינינו