ד"ר יואב סרנה ה' אב התשפ"א

ועדת החקירה מעוררת תקוות, אבל אין לטעות: מה שנבנה בהר מירון לא מאפשר מקום לשיקום

 

כחודש לאחר האסון בקבר רשב"י ביקרתי בהר מירון. קשה היה להתעלם מהמראה המתגלה לעיני המבקר. קשה להתייחס למקום שכזה כמקום קדוש. הדהימו אותי המתפללים המתייחסים בקדושה לאתר, תוך התעלמות ממה שרואות העיניים. זהו אתר מוזנח שאיננו מכבד את הבאים אליו.

האתר מורכב מבליל של מבנים שהוקמו ללא כל תכנון, ונבנו ברשלנות שקשה להתעלם ממנה. אין שם, לדעתי, מבנה חוקי אחד. המבנים באתר נבנו טלאי אחרי טלאי, ללא תוכנית מתאר לאתר בשלמותו, ללא היתרי בנייה כדין, וללא תכנון סביבתי, בעיקר בהיבטי בטיחות ונגישות. הרגשתי הייתה שהאתר אינו שייך למדינת ישראל. חוקי ותקנות המדינה נעצרו בגבולות האתר. זו מדינה אחרת שאין בה כל משילות.

מעבר לתכנון הכולל של האתר וחוקיות המבנים, לא ראיתי מבנה אחד או אלמנט בנייה כלשהו שניתן לקבוע לגביו שהוא תקני מבחינה הנדסית – לא מבנים, לא טריבונות, לא מעקות, לא גדרות, לא מדרגות, ולא שבילים. כלום.

הטריבונות הארוכות בהר מירון אינן תקינות ואינן בטיחותיות. אין שם מדרגות מילוט. המושבים הארוכים הם בגבהים שאינם מאפשרים פינוי אנשים בשעת מצוקה. המשך השימוש בטריבונות אלה הוא הזמנה לאסון הבא.

המעברים בהר מירון אינם מתוכננים לקליטת מספר רב של אנשים. הם גם אינם מבוצעים מהחומרים הנכונים. כל מתכנן שהיה רואה את המעבר שבו היה האסון היה קובע שהוא אינו תקין ושאינו יכול להכיל את כמות האנשים המתוכננת לעבור בו.

  • • •

תקנות התכנון והבנייה נועדו, בין השאר, להבטיח שמבנים ומתקנים אחרים יהיו בטוחים לציבור. כל תוכנית בינוי וכל היתר בנייה נבדקים ע"י הרשויות לעמידה בתנאי בטיחות ונגישות. בנייה ללא היתר, אינה רק עבירה על החוק, אלא עלולה לגרום למצב של פגיעה בחיי אדם.

הדוגמאות מהר מירון ומגבעת זאב הן ההוכחה לכך. הטריבונה בגבעת זאב לא נבנתה לפי תקנים הנדסיים, והמעבר בהר מירון לא עמד בכללי הבטיחות והנגישות למעבר אנשים.

ועדת החקירה שהוקמה לאחרונה מעוררת תקוות לשינוי, אבל אין לשגות באשליות לגבי הפתרון הנדרש; באשר למירון, מה שנבנה שם אינו משאיר כל מקום לשיקום הקיים. פשוט לא נכון ולא ניתן. ככל שייעשה ניסיון לשקם את הקיים, האסונות יימשכו חלילה. הפתרון היחידי הינו תכנונו מחדש של כל האתר, החל מתוכנית פיתוח סביבתית ועד אחרון המבנים, הריסה מלאה של הקיים (פרט לאותם מבנים בודדים שיוגדרו כקדושים), קביעה תכנונית של מספר המבקרים שהאתר יכול לאכלס, בנייתו מחדש, והחזרתו למדינת ישראל.

האתר צריך להיות מתוקצב, מתוכנן ומבוצע על ידי גוף אחד. אותו גוף יהיה אחראי גם לתפעולו, תוך הקפדה על אי חריגה מכמות האנשים שתאכלס את האתר באירוע אחד, לפי קביעת מתכנני האתר.

זו הדרך הנכונה ביותר, ואי היענות לה משמעותה המשך הזלזול, הן בחיי אדם והן בקדושת המקום.

צריך להחזיר את האתר למדינת ישראל. הוא הופקע ממנה על ידי גורמים שונים, חלקם, שאינם מכירים בסמכות המדינה, תוך הסכמה, בשתיקה, של המדינה. אתר שכזה, עם צפי ביקורים כה גדול, חייב להיות מנוהל על ידי המדינה, או רשות מטעמה, שתקבל את מלוא הסמכויות והאחריות לניהולו השוטף.

ככל שהתכנון הכולל, הבנייה מחדש והניהול השוטף לא ייעשו על ידי המדינה – זהו אינו מקום שמומלץ לבקר בו, להתפלל בו, או להביא אליו אורחים ותיירים.

 

  • הכותב הוא יו"ר אפשטיין ניהול פרויקטים לשעבר, נשיא לשכת המהנדסים ויו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות