מה הקשר בין החלטות הנשיא האמריקני למתיחות הגדולה בגבול הצפון?
מהי הפרשה הדרמטית שנחקרת בימים אלו במרתפי השב"כ ומעורבים בה 20 בכירים ישראלים?
וגם, כמה תובנות מחלוקת הצ'ולנט והחיסונים של עיריית בני ברק בלילה הירוק
בצה"ל מודאגים. איראן הגבירה בחודש האחרון את קצב הברחות אמצעי הלחימה לסוריה. כאשר השיירה הותקפה על ידי גורמים עלומים (תקיפה שישית מתחילת השנה האזרחית), נורו לעבר המטוסים התוקפים כ-30 טילי נ"מ. בתגובה, צבא אסד התעורר בבוקר בלי כמה מערכות הגנה אווירית מתקדמות שהושמדו.
הגורם העיקרי שישפיע על מהלך השנה הנוכחית, לצד הקורונה, מסתמן כחילופי הממשל בוושינגטון. באיראן, כמו בבירות אחרות באזור, עוקבים במתח אחר שינויי המדיניות שמכתיב הנשיא ג'ו ביידן, בהשוואה לקודמו דונלד טראמפ. זה המפתח לשאלת היסוד שתקבע את פני המזרח התיכון בתקופה הקרובה – האם ארה"ב תחזור להסכם הגרעין עם איראן (הערכה שכן) ובאילו תנאים (עניין שטרם הובהר).
על פי הערכות אגף המודיעין של צה"ל שפורסמו בשבוע שעבר, לאיראן יידרשו שנתיים לייצר פצצה גרעינית מלאה. בצה"ל מעריכים שבטהרן מעוניינים לחזור להסכם הגרעין, וכי ניסיונות ההתבססות בסוריה נמשכים. ראש אגף מודיעין, האלוף תמיר היימן, הסביר: "איראן נמצאת בשפל חסר תקדים בעקבות הפעולות שביצענו בשנים האחרונות. במצבה הנוכחי, ההסכם שעליו חתמה ב-2015 הוא המוצא היחידי מהמשבר".
כמו כן, לפי הערכת המודיעין השנתית, לראשונה משנת 2006 בצה"ל מזהים נכונות של חיזבאללה ליזום הסלמות מוגבלות בעלות מאפיינים דומים להסלמות בדרום מול ארגוני הטרור בעזה. חיזבאללה קיבע בשנים האחרונות משוואות של פיגועים או ניסיונות לפיגועי נקם נגד כוחות צה"ל בתגובה על תקיפות חריגות שיוחסו לישראל בשטח לבנון או להרג פעילי הארגון בסוריה.
מחודש יולי 2020 חיזבאללה ניסה פעמיים לפגוע בחיילי צה"ל ונכשל. בכך צבר חיזבאללה 'גרעין הרתעתי'. התרחיש האפשרי שבצה"ל חוזים, הוא פיגוע מתפרץ בגבול של ירי טיל נ"ט או צליפה לעבר כוח צה"ל, שיתקוף בתגובה יעדים של הארגון, ויגיב שוב בירי פצצות מרגמה לעבר בסיסי צה"ל.
באגף המודיעין מעריכים שחיזבאללה ירצה 'ללכת עד הקצה' כדי לסגור חשבונות שהולכים וגדלים מול ישראל, חרף המשברים בלבנון, כדי שישראל תצמצם את תקיפותיה נגד יעדי הארגון בסוריה. על פי ההערכות, ההסלמה תימשך כמה ימים בלי לפגוע באזרחים או לירות לעומק ישראל. עם זאת, עדיין נשמרת רתיעה עמוקה ממלחמה עם ישראל.
לפי אגף המודיעין, חיזבאללה מחזיק בכמה עשרות בודדות של טילים מדויקים, אך לישראל יש מספר כלים אפקטיביים כדי לתת מענה הולם. למרות הקורונה, חמאס, חיזבאללה ואיראן ממשיכים בהתעצמות, בניגוד לסימנים הראשונים שנראו בגל הראשון של המגפה.
בשיחה שקיים האלוף היימן עם הכתבים הצבאיים, העריך שאיראן וחיזבאללה עדיין מחפשים אופציות לנקמה על חיסול מדען הגרעין מוהסן פחריזאדה, שעדיין לא נמצא לו מחליף באותו שיעור קומה. הציר ממשיך בניסיון להתבסס כדי לפגוע בישראל דרך רמת הגולן. "מאמצינו הרבים מצליחים לפגוע ולצמצם יכולת זו", אמר והוסיף כי "בזכות יכולות מודיעיניות גבוהות הצלחנו לשמר את העליונות האזורית של ישראל, ויש עלייה של מאות אחוזים בקצב ייצור המטרות של צה"ל".
להערכת צה"ל, איראן עלולה עדיין להגיב בפיגוע באמצעות שליחים, כמו המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה. החישובים הללו מצטלבים בשיקולי חיזבאללה, שעודנו מאיים בתקיפות משלו. המתיחות בצפון יכולה להידרדר עד לכדי "ימי קרב", הסלמה מוגבלת שתימשך ימים אחדים לאורך הגבול, תוך מאמץ הדדי של הצדדים להימנע מגלישה למלחמה כוללת. במישור האסטרטגי, האיראנים מוטרדים מהסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחריין. הציר האנטי-איראני, שקודם לכן נרקם בחשאי במשך שנים, מתואם כעת באופן מוצהר ופומבי.
השמים והגבול
זה המקום לציין כי ישראל וחיזבאללה מנהלים כבר תקופה ארוכה קרב על השמים. על פי פרסומים זרים, ישראל תוקפת מעומק לבנון מטרות בסוריה באמצעות מטוסי קרב. במקביל, היא טסה בשמי לבנון במטרה לאסוף מודיעין על חיזבאללה באמצעות כלי טיס לא מאוישים.
בארגון הטרור הלבנוני מוטרדים מאוד מהפעילות האווירית הזו ומנסים לפגוע בכלי טיס בלתי מאוישים של צה"ל. בשבוע שעבר ירו אנשי חיזבאללה טיל קרקע-אוויר לעבר כלי טיס ישראלי. האירוע הסתיים ללא פגיעה, אך ההחלטה לבצע את הירי מטרידה את ישראל שלא תפסיק לטוס בשמי לבנון מכיוון שחשיבות איסוף המידע המודיעני קריטי עבורה. בירי לעבר המטוסים יש סיכון לכלי הטיס, וישראל הזהירה את לבנון שתגיב בחריפות אם אחד מהמטוסים יופל. נסרללה מצידו מנסה לייצר משוואה שבה פגיעה בכלי טיס ישראליים תרתיע את ישראל ותמנע ממנה לטוס בשמי לבנון.
לפי הערכת אמ״ן, חיזבאללה מנסה ליזום פיגוע נגד מטרה צבאית, באזור הגדר או במרחב האווירי, גם במחיר של הסלמה שתוביל לסבב לחימה. חיזבאללה לפי אגף המודיעין אינו מעוניין במלחמה אבל נחוש לממש את המשוואה שהציג – הפלת כלי טיס או הרג חייל.
כוחות מיוחדים של חיזבאללה מוצבים לאורך גדר הגבול ומקיימים שגרה מבצעית. גם התצפית של צה"ל על גג המוצב ציפורן זוכה להתעניינות מהצד השני של הגדר. החיילים במוצב מזהים את האורחים כאנשי חיזבאללה, שביחד עם כוח או"ם מתקרבים עד מרחק נגיעה מגדר הגבול.
המתיחות בגבול ישראל לבנון נמשכת כבר תקופה ארוכה, ולפי הערכת אמ"ן הפיצוץ בין צה"ל לחיזבאללה הולך ומתקרב.
הירי מצד חיזבאללה חושף את טילי הנ"מ, הקרקע-אוויר, הסודיים של ארגון הטרור. במהלך השנים האחרונות ניסה נסרללה להבריח מערכות נ"מ לתוך לבנון כדי לייצר שובר שוויון מול ישראל. על פי ההערכה, יש בידיו כמה מערכות בודדות כאלה – והוא שומר עליהן. חיזבאללה קיבל לאחרונה מהסורים מערכת הגנה אווירית ותיקה וניידת, לא סוללה תקועה בקרקע – אלא כלי גלגלי, ובאמצעותה ירה השבוע לעבר כלי טיס בלתי מאויש של חיל האוויר.
בצה"ל אומרים כי לחיזבאללה יש מערכת מתקדמת יותר מתוצרת רוסית – SA-17, שגם היא הגיעה מסוריה ויכולה בהחלט לאיים על חופש הפעולה של מטוסי הקרב של חיל האוויר, אך לא למנוע אותו. ההערכה היא כי באירועי ירי חוזרים, חיל האוויר ייאלץ לשנות את האופן שבו הוא פועל כדי להגן על המטוסים שלו. בידי הצבא יכולות מתקדמות מאוד של הגנה אלקטרונית ובהן משבשים שמותקנים על המטוסים. היכולות האלה מתבטאות במהלך השנתיים האחרונות, שבהן נורו לא פחות מ-1,000 טילי נ"מ על מטוסי חיל האוויר שתקפו בסוריה – אך רק אחד מהם אכן פגע. גם אז זה קרה בעקבות טעות של טייס ולא מכשל של מערכות ההגנה במטוס.
הקבוצה השלישית של מערכת נ"מ שמחזיק חיזבאללה היא טילי כתף מתוצרת רוסית וסינית שהוברחו לארגון על ידי איראן. טילים אלה מאיימים בעיקר על כלי טיס מנמיכי טוס כמו כלי טיס בלתי מאוישים ומסוקים. טילי הכתף מאיימים על יכולת הפעולה של מסוקים ישראליים בשדה הקרב שבעומק לבנון ומצריכים שינוי תפיסתי והפעלת מערכות הגנה המותקנות על המסוקים. ישראל נזהרת מאוד מלתקוף מטרות של חיזבאללה על אדמת לבנון, בשונה מסוריה – שם מונחים טייסי חיל האוויר לתקוף בחזרה את מערכת ההגנה האווירית שממנה הן מותקפים.
במקביל, מנסה ישראל לשבש ולמנוע הקמת מערכת טרור של חיזבאללה ברמת הגולן הסורי בחסות צבא סוריה. קל לה יותר לפעול שם נגד חיזבאללה מאשר בלבנון. אבל חשוב להדגיש: אם חיזבאללה ימשיך לירות טילי נ"מ על המטוסים – לא ירחק היום שישראל תעמוד בדילמה אם לתקוף את אותן המערכות על אדמת לבנון ולא רק בסוריה – גם במחיר של הסלמה בצפון.
לנוכח המתיחות, פרוסות לאחרונה יותר סוללות כיפת ברזל בצפון הארץ, לאורך זמן. עם זאת, במטכ"ל ישנם קולות התוהים אם אמ"ן לא מפריז בחומרת האיום הנוכחי מצד חיזבאללה, לנוכח המשבר הפוליטי והכלכלי העמוק בלבנון. לדעת אותם קצינים, נסראללה לא יכול להרשות לעצמו סבב לחימה בן כמה ימים מול צה"ל, כשהזירה הפנימית גועשת והמדינה נמצאת במצב של חדלות פירעון.
לדעת הצבא, הנהגת חמאס ברצועת עזה בחרה בחירה אסטרטגית במסלול ההסדרה – הפוגה ארוכת טווח מול ישראל, בתקווה לשיפור משמעותי בכלכלה ובתשתיות. גם הרשות הפלסטינית אינה נראית להוטה להתנגשות צבאית עם ישראל. להפך, כניסת ביידן לתמונה מעלה אצלה תקוות לחידוש המו"מ המדיני. ועדיין, האופן שבו שינתה הקורונה את המציאות העולמית משמש תזכורת למגבלות יכולת החיזוי: גם השנה, יכולות להתממש תפניות שכלל לא הובאו בחשבון.
תקציב מתדלקים
כבר שנתיים אין לישראל תקציב שנתי. לאחרונה החליט הקבינט המדיני ביטחוני לרכוש מטוסי תדלוק, מטוסים אחרים בהם גם מטוסי F-35, מסוקים ועוד המון מערכות צבאיות אחרות לצה"ל. מדובר בהחלטה מפתיעה, שכן בימים אלה יש הוצאות ענק עבור המשק לצד תשלום דמי אבטלה. אלא שבכירי מערכת הביטחון באו לדיון בנושא עם אנשי משרד האוצר ובאמתחתם הצעה יצירתית במיוחד: אל תיתנו לנו כסף – אנחנו נלווה 8 מיליארד שקל. המדינה לא תצטרך לתת את הכסף. היא רק תשלם את הריבית, משהו כמו מיליארד שקל.
בתגובה אמרו אנשי משרד האוצר כי הכסף הזה לא אמור להגיע מתקציב המדינה, אלא מכספי הסיוע שהממשל האמריקני מזרים לישראל, כ-3.8 מיליארד דולרים בשנה. ישראל משתמשת בכסף הזה בעיקר בשביל לרכוש מהאמריקנים מערכות נשק מתוצרת ארצות הברית, כמו למשל מטוסי F-35 או F-15.
הבעיה היא שהכסף הוא אמריקני אך משרד הביטחון כבר השתמש בו. הוא קנה בעבר מטוסי F-35, בכסף שלווה לצורך כך, ועכשיו עסוק בהחזר. אנשי משרד הביטחון טענו שאין ברירה. מוכרחים לקחת הלוואה נוספת ולהחליף את המטוסים והמסוקים. אלה מטוסים בני עשרות שנים, 40 ו-50 שנה, שכבר טסים הרבה מעבר להגדרות היצרן. כל טיסה כזאת משמעה סיכון בטיחותי אדיר, ואף אחד לא רוצה שחיילים ימותו בגלל שיקולים כלכליים.
התיישנות מערך המטוסים לא באה בהפתעה למערכת הביטחון. אנשיה התקשו להסביר מה קרה, אך למעשה ביקשו מהממשלה לעשות פעולה חריגה מאוד: לקחת הלוואת ענק חדשה – 2.4 מיליארד דולרים – שתשמש לכיסוי ההלוואה הקודמת, וכך תאפשר לדחות את ההחזר בכמה שנים. יהיה לזה מחיר: הדחייה תכפיל את תשלום הריבית על ההלוואה הזו. עניין של 800 מיליון שקל.
במדינת ישראל יש אדם אחד שמוסמך לקחת הלוואה כזאת – החשב הכללי באוצר. ההחלטה נחשבת לחריגה מאוד. ליאל קייזר ושאול אמסטרדמסקי מ'כאן' שעסקו בנושא, ציינו כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כתב מכתב ובו הבהיר שהוא חושב שיש בעיה משפטית בהצעה של משרד הביטחון. אם כל משרדי הממשלה יתנהלו כך, בפעם הבאה ששר התחבורה יחשוב שמדינת ישראל צריכה קרונות חדשים לרכבת והמדינה תגיד שאין כסף – יבואו אנשי משרד התחבורה ויציעו לקחת הלוואה על חשבון משרד החינוך.
למרות זאת קיבל הקבינט המדיני ביטחוני החלטה לאשר את הבקשה. האישור יפשיר לצבא בקרוב 9.4 מיליארד דולר, שרובם יוקצו לצרכי חיל האוויר עד 2028 וכולם מגיעים מכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי. העדיפות הראשונה ניתנת לרכש מטוסי תדלוק (קיי־סי 46, מתוצרת בואינג), שיגיעו לישראל בעוד כשנתיים. אחריה בתור, מסוקי סער (יסעור מדגם K החדש של לוקהיד מרטין או מסוק צ'ינוק משודרג מתוצרת בואינג), מטוסי קרב (כנראה תמהיל של מטוסי אף–35 עם מטוסי אף–15 משודרגים), חימוש לחיל האוויר וטילי יירוט לסוללות השונות במערך ההגנה האווירית שלו.
אפשרות שלא יצאה לגמרי מהתמונה נוגעת לרכש הווי־22, שילוב של מטוס ומסוק, גם הוא מתוצרת בואינג. בהמשך סדר העדיפויות נמצאים גם הבנים הפחות מועדפים של הרכש הצה"לי – אגפי המודיעין והתקשוב וזרוע היבשה.
רכש המערכות עצמן עדיין תלוי באישור פרטני של ועדת השרים להצטיידות, בכל עסקה בהיקף יותר מ–500 מיליון שקל. הדיון בכך אמור להתחיל כבר בעוד שבוע, כשבצה"ל עוד ממתינים להחלטה סופית של גנץ בעניין הבחירה במסוק הסער.
הרמטכ"ל נתן ובג"ץ ייקח
אישור הרכש הדולרי סיפק מנה מרוכזת, נדירה, של חדשות טובות לרמטכ"ל, אביב כוכבי, שקידום תוכניתו הרב־שנתית "תנופה" נפל במידה רבה קורבן למשבר במערכת הפוליטית ולטלטלה שחוללה הקורונה. בתחומים אחרים כוכבי עדיין מנהל קרב מאסף לבלימת מהלכים שיוזם האוצר, כמו ביטול התוספת השנויה במחלוקת לפנסיה שמעניק הרמטכ"ל לפורשים משירות קבע.
בשבוע שעבר קיים בג"ץ דיון בנושא המכונה מענק הרמטכ"ל לפנסיה התקציבית של אנשי הקבע. את העתירה בעניין הגישה עמותת 'צדק פיננסי', שטוענת שמענק הרמטכ"ל הזה אינו חוקי. היא לא לבד. גם משרד האוצר טוען כך, גם מבקר המדינה וגם משרד המשפטים. שופטי בג"צ רמזו בדיון בשבוע שעבר שייתכן מאוד שהם ייתנו צו, שלפחות באופן זמני יפסיק את התוספת הזאת – עד שהעניין יוסדר סופית. אלא שהדיון הסתיים אחרי שהשופטים קיבלו הודעה שהרמטכ"ל מעוניין להציג את עמדתו בפניהם.
מה זה מענק הרמטכ"ל? מדובר בנוהל שהשתרש לפני 60 שנה לפיו הרמטכ"ל יכול להעניק תוספת מסוימת לפנסיה התקציבית של אנשי הקבע שפורשים. בעיקרון כל שנת שירות מזכה את אנשי הקבע בצבירה של 2% לפנסיה. אחרי 35 שנות שירות אפשר לצבור 70% מהמשכורת האחרונה ולצאת לפנסיה. אבל אז יש בונוס: הרמטכ"ל רשאי להוסיף עוד 6% לפנסיה התקציבית, שהם 2% על כל שנת שירות חובה.
בפועל, הרמטכ"ל מחלק את המענק הזה לכולם, והוא לא בגובה של 6%, אלא יותר. לפי בדיקת מבקר המדינה מדובר במענק ממוצע של 9%. ומאחר שמדובר באנשי קבע שיושבים על משכורות נאות, האחוזים האלה שווים הרבה כסף.
לפי נתוני החשב הכללי במשרד האוצר, הפנסיה הצה"לית הממוצעת היא 17 אלף שקל בחודש (ברוטו). גיל הפרישה הממוצע מצה"ל הוא 46. ומאחר שתוחלת החיים הממוצעת לגברים היא 84, המשמעות היא פנסיה תקציבית בסכום כולל של 7.7 מיליון שקל לכל פורש, בממוצע. בעלי דרגות נמוכות (רבי סרנים, למשל) מקבלים פחות. בעלי דרגות גבוהות, למשל אלופי משנה, מקבלים יותר, הרבה יותר.
מענקי הפנסיה עולים לצה"ל מיליארד שקלים בשנה, ובצד השני הצבא ומשרד הביטחון דורשים תוספות של מיליארדים על חשבון משרדים אחרים. בפנסיית מיליונים שכזו 9% הם הרבה כסף. בממוצע לכל פורש מדובר במשהו כמו 700 אלף שקלים. ואם מביאים בחשבון שזו תוספת חריגה – ולא חוקית – שלא קיימת בשום מקום אחר במגזר הציבורי, מבינים שזו חתיכת הטבה. בסך הכל, מענקי הרמטכ"ל לבדם עולים למשרד הביטחון משהו כמו מיליארד שקלים בשנה.
האם בג"ץ יפסול את מה שגם משרד המשפטים אמר שאינו חוקי? ייקח זמן עד שנדע.
מה שאפשר לחשוף בנקודת זמן זו, שחקירת השב"כ והמשטרה סביב מה שמכונה 'מכירת טכנולוגיות צבאיות ל'מדינה באסיה", מסתמנת כאחת הפרשיות הביטחוניות החמורות של התקופה האחרונה.
בפרשה נחקרו יותר מ-20 אזרחים ישראלים. על פי החשד, כתב השבוע עמוס הראל, האזרחים הללו, בהם עובדים לשעבר בתעשיות הביטחוניות, ערכו ניסויים מתקדמים בפיתוח טילים משוטטים, אמצעי תקיפה שנמצאים בחזית הטכנולוגיה הצבאית. קיימת אפשרות שהטכנולוגיה שהוברחה מן הארץ למדינת היעד, שלא כחוק, עלולה לזלוג משם למדינות אויב של ישראל.
אין זו הפעם הראשונה בשנים האחרונות שבה עולים חשדות ברוח זו. רק לפני כשנה נחקרה פרשה דומה, בהיקף קטן יותר, הנוגעת לעסקאות ייצוא ביטחוניות.
צ'ולנט במקום מידע
בעיריית בני ברק מסכמים בהצלחה את מבצעי "לילה ירוק" במסגרתם חולקו מנות צ'ולנט (ביום חמישי) ופיצות (בימים שני ושלישי השבוע, לכל מי שקיבל חיסון נגד קורונה.
נתוני המתחסנים היו מרשימים ביותר. 3680 איש התחסנו במהלך יום חמישי בלילה. עד ליום חמישי האחרון עמד מספר המתחסנים על 37 אלף תושבים בלבד. המשמעות: בני ברק עקפה את ממוצע המתחסנים הארצי מתחת לגיל 60, עם 38% מתחסנים. שיעור המתחסנים מעל גיל 60 – עומד על 68%. הירידה בתחלואה העבירה את העיר מאדום לכתום.
השאלה מדוע בני הדור הצעיר לא נוהרים לעמדות החיסון העסיקה את ראשי משרד הבריאות. יש בין הבכירים, כמו מנכ"ל המשרד פרופ' חזי לוי, שסבורים שחוץ מקבוצה קטנה של מפיצי קונספירציות ומכחישי קורונה, יש קבוצה גדולה של אנשים שפשוט מהססים כי אין להם מספיק מידע על החיסונים, הם רוצים להמתין קצת כדי לראות איך החיסון משפיע – ההסתכלות עליהם כהזויים רק מרחיקה אותם מהרצון להתחסן.
לדבריו, מה שצריך לעשות זה לדבר אליהם. מומחים שיענו לשאלות וירגיעו את מי שחושש – וזה יעבוד. בנוסף, הוא סבור שגם חבילת תמריצים למתחסנים זה משהו שיסייע בהגברת שיעורי המתחסנים. בתחילת השבוע פורסמו נתונים ולפיהם במחלקות הטיפול הנמרץ בישראל יש יותר חולים מתחת לגיל 60 מאשר מבוגרים יותר. על פי הערכות, נתוני החולים הקשים הצעירים קשורים לחיסון, משום שיותר מ-80% מהאוכלוסייה המבוגרת בישראל כבר חוסנה במנה השנייה.
עד כמה החיסון יעיל? בסוף השבוע שעבר מצאתי את עצמי בוחן את הדברים באופן אישי. 10 ימים לאחר שעברתי את החיסון השני סיפר לי בן משפחה שהוא נמצא חיובי לנגיף הקורונה. רופא אליו פניתי בשאלה מה עלי לעשות? השיב: "המשך בחייך כרגיל, אתה מחוסן". הימים חלפו. ברוך השם החיסון, התברר, עובד. חסדי שמים. ותודה לראש הממשלה בנימין נתניהו שהיה השליח לדאוג להביא לישראל את החיסונים.
