ארוכה הדרך לדוכן

עורכי דינו של נתניהו נשמו השבוע לרווחה לאחר שסאגת איש העסקים ארנון מילצ'ן חלפה מעל ראשם בלי להותיר נזק משמעותי מדי. למעשה, החגיגה בכוורת נתניהו החלה כבר באותו דיאלוג של השופטים עם עורכי הדין ונציגי התביעה, שהביעו באגביות את עמדתם כי ככל הנראה לא תהיה האשמה בשוחד בתיק 4000, והמשיכה בכך שמילצ'ן אומנם אישר את המתת לנתניהו בתיק 1000, אך עדיין זהו אזור אפור של הפרת אמונים.

לאזרחים מן השורה הולכת ומתבהרת התמונה ככל שהזמן חולף, כי כל סעיפי השוחד והמתנות היו הרבה יותר שאיפה של מנדלבליט ואלשיך לתפור תיקים לנתניהו מאשר סיפור של שוחד במשמעותו הפשטנית.

אך אחרי ההקדמה הזו חשוב לזכור כי בגדול, מילצ'ן נתן השבוע את ההופעה שהפרקליטות ציפתה לה. הוא אישר ביום השלישי לעדותו, ששימש בשנת 2009 כמתווך, לבקשת נתניהו, בין נוני מוזס מ'ידיעות', שחשש אז למעמד העיתון מול 'ישראל היום' שצבר תאוצה, בעסקה שכללה סיקור שלילי מתון יותר כלפי נתניהו ומשפחתו ב'ידיעות', תמורת הגבלת הדפסה של עד 85 אלף גיליונות של 'ישראל היום'. הדרך להפר את מאזן האימים שבין משפחת נתניהו המושמצת לבין נוני מוזס, עברה לדברי מילצ'ן רק באמצעות הורדת התפוצה של 'ישראל היום'.

למוזס היה אינטרס למזער את השפעת 'ישראל היום', משום שחשש, כך לדברי מילצ'ן, כי שלדון אדלסון יפתח עוד ועוד חינמונים והוא ייאלץ למכור את העיתון. למעשה, לפי העדות, מוזס כבר החל לחפש באותה עת קונים לעיתון. כמתווך, ביקש מילצ'ן הן להביא להפסקת האש הצולבת שצלף 'ידיעות' מדי יום על נתניהו וזוגתו והן למצוא קונים לנוני מוזס.

העסקה התקדמה, ומי שהחל לחשוש היה דווקא שלדון אדלסון. התובעת הראשית בתיק, ליאת בן ארי, הקריאה קטע משיחה שהתקיימה בין עד המדינה בהווה ודוברות לשעבר של נתניהו, עם מילצ'ן, שבה סיפר האחרון כי אדלסון חושש מהסתבכות בפלילים בעסקה שכזו: "כולנו נשב בתא אחד על יד השני, על יד ביבי… רק תדאג שהם יעשו לנו קייטרינג טוב שם בבית סוהר", ציטט מילצ'ן את אדלסון באותה שיחה עם חפץ. השופטת פרידמן־פלדמן מיהרה לבקש הסבר ממילצ'ן: "על מה דיברתם, מה היה החשש מבית סוהר?" והעד הבריטי השיב: "חשש לעשות הסדרים לא מאושרים בידי הרשויות המשפטיות… הם היו חייבים להגיע להסדר עם אישור ממשלתי".

רגע לפני סיום החקירה בידי התובעת, חשף מילצ'ן מי ומי היו המעורבים בניסיונות של נוני מוזס למכור את 'ידיעות'. הוא הזכיר שני קונים אפשריים, שהיה מעורב איתם, מלבד מועמדים נוספים ודיסקרטיים שמוזס העמיד לפניהם הצעה לרכישת העיתון. "רציתי לעזור לראש הממשלה לא רק בגלל חברות", הסביר מילצ'ן, "אלא בגלל שלא יכולתי לראות ראש ממשלה מוטרד מהבוקר עד הערב ולא נותנים לו לעשות את עבודתו… נתניהו רצה רק שמוזס ייעלם לו מהחיים".

שני הרוכשים שהזכיר מילצ'ן היו שלדון אדלסון שהוריד מייד את הנושא מהפרק בשל החשש מחוק ההגבלים העסקיים, שלא יאפשר החזקת שתי מערכות עיתונים בהיקף שכזה בידי אדם אחד, והשני היה איש העסקים האמריקאי ומעשירי תבל לארי אליסון, שגם איתו העסקה, משום מה (הוא לא יכול היה להצביע מדוע) לא התקדמה. במענה לשאלת התובעת אישר מילצ'ן כי לכל אורך הדרך עדכן את נתניהו בפרטי העסקאות עם השניים.

מיליארדים מול שמפניה

את שלב החקירה הנגדית ניהל סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, שרגע לפני שביקש לעבור לדלתיים סגורות בשל העיסוק בעברו הביטחוני של מילצ'ן טרח להזכיר להמונים שעוקבים באדיקות אחרי כל פיפס במשפט, כי מילצ'ן הוא "אדם נפלא. יש חוב עצום של כל מי שנמצא בחדר הזה על מה שעשית לטובת ביטחון המדינה. לצערי, הפכו אותך לאיש שנתן סיגר ושמפניה. גררו אותך לאירוע שאתה לא שייך אליו. אתה אדם ישר ומעולם לא חשבת שאתה עושה משהו לא תקין. חלק ניכר מהחקירה הנגדית יוקדש לתיקון העוול הזה שעשו לך ושעשו לנתניהו".

כדי להסביר את הפרופורציות, ציין חדד כי הונו של מילצ'ן מוערך במיליארדי דולרים ובקבוק שמפניה, יקר ככל שיהיה, נחשב למתנה סבירה ולא יקרה מדי. השופטת מיהרה לציין כי "זו לא שאלה בשבילו". עמית חדד הבליע חיוך. זו אכן לא הייתה שאלה, אלא הצבת עובדה מול הצופים.

הצגתו כאיש שפעל רבות למען ביטחון ישראל – דבר שאין מפקפקים בנכונותו, אך יש כאלה הממעיטים מאוד בהילה שנקשרה סביבו – תשמש בהמשך העדות כחלק מענייני הוויזה לארה"ב של מילצ'ן.

כשהסתיים הדיון בדלתיים סגורות, חזר חדד לקו ההגנה הוותיק שמציג את בני הזוג נתניהו כחברים של בני הזוג ארנון ואמנדה מילצ'ן וגורס שכל המתנות היו הדדיות. "הייתה חברות קרובה בינך ובין ראש הממשלה, המתנות ההדדיות ששרה נתנה לאמנדה ולילדים והמתנות שאתה נתת הם חלק מהחברות הזו". מילצ'ן אישר את הדברים.

בתחילת השבוע נרשמה שביעות רצון בפרקליטות מעדות מילצ'ן על מעורבותו של נתניהו במיזם משותף לישראל, הרש"פ וירדן כדי ליצור עם איש העסקים ההודי ראטן טאטא אזור סחר חופשי, שבו יוקם מפעל לייצור כלי רכב בעלות נמוכה. נתניהו, אמר מילצ'ן, ניסה לסייע למיזם. עו"ד חדד, תלמיד של וינרוט המנוח, שגם אם אינו מגיע לחכמת רבו אין לו מתחרים רבים בעולם המשפט כיום, ביקש להעמיד את הדברים באור אחר, שלפיו סיועו של נתניהו לא היה כדי לקדם אינטרסים כלכליים של הידיד מילצ'ן, אלא של פיתוח היחסים הכלכליים שבין מדינת ישראל להודו. "בזכות מה שעשית, טאטא השקיע במדינת ישראל באוניברסיטת תל אביב", אמר חדד, וחידד: "לא קיבלת מזה שום טובת הנאה", ומילצ'ן שוב אישר: "בהחלט לא". והוסיף כי טאטא עשה דברים ש"אי אפשר לומר".

העדות לא הסתיימה, ואת מה שקיצר, לבקשתו, איש העסקים ארנון מילצ'ן ביום אחד, הוא פרס בהרחבה בימים הבאים. בשעה ששורות אלה נכתבות, נמשך מתן העדות באולם ריק מעיתונאים אך גם מול שרה נתניהו שעשתה את כל הדרך לברייטון, כדי להזכיר לו בעצם נוכחותה באולם בית המלון הבריטי שממנו נמסרה העדות, את האמת, על פי דרכה. מהמחוות האנושיות הקלות שנתפסו במצלמות ביום הרביעי למסירת העדות, אפשר להניח כי הסיפורים על ידידות בין המשפחות, אינם כה מופרכים. כל השאלה היא אם בשם הידידות והמתנות שנלוו אליה, פעל ראש הממשלה עבור מילצ'ן בנושאים הקרובים לליבו, כמו הארכת הוויזה שלו לארה"ב, במיזוג שביקש לבצע בין ערוצי תקשורת חזותיים וכך גם בנושא הארכת הפטור ממס לתושבים חוזרים.

האם המתנות היו מהותיות? עו"ד חדד התנגד לשאלות רבות שהציגה התביעה ביחס לכמויות הסיגרים שעברו מביתו של מילצ'ן בבית ינאי, לבית ברחוב בלפור או לווילה בקיסריה. אין חולק כי כמות תיבות הסיגרים, התכשיטים היקרים, הבגדים ובקבוקי השמפניה עשו את דרכם לבית משפחת נתניהו. בני הזוג נתניהו אף אישרו זאת בחקירתם. כל השאלה היא אם הדברים היו נהוגים אצל מילצ'ן עם ידידים אחרים שלו, או שמא זו הייתה דרכו רק כשהיה צריך לפתוח דלתות אטומות בקרב פוליטיקאים.

חוק מילצ'ן

ובחזרה לוויזה. מתברר כי מילצ'ן התראיין לפני עשור לתוכנית 'עובדה', שבה ככל הנראה הכעיס את הבית הלבן בדברים שחשף על אודות פועלו הביטחוני, ולפתע הפכה הוויזה שברשותו לבעלת תוקף של שנה אחת. היא פגה וחודשה רק כעבור מספר שנים, לא לפני שפנה בנושא לנתניהו, מכיוון שרוב עסקיו בארה"ב. "הייתי במצוקה. רוב העסקים שלי היו בארצות הברית", אמר השבוע, ונתניהו אמר לו כי ידבר עם שגריר ארה"ב בישראל דאז, דן שפירו.

מי שכיהן באותה עת כשגריר ישראל בארה"ב היה רון דרמר, שהציע למילצ'ן: אולי תבוא לליל הסדר אליי, ותשב ליד ג'ון קרי. קרי כיהן אז כשר החוץ האמריקאי. מילצ'ן, כך לדבריו, סירב להצעה. "אמרתי: 'בשום פנים ואופן, אני לא צריך טובות'. אחרי כמה שנים קיבלתי את הוויזה לעשר שנים. לא יודע מי פעל מאחורי הקלעים ומי לא פעל". לדברי מילצ'ן, בהזדמנות אחרת הוא פנה לשר קרי בנושא, אולם שר החוץ האמריקאי תלה את עניין הוויזה בנושאים של 'ביטחון המולדת'.

אם נדמה היה כי הנושא נחתם, מתברר שהיו עוד אירועים סביב עניין הוויזה. התובעת מיהרה לשטוח בפני בית המשפט קטע מחקירתו של מילצ'ן במשטרה, שבו סיפר כי הגיע עם תיבת סיגרים אל הבית ברחוב בלפור וכמענה לשאלתו: "מה עם הוויזה?" קרא נתניהו לארי הרו, ראש הסגל במשרד רה"מ באותם ימים, והורה לו לברר את ההתקדמות בעניין. "זה מזכיר לך את האירוע?" שאלה השופטת את העד. מילצ'ן אישר.

בעדות עלתה שוב הארכת תוקף החוק לפטור ממס שהוענק לתושבים חוזרים, שזכה לכינוי 'חוק מילצ'ן'. לפיד כיהן כשר האוצר באותה עת, ומילצ'ן פגש אותו, לדבריו, כדי לשכנע אותו להאריך את החוק. לפיד סירב, ובעקבות הסירוב "חושב שהזכרתי לביבי", השיב מילצ'ן לשאלתה של בן ארי. ומה אמר נתניהו? נשאל מילצ'ן. "שינסה לדבר עם לפיד ולראות אם הדבר אפשרי בכלל".

נושא המיזוג בין הרשתות החזותיות שב ועלה, אך יותר מכל ביקשה התביעה לדון שוב ושוב בנושא המתנות שהסתכמו, לפי כתב האישום, בשווי של מאות אלפי שקלים. העד עמד על כך שלא ראה בעיה בהענקת מתנות, וכי חבריו, למשל איש העסקים ג'יימס פאקר, נתנו מתנות יקרות פי כמה.

האם נתניהו ומילצ'ן היו חברים? האם משפחת נתניהו הייתה פותחת את הדלת למילצ'ן ללא התשורות שנשא ושיגר ללא הרף? אין לדעת. מילצ'ן אמר בחקירתו במשטרה, שהוא בטוח שהיה אורח פחות רצוי, אך הזוג נתניהו מעדיף לראות את הדברים אחרת.

ללא ספק, מילצ'ן ועדותו הם החוליה החלשה בתיק 1000. הגעתה של גברת נתניהו לברייטון מסמלת יותר מכל את הצורך ברענון זיכרונו של מילצ'ן בדיוק בנושא הזה, שעליו יקום או ייפול דבר. האם חבר השופטים יקום ויקבע: היה שוחד, או שמא המטוטלת תמשיך לנוע, כפי שהיא עתה, באופן המתאים יותר לנתניהו?

עשרה חודשים להכרעה

ראש הממשלה נמצא היום בצומת דרכים מאוד רגיש ודרמטי. מצד אחד, מושלות מעליו האשמות כבדות שריחפו עליו כעננה מעיבה. אין ראיות, עדי המדינה קורסים, השופטים מגמגמים והתביעה מרושלת. מובן לכל שאנחנו נמצאים רחוק מאוד מסביבת השוחד ועתה אנו בקומות הנמוכות ביותר של כתב האישום שתוכל התביעה להוכיח איכשהו.

מצד שני, מי שמכיר את נתניהו יודע בוודאות כי ראש הממשלה יעשה הכל כדי שלא לעלות לחקירה צולבת על דוכן העדים בבית המשפט. עורכי דינו יהפכו כל אבן כדי להגיע עוד קודם המועד האפשרי של מתן עדות להסדר נוח, שיאפשר לנתניהו לסיים את המשפט בלי המעמד המביך הזה עבורו.

אלא שמול סוללת עורכי הדין, ניצבת יועצת משפטית בעלת אג'נדה מאוד ברורה. בהרב־מיארה, שמונתה על ידי יריביו של נתניהו, נראית כמי שפועלת מתוך קונספט מאוד ברור, ולא תאפשר להתרחשויות האחרונות להתחבר לכדי מציאות של ירידה מהעץ המשפטי בהסדר טיעון. היא תעשה הכל כולל הכל כדי להרשיע את נתניהו.

היא גם מבינה היטב מה הקושי הטמון בהסדר הטיעון, אם הוא יצא לפועל. בכל הסדר שיתגבש נתניהו יהיה מוכן לשלם כל מחיר, מלבד מחיר אחד: פרישה. ללכת הביתה, זה הקו האדום שהציב נתניהו לעצמו. מנגד הפרקליטות לא תסכים להגיע איתו לשום הסדר שמשמעותו איננה פרישה מהחיים הציבוריים.

הסיכוי היחידי למציאת גשר שיחבר בין בהרב־מיארה לנתניהו, הוא רק תפנית פתאומית במשפט לרעת נתניהו, ואז, כשראש הממשלה יבקש להימנע מהרשעה – שעלולה בנקודת קיצון לשלוח אותו לבית הכלא – הוא עשוי למהר להסדר טיעון. אלא שזהו לא המצב הנראה לעין כעת. הסיכוי היחיד שעומד על הפרק כעת להסדר טיעון, הוא הפוך לחלוטין. אם יתעורר חשש מפסיקה לרעת היועצת המשפטית ופרקליטות המדינה, אלה ללא ספק ימהרו להגיע עם נתניהו להסדר, גם ללא התחייבות לפרישה מיידית. כך למשל, הוא עשוי לחתום על הסדר טיעון שגורס כי יפרוש בתום הקדנציה ולא יתמודד בבחירות הבאות לכנסת.

ברור לכל שלמרות צהלת עורכי דינו של נתניהו והמבוכות שנגרמו לפרקליטות בבית המשפט, בסופו של דבר ייתכן כי על סמך עדותו של מילצ'ן אפשר היה להרשיע את נתניהו בחלק מסעיפי כתב האישום. המערכת, הרואה בו דמון שיש להילחם בעצם נוכחותו בזירה הפוליטית, לא תיתן לו לצאת נקי מהקמפיין שהתנהל נגדו.

נתניהו מצידו לא מעוניין להתבזות בשלב מסירת העדות, שעתיד לפי הצפי לקרות בתוך כעשרה חודשים, ועל כן, הסדר, אם יהיה כזה, חייב להיחתם בפרק הזמן של עשרת החודשים הקרובים בלבד.

החיים עצמם

רבנו זועק: "ואהבת"

דומה כי אין דבר שישווה למראהו של אבי המשפחה, הנוטל בחרדת קודש את ספר 'אור החיים' מהארון אחרי סעודת השבת, והילת הקדושה הנחרשת על מצחו משתפכת אל המשפחה כולה.

בכל שנה מחדש, לקראת יומא דהילולא של רבנו חיים בן עטר, בחמישה‏־עשר בתמוז, צפות מחדש מחשבות על זכותו הכבירה ברוממותו של עם ישראל טפח וטפחיים מעל פני הקרקע, ברבע האלף האחרון.

בשלהי פרשת חוקת מעלה בעל ההילולה תובנה אדירה, המציפה את כל החושים: יהודי יכול לחיות בעולם הזה, אך להיות קשור לעולם הבא בכל רמ"ח ושס"ה. מעין בית, ועלייה על גבו. יכול הוא להיות בבית אך למשול ברוחו ולהיות דייר בעלייה זו, שעניינה מעין עולם הבא. וכל יהודי יכול להגיע לכך. אינו צריך להיות 'רבי' או מנהיג דור כדי לשייט בין העולמות, ולהעלות את חומריותו החולפת לרוח נצחית.

הדברים מאירים ומחממים את הלב שבעתיים, אם נעקוב אחר הביוגרפיה האמינה של רבנו חיים בן עטר, שכתב את פירושו על התורה מסוף שנות השלושים ועד תחילת שנות הארבעים לחייו. תלמיד חכם מהעיר סאלי שבמרוקו, שאומנם גדל בבית סבו הגדול (רבים מבלבלים בין הסיפורים על אודותיהם, בשל שמם הזהה) אך בעת כתיבת פירושו, עודנו צעיר לימים, רדוף ייסורים, ובשלהי שנות השלושים לחייו מתעלה לדרגה רוחנית עילאית שכזאת, עד שבקולמוסו שוטח הוא את צפונותיו של משה רבנו בדיאלוגים עם הקב"ה. זאת המשמעות של שיוט בין העולמות, ראשו בשמיים ורגליו ניצבות ארצה, וכך זכה לכתוב חיבור, שעד היום מעניק אור וחיות לאלפי יהודים כבר 250 שנה.

אני חולף על מאמרי קודשו במעגל השנה, ואי אפשר לה לדמעה שלא תזלוג על דפי הספר בסעודת ליל שבת, בעת שהדברים מתלהטים ומרוממים את הנפש לגבהים.

כזה הוא פירושו על הפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". הוא מבאר כי בכל לבבך, אלו הילדים, אהבתו הגדולה ביותר של האדם; ובכל נפשך אלה הם חייו; ובכל מאודך אלו נכסיו ופרנסתו. וכך, כותב בעל 'אור החיים' הקדוש, אמור יהודי לאהוב את בוראו: יותר מבניו, יותר מחייו, יותר מכל ממונו, וזו היא המשמעות של "ואתם הדבקים בשם אלוקיכם", כך מתקיימת אהבת השם בכל החיבורים שיש לאדם עם גשמיותו, ואהבה זו מתרוממת מעלה־מעלה מהם ומהבליהם.

יש מי שלעיתים נגדעים חייהם, נגרעות נפשות בניהם או מקופחת פרנסתם. ודווקא אז, בעת הקושי לאהוב את הקב"ה למרות כל הצרות והייסורים – אזי כותב רבנו חיים בן עטר, אילו זכית לעמול ולהגיע לדרגה זו שאוהב אתה את הקדוש ברוך הוא יותר מילדיך, מנכסיך ומחייך, הרי שאין גל בעולם שיוכל לשטוף את עוצמתה של אהבה זו, יעבור על האדם מה שיעבור.

אך בעל 'אור החיים' הקדוש אינו מסתפק בדרגה זו. הוא מציב רף חדש, וקובע כי לא די בכך שעליך לאהוב את הבורא יותר מחייך, ילדיך ופרנסתך, אלא שאופן הביטוי לאהבה זו כלפי מעלה, אמור להיות כל העת כאילו רגע לפני ששערי מוות נפתחו בפניך, ניתנו לך חייך במתנה; או אילו כביכול לא זכית לפרי בטן, ולפתע נושעת; או אילו נגזר עליך להיות עני מרוד וחסר פת לחם ולפתע העניק לך מישהו את מחסורך. מעל כל אלה הוא שיעור האהבה האין־סופי המתמיד, שעל האדם להעפיל אליו כלפי בוראו.

אך דווקא באותה שעת התעלות, אילו נתנתק לרגע מאוצר הפירושים ומעיינם המפכה, ונביט אל חייו של בעל הממרה, מגיד השיעור הגדול בעולם, ששתי מאות ומחצה של שנים הוגים בפירושו בלהט קודש מכל העדות והחוגים, נגלה דמות הרואית: יהודי שלא היו לו חיים טובים, לא זכה לבנים משתי נשותיו, ולא לפרנסה ראויה לשמה. לבית עולמו הסתלק בשנת המ"ז לחייו, כשנתיים בלבד לאחר שעלה ארצה, עני מרוד ונרדף על ידי השלטונות בשל חובותיו הכבדים, שחלקם הושתו עליו בשל ענייני מיסוי וקנסות שצבר עקב פשיטת רגל של חותנו העשיר.

והנה, מתעלה הוא מעל כל אלה, ואת כל כוחו הטיל אל תוך הביאור שכתב על התורה. זה ספר תולדות אדם, כפי שהעיד בעצמו, כי חיבורו הוא תולדותיו אחריו, מאחר שלא זכה לפרי בטן. והנה, דווקא בעל ייסורים שכזה מבאר לנו את הפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", יותר מבנים, יותר מהחיים ויותר מהפרנסה. מצמרר.

החל מערבו של יום שני הקרוב, אור לט"ו בתמוז, ועד למוצאי יום שלישי, יעלו המוני בית ישראל לציונו. כולם ייקבצו ויבואו: אלו שהשתטחות על קברי צדיקים אינה כרוכה אצלם בכבלי הדיוטי פרי ובחציית אוקיינוסים ויבשות; יעלו לומדי תורתו של אותו צדיק וקדוש ויבואו אל הציון אשר בפאתי הר הזיתים, ישיתו עיניהם כנגד בית קודש־הקודשים, ויעתירו בתפילה אצל מי שמחייב את כולנו: יהודי שנלקט לבית עולמו בעודו בשיא פריחתו, נטול בנים, נטול חיים ופרנסה, שקידש את שמו יתברך בכתיבת פירושו, ומחזיק בנהר הגדול ביותר של יראת שמיים השופעת ומשקה את הדורות האחרונים; בן עלייה שדילג בין עולמות ודר בעולם השפל כבית ועלייה על גביו, ומחיבורו יונקים במוחש דליים־דליים של יראת ורוממות שמו יתברך.

אני הגבר ראֹה ראיתי במו עיניי צעירים ואברכים, דלפונים ובעלי בתים, תלמידי חכמים ושועי ארץ, שנפשם נקשרה בפירושו על התורה וזכו למנות גדושות של יראת שמיים ואהבת השם, כפי שאף לימוד אחר לא עשה זאת.

ומי ייתן וזכותו הכבירה תעמוד ותגן בעדנו, להושיענו איש איש בעניינו, ושנזכה לבני, חיי ומזוני רוויחי ועם זאת גם להתבשם מאורו הגדול לאורך ימים ושנים.