בטל ההומור 

במלאת שלושים לרגע שבו נהפך לאבל מחולנו

ישנו מאפיין דק, עדין מאוד, שכל מי שבא במגע עם מרן שר התורה זצ"ל יודע, שאיש האשכולות שהכל בו ניחן גם במאפיין הזה: חוש הומור.

מהו חוש הומור? נסו לדמיין שאתם נתקלים באדם שלא מכיר את החוש הנצרך הזה ומנסים להסביר לו במילים פשוטות במה מדובר. זה כמעט כמו לנסות להסביר לעיוור מלידה איך נראה צבע אדום. היופי בהומור הוא, שקשה להגדיר אותו במילים. הוא לא ליצנות חלילה, וגם לא ציניות. הוא משהו אחר. עדין יותר, מתוחכם יותר, ולא פעם נושא בחובו מסרים מעוררי השראה. אם נתעקש למצוא מילים שיסבירו לנו מהו, אז הנה, כך ההגדרה המילונית של המונח החשוב הזה: "הוּמוֹר – צְחוֹק מִתּוֹךְ יַחַס לְבָבִי וְסַלְחָנִי. לְהַבְדִּיל מִן הַ'סָּטִירָה' שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲרִיפוּת וְעוֹקְצָנוּת, הַהוּמוֹר נוֹבֵעַ מֵאַהֲבַת הָאָדָם, מֵהַשְׁקָפַת עוֹלָם אוֹפְּטִימִית".

מרן זצ"ל, שבכל מקרה השיב לשואלים במילים ספורות, השתמש בערוץ ההומור אלפי פעמים. כל פעם מסיבה השמורה לו. פעם כדי לעודד ("שיגדל לך זקן עד הרצפה", אמר לחולה אונקולוגי שכל שערותיו נשרו), ופעם כדי לאותת שדי לנדנד ("יודיעו לך כבר", בתשובה המפורסמת לשואל שביקש לברר אצלו מתי יבוא המשיח).

עם מלאת שלושים יום לרגע שבו נהפך בבת אחת לאבל מחולנו, נזכרתי בכמה דוגמאות מעלות חיוך ומעוררות מחשבה. האמת, את רובן קשה מאוד לתרגם לכתב – הומור שייך לקטגוריה של "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבם". אפילו בתיעוד מוסרט, סיטואציה של הומור לא תמיד עוברת מסך.

3.

הנה דוגמה אחת מאלפים: במפגש שהתקיים במעונו של מרן זצ"ל לפני כשנתיים, התארח ראש ישיבת פוניבז', הגאון רבי ברוך דוב פוברסקי. כשהבחין האורח בשר התורה שקוע בלימוד ללא הפסקה, אמר לו שהוא מקנא בו שהוא כל היום לומד. מרן שתק לשנייה, חייך והגיב: "מה אתה רוצה, שאני אחטוב עצים?"

התגובה ההומוריסטית הזאת שהעלתה חיוך רחב מאוד(!) על פני ראש ישיבת פוניבז', מגוללת בתוכה תפיסת עולם שלמה, של מי שענה אותה בשליפה. כן, גם מילים כמו "כי הם חיינו" ידע ר' חיים לתרגם ולהנגיש בחוש הומור.

4.

בספרו המצוין 'התורה המשמחת', מביא הסופר הרב יוסף אליהו עדות מפתיעה בשם הרב מיכל-זלמן שורקין שביתו נישאה לנכדו של ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל: "כשנגמר השידוך בטוב, שאל הסבא הגדול שאלה אחת אודותיי. לא על למדנות, לא על צדקות, אפילו לא על מידות. 'האם החותן שלך יודע גם לומר בדיחה?', התעניין ר' שלמה זלמן במחותן החדש. כשהנכד ענה 'ודאי שכן', השיב ר' שלמה זלמן: 'אם כך, זה טוב'.

הרב שורקין מסיים את הסיפור ומוסיף: "ומעשה זה הוא עמוק עמוק".

חכמת ההמונים

"דיברו הרבה על 'לראשונה בבני ברק' בהקשר של הפיגוע הנורא שהתרחש כאן, אבל בערב פסח השנה 'לראשונה בבני ברק' לא יעמוד הרב קניבסקי ויגיד את ה'הדרן עלך' על כל התורה".

אפרים דוד