ביטוי פינוי

איך פקק המינויים של צה"ל משפיע על העיתון הבחרייני 'אל איאם'?

מה האפקטיביות של חדירות הסייבר נגד איראן והאם אין חשש לבומרנג?

וגם, שיחה מרתקת עם הקצין שאחראי על שלום הבאים חברונה

ביום ראשון השבוע פורסם בעיתון הבחרייני 'אל איאם' ריאיון נרחב עם ראש האגף האסטרטגי במטכ"ל, האלוף טל קלמן, בו הצהיר כי ישראל מאמינה בפתרון דיפלומטי למשבר הגרעין עם איראן וכי בהיעדרו, היא תחתור לפעולה צבאית בינלאומית.

הריאיון עורר הדים רבים בקרב שרים בממשלה וגם בקרב גורמים דיפלומטיים בעולם, שניסו להבין מה לאלוף במדים ולהכרזות על מדיניות הביטחון של ישראל. האלוף קלמן, כפי שכתב עליו עמוס הראל מ'הארץ', הוא מהקצינים השקולים והנבונים בצמרת צה"ל. חזית בינלאומית אקטיבית נגד איראן נראית כרגע כחזון רחוק, מה הביא אותו לצאת בהצהרה הזאת?

יש במערכת הביטחון מי שסבורים כי האלוף קלמן בחר במכוון בעיתוי הנוכחי, בגלל רצונו למצב את עצמו בפיקוד הבכיר של צה"ל לאחר שנכשל בהתמודדות לתפקיד מפקד חיל האוויר, אותו צפוי לקבל האלוף תומר בר לאחר פרישתו של המפקד הנוכחי עמיקם נורקין. אחרים אומרים כי קלמן אינו שלם עם התפקיד הנוכחי שלו ובינו לרמטכ"ל קיימת מתיחות.

בציבור לא מודעים לפקק המינויים המשמעותי בצה"ל. שורה ארוכה מאוד של אלופים ותתי אלופים ממתינים לשיבוץ לתפקיד הבא בצה"ל או מאוכזבים מהתפקיד שקיבלו בסבב המינויים האחרון ואשר לדעתם לא יקדם אותם או לא יביא למיצוי כישרונותיהם והידע הרב שצברו.

הרשימה, ארוכה. אלוף פיקוד הצפון, אמיר ברעם, תופס בה מקום מרכזי. ברעם, שמכהן זה שלוש שנים בתפקיד ביקש לקראת סבב המינויים האחרון להתמנות לראש אגף המבצעים (אמ"צ) בצה"ל. אלא שהרמטכ"ל כוכבי אמר לו כי התחייב לאלוף עודד בסיוק שהוא ימונה לתפקיד. ברעם בתגובה הודיע כי יישאר בפיקוד הצפון. יש מי שמספרים כי ההודעה הזאת סיכלה את כוונתו של הרמטכ"ל למנות את תת אלוף רפי מילוא לאלוף פיקוד צפון.

מילוא נחשב לאחד המפקדים הנועזים והמנוסים. הוא גדל בשייטת ויש לו שני צל"שים, (אותם הוא לא עונד), על גבורה בפעילות חסויה. לפני כשנתיים נכנס יחד עם כמה מפקודיו לשטח לבנון דרך מנהרת חיזבללה שנחשפה ועורר סערה רבה. הרמטכ"ל החליט על עיכוב קידומו בשנה. לאחר שלא ניתן היה לקדם אותו לפיקוד הצפון הוא מונה למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. היו מי שסיפרו כי ראש הממשלה בנט ביקש לבחון אפשרות למנות לתפקיד אלוף פיקוד הצפון (התפקיד הרביעי בחשיבותו במטכ"ל), את תת אלוף עופר וינטר, ולהעניק לו דרגת אלוף, אך החלטתו של האלוף ברעם סיכלה גם את הכוונה הזאת.

העיכוב במינויים גורם לתסכול רב בצמרת צה"ל ויש מי שהחליטו לפרוש ולהתקדם באזרחות. כזה הוא האלוף (מיל') תמיר היימן שבתפקידו האחרון שימש כראש אגף המודיעין בצה"ל. לאחר 35 שנות שירות בצה"ל, פרש. בצה"ל אומרים כי גם האלוף ליאור כרמלי, ראש אגף התקשוב וההגנה, בדרכו לפרוש כיוון שאינו מרגיש שיאפשרו לו להתקדם. כך גם האלוף יואל סטריק. יש במקביל מי שבינתיים ממתינים כמו האלוף אייל זמיר שמוגדר כאלוף בהמתנה לשיבוץ, לאחר שבינתיים לא נמצא לו תפקיד. בעבר היה זמיר מועמד לתפקיד הרמטכ"ל אך בממשלת בנט הסיכוי שיקבל את התפקיד הוא נמוך מאוד.

באופן כללי טוענים גורמים צה"ל כי הרמטכ"ל כוכבי מקדם וממנה אנשים שקרובים אליו ואל האג'נדה שלו. כדוגמה הם מציינים את מינויו של תא"ל ג' לראש חטיבת ההפעלה המבצעית. ג' בן 37, הוא התת אלוף הכי צעיר בצה"ל ונחשב למוכשר מאוד. כעוזר הרמטכ"ל משמש כיום אל"מ אייל כהן. גם הוא צעיר שנחשב למוכשר מאוד וצפוי בקרוב לקבל קידום משמעותי.

זה המקום לציין כי בין המעטים שזוכים לקידום ניתן למצוא את שמם של מי ששימשו בעבר כעוזרי הרמטכ"ל. לפי גורמים בצה"ל ביקש הרמטכ"ל כוכבי למנות את אל"מ ד' לשמש כעוזרו ונענה על ידו בשלילה. עם קשר וייתכן שללא קשר – החליט הרמטכ"ל באחרונה לקדם את ג'. ד' נותר ללא תפקיד וייתכן ויידרש לפרוש מצה"ל.

באופן כללי בצה"ל יש מי שמספרים על מתח בין הרמטכ"ל לחלק מחברי המטכ"ל שכפופים לו, ובלחש מדברים כי כוחו בדיבור יותר מאשר במעשה. לדבריהם, הרמטכ"ל נכנס לעיתים לעימותים מיותרים. כדוגמה הם מציינים את הפרסום על הספר שכותב הרמטכ"ל וההחלטה לא לפרסם אותו בעקבות הסערה שהתעוררה.

על פי דבריהם כוכבי מתעקש על דעתו. אלופים שאינם חושבים כמוהו מוצאים עצמם מעוכבים בקידומם. זו, כך הם אומרים, הסיבה למתיחות בין הרמטכ"ל כוכבי לסגנו האלוף הרצי הלוי. השניים, כך אומרים, מדברים ביניהם רק מה שהכרחי, בדומה ליחסים שהיו בעבר בין נתניהו כאשר היה ראש הממשלה לנפתלי בנט כאשר שימש כשר הביטחון בממשלתו.

כוכבי העדיף כסגנו את האלוף יואל סטריק, אך שר הביטחון גנץ העדיף למנות את הלוי שנחשב למקורב אליו ואדם לא שגרתי שהתקדם בצה"ל ללא קיצורי דרך ועם הרבה הערכה כלפיו. הלוי מוגדר בצבא כמערכתי, ללא אויבים אבל גם ללא 'קליקות'. בכירים בצבא העריכו, מיד עם פרסום ההודעה על מינויו של הלוי, כי למעשה מינה שר הביטחון בני גנץ את הרמטכ"ל ה-23.

המתיחות בין הלוי לכוכבי בלטה מאוד בזמן 'מבצע שומר' החומות. במהלך המבצע הציע הלוי לפעול עם כוחות קרקע במקביל ליישום פעולת 'דרום כחול', שהייתה למעשה הפעם הראשונה בה תקפו מטוסי חיל האוויר את מנהרות החמאס ב'מטרו' של עזה. הלוי, שהיה בעבר אלוף פיקוד דרום, הכיר היטב את התוכנית שהושקעה בה עבודת מודיעין מקיפה וארוכה. כאשר כוכבי התלבט הורה הלוי להפעיל צוותי קרב של חטיבות הדרום לקראת הפעולה שקדם לה תרגיל הונאה של צה"ל, במטרה לרכז במנהרות כמה שיותר פעילי חמאס. כוכבי התלבט בתועלת של הפעולה עד לרגע האחרון. הלוי היה זה שהתעקש, ואמר כי זאת תהיה תמונת הניצחון של המבצע. כוכבי הסכים שתבוצע לאחר שאלוף פיקוד הדרום, אליעזר טולדנו, הסכים לתת לאלוף הלוי להוביל את ביצוע הפעולה. כוכבי ביקש שטולדנו יוביל יחד איתו את הפעולה.

לאחר מעשה כאשר התברר כי הפעולה נכשלה, כיוון שרבים מבכירי החמאס כלל לא נפגעו, הסבירו בכירים בצה"ל המזוהים עם הלוי כי נכון היה לבצע את הפעולה וכי גם כך לאחר מספר תקיפות שבוצעו כנגד בכירי חמאס, יחד עם פגיעות מוצלחות, עלתה ההבנה כי חמאס הבין כי צה"ל הצליח למפות את תוואי המנהרות התת קרקעיות. כוכבי לא הביע תמיכה בסגנו.

מתיחות קיימת גם בין הרמטכ"ל לראש אכ"א האלוף יניב עשור, שכיהן בעבר כראש חטיבת המבצעים בצה"ל. עשור, אחד מהקצינים הקרביים הבולטים בצה"ל, התקשה להבין את השיבוץ שלו על ידי כוכבי. המינוי עורר תהיות רבות והיה מי שדימה אותו למינוי מפקד שייטת 13 לתפקיד ראש אגף אחסון ואפסון בצה"ל.

לעומת זאת יש מי שנמנים על מחנה כוכבי ומקודמים, כמו האלוף אהרן חליוה שמונה לראש אמ"ן, או האלוף תמיר ידעי שמונה למפקד זרוע היבשה פחות משנה לאחר שמונה למפקד פיקוד מרכז. ידעי הוא קצין מוערך מאוד, אבל ההחלטה להודיע על מינויו לתפקיד מפקד זרוע היבשה לאחר פרק זמן קצר בגזרה רגישה – עורר תהיות רבות.

אסטרטגיית סייבר

לא ברור עד כמה הפעילות האגרסיבית של ישראל מסייעת כדי להרחיק את איראן ממטרותיה האסטרטגיות, אבל כמעט לא עובר יום בלי התבטאות של בכירים ישראלים נגד המשטר האיראני. השבוע העניק ראש הממשלה, נפתלי בנט, ריאיון ל'טיימס' הבריטי. ב'הארץ' כתבו על הריאיון בביקורתיות וציינו כי בנט חזר על מסרים שחוקים למדי בעניין איראן. הוא הבטיח לעשות "כל מה שצריך" כדי למנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. ההכרזות הללו ככל הנראה לא ישנו הרבה, כפי שתמונת המפציץ האמריקאי שטס בשבת קודש שעברה בשמי ישראל, מלווה במטוסים ישראליים ומצריים, לא נראה שתעורר חששות בלבבות ראשי המשטר בטהרן.

לצד זאת, נראה שישראל פעילה מאוד בשבועות האחרונים. ביום ראשון השבוע דווח על תקיפה רביעית במספר בחודש האחרון, באזור דמשק. וקודם לכן אירעה תקיפת סייבר ששיבשה קשות במשך יומיים את אספקת הדלק ברחבי איראן. שתי התקיפות יוחסו בתקשורת הזרה לישראל. ההפצצה בסוריה כוונה כנראה כנגד משלוח של נשק מדויק מאיראן לחיזבללה – וסביר כי הבחירה בהפצצה נדירה בשעות היום נועדה לסכל בדחיפות את המשלוח.

תקיפת הסייבר מצטרפת למהלך דומה ששיבש את תנועת האניות בנמל בנדר עבאס בחודש מאי האחרון. כמו בפרשת התקיפות הימיות, היא מעלה שתי שאלות: האם למהלכים כאלה יש תוצאות מעשיות והאם ישראל, חרף יתרונה המובהק בתחום הסייבר, לא חושפת את עצמה לתקיפות נגד, משום שאין שום יכולת לפרושׂ שמיכת הגנה על כל אתר שעלול לעניין את האיראנים. מעניין שהתקיפות בים פחתו לאחרונה, אחרי סדרת פעולות נקמה איראניות.

נדמה שלמהלכים הללו תהיה לכל היותר השפעה אסטרטגית קלושה. פגיעה באיכות החיים של האזרחים האיראנים אינה מערערת את אחיזת השלטון, שהחזיק מעמד גם תחת מכבש סנקציות שהפעילה ארצות הברית במשך שנים רבות. והמערכה בין המלחמות (מב"מ) בסוריה אמנם מצמצמת את היקף הנשק המוברח לחיזבללה ופוגעת בהתבססות האיראנית באזור, אך בשום אופן אינה שמה קץ לשתי התופעות.

הפעלתנות של ישראל משקפת, במידה רבה, דווקא תסכול. בצמרת הביטחונית מודים כי ההשפעה הישראלית על עמדת ארה"ב במו"מ על הגרעין – קלושה, וכי ממשל ביידן ישמח כנראה לחתום על הסכם חדש, דומה לקודמו, אם רק ייאותו האיראנים לחזור לשיחות רציניות. ישראל גורמת נזקים מקומיים, ומוציאה קיטור, בסייבר ובאוויר (בהנחה שאלה אמנם תקיפות ישראליות), אך אינה מביאה בינתיים לשום שינוי אסטרטגי במציאות האזורית.

ישראל מצליחה לעקוץ את האיראנים ולעיתים להכאיב, אך כרגע לא יותר מכך. השאלה הגדולה שתעמוד בפניה בהמשך תהיה אם לנסות ולחבל בפרויקט הגרעין. באחרונה שוב מדובר על הכנות צבאיות לתקיפה אווירית של האתרים באיראן. בפועל, לפי הדיווחים בתקשורת הבינלאומית, ההצלחות העיקריות שנרשמו עד כה היו בתקיפות סייבר של פרויקט הגרעין או במבצעי חבלה חשאיים.

דרך חברון

הדרך למערת המכפלה בחברון מעוררת מעט חשש ופחד. כ-20 אלף איש היו בשבת שעברה, פרשת חיי שרה, בעיר האבות. השבת עברה ברובה בשלום ובשקט כמעט מוחלט. למעט קבוצה של נערים שניסו לעשות פרובוקציה, ואיימו לפגוע בסגן הרמטכ"ל והח"כ לשעבר עוזי דיין שהשתתף גם הוא בשבת.

רב סרן עידן עמרני, קצין האג"ם של חטיבת יהודה, יחד עם המח"ט אל"מ אביחי זפרני ומפקד אוגדת איו"ש תת אלוף אבי בלוט – הם האחראים לשלומם ולביטחונם של מי שמגיעים לשבת.

במוצאי שבת שחררת אנחת רווחה?

"אפשר להגיד", עונה עמרני. "אנחנו, בחטיבת יהודה, נערכים לשבת כזאת חודשיים מראש. המטרה היא להבטיח את ביטחונם של הבאים. פוטנציאל ההתלקחות גבוה ותפקידנו להיות ערוכים אליו כראוי".

אתם בקשר גם עם השוטרים של הרשות הפלסטינית?

"בהחלט. מדובר בעשרות אלפי אנשים, להערכתנו 20,000 איש ואישה שמגיעים להיות כאן בשבת. נערכנו יחד עם חטיבת עציון לתת להם את כל מה שהם צריכים מבחינה ביטחונית. הפרישׂה שלנו הייתה נרחבת מאוד. ביום שישי אפשרנו ל-5,000 איש להיכנס ולהתפלל בקבר עתניאל בן קנז, שנמצא בתוך שטח שהוא באחריות הרשות הפלסטינית. הכניסה עברה חלק, מלבד צעקות של נערים יהודים. עד השעה 4 הכנסנו והוצאנו מבקרים ללא הפוגה".

מה תרחיש האימה? התפרעויות נרחבות של היהודים והערבים?

"אנחנו נערכים לשורה ארוכה של תרחישי קיצון מגוונים. לצד זאת אנחנו מתבססים גם על ניסיון העבר ומידע מודיעיני שאנחנו מקבלים מגורמים שונים. ברור שצריך סייעתא דשמיא. אך על בסיס העבר הנחת היסוד היא שהכל צפוי לעבור בשלום ובשלווה.

"אחד התרחישים אליהם נערכנו הוא ירי צלפים. כל היישוב היהודי נמצא בשטח נחות. כל השכונות הערביות שנמצאות למעלה שולטות על היישוב היהודי. האתגר הוא למנוע ירי לא מכוון. לירי מכוון – יש לנו מענה. אני מתייחס לתרבות של ירי בעת שמחה. לפעמים זה מגיע לבתי היהודים ועלול לפגוע באנשים. זה אתגר משמעותי ואני משתדל לתת מענה.

"ביום שישי גילינו כי יש אורחים שהתמקמו ליד אבו סנינה, מקום שחשוף לירי צלפים. ביקשנו מהם לעבור למקום אחר פחות חשוף. יש מקומות שפתחנו עבור חניה אבל לא ללינה. היינו פרושים לכל האורך ונתנו מענה לכל מה שצריך מבחינה ביטחונית.

"מלבד זה אנחנו צריכים לתת מענה לפעילות עוינת. יש לנו התמודדות כנגד מי שמסתובבים ומנסים ליצור פרובוקציה. ברור שיש חיכוכים כאשר גרים בסמיכות כל כך. יש תנועה כל הזמן. הולכים אלה לצד אלה ואנחנו צריכים לשמור ולמנוע אירועים".

שקט פה?

"מה הגדרה של שקט? זה שקט מתוח. היום ברוך השם כמעט אין חיכוכים. ב-2019 היו בשבת חיי שרה מכות ופינו יהודים ופלסטינים לטיפול רפואי. הפעם לא היה פינוי של אף אחד. כשנכנסים 20 אלף יהודים לתוך שטח צפוף ומאתגר, חלק קטן מאוד מהם שותים אלכוהול, ברור שיש עשבים שוטים. כאשר נתקלנו בהם הם טופלו".

חברון היא עיר ייחודית ושונה מכל אזור יהודה ושומרון. דרים בה יחד יהודים ופלסטינים חלק באותו בניין. שכנים זה לצד זה. החיילים דרוכים. הם יודעים כי שנייה אחת של חוסר תשומת לב יכולה לגרום למהומות קשות. "זאת עיר מאוד מאתגרת", מציין עמרני, "יש מקומות בעיר שאם פלסטיני הולך ימינה זה בסדר ואם הוא הולך שמאלה זה לא תקין וצריך לתפוס אותו, לפעמים לחקור אותו. יש מערך מצלמות בכל מקום שמאפשרות לנו לדעת מי הולך ולהיכן. על שטח קטן חיים אלה לצד אלה 800-900 מתיישבים, 400 תלמידי ישיבה, ילדים ונערים. ואת כל זה עלינו לנהל כמו שצריך. ברוך השם גם בתקופות מתוחות, כמו ב'שומר החומות', הכל היה שקט ושליו".

 אתה ער לאורך היממה במהלך השבת?
"כמעט. זאת משימה שצריך לבצע. למעט כמה שעות שינה בודדות אינני נח לרגע. יש כאן פוטנציאל נפץ רב. מאידך רבים ממי שמגיעים לשבת מעוניינים בשבת שלווה".

הגזרה עליה הוא אחראי היא ענקית ומגוונת. יש בה שטחי מדבר, שטח כפרי ועיר. הוא מציע לי לצאת לסיור בעיר ואני נענה. אני חושב אם לבקש שכפ"ץ ומחליט לבטוח בקדוש ברוך הוא. מימין אני מבחין במשאית זבל של עיריית חברון שעובדת באזור היהודי. "ככה זה עובד כאן", הוא מסביר. "את השירותים העירוניים נותנת עיריית חברון שגובה ארנונה מהיהודים והערבים. על החשמל משלמים לרשות הפלסטינית. זאת הייחודיות של המקום".

מה שאומר שהם יכולים להכריז על שביתה או להוריד את השאלטר והיישוב היהודי יישאר תחת עלטה?

"עקרונית זה נכון, למעשה זה לא קרה. השירותים העירוניים ניתנים ללא הפסקה. אני בחטיבה כאן זה שנה וארבעה חודשים. ברוך השם לא נפצע כאן איש כולל בימי מבצע 'שומר החומות' שהיו פוטנציאל לאירועים רבים. החיילים נמצאים בכל מקום. אין לנו בלי סוף חיילים ולכן אנחנו, המפקדים, עושים הערכות מצב היכן למקם את הכוחות כדי להתאים את פיזור הכוחות לאורך הגזרה, במטרה להבטיח שהכל יתנהל כשורה. אנחנו כמובן נעזרים במידע מודיעיני שמגיע מהחטיבה, כמו גם מגורמי מודיעין אחרים. בעיקר אנחנו פרושים בשטח וחשים את המתחולל בו".

התושבים הערבים חוששים מהחיילים?

"יש אפקט של הרתעה. ברור. המקום מאוד נפיץ. אני תמיד אומר לחיילים שמחבלים שנלכדו לאורך השנים אמרו שהם רצו לבצע פיגועים, אך החייל היה עֵרני אז הם לא ניסו. כאשר שהבחינו שהחייל פחות ערני ודרוך, הם ביצעו. הערנות מונעת רבים מהפיגועים".

בעוד אנחנו משוחחים נשמעים קולות נפץ. "אלה זיקוקים של הערבים", הוא אומר ובכל זאת קם והולך לוודא שהכל כשורה.