אליעזר שולמן
כ"ז סיון התשפ"ב
בזמן שהמערכת הפוליטית כולה עסוקה בנפילת הממשלה, האתגרים הביטחוניים ממשיכים כרגיל
שיחה מרתקת עם מפקד חטיבת 'יואב', החולשת על הגבול המצרי והירדני
במערכת הביטחון אין רגע של שקט. המתיחות הביטחונית נמשכת ללא הרף. על סדר היום שורה ארוכה של נושאים כמו מינוי הרמטכ"ל הבא, (גנץ החל בתהליך, רשמית, בשבוע שעבר, בגלל רצונו שלא לפגוע במעמדו של הרמטכ"ל הנוכחי, אביב כוכבי, ובמטרה להבטיח את יציבות הצבא, כפי שהגדיר זאת. בצה"ל ממתינים להחלטת היועצת המשפטית לממשלה, האם הוא ישלים את התהליך), תקיפות הסייבר, ככל הנראה, על מערך הצופרים שהביא להפעלתם השבוע בירושלים ואילת (לא בטוח שאיראן אשמה) ועוד.
בלהט האירועים נעלם הדיווח על כך שצה"ל יירט ביום שני השבוע כלי טיס בלתי מאויש של הצבא המצרי שנכנס לשטח ישראל. לפי גורמים צבאיים, כלי הטיס איבד שליטה בשל תקלה מבצעית, והוא לא היה חמוש. הוא יורט סמוך להר שגיא שבנגב בידי מטוסי קרב של צה"ל, לאחר תיאום עם מצרים. הכטב"ם של הצבא המצרי פעל באזור נגד כוחות דאעש הפעילים בסיני וחצה לשטח ישראל בשל טעות של מפעיליו.
האירוע הזה מאפשר הצצה לפעילות הרבה של צה"ל באזור אילת, עליה מפקד אל"מ איתמר דשל (הנמנה על הציבור הדתי לאומי), מפקד חטיבת "יואב", החטיבה המרחבית החולשת על גזרת הגבול עם מצרים, לאורך גבול סיני, ועל גזרת הגבול עם ירדן לאורך הערבה ועד ים המלח. החטיבה יושבת על גבולות שלום אך האבטחה בם נעשית בימים אלה על ידי כוחות מילואים. צוות החיילים הסדיר בחטיבה נמצא בתעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון.
בשנים האחרונות נערכו שינויים בהסכמי הביטחון של ישראל ומצרים כדי לתמוך במאבק של הצבא המצרי נגד דאעש. בין היתר, הוחלט לאפשר לצבא המצרי להפעיל כלי טיס בלתי מאוישים באזור סיני ורפיח כדי לסכל פעולות של לוחמי דאעש.
משימתם של דשל וחיילי החטיבה שלו היא למנוע כניסה של גורמים חורשי רעה, המבקשים, כמו דאעש, לפגוע בישראל. מדובר במרחב ענק המשתרע על מצרים מחד ומאידך על גזרת ירדן בה יש פעילות רבה של ניסיונות להעברת אמצעי לחימה לצד הפצת חומרים מסוכנים. תחום נוסף הוא ניסיונות הגירה של מבקשי עבודה.
המשמעות היא שעל החיילים מוטל להבטיח שלא יתבצע פיגוע במקום וגם לשמור על גבולות ישראל. "אתגרי הלוחם בנגב הדרומי תחת השמש הקופחת הוא לבצע פעולות הגנה בשטח עצום עם המון אתגרים", אומר לי השבוע גורם יודע דבר. "דשל וחייליו אחראים על שטח של 236 ק"מ בגבול ירדן, ו-70 ק"מ מכיוון מצרים-סיני". כדי להמחיש לי את הדברים, הוא אומר ש-70 ק"מ זה השטח שעליו אחראית כל אוגדת עזה.
איך החיילים שומרים על גבול ענק כזה?
"זאת אכן משימה מסובכת", מסכים הגורם הצבאי. "אי אפשר לשים חייל על כל מטר. אל"מ דשל מכיר היטב את הגזרה כולה והוא מציב את החיילים שתחת פיקודו בהתאם למידע המודיעיני שעומד לרשותו. אני בספק רב אם הוא ישן רגוע בלילה. למרבה הפרדוקס, העובדה שהוא לא ישן טוב בלילה מאפשרת לאזרחי ישראל לישון רגועים ושלווים".
הגורם הצבאי יודע בדיוק על מה הוא מדבר. גם רעייתו וילדיו של דשל מתגוררים באילת והפכו אותה זה מכבר למרכז חייהם. "העיר בטוחה לא רק מבחינת החטיבה המרחבית", מציין הגורם הצבאי, "אלא גם מהשותפות ההדוקה והראויה לציון עם כל גורמי הביטחון המרכיבים את כל פאזל האבטחה של העיר כמו המשטרה, כיבוי אש, מד"א, השב"כ, פיקוד העורף, זי"ס (בסיס זירת סוף) אילת, העירייה וגופי ביטחון נוספים".
בהסכם השלום בין מצרים לישראל הנספח הצבאי המשותף שנחתם מגביל את כוחות הצבא המצרי בגבול הסמוך לישראל לכוח שיטור עם מגבלות על סוגי הנשק. לאחר המהפכה במצרים ב־2011 והתפשטותו של דאעש בסיני, מצרים ביקשה להעביר כוחות צבאיים כדי להילחם בטרור. ישראל הסכימה.
כיום יש בין ישראל ומצרים יחסים טובים וקרובים. הקיטוב בין תומכי איראן ומתנגדיה, והמאבק בטרור האסלאמי – תרמו להתקרבות בין שתי המדינות, שכללה גם התחזקות צבאית מצרית בסיני. הקשר בין שתי המדינות הפך להדוק במיוחד. אחרי שנים של שלום קר, שיש שיגדירו אותו עוין, נראה שמצרים שינתה את דרכה והתאימה אותה למאבק משותף בטרור. שינוי זה הביא לשליטה טובה יותר של מצרים על הטרור בגבולה ולאחרונה היא רושמת כמה הצלחות בחיסול אנשי דאעש.
המערכה העליונה
בריאיון שנתן לאחרונה רמטכ”ל צבא מצרים, הוא חשף כי קרוב ל־24 אלף חיילים נלחמים בטרור בצפון מזרח סיני. אבל יש עוד 20 אלף שפזורים ברחבי חצי האי. בשנים האחרונות מצרים ביקשה וקיבלה את אישורה של ישראל להכניס כוחות לסיני כדי להיאבק בטרור. ישראל הסכימה לכולן, כי היא מעוניינת בשקט בגבולה הדרומי ובעזה.
על פי ההסכם בין המדינות מותר למצרים לבנות שדות תעופה אזרחיים. מצרים בנתה שלושה שדות תעופה צבאיים המשרתים את חיל האוויר שלה בסיני וגם בסיסים צבאיים. בתוספת הכוח הצבאי שרמטכ”ל מצרים ציין, הכולל טנקים ומטוסי קרב – מתקבלת תמונה מעט מאיימת.
בחטיבת יואב מעדיפים לא לדבר על הנושא ומציינים כי כחלק מההיערכות הביטחונית, יש לצה"ל שיתוף פעולה טקטי עם צבאות ירדן ומצרים, כאשר המטרה היא הגנת הגבול אותו חולקות המדינות יחד. חדירות בגבולות השונים יש פעמים רבות, אם כי התפקיד של אל"מ דשל הוא למנוע כל אחת מהן ולהבטיח שאין אפשרות להיכנס. לרוב מדובר בכניסה בטעות של תושבי ישראל, ירדן או מצרים. לרוב האזרחים הטועים מוחזרים תוך זמן קצר לגבול ישראל וממשיכים בשגרת חייהם. מעטות הן הפעמים שהמעבר בין הגבולות הסתבך והיה צורך במעורבות של דיפלומטים בכירים.
המבחן העליון של אנשי החטיבה הוא מניעת פיגוע. אם יש נושא שטורד את מנוחתו של אל"מ דשל זה פיגוע ר"ל בגזרתו. אילת היא עיר תיירות. בשנת 2003 התרחש פיגוע במעבר הסמוך לגבול והכה בתדהמה את הצמרת המדינית והביטחונית. היה זה 9 שנים לאחר הסכם השלום שנחתם ואושרר בין המדינות. דשל כלל לא שירת בצה"ל באותם ימים. ועם זאת, בכל יום שעובר בשקט הוא מודה לבורא העולם ומוטרד מאוד כיצד יאתגר את החיילים שלו. "השנים הרבות של השקט בעוכריו", אומר גורם צבאי. "בתוך רגע הכל יכול להשתנות. הוא אחראי על משולש גבולות שיכול להתלקח במהירות עצומה. חלק מהשקט בגזרה הוא תוצאה של המון עבודה".
אירוע עין נטפים שהתרחש לפני פחות מ-10 שנים הוא הטראומה של צה"ל במקום. באותו אירוע חדרו מחבלים מגבול מצרים לישראל וירו טילים על אוטובוס של אגד, רצחו שישה אזרחים ישראלים ופצעו 40 נוספים. במהלך חילופי האש בין כוחות צה"ל לבין המחבלים נהרגו חייל צה"ל, לוחם ימ"מ וחמישה חיילים מצרים. במרדף אחר המחבלים נהרגו שבעה מהם. האירוע הטראומתי נחקק היטב בספרי צה"ל והופקו ממנו לקחים רבים. מעת לעת מבצע צה"ל תרגילים למניעת הישנות אירועים מסוג זה.
כאשר מונה דשל לתפקידו, הוא שאל על הפיגוע ולמד את התחקירים השונים. מאז הוא בפעילות אינטנסיבית. "דעאש קיים ועושה עבודה", אומר גורם צבאי בחטיבה. "העובדה שאיננו מרגישים אותו באופן יומי היא אתגר. הייתי אומר שיש סיבה לדאגה מפני השאננות. יש לאל"מ דשל אמירה עליה הוא חוזר: שפיגוע הוא תוצאה של גורם עוין שזוחל לאט ואז עוקץ בעוצמה רבה עם כל הכוח".
בחטיבה מציינים כי פיגוע יכול גם להגיע מיהודה ושומרון. מחבל יכול להגיע מדרום הר חברון, מאזור הכפר יטא. זאת נראית גזרה רחוקה אך למעשה היא קרובה מאוד.
בגלל השטח הגדול שתחת חסותם, נהנית החטיבה מאמצעים ויזואליים ייחודיים שמעטים כמוהם מאושרים. "המשימה שלנו היא לראות טוב יותר ורחוק יותר מהאויב בכל תנאי מזג אוויר", אומרים בחטיבה. "בשביל זה אנחנו משקיעים המון מאמץ. חנכנו לאחרונה בלון איסוף ענק, בעלות של מאות אלפי שקלים, באיכות צילום נדירה, יחד עם אמצעי תצפית נוספים שלא ניתן לפרט עליהם דבר. אנחנו מאירים את הגבול, כפשוטו. מפני שאנחנו רואים רחוק יש לנו את האפשרויות להיערך בזמן. לשים את האגרוף מול הפנים של האויב ולזהות אותו". הקלה נוספת היא קרוונים ממונעים וממוזגים ייחודיים לחטיבה בהם נעים החיילים ממקום למקום.
אמצעי נוסף הם הרחפנים. מרבית ממפקדי המחלקות מצוידים ברחפנים שיכולים להגיע במהירות לגבולות השונים. מדובר בפרישה של עשרות רחפנים. "בכל רגע אפשר להרים רחפן ולראות את המתרחש בשטחים השונים. צה"ל ומערך הגנת הגבולות צייד אותנו באמצעים הללו", מספר אחד החיילים.
יש תרחיש שצוללת תיכנס לישראל מים סוף?
"קיים בהחלט", הם אומרים. "חיל הים בגזרת ים סוף נמצא כאן ויש לו אמצעי התראה וספינות שונות שמגינות על הגבול. המשימה המשותפת היא מניעת חדירה. צה"ל מגן על הגבולות באופן רב ממדי בכל מקום. אוויר, ים, יבשה, סייבר.
"לא נתניהו, אלא הציבור שהוא מייצג"
כיצד מתכננת סיעת ש"ס להתמודד עם בריחת הקולות לבן גביר? שיחה עם ח"כ משה ארבל
שלום לח"כ משה ארבל
"שלום וברכה"
עד כמה תנועת ש"ס חוששת מאיבוד קולות עבור הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר?
"אני מניח שהשאלות בנושא הן בעקבות השיעור של מרן הראשון לציון, הגאון הרב יצחק יוסף, במוצאי שבת בבית הכנסת 'היזדים'".
כן, כן.
"צריך לשים את הדברים בהקשר הנכון שלהם. השיעור הוא שיעור הלכתי, שבו הרב מדבר בעניינים הלכתיים. האיסור לעלות להר הבית הוא איסור כרת. מהחמורים ביותר בהלכה. היו פרסומים שונים באותו סוף שבוע בעלוני השבת בבתי הכנסת השונים. סיפרו למרן הראשל"צ על סחף של עשרות אלפים שעלו השנה להר הבית. זה סחף מסוכן מאוד מבחינה הלכתית. תפקידו של רב בישראל הוא לומר את דבר ההלכה".
ואין קשר למערכת הבחירות המתקרבת?
"אין כל קשר. הגר"י יוסף כמובן לא התייעץ איתנו ולא שקל שיקולים פוליטיים, מה טוב ומה לא טוב. יכול להיות שמבחינה פוליטית זה לא היה המועד הנכון לפרסם דברים כאלה. אבל הרב אומר את דבר ההלכה ואנחנו תלמידיו. אנחנו לא אומרים לרב מה לומר. אנחנו מבינים שתפקידנו הוא לשמוע בקול חכמים. על זאת גאוותנו. בזה אנחנו שונים ממפלגות אחרות.
"סגן שר הדתות, ח"כ מתן כהנא, אומר שאת כל הרפורמות בגיור ובכשרות הוא עשה לאחר שהתייעץ עם רבנים שהתירו לו. זאת בדיוק הנקודה, יש לנו את גדולי ישראל האמיתיים, יש לנו דרך, אנחנו כפופים למועצת חכמי התורה. אנחנו שומעי לקחו של מרן הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, שהוא ממשיך דרכו של אביו, מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בפסיקת ההלכה. הרב הוא איש הלכה מובהק. כאשר הוא רואה סחף כזה של יהודים רבים שעולים להר הבית, ובחשש איסור כרת, מתבקש שידבר על זה בשיעור".
אתם מרוצים מהעובדה שישראל הולכת שוב לבחירות?
"זאת לא מציאות תקינה, אבל כאשר אתה בוחן את האלטרנטיבות, הן הקמת ממשלה חליפית, עם זכות וטו לשותפים שישתיקו אותנו בכל פעם שיש אפשרות לתקן."
יש לך דוגמה?
"יש דברים שצריך לתקן בדחיפות במערכת המשפט. אני אומר זאת דווקא מתוך כבוד למערכת. אנחנו חייבים פסקת התגברות. אם לא תהיה לנו אפשרות לקדם את התהליכים הללו אז ודאי שאנחנו צריכים ללכת לבחירות".
למרות העלות הגבוהה, כ-3 מיליארד שקל, אתה בעד בחירות חוזרות?
"כן, בסופו של דבר דמוקרטיה זה אירוע יקר, כרגע אין לנו שיטה טובה יותר. אנחנו מצפים כמובן למשיח צדקנו, אבל עד אז אנחנו משתמשים בשיטות האלה שפעמים רבות עולות הרבה כסף".
יושב ראש התנועה, אריה דרעי, עושה מאמץ להקים ממשלתה חלופית?
"שמעתי בתקשורת שאריאל אטיאס מונה על ידי יו"ר התנועה לבדיקת ניסיונות כאלה. אני חושב שנכון למצות את הניסיונות עד הסוף. אם באמת נצליח יהיו ברשימה כשבעים מנדטים, אנשי ימין, שמאמינים בערכים הבסיסיים של מדינה יהודית ודמוקרטית, מאמינים במסורת ישראל, והדברים הללו חשובים להם. הם גם מאמינים שיש צורך בשינויים כאלה או אחרים במערכת המשפט. אני מקווה שנצליח לחבר בין האנשים שכרגע פוסלים אחד את השני על רקע פרסונלי. זה לא מהותי. אם נצליח, והיה זה שכרנו. לא נצליח, נלך לבחירות. אנחנו לא חוששים מבחירות".
ממשלת בנט-לפיד-עבאס הייתה ממשלה רעה לישראל?
"זו הייתה ממשלה נוראית. בימים אלה הם יוצאים בהצהרות על ממשלת ריפוי ואיחוי השסעים והקרעים בחברה. אף אחד מהם לא עשה זאת. כשהתבקשו כמה פעמים, פעם אחר פעם, בכמה וכמה הזדמנויות, לדבר על האמירה של איווט ליברמן 'להעמיס את החרדים על מריצות ולזרוק אותם למזבלה', הם סירבו. גם על הפעולות שהוא עשה, שנועדו להתעלל בעוללים הרכים החרדיים בגלל העובדה שאמא שלהם יוצאת לעבוד ואבא שלהם בחר לעסוק בתורה – ולכן הם יצטרכו לשלם 2,500 או 2,700 שקל למעון לילד – אף אחד לא פצה פה ולא צפצף. הייתה כאן מגמה ברורה לסמן אוכלוסייה חלשה, חבולה, ולהכות בה ללא רחם. שלא יבואו עכשיו לדבר איתנו על ריפוי".
יש את היוזמות שעשה מתן כהנא במשרד הדתות, שאני מניח שאתה מתנגד להן בחריפות. אבל ש"ס הייתה בעבר במשרד הדתות ולא עשתה כלום, היא השאירה מצב קפוא?
"אני חולק עליך. אני חושב שגם אם אנחנו לא קידמנו את רפורמת הגיור, כן שמרנו על המצב כמו שהוא, מה שנקרא הסטטוס קוו".
חסרים עשרות רבני ערים, שלא מיניתם. הגיע מתן כהנא והתחיל למנות?
"בוא נדבר על מינוי רבנים. מדובר בשערורייה מאין כדוגמתה. יועצת משפטית אחת, עו"ד גליה קליין, היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת, נענתה לכל מה שמתן כהנא ביקש ממנה.
"כאשר הגיע שר הדתות לשעבר, הרב יעקב אביטן, וביקש ממנה למנות ממונים במועצות דתיות, היא הנחתה אותו – והוא קיבל את זה מייד ובצדק – להעלות לאתר המשרד את הפרוטוקול של ועדת המינויים שמינתה את הממונה בכל עיר ועיר. שקיפות.
"התחלף השר, מונה מתן כהנא, והמשבצת הזאת נעלמה לחלוטין. הלכתי ושילמתי מכספי, מכרטיס האשראי שלי, אגרה למשרד המשפטים לפי חוק חופש המידע, וביקשתי לקבל את הפרוטוקולים של המינויים. חלפה כבר למעלה מחצי שנה, עד היום לא קיבלתי את הפרוטוקולים. אני כבר לא מדבר על זה שהיא ויתרה לסגן השר על הדרישה לפרסם את הפרוטוקולים והייתה שם שערורייה של מינויים פוליטיים ברצף, אנשים שלא עומדים בתנאי הכשירות. כל הדברים הכי לא לגיטימיים נעשו על ידה ובזמנה".
אתה משמיע האשמות קשות
"אני עומד מאחורי הדברים. מתן כהנא הצליח כי לא הייתה לו יועצת משפטית לעומתית. אנחנו הצלחנו בתקופה שש"ס שלטה במשרד לשירותי דת, למרות ייעוץ משפטי לעומתי שבאמת בתפקוד המשרד".
בצער רב אני אומר שמתן כהנא הצליח היכן שש"ס נכשלה?
"ממש לא. הוא הצליח להביא הישגים לרעת עולם הרבנות, זאת לא חוכמה. לכן אני אומר, השורש של השינוי צריך להיות רפורמה במערכת המשפט. רפורמה כזו שתאפשר במקרים מסוימים למנות יועצים משפטיים במשרות אמון. ככה זה במדינות מערביות כמו ארצות הברית. רפורמה כזו שתאפשר פסקת התגברות, שתאזן בעצם בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. יש מקרים שדורשים ומחייבים להגיע לאיזונים.
"פסקת התגברות תוכל גם לפתור את סוגיית חוק הגיוס. החוק יזכה להגנה וכך גם מעמדם של בני הישיבות. אנחנו צריכים לא להתפשר בנושא. בכל הסכם קואליציוני שנעשה, בכל ממשלה שתקום, לדרוש התחייבות לתיקון פסקת התגברות".
אתם בש"ס נהנים להתגרות במערכת המשפט?
"חס וחלילה. יש לי כבוד גדול להרבה אנשים הגונים וישרים שנמצאים בה".
אגיד לך למה אני שואל. אריה דרעי, יושב ראש התנועה, אומר שהוא הולך לחזור לחיים הפוליטיים. לצד זה הוא מדבר על כך שיכול להיות שאם הוא ירצה להיות שר, ינסו למנוע זאת ממנו, והוא כבר מוחה ותוקף, למה?
"לא חושב שיש קשר בין הדברים. אגב, בעתירה לבג"ץ של התנועה לאיכות השלטון בעבר, עמדת פרקליטות המדינה הייתה באופן מפורש, והיא נאמרה בדיון וכמדומני גם מופיעה בפרוטוקול, שאין מניעה שהוא יחזור לכהן כשר מבחינה משפטית.
"יחד עם זאת אני אומר, גם בתוך המערכת עצמה ישנם אנשים הגונים וראויים שיודעים לעמוד כחומה בצורה נגד הזרם. אציין כדוגמה את עורך הדין רז נזרי, ששילם מחיר אישי על העמידה הזו באותו בג"ץ המעונות. הוא הגיע לממשלה ואמר: 'יש לכם מניעה משפטית לקדם את המהלך הזה. אתם לא יכולים למחוק את הנושא התעסוקתי של לימודי רבנות, לימודי דיינות. אתם לא יכולים להגיד שזה לא נחשב'. הוא עמד באומץ ושילם על זה מחיר. הוא מוצא את עצמו בימים אלה מחוץ למערכת. כמוהו יש עוד אנשים הגונים בתוך המערכת.
"מערכת המשפט היא חשובה. עד לפני כניסתי לכנסת הייתי תובע בפרקליטות הצבאית במילואים. אני חושב שקיימת חשיבות רבה למערכת המשפט, ודווקא בגלל החשיבות שלה, במקומות שצריך תיקון צריך לתקן, ובמקומות שיש עיוותים צריך לומר ולהציף אותם. זה שאני מצביע על עורכת הדין גליה קליין, כי אני חושב שהיא שונה מרבים, היא לא מייצגת את כלל המערכת".
החיבוק שמעניקה המערכת הפוליטית החרדית לנתניהו לא נראה בעיניך מוזר?
"למה מוזר?"
על פי כל הסקרים בשנה האחרונה ואפילו יותר, הוא לא מצליח להביא 61 מנדטים. אולי הגיע הזמן לחפש מישהו אחר?
"תן לי שם של אדם מתאים".
איתגרת, בני גנץ.
"יפה מאוד, הבאת שם. הוא אדם ראוי והוא מסורתי, אבל הוא לא יכול היום לבוא ולייצג. יש לנו כלל בחז"ל, 'פוק חזי מאי עמא דבר'. לך תראה בחוץ מה אומר המון העם. למרות שברמה האישית יכול להיות שבני גנץ יותר מסורתי מבנימין נתניהו, היכולת לייצג את האוכלוסייה המסורתית נמצאת אצל נתניהו.
"אגב, אנחנו לא הולכים עם בנימין נתניהו האיש, אנחנו הולכים עם האוכלוסייה שאותה הוא מייצג, והוא מייצג את האוכלוסייה המסורתית במדינת ישראל, ולנו כסיעה חרדית יש אחריות אדירה לאותה אוכלוסייה. האוכלוסייה הזאת היא האוכלוסייה שמגיעה לבתי הספר לקירוב, היא האוכלוסייה שממלאת את בתי הכנסת הספרדיים בליל שבת.
"יש לנו אחריות לאותה אוכלוסייה. וגם אם בסופו של דבר היא תצביע למפלגה אחרת, אנחנו עדיין צריכים, בזהות, להיות קשורים אליה בעבותות אהבה כדי להביא אותם ואת ילדיהם, לאחר מכן, לעולמה של תורה. כיום מי שמייצג אותה בצורה מלאה, כמעט מוחלטת, ורואים את זה במספרים, זה בנימין נתניהו. מה יהיה בעתיד? אני לא יודע.
