טורים ישראל מאיר י"ט אב התשפ"ו

1. מייד לאחר טבח שמחת תורה צפו ועלו מחשבות מורכבות שכל בן אנוש נוטה להדחיק.

לא, אני לא מדבר על קונספירציית הבגידה.

הרהורים שרובנו מתפללים לא לתת להם מקום אפילו בלב, ודאי לא בדיבור. לכל היותר, ברגע של כאב מי מאיתנו השמיע אותם בתוך כותלי ביתו: הטבח הנורא מכל לא אירע מעבר לקו הירוק; הוא לא סימל עוד 'ויכוח' על גבולות 67', כיבוש או סיפוח.

להפך, הוא התחולל בדיוק במקום שממנו נסוגנו השבוע לפני 21 שנים. במו ידינו ביצענו את האיוולת המרושעת הזאת. יום אחד של שקט לא קיבלנו מאז. נחלתנו נהפכה למחבלים ובתינו לחוטפים. יושבי עוטף עזה, שקיוו לראות בבוא השלום עם הנסיגה מחבל קטיף, מצאו את עצמם בקו הראשון של האש.

דבריו הכואבים והבלתי נשכחים של ד"ר סודי נמיר, הרופא המיתולוגי של גוש קטיף, בשעה שנעקר מביתו – הפכו למציאות מדויקת להפליא. "זה לא יעזור לכם!" הוא תועד מתחנן בפני עשרות חיילים (יהודים) הסוחבים אותו בכוח מביתו. "לא יעזור לכם, כי ייכנסו מפילדלפי מיליון רוצחים; קטיושות על אשקלון, על שדרות, רצח בנתיבות, כולכם שותפים לפשע הזה! זה מה שיהיה! אתם עושים טעות! יהיה לכם חלומות בלילה, תצטרכו טיפול פסיכולוגי, יהיה לכם בעיה עם עצמכם! כל ילד שנרצח תיתנו על זה את הדין, אתם עושים את טעות חייכם!"

ד"ר סודי נמיר מתגורר כיום עם משפחתו העקורה ביד בנימין. תחזיותיו המדויקות אינן מבוססות על דו"חות של אמ"ן או שב"כ; להפך, הם חזו ביטחון כשהוא צעק טבח. אף אחד מהבכירים היושבים כיום באולפנים עם עצות אחיתופל המגובות בדרגות על הכתפיים במיל' לא מבין בביטחון טוב ממנו. אף אחד לא התנצל בפניו.

בקשר לטבח הנורא אנחנו שומעים מהם על קטאר ואפילו על הסוכה של ח"כ צבי סוכות, אף מילה על מה שחוללו במו ידיהם.

ואז הגיע אבידע בכר, תושב בארי שאיבד את רעייתו, את בנו ואת רגלו. כשהוא מהלך בצליעה עם הפרוטזה החדשה שלו הוא התיישב מול מצלמת ערוץ 12 ואמר בקול את מה שכולנו חשבנו בשקט, חשבנו ושתקנו:

"אני אגיד דבר קשה. מזל שהשבעה באוקטובר קרה בבארי. אני חושב שאם זה היה קורה בגוש עציון, מה אני הייתי אומר באותה שנייה? הייתי אומר, 'מה הם גרים שם?' הייתי אומר אולי, 'מגיע להם', הייתי אומר את כל הדברים הכי קשים שיש בעולם. מזל שזה קרה אצלי בבית, מזל שאת השיעור הזה, ששילמתי עליו הרבה מאוד, בסוף למדתי".

אבידע לא חידש כלום, אבל כמו הילד מהמשל של בגדי המלך החדשים – מי שאומר בקול את מה שכולם חושבים רושם את המשוואה הקשה הזאת על שמו והופך להיות הילד המפורסם מהמשל המפורסם. למרות שכולם ראו, הוא הראשון שאמר בקול – ומותר לו, כי הוא ילד. המבוגרים, שהבחינו בבגדי המלך החדשים, שתקו.

אבידע בכר שילם מחיר קשה מנשוא. מותר לו לומר בקול את מה שכולם חושבים בשקט. הוא אמר זאת לפני כמעט שלוש שנים. ביום שישי האחרון הוכח שאבידע בכר צדק.

 

2. ביום שישי האחרון הוקפה קבוצת מטיילים יהודים בשומרון בהמון פלסטינים שאיימו על חייהם. בניהו מלט, חבר כיתת הכוננות של היישוב חוות גלעד, הוקפץ למקום עם כוחות צה"ל. מחבל חטף ממנו, בידיים חשופות, את נשקו ורצח אותו ואת החייל יובל עזרא הי"ד.

איך מחבל בידיים חשופות חוטף נשק מלוחם? תשאלו את אסא כשר. על התיעוד ההזוי של הפיגוע אפשר לכתוב את שמו עם המילים 'כל הזכויות שמורות'.

פלסטיני מתפרע יודע טוב מאוד שנשק צה"לי דרוך המכוון לעברו נועד רק להיות דרוך ובמקרה הזה בחר לפעול בהתאם. זה עלה לנו בחיי אדם של שני יהודים ופצוע נוסף במצב קשה.

לו בניהו מלט היה מגיב אחרת בזמן אמת, הוא היה חי. לא חי בביתו עם משפחתו, חי במעצר בהליך משפטי טורדני, אבל חי.

מה היו התגובות משמאל לפיגוע הנורא הזה? בקצרה, אבידע בכר צדק.

הנה לקט בלתי נתפס.

אל"מ חנוך דאובה: "אלוף פיקוד המרכז הוא הריבון בשטח. הוא ראש הממשלה בשטח האחראי על השטחים שנמצאים במחלוקת. הוא אחראי לביטחונם של הילדים הפלסטינים שחיים שם, ולביטחונם של האזרחים הישראלים שהיגרו לשם וחיים שם עד שהשטחים יוגדרו מחדש. אלוף הפיקוד הזה, בניגוד לקודמיו בתפקיד, הגדיל את התפיסה של החוות בשטח. ראינו עכשיו טרגדיה קטנה תחת הפיקוד שלו. יש לו מפקד והוא רמטכ"ל והוא צריך לטפל בו. הוא רואה את החוות כחלק מתפיסה ביטחונית".

פרשן ערוץ 12 אוהד חמו: "יש פה הבדל בין פיגוע קלאסי שאנחנו למדנו להכיר, לבין מה שראינו בסוף השבוע האחרון. אני בכלל לא בטוח שבאותו יום, בניגוד אגב לפיגועים אחרים שבהם אותו מחבל לוקח נשק, מצטייד בנשק והולך להרוג יהודים, אני לא בטוח שמה שאנחנו ראינו פה זה המקרה הזה. אותו אדם לא הצטייד בנשק, לא בטוח שבבוקר הוא ידע שהוא הולך להרוג יהודים. אנחנו ראינו פה חיכוך מכוון על ידי יהודים".

"אני רוצה להתייחס בקצרה לאירועים הקשים שהיו אתמול ביהודה ושומרון", פתח יאיר גולן נאום מול המון משולהב שלא מפסיק למחוא כפיים יממה אחרי שנשפך דם יהודי. "הם חייבים להיחקר טוב, הם חייבים להיפסק, ואנחנו נשים להם סוף. אבל תדעו לכם, הם לא קרו במקרה. נתניהו ושר ההשתמטות כץ הופכים את יהודה ושומרון בכוונת מכוון בערב בחירות לזירה אלימה שמסכנת חיי אדם ומסכנת את ביטחון מדינת ישראל. אני מתחייב כאן, אנחנו נחליף אותם ונדאג לכך שייגמרו הטיולים לשטחי A ו-B. ימוגר הטרור היהודי, יסולקו המיליציות החמושות של בן גביר, יוסרו המאחזים הבלתי חוקיים של סמוטריץ' וצה"ל היקר לנו יחזור לעסוק במשימה העליונה: הגנה על ביטחונה של מדינת ישראל".

 

3. הציטוטים הללו הם רק רשימה חלקית מתוך שטף של רעל. אלו לא פליטות פה, אלא שיקוף מדויק של האווירה התודעתית שעדיין קיימת בשמאל. תחשבו לרגע מה היה קורה אם למחרת טבח שמחת תורה היה מישהו מעז לשאול בקול: מדוע המסיבה ההיא התרחשה דווקא סמוך כל כך לגבול עזה? המדינה הייתה גועשת, ובצדק. אבל כשמדובר בדמם של מתיישבים בשומרון הכללים משתנים והאצבע המאשימה מופנית מייד אל הקורבן היהודי.

האירוע הזה והתגובות שבעקבותיו מעניקים עוד הצצה אל אשליית 'ברית המשרתים'. כשהזהות היהודית שלך כה מוחלשת, לא משנה כמה ימי מילואים ביצעת (חנוך דאובה קיבל עיטור על פעילותו במלחמת חרבות ברזל). אתה באמת לא מצליח להבדיל בין אויב לאוהב, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים. וכמובן, זה חלק מהקושי להבדיל בין יום השביעי לששת ימי המעשה.

חכמת ההמונים

"חשש מ'התערבות זרה' בתוצאות הבחירות הקרובות? אנחנו כבר ארבע שנים עם 'התערבות זרה' של מערכת המשפט בתוצאות הבחירות". הרב שלמה בניזרי