בנט מהמר על הסוס הלא נכון

בנט יותר מקורץ לתנועה הרפורמית, אבל אפילו מנקודת המבט שלו מדובר באיוולת

בוועידה שהתקיימה לאחרונה ב'ג'רוזלם פוסט', תיאר ראש הממשלה נפתלי בנט את שבירת הכוח החרדי כאחת המטרות העיקריות של הממשלה שבראשותו. בדיון שהתפתח בהמשך, כאשר נשאל כיצד הוא מתכוון להשיג את היעד הזה, הוא השיב שהוא מבקש לחזק את מעמדן של התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות בישראל. הערות אלה תואמות לחלוטין את מה שאמר בנט לריק ג'ייקובס, יו"ר התנועה הרפורמית בישראל, בריאיון שנערך עימו ב-CNN ביולי האחרון. ##בנט טען שקיים צימאון גדול ליהדות רפורמית בישראל, וכי ייתכן מאוד שהיא עוד תהפוך יום אחד לצורת היהדות הדומיננטית בישראל. ##

העמדות מגובות במעשים: בישיבת הקבינט ביום ראשון הושגה הסכמה על סכום חסר תקדים של 40 מיליון שקלים שיועדו לתנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות באמצעות אגף חדש ששמו "היהדות המתחדשת". על אותה הדרך, הדבר הכמעט יחיד שעליו נראה כי ישנה הסכמה מלאה בין כל מרכיבי ממשלת ישראל, הוא הצורך להחליש את סמכות הרבנות הראשית. כל זה נעשה בעיקר כפנייה ליהדות אמריקה, בתקווה לריפוי השסע המדובר בין יהדות אמריקה לישראל.

במישור אחד, הפנייה של בנט אל התנועות האלו נובעת מאינטרס טהור; ##אחרי ששרף את כל הגשרים שלו אל הימין בישראל נאלץ בנט לחפש מקורות מימון חדשים כדי לתחזק את הקריירה הפוליטית שלו בטווח הארוך. אולם הרעיון שלרפורמים יש עתיד מזהיר כאן בישראל הוא אשליה גמורה##. המחשבה שיש כאן צמא ליהדות רפורמית אמריקאית, מתבססת על ההנחה השגויה שהרפורמים האמריקאים מייצגים רמה גבוהה יותר של זהות יהודית מזו של החילונים בארץ. הם לא.

לפני קרוב לשלושים שנה, סקר גוטמן גילה כי היהודי הישראלי הממוצע המגדיר את עצמו כחילוני הוא הרבה יותר דתי בכל הנוגע לשמירה על המורשת הבסיסית – הדלקת נרות שבת וקידוש ליל שבת, צום כיפור, שמירה מחמץ בפסח, כשרות וברית מילה – מאשר הרפורמים באמריקה.

גם המחשבה שקריצה לתנועות ההטרודוקסיות היא המפתח להרוויח חזרה את תמיכת יהודי אמריקה נשענת על כמה תפיסות שגויות. הראשונה בהן היא זו שהתנועות ההטרודוקסיות מייצגות את רוב יהדות אמריקה. זה אפילו לא נכון היום. סקר 'פיו' האחרון בקרב יהודי אמריקה קובע כי רוב רובם של יהודי אמריקה מתחת לגיל 35 מתארים את עצמם כ"לא משויכים" או כ"חסרי דת".

עם השנים, התפיסה הזו רק תלך ותהפוך לנכונה עוד פחות. על פי סקר 'פיו', כבר בשנת 2030 מחצית הילדים היהודים מתחת לגיל תשע יגדלו בבתים אורתודוקסיים.

גם התמיכה הפוחתת של יהדות אמריקה בישראל אינה קשורה למה שנחשב למונופול אורתודוקסי על ענייני הדת. זה הזוי לחשוב שיהודים שכמעט אינם צורכים שירותי דת במדינתם, יתעניינו יותר מדי בגודל השטח שיוקצה לתפילות שוויוניות ברחבת הכותל.

במקום זאת, בחודש מאי, בעיצומה של מתקפת הטילים של חמאס על מטרות אזרחיות ישראליות, התנועות האלו סיפקו לנו הזדמנות לראות את מידת החיבור שלהן למדינת ישראל; קרוב לתשעים תלמידי בתי המדרש לרבנים לא-אורתודוקסיים באמריקה האשימו את יהדות אמריקה במעורבות פוליטית "התומכת בדיכוי האלים של זכויות אדם והמאפשרת אפרטהייד בשטחים הפלסטיניים". "כמה פלסטינים נאלצים לאבד את בתיהם, את בתי הספר שלהם, את חייהם, כדי שנבין שהיום, ב-2021, בחירותיה של ישראל נובעות מתאוות שליטה וכי פעולותיה של ישראל מהוות גירוש מכוון של פלסטינים מבתיהם?" הם אף הוסיפו ותיארו את שתיקת המוסדות היהודיים האמריקאיים אל מול אלימותה הגזענית של ישראל וניצול כוחה לרעה כ"משבר רוחני".

• • •

מתחת לתמיכה הפוחתת בישראל, קיימת בסופו של דבר תחושת קשר הולכת ופוחתת אל היהדות עצמה, וממילא גם לאחיהם היהודים.עבור רוב היהודים הלא-אורתודוקסים היום, יהדות היא מגדיר הזהות השלישי או הרביעי, במקרה הטוב, והדבר נכון עוד יותר כאשר הם תוצר של נישואי תערובת. חופשיים כמעט לגמרי מהשנאה התהומית שספגו אבותיהם מהחברה שבחוץ, כשהם כבר אינם מתגוררים במובלעות אתניות סגורות, ליהודי אמריקה יש פחות ופחות מה שיזכיר להם את יהדותם.

השקפה יהודית לא ממש מעניינת אותם. היא גם לא נתפסת בעיניהם כמדריך לחיים. וכפי שג'ון מוסקוביץ, רבה בדימוס של אחת הקהילות הרפורמיות הגדולות בצפון אמריקה, כתב לאחרונה ב'מוזאיק': "מעבר לכל, ההשקפה היהודית אינה תופסת את הקהלים הליברליים או מניעה אותם לפעול, מה שיכול לקרות רק כאשר רובה הגדול של הקהילה מחויב ללימוד קבוע של כתבי הקודש". המנהיגים בקהילות האלה אינם נבחרים כדי ללמוד או ללמד את כתבי הקודש, אלא "כדי להתמקד בהגיית תוכניות, בהנהגת צאן מרעיתם, ויותר ויותר בפוליטיקה העכשווית". כתבים יהודיים, ואפילו התמיכה בישראל, נחשבים, לדברי מוסקוביץ, כפעילות "אדוקה מדי".

ככל שתחושת הזהות היהודית הולכת ומידלדלת, כך גם מידלדלת תחושת האחריות כלפי יהודים אחרים, כולל אלו החיים בישראל. סקר משנת 2007 שערכו הסוציולוגים סטיבן מ' כהן וארי קלמן, העלה כי רק 47% מהמבוגרים היהודים הלא-אורתודוקסים מתחת לגיל 35 ענו בחיוב על השאלה, "האם יהודים בכל העולם נושאים באחריות מיוחדת כלשהי האחד כלפי רעהו?" לעומת 75% של אלו שמעל גיל 65. למעלה ממחצית מאותה קבוצה הגיבה כי חורבן מדינת ישראל לא יהיה טרגדיה אישית עבורם.

על פי סקר של המכון לאלקטורט היהודי, בראשות מנהיגים דמוקרטים יהודים בולטים, מיד לאחר סבב הלחימה האחרון בין חמאס לישראל, רבע מהיהודים שהשיבו לסקר מזדהים עם תיאור מדינת ישראל כמדינת אפרטהייד, כאשר 22% נוספים אינם בטוחים בדעתם. למעלה מ-20% סבורים כי מדינת ישראל מבצעת ג'נוסייד נגד הפלסטינים, ו-16% אינם בטוחים בתשובתם.

• • •

טענות אלה על אפרטהייד וג'נוסייד הן בכלל הזויות. אבל, להקדיש את חמש הדקות הדרושות כדי לחשוף זאת, זה חמש דקות יותר מדי עבור אותם יהודים אמריקאים שהסכימו כי מדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד שביצעה ג'נוסייד בפלסטינים.

בואו נתחיל עם טענת הג'נוסייד. בין השנים 1967-1992, כשישראל שלטה שליטה מלאה בגדה המערבית, תוחלת החיים בקרב הפלסטינים עלתה ב-50%, מ-48% ל-72%, ומספר מקרי המוות בתינוקות ירד ב-75%. אם זהו ג'נוסייד, הרי שזהו ג'נוסייד מהסוג המוזר ביותר שנתקלתי בו, כזה שבו ה"קרבנות" חיו בסוף הרבה יותר שנים מבעבר.

למרבה הצער, התמיכה האמריקאית בישראל תלויה היום יותר בנוצרים האוונג'ליקנים והשפעתם על חברי המפלגה הרפובליקנית מאשר ביהדות אמריקה. בהתאם, הפסקת השפעת הפעילים הפלסטינים בקרב האוונג'ליקנים הצעירים היא בעלת עדיפות גבוהה יותר מאשר החיזור אחר המנהיגים ההטרודוקסים.

היהודים האורתודוקסים, מצד שני, תומכים ברובם המכריע במדינת ישראל. מזה שנים רבות, היהודים האורתודוקסים מהווים את הרוב הגדול מקרב העולים לארץ, ואחוז לא פרופורציונלי של התיירים המגיעים לכאן. שהות בת שנה או יותר אחרי סיום התיכון או הישיבה הגדולה, הפכה לנוהג שבשגרה עבור צעירים אורתודוקסים מכל החוגים. ככל שהסכנות האורבות לחייהם של יהודי אמריקה הולכות ומתרבות, יהיו אלה האורתודוקסים, עם המודעות המוגברת שלהם להיסטוריה היהודית וההיכרות הקרובה שלהם עם מורשת ישראל, שיהוו את רוב העולים החדשים. (במדינות האחרות שמהן ניתן לצפות לראות עלייה משמעותית – דרום-אפריקה ומדינות אירופה, עם האוכלוסיות המוסלמיות ההולכות וגדלות בהן – הקהילות ההטרודוקסיות קטנות מאוד.)

הדבר האחרון שאמורה לעשות ממשלה ישראלית המודאגת ביחס לתמיכת יהדות האמריקה והעלייה לארץ מהקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם, הוא לאמץ אג'נדה אנטי-אורתודוקסית מוצהרת.

בנט טען שקיים צימאון גדול ליהדות רפורמית בישראל, וכי ייתכן מאוד שהיא עוד תהפוך יום אחד לצורת היהדות הדומיננטית בישראל