ברית המתונים

במוצאי ליל הסדר האחרון נכנסה ישראל לכוננות ביטחונית. לראשונה מאז מלחמת לבנון ב-2006 נורו מטחי טילים משמעותיים מלבנון אל יישובי הצפון. התחושה הייתה של מצור מבית ומחוץ, עם פיגועים תוך כדי החג ביהודה ושומרון.

במהלך החג נקבעה ישיבת קבינט לשעה 20:30, שעה קלה ממש אחרי צאת החג. יו"ר שס אריה דרעי שעשה את החג ביישוב ספסופה שבצפון, התבשר רק בצאת החג על ישיבת הקבינט המתוכננת. דרעי שלא מכהן כשר בהוראת בג"ץ, התבקש להצטרף כמשקיף כדי למתן את האווירה ולחזק את נתניהו בישיבה.

למרות המתיחות ששררה בינו לבין ראש הממשלה נתניהו על רקע פיטורי שר הביטחון יואב גלנט וחוסר הגיבוי של נתניהו למהלך שהוביל דרעי להשארת גלנט בתפקידו באותם ימים, ביקש יו"ר שס להצטרף לישיבת הקבינט מחדר ישיבות מאובטח טכנולוגית בפיקוד הצפון. את המודל הזה של ישיבות קבינט מרוחקות הכיר דרעי מתקופת הקורונה, אז התנהלה הממשלה כולה בשלט רחוק, במודל של 'עבודה מהבית'.

בינתיים, טכנית-טכנולוגית, האופציה הצפונית של הצטרפות לישיבה מפיקוד הצפון – לא הייתה זמינה. נתניהו כמנהגו, איחר פעמיים את פתיחת ישיבת הקבינט, והיא החלה לבסוף רק בשעה 11:00 בלילה. "יכולת לבוא", הוא אמר לדרעי, אך עד לתחילת הישיבה דאג לעדכן אותו אישית בהחלטות שהוא מתכוון לקבל. דרעי שנותר בספסופה, נשם לרווחה כשהבין לאן נושבת הרוח.

המבוגר האחראי – כתואר שנתניהו העניק לדרעי בשנים האחרונות – לא נזקק לעזוב את הצפון ולהגיע לקריה כדי להתעמת עם בן גביר וסמוטריץ', שרי הימין שמימין לימין בקבינט המדיני-ביטחוני. לאחר חצות כשהתפרסמו החלטות הקבינט, התברר שנתניהו בחר להמשיך בדרכו משכבר הימים: רטוריקת ימין מלאה, עם התנהלות ממורכזת לעילא. הצעת השרים הימניים לחידוש חיסול בכירי החמאס ירדה מהפרק, וגם התקיפות בלבנון שנראו כמו לצאת ידי חובה לא הכאיבו לחיזבאללה יותר מדי.

למגינת ליבנו, גם החיסול האכזרי של האם ושתי בנות משפחת די בכביש הבקעה, עבר כאילו היה חלק משגרת החיים והמוות – במדינת ישראל התשפ"ג. זו לא הפעם הראשונה שבה הימין הפוליטי בישראל מגלה כי בסופו של דבר, ברמת השטח כמעט אין שום פער בין התפיסה הביטחונית של ממשלות בנט ולפיד לממשלות ימין בראשות נתניהו. הכל עניין של סמנטיקה: כמעט בכל הפעמים אלה אותם גנרלים שמביאים את המלצותיהם לקבינט, אחרי שהם סוגרים מראש את ההחלטות מול ראש הממשלה עוד לפני התחלת הישיבה.

גם הפעם התברר למצביעי הימין שלא רק בעיית המשילות היא הכשל המרכזי של ממשלת הימין אלא גם בזירה הביטחונית אין כל בשורה. ראשי ממשלה מהסוג של אריאל שרון שהעזו ליירט את מנהיג ומייסד חמאס שייח יאסין בעודו ישוב על כיסא גלגלים, יש פעם בדור. כל השאר, הם על תקן ראשי ממשלה שמנהלים ביטחון שוטף שמרני, עייף ונטול מעוף, ללא תעוזה וללא נטילת סיכונים.

בפתיחת קיץ התשפ"ג, ישראל מוצאת עצמה מוקפת במפלצות טרור של זרועות התמנון האיראני בכל גבולותיה. מעזה בדרום ועד לבנון וסוריה בצפון. רק בחסדי שמיים, כל אותה חגורת נפץ שמתהדקת סביב מותניה הצרים של ישראל, לא מתפוצצת עלינו בוקר אחד, ובבת אחת.

בשלישי האחרון שוב כונס הקבינט, וגם הפעם הגיע הטלפון המוקדם מנתניהו לדרעי עם זימון אישי כמשקיף לישיבת הקבינט. הפעם דרעי אישר השתתפות בגלל סדר היום הנפיץ והרגיש שעלה בישיבה. בימים של שפל ביטחוני-כלכלי-מדיני, אי אפשר להפקיד את ההגאים בידי הימין הקיצוני.

החמור הלבן

בלילה ההוא נדדה שנת הביבי. באותו לילה שבו ירדו ההמונים לאיילון למחות על פיטורי שר הביטחון גלנט, פרץ משבר האמון בין נתניהו לדרעי. השניים שהתנהלו בתיאום מלא חמש מערכות בחירות רצופות, עלו על מסלול התנגשות שכמעט הוביל לפיצוץ.

דרעי הרגיש שנתניהו לא עושה די למצוא את הפלטפורמה המשפטית הנכונה שתחזיר אותו לשולחן הממשלה. ביבי שהיה מבוהל באותם ימים, שם ברקס ולא התאמץ יותר מדי, ודרעי השיב באותה מטבע. הוא אותת הן לנתניהו והן למחנה המרכז שציפה ממנו למתן את הקיצוניים בקואליציה, כי גם מבחינתו האישית, אין אחריות ללא סמכות. ובמילים אחרות, הוא בעצם אמר 'תמו משימות ההתנדבות שלי בקואליציית הימין. אם אני לא חבר ממשלה מן המניין, תמצאו מישהו אחר שיתעמת בקבינט עם שרי הימין המיליטנטיים ותנו לי לדאוג לציבור שלי'.

בניגוד לפרסומים בתקשורת, דרעי לא הרים דגל לבן בכל מה שנוגע לשינוי החוק שיאפשר לו לחזור לשולחן הממשלה. "עצרתי את החוק בקריאה שנייה ושלישית", הסביר דרעי השבוע בשיחות סגורות, "כי רציתי לתת צ'אנס אמיתי להידברות בבית הנשיא בלי להראות שכל חלקי הרפורמה מוקפאים ורק מה שמטיב איתי – מקודם. שמחתי גם להיווכח שבכל מקרה שעלה על השולחן, בין המחמיר ובין המקל, מוסכם על כולם שבית המשפט לא יוכל להתערב במתחם הסבירות של הממשלה, וגם אלה שלא הסכימו להגבלת ההתערבות בהחלטות ממשלה, הסכימו שלא תהיה התערבות בעילת הסבירות של מינוי השרים".

עם זאת, דרעי אינו מתכוון לחכות לביאת המשיח המשפטי, ואפילו לא להופעת החמור הלבן שכבר הפציע במערכה הראשונה. אם במושב הקיץ הקרוב לא יגובש מתווה מוסכם, הוא ידרוש להעביר את תיקון החוק בעניינו בקריאה שנייה ושלישית.

בינתיים, מי שזכה מן ההפקר הוא הסגן לשעבר במשרדי הבריאות והפנים משה ארבל, שימונה לשר בשני המשרדים עד כי יבוא גואל ודרעי ישוב לשניהם…

הסיבה הרשמית והמעשית למינויו של ארבל הייתה פקיעת התקופה בת שלושת החודשים שבמהלכה ניתן למנות ממלאי מקום למשרדים ללא שר מכהן. דרעי התלבט אם להפוך את ממלאי המקום בן צור ומלכיאלי לשרים בפועל כדי לשדר מסר של 'תכף אשוב', אך החליט לבסוף למנות את משה ארבל, מי שליווה אותו עוד כראש מטה במשרד הפנים, כדי לאפשר למשרדים להתנהל בהיעדרו בהנהגת שר מכהן.

ברמה האישית של משה ארבל, מדובר בזינוק מטאורי. הצעיר בן הארבעים שהצטרף לכנסת זה מכבר מחזיק בשני המשרדים הבכירים. אבל גם ארבל יודע שאת התפקיד הוא קיבל כפיקדון, כך שניתן לומר כי ארבל הוא שר במעמד סגן שר.

ובחזרה ליחסי נתניהו-דרעי: ראש הממשלה לא אהב את השביתה האיטלקית של יו"ר שס אך הבין לנפשו. ואז, פרץ לו משבר גלנט. עד לרגע זה, דרעי לא מבין איך רוח שטות שכזאת נחה על ראש הממשלה. אחרי ביזיון הרפורמה המשפטית שנוהל ברשלנות ובשלומיאליות ואחרי שהדוב החילוני נדקר בין העיניים ויצא למלחמה, החליט נתניהו ללכת על מהלך פיטורי גלנט, כשהוא מתעלם מהתגובה הצפויה.

כשההמונים יצאו לרחובות תל אביב, ובירושלים – הגיעו עד לפתח מעון נתניהו ברחוב עזה, ביבי נתן לדרעי חבל לנהל מו"מ עם גלנט ולסגור עסקה: התנצלות תמורת הישארותו במשרד הביטחון. דרעי שהבטיח בעיקר לעצמו להפסיק את משימות ההתנדבות, מצא עצמו שוב באותה משבצת, מכורח המאורעות.

בתיאום עם נתניהו, דרעי זימן את גלנט לביתו, ובמשך שעות ארוכות של פולמוס מייגע, נמצאה לבסוף נוסחה שגלנט היה מוכן לקבל. בשעת לילה מאוחרת, הרים דרעי טלפון לנתניהו והודיע לו כי 'עלה בידו' להציב סולם לשר הביטחון, שישמור גם על כבודו של ראש הממשלה.

אבל אז תפס נתניהו רגליים קרות. "אני צריך לישון על זה לילה", הוא אמר – ובלילה ההוא, כידוע, יאיר עוד היה בסביבה. נתניהו נעלם לשבועיים שבסופם נאלץ להודיע על ביטול פיטורי גלנט, בהכרזה חד צדדית שנתפסה כהתקפלות, בלי שום התנצלות נלווית מצידו של שר הביטחון. ביבי אכל, לקה ושילם, ואפילו התנצלות לא קיבל…

נרו יאיר

אחרי החגים הגיע. הזמן קצר, המלאכה מרובה ובקואליציה נערכים לקרב הגדול על אישור תקציב דו שנתי, מה שאמור להעניק תעודת ביטוח לממשלה בשנתיים הקרובות, לפחות בתאוריה. לבנט כראש ממשלה, זה לא עבד מי יודע מה, אבל בממשלת ימין הומוגנית שנסמכת על שישים וארבע אצבעות, העברת התקציב אמורה הייתה לשמש פוליסת ביטוח ארוכת טווח.

אבל כל מה שידענו על הפוליטיקה והציבוריות הישראלית, השתנה והתעוות בשלושת החודשים הראשונים של ממשלת הימין. נתניהו התעשת והבין שחורף התשפ"ג הוא הקשה והסגרירי שעבר עליו מאז נכנס לחיים הפוליטיים וזכה בראשות הממשלה ב-96'.

נתניהו מבין שכראש ממשלה הוא חייב לשקם את ההריסות במו ידיו, כשהפעם לא תהיה לו היכולת והאפשרות להישען על קבלנים חיצוניים. את הריסות הרפורמה, הקריסה בסקרים, המערבולת הכלכלית והשתלטות ליצני הליכוד וכוכבי הרשתות על סדר היום של התנועה הגדולה בישראל, ביבי יצטרך לתקן בעשר אצבעותיו.

הסור מרע של נתניהו – היה לשגר את בנו הבכור והמיליטנטי יאיר אל מחוץ לגבולות ישראל לחופשה ארוכה שמועד סיומה לא ידוע. נרו יאיר, אך לא בסביבת העבודה, בבקשה.

למקורבו יריב לוין, הבהיר נתניהו כי בקיץ הקרוב אין בכוונתו לחזור לימי הרפורמה העליזים של לוין-רוטמן. כדי לקבע את התובנה הזאת, בחר נתניהו לחרוג ממנהגו ולהתראיין בעברית, כדי להבהיר בין שאר המסרים, כי השיחות בבית הנשיא יתקיימו ללא דד-ליין לחקיקה ובלי שאקדח העברת הרפורמה בכנסת, מוצמד לרקה. מסר ברור מזה, גם כלפי חוץ אך גם לבית פנימה בתוך הליכוד, ביבי לא היה יכול להשמיע.

אבל הבשורה הגדולה הגיעה בדמותם של שלושה בכירים חדשים שנתניהו מעביר אליהם בחודש האחרון את ההובלה בממשלתו. החיבור בין שלושתם מכונה בסביבתו 'ברית המתונים': רון דרמר שר החוץ בפועל, צחי הנגבי ראש המל"ל, שמתפקד לאחרונה כיועץ לביטחון לאומי – המקבילה הישראלית של ג'ק סאליבן, ועו"ד יוסי פוקס מזכיר הממשלה החדש. השלושה חולקים תפיסת עולם פרגמטית, מעשית ועניינית, שמתעבת את השיח המתלהם סטייל דיסטל, קרעי ואמסלם. הם מאמינים שכל רפורמה צריכה להיעשות בשלבים, לאורך ארבע שנות הממשלה, תוך יצירת הסכמה רחבה ככל הניתן ובלי להפוך חצי עם לאויב שרואה בממשלה שלטון זר ומגיב בהתאם.

מאז קריסת הרפורמה המשפטית, הפכו השלושה לגורם הדומיננטי בסביבת נתניהו כשהם דוחקים את רגליו של יריב לוין ומקורביו בליכוד. הגיעו הדברים לכדי כך שמי שמנהל את המגעים לפשרה בבית הנשיא הם יוסי פוקס מזכיר הממשלה והשר דרמר, כשיריב לוין ושמחה רוטמן המיליטנטיים אינם משתתפים בשיחות, חרף מעמדם הטבעי – זה כשר המשפטים וזה כיו"ר ועדת חוקה.

"אין טעות שלא נעשתה ברפורמה המשפטית", אמר לנו השבוע אחד השרים הבכירים שבא ויוצא בלשכת נתניהו, "ואי אפשר להאשים בזה רק את לוין ורוטמן. נגרמו נזקים אדירים, ולכולנו יש אחריות על התוצאה.

כעת אנו צריכים לשקם את ההריסות", הוסיף אותו שר, "אבל לא נכון לראות בזה התקפלות. את הרפורמה צריך להעביר בשכל, לא בגלל השוטים במחנה שלנו ולא בגלל מפגיני השמאל. צריך לעשות את זה כמו שצריך, כי כך היה צריך לעשות מלכתחילה. צריך לתת צ'אנס להסכמות בבית הנשיא מול גנץ ואינזקוט, וכן גם מול גדעון סער. יש לעשות זאת בשלבים, לחתור קודם כל להבנות בנוגע לרפורמה, ואחרי שזה יעבוד לחשוב מחדש על הרכב הממשלה".

נתניהו ו'ברית המתונים' בסביבתו בונים על גנץ כמי שיוציא להם את הערמונים מהאש, אבל יו"ר 'המחנה הממלכתי' לא מתכוון להתנדב שוב, כמו בפעם ההיא כשהצטרף לממשלת החילופין וכמעט נזרק מהגלגל הפוליטי. גנץ שממריא בסקרים מבהיר בשיחות סגורות, כי יש לו אינטרס להוביל להסכמה בבית הנשיא שתציג אותו כמי שהציל את ישראל מהתרסקות פנימית וכלכלית, אך בשום פנים ואופן אינו מתכוון להצטרף כגלגל חמישי לממשלת נתניהו.

"גם אם בני היה רוצה בזה, לא יהיה לו רוב בתוך מפלגתו שלו", אמר לנו גורם במחנה הממלכתי המקורב לגנץ, "אבל האמת היא שגם גנץ עצמו לא מעוניין בזה ואינו מאמין לנתניהו. פעם אחת הספיקה לו, ומבחינתו זו הייתה פעם אחת יותר מדי. את הדרך לראשות הממשלה, בני יעשה הפעם עצמאית, ולא כשותף של נתניהו. סקר אחרי סקר גנץ מתייצב ומתעצב בדעת הקהל כמועמד המוביל לראשות הממשלה, והדבר האחרון שהוא יעשה זה לחבור לנתניהו ולתת לו בחזרה את ההובלה". בקיץ הזה ועם ממשלת הימין על מלא הזו שקמה כמו גולם על יוצרו, ביבי יצטרך להתמודד לבדו.

עטרה בתפארתה

דברים גדולים קורים לפעמים במעברי זמן בלתי משמעותיים בימים האחרונים של חודש ניסן. בשעות הצהריים של יום שני, זקן חברי מועצת חכמי התורה הגר"מ מאיה, פרסם מנשר מפורט ומדויק, שבו בישר על מינויים של ארבעת חברי מועצת חכמי התורה החדשים.

מאז פטירתם של מרנן הגר"ש כהן והגר"ש בעדני זצ"ל, כיהנו בפורום הרוחני העליון של שס שלושה חברים מלבד, מה שמנע קבלת החלטות בענייני השעה והקשה על הובלת התנועה.

בתקופה האחרונה, סיים הגר"מ מאיה סבב שאותו החל עם הגר"ש בעדני זצ"ל, ובסופו שס ממצבת את עצמה במקום אחרי לגמרי. שני המינויים הטבעיים הם של המנהיג הרוחני של יהודי תימן בישראל ובעל הסמכות הבכירה בעולם הכשרות הגר"ש מחפוד, ושל בכיר הדיינים בציבור הספרדי הגר"ש בן שמעון, לשעבר חבר בית הדין הרבני הגדול.

המינויים המפתיעים יותר הם של הגר"א סאלים, ראש ישיבת 'מאור התורה' שהיא הישיבה הספרדית בשיטת הלימוד הליטאית – החשובה בישראל, ושל הגאון רבי שמואל בצלאל, ראש ישיבת 'פורת יוסף', מי שהתנזר עד כה מעיסוק בעניינים ציבוריים והעמיד תלמידים הרבה.

עם הצטרפותם של הארבעה, שולחן המנהיגות של רבני המזרח מייצג פסיפס שלם של עולמות, שמעולם לא ישבו יחד: מגדולי ראשי הישיבות שאותם מייצג הגר"ש בצלאל, עבור למרביצי התורה הספרדים שפרשו בטריקת דלת משס בשנות שנות השמונים ואותם ייצג כעת במועצת הגר"א סאלים, ולצידם ראשי עולם ההוראה והדיינות הגר"ש מחפוד והגר"ש בן שמעון, וכלה בעולם התשובה בראשות הגר"א אלבז. לצד שני חברי המועצת הוותיקים הגר"מ מאיה והגר"ד יוסף, נראה כאן פורום, שלראשונה מאז פטירת מרן הגר"ע יוסף, מחזיר עטרה ליושנה במלוא מובן המילה. "רק חבל שמרן הרב עובדיה לא איתנו כדי לחזות איך כולם התקבצו ובאו יחד לתנועה שהקים", אמר לנו אחד מחברי המועצת.

לא מעט החלטות ממתינות לפתחם בששת החודשים הקרובים, כשבמרכז חוק הגיוס. כל המצטרפים הם מעל לגיל שמונים, במה שהפך גם במועצת הליטאית בשעתו למעין תנאי סף.

מתי נראה את החברים החדשים מתכנסים מול אולם מלא, לכבודה של תורה? כנראה במעמד הקבלת פני רבו בחג הסוכות שיבוא עלינו לטובה.

מעמד מעין זה לא התקיים בחג הפסח האחרון, וברחוב השסי היה מי שתלה זאת בסבב שנערך לקראת ההכרזה על צירוף החברים החדשים למועצת, ולא היא. מתברר שמאחורי הקלעים התרחשה דרמה שנוגעת גם היא לרפורמה המשפטית.

במשטרת ישראל דרשו מתנועת 'אל המעיין' להפסיק את הנוהג של חלוקת כרטיסים חינם אין כסף מחשש שההמונים שיגיעו, יצטופפו ויגרמו לדוחק – כשהשם מירון שב ועלה בכל ישיבה. בעקבות זאת הוחלט להוציא את הכרטיסים למכירה במחיר סמלי של כעשרים שקלים. אלא שאז התברר שגורמים הקשורים למחאה נגד הרפורמה המשפטית עטו על ההזדמנות ורכשו כרטיסים בסיטונות, במטרה להגיע ולפוצץ את האירוע.

כשבשס קלטו שמעמד הקבלת פני רבו עומד להפוך לעוד אחד מאירוע המחאה, התקבלה ההחלטה לבטל את האירוע ולהמתין לחג הבא, אז יחולקו הכרטיסים מראש, אך ורק למי שמתכוון להגיע ולהריע לכבודה של תורה ולא למען המחאה.

את הבונוס על הביטול השתא הכא, יקבלו המשתתפים ברשימת נשואי הפנים, החברים החדשים, שישבו בכותל המזרח בחג הבא. התקווה והתפילה היא שרק יעבור על כולנו עד אז, קיץ בריא.