עו"ד אבי בלום
י"ח תמוז התשפ"ב
ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב, נצפה בשבועיים האחרונים, מאז הוכרז על פיזור הכנסת, אורח לא שגרתי. בית ז'בוטינסקי – מצודת זאב, הממוקם בכתובת התל אביבית, כבר נקשר בכמה ניצחונות מזהירים במיוחד של תנועת הליכוד. בקומה השנייה של הבניין נשא מנחם בגין את נאום הניצחון בליל מהפך 77' שבו עלה הימין לשלטון, לראשונה.
באספת בחירות שארגן 'המערך' לפני הבחירות לכנסת העשירית בשנת 1981, לגלג הבדרן דודו טופז על 'המצודה', כמקום מושבם של 'הצ'חצ'חים'. בנאום שנכנס לפנתיאון, הפך בגין את הקללה לברכה. הוא ניגן על הרגש המזרחי והכניס את הקהל לאקסטזה כשקרא בפתוס: "אשכנזים, ספרדים, יהודים, אחים". נאום המצודה נתפס אז כזה שחולל מפנה בדעת הקהל והביא לבגין את הניצחון מול פרס, בניגוד לכל הסקרים המוקדמים.
במשך יותר מעשור של כהונה בראשות הממשלה, מיעט נתניהו להופיע במצודה המצ'וחצ'חת והעדיף לנהל את הישיבות המכריעות במשרד ראש הממשלה בירושלים או בלשכתו הסמוכה לקריה בתל אביב. בשנה האחרונה, כיו"ר אופוזיציה שנגזזו מחלפותיו וניטלו לשכותיו – החזיר נתניהו את עטרת המצודה, ליושנה.
האורח הלא אופייני שנצפה עולה לחדרו של יו"ר הליכוד בתכיפות גבוהה בתקופה האחרונה, הוא לא אחר מאריה דרעי. גם היו"ר השסניק הגולה באופוזיציה, נטול לשכה בכנסת ולשכת שר בתל אביב, מצא את המצודה כחלל עבודה משותף במחוז המרכז. מטרת הפגישות של השניים משותפת: להסתער על מערכת הבחירות הבאה כדי לדאוג לכך שאחרי הבחירות, שניהם יחזרו אל הלשכות הממסדיות בירושלים, מטעם המדינה ולא בחסות התנועה.
נקודת המוצא של נתניהו ודרעי, שבשנתיים האחרונות נראים כמי שהולחמו זה לזה – היא להימנע מכל מאבק משותף על הבייס המסורתי. "מנדט לשס זה מנדט לליכוד, מנדט לאריה זה מנדט לנו", אמר נתניהו בישיבה משותפת שנערכה בשבוע שעבר. אחרי ארבע מערכות בחירות, ברור לכולם שההכרעה תיפול על גודלו של הגוש, ולא על גודלה של המפלגה. ומה שברור לנתניהו, נהיר גם לדרעי שמעדיף מספר חד-ספרתי של מנדטים עם שישים ואחד לגוש, על פני מספר דו-ספרתי לשס, ללא הכרעה גושית.
*
מגלות לגאולה
נתניהו נהג לפתוח את ישיבות הקבינט בתובנה שחזרה על עצמה – מימיו בסיירת מטכ"ל: "בסיירת לימדו אותנו שלכל פעולה צריך להיכנס עם תוכנית יציאה אלטרנטיבית". אל מערכת הבחירות הזאת הוא מגיע כשיציאת חירום אחת בלבד – של השגת 61 לגוש – פתוחה בפניו.
אף על פי שהם מציגים חזית אחידה של שותפות גורל, דרעי ונתניהו נמצאים בפוזיציה שונה. לביבי אין פתח מילוט לבד מניצחון ברור של הגוש. דרעי מצידו, מאמין גם בפעם החמישית שכל היפרדות חד-צדדית מנתניהו תסב לשס נזק עתידי ארוך טווח מול קהל בוחרים, שרואה בנתניהו מנהיג נרדף שאסור להפקירו. רק שבצד התובנה הזאת שנותרה איתנה בשס והתרופפה ב'יהדות התורה', אי אפשר להתעלם מכך שלשס, כמו לחרדים האשכנזים, ובניגוד לנתניהו שנוסע על כביש שבצידיו תהום, יש גם דרך שנייה ושלישית.
מערכת הבחירות הזאת מסתמנת כהיפוכם של הקמפיינים הקודמים. אחרי שנת גלות באופוזיציה, למדה המערכת הפוליטית, בפעם השלישית בתוך עשרים שנה, כי לממשלה שהחרדים לא חברים בה – אין תוחלת חיים ארוכה. החרדים חוזרים בגדול למרכז השיח, אך הפעם לא כנגטיב, אלא כפוזיטיב.
במערכות בחירות קודמות, עמדו החרדים במוקד השיח לשלילה. במערכה הזאת, כל צד מציג את טלפיו כדי להראות לבוחריו את כשרותו בעיני החרדים. יו"ר העבודה מיכאלי שקיפצה כבת סמינר בחתונת נכדתו של גפני, כמו לפיד ששלח את בכירי מפלגתו להצטלם בחיק המשפחה, ביקשו לומר לבוחריהם: גם לנו יש סיכוי להקים ממשלה עם החרדים.
אפילו גלעד קריב הרפורמי עלה השבוע לשידור והוכיח מדברי גפני בריאיון שהתפרסם ב'משפחה' וב'ידיעות אחרונות' בסופ"ש שעבר, כי החרדים פסלו את כהנא והנדל, אך לא את 'העבודה' שבה הוא חבר, כשותפה קואליציונית עתידית.
מי שכבר שילמו את מחיר כוכבם הדורך של החרדים, הם מתן כהנא ויועז הנדל. השניים שהתבלטו בהתנשאותם על החרדים, נאסרו מלבוא בקהל עם הקמת 'תקווה חדשה-כחול לבן' ונותרו מחוץ למשחק בעקבות מסרים שהועברו מהמפלגות החרדיות. הקשרים האישיים והטובים של גנץ וסער עם החרדים, הם הקלף המרכזי שבו ינסו השניים להשתמש מול הבוחרים כדי להציג את יתרון ההצבעה למפלגה המאוחדת, על פני ההצבעה ללפיד.
העבודה של גנץ וסער מול הבוחרים תהיה קשה, בהתאם לסקרים, אך מול הנבחרים החרדים, גנץ הוא 'פלאן בי' כמעט רשמי. חבירה לגנץ בכמה תרחישים אופציונליים, היא דלת המילוט המועדפת – אם נתניהו לא ישיג 61. גם מי שמותח ביקורת נוקבת על גפני, עושה זאת בעיקר כי האיש חשף את הקלפים מוקדם מדי, ובכך החליש את הנרטיב שעימו מתכוונות מפלגות הגוש להריץ את מצביעיהן לקלפי. אם גפני מאותת שהחבירה לצד השני אפשרית, מה לנו כי נלין על מעללי הממשלה היוצאת שחבריה יהפכו או-טו-טו לשותפים קואליציוניים בממשלה הבאה?
שינוי מרענן אחד לטובה, כבר נחזה לעינינו בפתחה של מערכת הבחירות. הקשרים עם החרדים הפכו מנטל – לנכס. היחיד שינסה להשתמש בשנאת החרדים שנס לחה, הוא שר האוצר איווט ליברמן, שגם תוקפו פג ואליו נחזור בשולי המדור, כראוי למעמדו של מי שכל תחזיותיו התבדו, ומעיינות מצביעיו יבשו.
*
השריון האשכנזי
לפני שנשוב בפסקה הבאה אל הדיונים המשותפים במצודה, קחו אתנתא עם סיפור לא רע שהתרחש באחת מהפסקות הקפה – טייסטרס צ'ויס מגורען של ייבוש אופוזיוני, ולא אספרסו איכותי כמו בתקופת השובע בלשכת ראש-הממשלה. "לך נוח, אתה משריין את חברי הרשימה ולא מתכוון לערוך שינויים. אצלנו כל אחד מחברי הכנסת עסוק בפריימריז שלו, וגם את זה צריך לנהל נכון בלי לפגוע במשמעת הקמפיין". במשפט הזה שהופנה לדרעי, הפסיק נתניהו את אחת הישיבות הליליות המשותפות ועבר לדיון עם מזכירות הליכוד על שיבוצים ושריונים.
"תתפלא אבל פריימריז יש גם אצלנו. תבוא כל ערב ותראה איך הנציגים שלנו מסתובבים מאירוע לאירוע", השיב דרעי ולא הרחיב את הדיבור לגבי הפריימריז הפנימיים שהוא מתכנן – דווקא לנציגים המקומיים. בואכה ההתמודדות לרשויות המקומיות, שמערכת הבחירות שלהן תיפתח תכף ומייד בתום המערכת הארצית, דרעי מתכוון להעמיד למבחן הקלפי את ראשי המפלגה בעיריות. גורלם הפנים-מפלגתי של הנציגים בבחירות המוניציפליות, יוכרע בהתאם לתוצאה שתשיג שס בבחירות הקרובות בתחום מושבם.
נתניהו קלע למטרה כשדיבר על אפס שינויים ברשימה הספרדית של שס, אך לא דייק בנוגע לשריון האשכנזי. על הציר שבין בית ז'בוטינסקי בתל אביב לרחוב הקבלן בירושלים, השתתף דרעי בכמה שמחות אשכנזיות וחזר עם תובנות. בשמחת השבע ברכות לבנו של ראש עיריית ביתר עילית מאיר רובינשטיין, הוא פגש את האדמו"ר ממודז'יץ שניגש וחיזק את ידיו. "צדקת כשאמרת שאסור לנו לנהל שום מגע עם הממשלה הרעה הזאת", אמר – ויותר מרמז לנציגי 'יהדות התורה' שממשיכים גם כעת לפזול לכיוון שותפויות עתידות מחוץ למחנה.
דרעי שומע את קולות החרדים האשכנזיים שמזוהים עם הימין ומאוכזבים עמוקות מהענקת הלגיטימציה לנציגי השמאל, בפתחה של מערכת הבחירות. סקר פנימי שערכה שס לפני שבוע ימים, העלה כמה נתונים מפתיעים. הראשון שבהם, וירטואלי ולא מעשי בנסיבות: תוצאה של שבעה עשר מנדטים לגוש חרדי-חרד"לי מאוחד. הנתון השני, שעד תמול-שלשום נראה וירטואלי גם כן: מספר דו-ספרתי לשס, אם תשלב נציג אשכנזי במקום ריאלי ברשימה.
כל עוד נשמר ציר ישיר בין רחוב רשב"ם לרחוב הקבלן, דרעי אפילו לא היה מהרהר במימוש הרעיון של שריון נציג אשכנזי בשס. בחודשים שחלפו מאז הסתלקות שר התורה, נשרפו כל הגשרים בין הצמרת הפוליטית של שס להנהגה הפוליטית של 'דגל התורה' – וגם מחויבויות העבר התפוגגו כלא היו, הדדית.
אם להשתמש בטרמינולוגיה הליכודניקית, אפשר לומר לסיכום בנקודת הזמן הנוכחית, כי משבצת המשוריין האשכנזי בשס טרם הוכרעה, אך היא ריאלית כיום יותר ממשבצת השריון לבני המיעוטים בליכוד – שנדחק לעשירייה הרביעית.
*
אלקטור טרויאני
ובחזרה לשיחות הליליות במצודה. כדי להבין מה מתרחש בחדרים הסגורים, צריך לקפוץ בבקרים למשפט נתניהו המתנהל בביהמ"ש המחוזי ברחוב צלאח א-דין. עדותה הראשית של הדס קליין, בעייתית לנתניהו יותר מכל העדויות שהוצגו עד כה בתיקי האלפים. ביבי הוצג למעשה, כמי שהיה מודע להיקף המתנות ולבעיה המשפטית של הזמנת תכשיטים, שמפניות וסיגרים – בהיקף סיטונאי, מעל ומעבר לעניבה פה, תכשיט שם, שאישר לו וינרוט בשיחת אגב. החקירה הנגדית שהחלה באמצע השבוע ערערה את אמינות העדה, אך מוקדם להעריך אם עד כדי קריסת גרסתה.
אבל לבית המשפט צריך לקפוץ, כדי להבין את הפערים שבין התיאורים על עננת הסיגרים המערפלת בירושלים, לבין המציאות של ארומת הקפה מחדדת החושים במצודה. נתניהו מגיע למערכת הבחירות הנוכחית, ממוקד מטרה וחף מחנופה. את כישלון מערכת הבחירות הקודמת, שהוכרעה בנקודות ולא בנוק-אאוט, הוא זוקף לחובת החנופה וההליכה אחרי מלחכי הפנכה.
כדי לנצח ולהשיג כבר אז רוב של שישים ואחד, היה צריך רק כמה אלפי קולות שיעברו מצד לצד. הניתוחים שגם הוצגו פה לפני שבועיים, מספרים איך כמאתיים אלף ליכודניקים ועוד כארבעים אלף שסניקים נעלמו מהרדאר ולא הופיעו לקלפי. ההסבר השטחי שתלה זאת באדישות הבוחרים, הוא תירוץ למתחמקים.
נתניהו, כמו החברים בשס, יודעים בדיוק איך קרה המחדל ולאן נעלמו הבוחרים. במערכת הבחירות הקודמת, נעשה לראשונה שימוש בתוכנת 'אלקטור' שעליה המליצו כמה ממקורביו, חלק מהם ח"כים בעלי תארים אקדמיים, שנוהגים להגן על משפחת נתניהו במליאה וברשתות, עד טיפת הדם האחרונה – של ביבי. אליהם חברו קרובי משפחת המלוכה, שדחפו את התוכנה בכל אונם וגרמו לכך שלא רק הליכוד, אלא גם שס, החליטו לשתף פעולה ולהשתמש ב'אלקטור' ביום הבחירות.
התוכנה נחלה הצלחה מסחררת באימונים וכישלון מפואר בקרב. בשעה 9:00 בבוקר יום הבחירות, קרסו כל מערכות ה'אלקטור'. בליכוד ובשס נאלצו להעביר את יום הבחירות, ללא דאטה וללא פילוח נתונים המאפשר להתמקד במצביעים הפוטנציאליים שלא הגיעו לקלפי. "סומים באפלה", הגדירו בליכוד אותו יום שחור, שבסופו הפסיד הגוש את הרוב על חודו של קול.
*
דאטה לבייס
הסיכום הסופי נסגר לפני שבוע בפגישת גומלין ברחוב הקבלן שהתקיימה בין צוותי הליכוד לצוות של שס בהר נוף. תוכנת האלקטור הושלכה לאשפה, כמו שמפלגת 'ימינה' הושלכה לסל המחזור של הפוליטיקה. בהתאם להבנה שנסגרה, שס תעמיד לרשות הליכוד את התוכנה שאיתה רצה שנים ועל בסיסה בנתה מאגר נתונים ארצי של מצביעים.
התוכנה תשופר במימון משותף ותחוזק במיטב הטכנולוגיה של סייבר הגנתי. בהמשך מתכוונות הליכוד ושס להעמיד את התוכנה לרשות סיעות גוש הנאמנים, מתוך הנחה שהקול ה-61 של הגוש חשוב יותר ממספר המנדטים של כל מפלגה ומפלגה.
המטרה היא לאפשר לכל מפלגה השותפה לגוש, לקבל מסד נתונים שיעודכן אונליין ויאפשר להניע לקלפי את הבוחרים שטרם הצביעו. הנחת העבודה של נתניהו היא, ששיתוף הפעולה הזה ישתלם, גם אם בשוליים תהיה זליגה ממפלגה למפלגה.
הפעם, נתניהו לא מתכוון להפקיר את השטח לתוכנות ולאפליקציות. בצד הפילוח המדויק לפני יום הבחירות ובמהלכו, הוא מתכנן, בשיטת הפריימריז בארצות-הברית, למפות את ערי הימין והמעוזים המובהקים שבהם נרשמה ירידה דרמטית באחוזי ההצבעה – כשבעה אחוזים בממוצע כפי שפורסם כאן לראשונה לפני שבועיים.
על המעוזים הללו מתכנן נתניהו לפשוט בלוחמת גרילה במהלך ארבעת החודשים הקרובים. מטה מיוחד בליכוד יורכב מאנשי שטח שמכירים את הערים ויקבלו אחריות אישית על כל שכונה ושכונה. המודל הזה, שונה דרמטית ממה שהכרנו במערכות בחירות קודמות. בעבר, הסתפקו בליכוד בגיוס בני נוער, בעיקר מההתנחלויות, שעברו מדלת לדלת כדי לסמן 'וי', בלי להכיר את הדיירים שעל דלתותיהם הם מתדפקים ולעיתים גם בלי לדעת את השפה והשיח – של ישראל השנייה.
מי שנכווה באלקטור, נזהר באלקטורט. על הזרמת פעילים מצד הנהגת המתיישבים שחלק ממנה הפנה עורף ותמך בממשלה, נתניהו לא מתכוון לבנות יותר כתוכנית עבודה. גם לא על תוכנות שפרוטקציונרים ומקורבים מחדירים בדלת האחורית כדי להשלים הכנסה. על המתנות האלה שקיבל בעבר, הוא משלם עד היום מחירים כואבים. עם דאטה מקצועית לבייס, בגיבוי אנשי שטח – נתניהו מתחיל להכין ולתכנן את המערכה האחרונה.
*
נייט לאיווט
משמעת קמפיין היא שם המשחק לא רק בליכוד אלא גם במפלגות החרדיות. ואת המשמעת הזאת צריך למקד בעיקר מול איווט – האחרון שמנסה לקושש קולות על גב החרדים.
לאיווט יש בעיה: תחזיותיו הפוליטיות הפכו לבדיחה. במשמרת שלו כשר אוצר האמיר יוקר המחיה. ובכך לא די: גם במאגר הקולות של יוצאי חבר העמים, שמידלדל ממערכה למערכה, יש דליפה משמעותית. ליברמן נתפס בעיני העולים כפוטיניסט אוהד רוסיה, וצפוי לאבד את מרבית קולותיהם של עולי אוקראינה – שלא יצביעו למי שמתחמק מלהשמיע אפילו גינוי רפה ומרומז למעללי הנשיא הרוסי.
גפני בעניין הזה היה הראשון שזיהה, כשסירב להתייחס לליברמן בראיונות שקיים בתקופה האחרונה. לשם שינוי מבורך, בעניין הזה יש אחידות דעים בין שס ל'יהדות התורה', תשמעו סיפור: בערב שבת פרשת 'בלק' השיקה שס את סרטון הבחירות שמתמקד ביוקר המחיה, אבל 'השוס' הוסר מהסרטון של 'שס' בדקה האחרונה. בסרטון המקורי, נראה מתדלק גדל גוף המשיב ברוסית ואומר 'נייט' – עם סיומת החוזרת על עצמה: "אומרים נייט לאיווט".
"זה יגרוף יותר ממיליון צפיות", העריכו הקמפיינרים, אבל דרעי ביקש לגנוז כל אזכור של טקסט רוסי. בעבר, נהגו המולדבי והמרוקאי לשחרר בקריצה את השדים העדתיים במערכת הבחירות, ולהחזיר אותם לבקבוק רגע אחרי התוצאות – כדי לגנוב ביחד סוסים מהאורווה הקואליציונית.
גם בעניין הזה, מה שהיה לא יהיה עוד. דרעי ואיווט כבר לא, ואפילו פטרונים שתיווכו ביניהם בעבר ברגעי משבר, נעלמו מהזירה. בשבוע שעבר ביקרתי בווינה, וממקורבים לשעבר הבנתי, כי מרטין שלאף שנהג לאחד בין השניים וביקר לאחרונה בישראל, לא החליף מילה עם דרעי כבר יותר משנתיים. לא במישרין ולא בעקיפין.
דרעי גנז את האזכור העדתי והבהיר כי גם להבא, הוא לא מתכוון להרים לטניסאי החובב איווט – כדור להנחתה. מסע קנאות פומבי נגד איווט, רק ישרת את מטרותיו האפלות. אם בסיעות החרדיות יקפידו על משמעת קמפיין עד הישורת האחרונה, ייתכן שבמערכת הבחירות הזאת – אולי לראשונה – לא נאפשר יותר לאיווט להפוך את הקללה לברכה. אם החרדים ישכילו לשמור על זכות השתיקה, יגדלו הסיכויים שהבוחרים הם שיאמרו לבסוף, נייט לאיווט.
