אליעזר שולמן ג' כסלו התשפ"ג

 

האם צפויה הפיכה קרובה באיראן? ומה חיפש הרמטכ"ל בוושינגטון?

כיצד נשמע ראש אגף המודיעין של צה"ל כשהוא משוחח בחופשיות?

ואיך נערכים בצה"ל לתקיפה אפשרית בטהרן וסילוק גורמים מסוריה?

זה לא היה השבוע של בכירי הביטחון בארץ. מאז יום שלישי בערב, הם עסוקים יחד עם בכירי העדה הדרוזית ובראשם השייח' מוואפק טריף, בניסיון להשיב לידי ישראל את גופתו צעיר דרוזי שנחטפה על ידי חמושים מגדודי חללי אל אקצה. החוטפים דרשו לשחרר תמורתה מחבלים הכלואים בישראל.

טירן פרו, תושב דלית אל-כרמל בן 18, נכנס עם חבריו דרך מעבר גלבוע אל תוך ג'נין. בעת שהייתם במקום נפצע קשה בתאונת דרכים, הועבר לטיפול רפואי בבית חולים מקומי ומת מפצעיו. גופתו נחטפה על ידי חמושים מגדודי חללי אל אקצה, וכעת הם דורשים לשחרר תמורתה מחבלים הכלואים בישראל. מאז ועד לשעת כתיבת השורות בישראל עדיין נעשים ניסיונות להחזיר את הגופה. בעקבות האירוע, הוחלט על סגירת מעבר גלבוע בכניסה לג'נין.

במהלך הלילה שבין יום שלישי ליום רביעי נראה היה כי הושגה התקדמות במאמצים להשבת גופת הצעיר, וכי מנגנוני הביטחון ברשות הפלסטינית מסוגלים לפתור את הסוגיה, אך נכון לשעת כתיבת השורות טרם חל שינוי. במערכת הביטחון נערכים במקביל למספר אופציות מבצעיות נוספות, מפעילות נקודתית להוצאת הגופה – עד כתר מוחלט סביב ג'נין. מדובר צה"ל נמסר כי "משפחתו עומדת בקשר עם גורמי הביטחון, וכי הציפייה שתוחזר למשפחתו בישראל בהקדם, כצעד הומניטרי נדרש".

דודו של פרו התייחס אתמול, יום רביעי, למאמצים לחלץ את הגופה, ואמר בראיונות לתקשורת: "מנהיג העדה שלנו דיבר עם מושל ג'נין ועם בכירים ברשות הפלסטינית. נפגשנו עם מתאם הפעולות בשטחים – האלוף רסאן עליאן. הם לא חסכו בשום מאמץ והביאו את כל האנשים שיכולים לעזור, היה משא ומתן והייתה כמעט החזרת גופה, אך בעקבות אי הבנות ומה שנקרא אי תיאום בתוך הרשות, העסק הזה התפוצץ. לקראת שעות הערב הגיעו חמושים רעולי פנים עם יריות, בערך 30 במספר, חטפו  את האחיין שלי תוך שהם מנתקים אותו מהמכשירים בעודו בחיים ובורחים משם".

במערכת הבטחון הדגישו כי לא מדובר באירוע ביטחוני אלא המוניטרי, וכי נדרש מהרשות הפלסטינית שתסייע בהחזרת הגופה לישראל.

מחאות ומרי אזרחי

לא בכל יום יש הזדמנות לשמוע את ההערכות והעמדות של ראש אגף המודיעין בצה"ל – כחלק משיחה חופשית, בלי נאום כתוב שכל מילה בו נבחרה בקפידה וכל מסר בו נשקל כמה וכמה פעמים. אבל הזדמנות כזו הגיעה השבוע בכינוס שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. האלוף אהרן חליוה היה אורח של קודמו בתפקיד האלוף מיל' תמיר היימן, שעומד בראש המכון, וסיפק הצצה נדירה יחסית להשקפת עולמו, בנוגע למספר נושאים בוערים.

זה לא היה נאום כתוב, וזה ודאי לא היה הצהרה קצרה בסגנון ההודעות שמוציא הרמטכ"ל אביב כוכבי – שתכף מסיים את תפקידו, בלי שהתיישב פעם אחת לענות באמת על השאלות הקשות בעניינים מבצעיים או בנוגע לסוגיות של צבא וחברה, כפי שעשו עד היום כל הרמטכ"לים.

זה ככל הנראה סוד ההצלחה של תמיר, שהצליח לחלץ ממנו כמה אמירות שלא בטוח שהיה משמיע אותן בנאום מסודר – כמו למשל: "עלינו לצפות לפעולות אגרסיביות של איראן באזור ובעולם" תוך הדגשה כי גם בארה"ב ובבריטניה מתכוננים למתקפות מצידה. הוא הוסיף כי בזמן הקרוב "איראן תשתעשע" בהעשרת אורניום לרמה של 90 אחוז, וכך תקבע מציאות בשטח.

חליוה אינו אדם שאוהב כותרות מלחיצות ולא רוצה לייצר דרמות – בניגוד לגנרלים אחרים, שנהנים להתריע ולהביע את חששם על בסיס קבוע, ואם קורה משהו לבסוף הם כמובן מזכירים שהם היו אלו שהלחיצו, "אמרנו לכם". חליוה התייחס לחזית הצפונית ולקשר בין חיזבאללה לאיראן. "חיזבאללה ונסראללה הם מזמן לא שלוחים של איראן, אלא חלק מרכזי בקבלת ההחלטות שלה", הוא אמר. "זה כבר לא הדיון של מגן לבנון או העדה השיעית – חיזבאללה הוא הציר. כשנערכנו בחודשים האחרונים למערכה סביב הסכם הגבול הימי, האיראנים עסקו בהאצת העברת אמצעים לחיזבאללה".

המסר הזה של מי שנחשב ל"מעריך הלאומי" הוא בעל חשיבות רבה, גם בגלל הרטוריקה הברורה והתקיפה, שמושמעת בשפה יום-יומית. לדברי חליוה, "איראן בלחץ, וזה מלווה בתגובות אגרסיביות. אני חושב שהמגמה הזו תימשך". הסיבה ללחץ הזה נובעת לדברי חליוה מהמצב הכלכלי הקשה באיראן ומגל המחאות נגד המשטר, שנמשכות כבר תקופה ארוכה. "המחאות הללו עברו לפסים של מרי אזרחי", אמר חליוה. "הפגיעה במוסדות שלטון, סמלי שלטון, מספר ההרוגים – יש כאן משהו שמטריד את השלטון. כשאתה רואה את המצב הכלכלי הקשה באיראן, לצד הלחץ הבין-לאומי והסנקציות, יש סיכוי שזה יטריד במשהו את המשטר".

יממה לאחר מכן, התפרסמו מספר דיווחים ברחבי העולם שמקורם בכלי תקשורת איראניים, לפיהם המשטר צפוי להעשיר אורניום לרמה של יותר מ-60 אחוזים, באמצעות צנטריפוגות מתקדמות, במתקן הגרעיני בפורדו, מדרום לבירה טהרן. "זה יהיה רגע המבחן של הקהילה הבין-לאומית, שהולך ומתקרב. הם אולי יתחילו בכמות סמלית – אבל כך זה מתחיל, כך היה גם עם העשרה לרמה של 60 אחוז. אני תוהה מה יעשה העולם כשתגיע הידיעה על כך", אמר חליוה.

הידיעות על המתרחש באיראן כבר פורסמו, אבל העולם כמנהגו נוהג – ממשיך הלאה, ומשאיר לישראל את ההתמודדות עם ההכנות האיראניות לפצצה גרעינית. ראש אמ"ן לא הסתיר בדבריו את הביקורת על הקהילה הבין-לאומית.

בינתיים בצה"ל עושים הכל כדי להיות מוכנים לתקיפה באיראן. למעשה, ישראל נמצאת כבר מעבר לחצי הדרך ליעד הזה. שם המשחק הוא, ותמיד היה, לעכב כמה שיותר את האיראנים, את יכולות הייצור והתפעול שלהם ואת ההכנות שלהם, ובזמן הזה לייצר ולהעמיד יכולת תקיפה טובה, כזו שתוכל להשמיד את פרויקט הגרעין האיראני. כל תוצאה אחרת לא רק שאינה טובה, אלא כישלון ברור.

אם לא יקרה משהו דרמטי באיראן, ברמה של הפיכה שלטונית על רקע המחאות במדינה בחודשים האחרונים, דבר שעל פי ההערכות בישראל לא צפוי לקרות, ישראל תצטרך להיות מוכנה באופן מוחלט לתקיפה בתוך שנה, ובטח לא מעבר לכך. כל המתנה מעבר לכך תפגע ביכולת הישראלית להסב נזק למתקני ההעשרה של האיראנים.

הרטמכ"ל אביב כוכבי ביקר בוושינגטון ושוחח עם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, יו"ר המטות המשולבים גנרל מארק מילי, ובכירים אמריקנים נוספים. בפגישתם של כוכבי וסאליבן, שוחחו השניים על אתגרי הביטחון במזרח התיכון והאיום האיראני. בפגישה מסר סאליבן כי ארצות הברית עומדת מאחורי התחייבותו של ביידן למנוע מאיראן להתחמש בנשק גרעיני. במהלך ביקורו, נפגש הרמטכ"ל עם ראש ה-CIA ויליאם ברנס, ושגריר ישראל בארצות הברית מיכאל הרצוג.

ציר רוסיה טהרן

לאחר חודשים ארוכים של דממה בנושא, ביטאו השבוע במערכת הביטחון דאגה משיתוף הפעולה בין איראן לרוסיה, וההתבססות של איראן בסוריה. "הניסיון של האיראנים להתבסס בסוריה מהווה סכנה מוחשית לביטחון ישראל", אמר השבוע גורם ביטחוני בתדרוך לכתבים. "ישראל מנסה זה מספר שנים למנוע זאת. עדיף למשטר הסורי שהם לא יהיו שם".

בניסיון לעצור את ההתבססות בסוריה פרסמה ישראל פרטים על הבכירים האיראניים שהגיעו לסוריה ועם מי הם נפגשו. "עדיף לאיראנים לחזור לאיראן. יש לנו מודיעין לא רע, ואנחנו יודעים מי האנשים. טוב שידעו שאנחנו יודעים", אמר הגורם הביטחוני.

באופן לא רשמי התייחסו בישראל גם לשיתוף הפעולה המתהדק בין איראן לרוסיה, לאחר שהשתיים סיכמו על ייצור מל"טים משותף. במערכת הביטחון חוששים מפני פגיעה במנגנון שיתוף הפעולה של ישראל עם רוסיה בכל הנוגע לתקיפות בסוריה, בצל שיתוף הפעולה הגובר של רוסיה ואיראן במלחמה באוקראינה. בישראל חוששים כי טהרן תבקש ממוסקבה, בתמורה לסיוע הביטחוני שהיא מעניקה לה, סיוע נגד מערכת הביטחון הישראלית בכל הקשור לפעילות בסוריה, שם איראן ממשיכה להתעצם ולהעביר אמצעי לחימה, מערכות נשק ותחמושת.

גורמים במערכת הביטחון הרגיעו כי עד כה לא חל כל שינוי במנגנון למניעת החיכוך בין ישראל ורוסיה בסוריה. בפורום סגור אמר גורם ביטחוני בכיר, כי שום דבר לא מונע מצה"ל לבצע תקיפות בסוריה נגד פעילות התבססות איראנית: "אם יש מודיעין והזדמנות מבצעית מבצעים תקיפה", קבע, "דרך הפעולה הזו לא השתנתה". עם זאת, בזמן שאיראן ממשיכה להעביר לרוסיה כלי טיס לא מאוישים, שר הביטחון היוצא בני גנץ הנחה לעקוב אחרי תהליך ההתקרבות בין המדינות ומערכת היחסים ביניהן, כדי לשים לב אם חל שינוי בעמדה הרוסית.

במערכת הביטחון הביעו חשש כי איראן גם תדרוש לרכוש נשק מהתעשייה הרוסית. גורם ביטחוני בכיר אמר בפורום סגור, כי הרוסים בשלב הזה מעדיפים להתרכז בצרות שלהם – וכשברקע הפלות מטוסים ופגיעה בטנקים, הם עסוקים בעיקר בייצור מערכות נשק לעצמם ובהיערכות לעתיד, ולא במסירת מטוסים וציוד נוסף לאיראנים.