- גיבור כאריה
ההסכמה של אריה דרעי להסיר מעליו את העלוקות שמצצו את דמו ועינו אותו ואת משפחתו במשך למעלה משש שנים, גם אם במסרקות של ברזל שחותכות בבשר החי, היא החלטה שרק מי שקורץ מחומר של מנהיג יש בו האומץ לקבל אותה. דרעי סיכל את מזימתם של חורשי רעתו למחוק אותו מעל גבי המפה הפוליטית. לא רק ששערה לא תיפול מראשו שתמיד קודח וימשיך, אלא נוכחותו בחיים הפוליטיים והאחרים בישראל רק תתחזק.
בהחלטה שקיבל דרעי הוא הוכיח שלא הגיע למעמדו בזכות התואר שניתן לו, אלא התואר הוא ביטוי של הערכה למעמדו. לא התואר עושה אותו, אלא הוא יצק תוכן בתואר. בתקופה הקרובה הוא אמנם לא יהיה שר או חבר כנסת, אבל השפעתו על הציבור הגדול והנאמן לתנועת שס שאת יסודותיה יצק, על החיים היהודיים במדינה ועל הטמעת חכמת המזרח בה, לא תיפגע כהוא זה. דרעי ימשיך לכוון ולנווט. הוא יהיה זה שיביא גם בעתיד את דבר מועצת החכמים היושבים ב'מזרח' לידיעת הציבור, וידאג שרצונם יתמלא. הוא ימשיך לתרום את מוחו המבריק למדינה, בנושאים גלויים, וגם כאלה שיישארו כמוסים.
אני סבור שכמשוחרר מתפקידים כובלים הוא ימצא עצמו בעמדה הרבה יותר נוחה לפעול עבור כולנו בתחומים רבים, מזו שהיה בה עד היום.
רק שלא יתאהב במציאות החדשה, שמא לא ירצה להיפרד ממנה.
המהלך התקדימי של דרעי הוא מבחינתו לא קל, אבל הוא מושלם. כולנו מחויבים לחזק אותו בהחלטתו ולא לתת לפרפורי הגסיסה של הקטגורים להשפיע עלינו.
אם בכל זאת יש להצר על משהו בהסכם, זה רק על כך שלא התאפשר להגיע אליו לפני שנה או אפילו רק חצי שנה. לא רק משום שתקופת עינוי הדין הייתה אז מתקצרת, אלא משום שייתכן שהצעד שלו היה מקרין ומשפיע, ואולי אפילו מונע את הקמת ממשלת הכישלון וההסתאבות הפוליטית שאנו כלואים בה.
דרעי הוא חביבו של בנימין נתניהו, שאמר לא פעם כי הוא משרה עליו מחכמתו ומהווה השראה, שלא לומר מעורר קנאה, בצורת החשיבה שלו המובילה לקבלת החלטות חשובות ונכונות. אילו היה בנימין נתניהו נוקט אותה דרך אצילית ומנהיגותית כמו דרעי, מנער מעליו את מוצצי דמו ומעביר את תאריו למי שהוא יבחר כממשיכו, הייתה לנו היום במדינת ישראל ממשלת ימין על מלא מלא.
כמו דרעי, גם בנימין נתניהו אינו נמדד בתאריו, ואפילו לא במספר הגדול של המנדטים שאהבת העם, בעיקר אליו, העניקה לליכוד. כל אלה לא הוכיחו עצמם ולא עזרו לו להרכיב ממשלה בסבבי הבחירות האחרונים.
נתניהו יישאר מנהיג מדינת ישראל (יחד עם דרעי) עד סוף ימיו, גם אם יפקיד את תאריו למשמרת בידי מי שיבחר להחזיק בהם.
עוד לא מאוחר. הדוגמה האישית של אריה דרעי עשויה להקל על נתניהו לקבל החלטה בכיוון הזה. זו יכולה להיות הנקמה החזקה והגדולה ביותר של נתניהו יחד עם דרעי בכל ה'רודפים' ששום דבר לא עומד בדרכם והם עושים הכל כדי לסלקם מן השלטון. במעשיהם הם עצמם יסללו את הדרך לממשלת ימין יציבה, ויכתירו לראשונה את המנהיגות החוץ מערכתית בישראל.
נתניהו – ודרעי – יחלצו אותנו מהמערבולות שמאיימות להטביע אותנו, ומהסחי שכולנו שקועים בו, גם בלי תארים.
ואולי סוף סוף תהיה גם משמעות מעשית לסלוגן הקולע המוכר לכולנו: "נתניהו חייב אריה חזק".
2 אל יבזבז יותר מ… חומש
תספרו עד עשר ותתעדכנו בדברים שלפחות את חלקם לא ידעתם על היישוב חומש שרוצחים פלסטינים העלו אותו למודעות ולליבת המחלוקת הפנימית בישראל:
- היישוב שהפלסטינים טוענים לבעלות על אדמותיו כבר נזכר בפסיפס העוסק בתחומי ארץ ישראל שבגמרא, שנחשף בבית הכנסת העתיק שברחוב.
- עד לאינתיפאדה השנייה היה היישוב חילוני. רק כאשר חלק ממתיישביו החלו לעזוב אותו, לאחר מספר התקפות של מחבלים שבהן נרצחו כמה מתושבי המקום ואחרים נפצעו, חיזקו אותם גרעין דתי וישיבה, והיישוב הפך למעורב, חילוני-דתי.
- חומש גבוה יותר מיישובי השומרון שסביבו וניתן לראות ממנו את המדינה כפרושה על כף היד, מהחרמון דרך חיפה, תל אביב ועד לאשדוד. הסכנה שבהפקרת המקום עולה אלף מונים על הגירוש מגוש קטיף, שהפך אתר לשיגור מרגמות וטילים.
- גם לאחר ההתנתקות נמצא חומש במה שהוגדר באוסלו ב' כשטח c שבו יש רק רצף של יישובים ישראליים בלא מובלעת.
- אף על פי שמאז ההתנתקות נמצא חומש בשטח צבאי סגור הורה בג"ץ לאפשר לפלסטינים להיכנס אליו, בעוד שעל ישראלים נאסרה הכניסה.
- בשיא הקורונה גזרו עליהם תלמידי הישיבה בחומש בידוד למשך כחודשיים ולא עזבו את המקום מחודש אדר ועד אייר, גם לא לפסח ו'בין הזמנים'. החשש היה שהקורונה תהיה עילה להרחיקם מהיישוב. נראה שבמחבלים-רוצחים מתחשבים במדינה יותר מבנגיף הקורונה.
- בשלהי כהונת הממשלה הקודמת, באחד מניסיונות הפינוי של הישיבה השוכנת במקום זה י"ג שנים בתנאים לא תנאים, הרסו הכוחות את ארון הקודש וקמה זעקה גדולה. הרב הראשי הגר"ד לאו אמר אז כי "תמונות של ארון קודש מחולל וספרי קודש מתגוללים על הרצפה הן מראות קשים שאינם ראויים למדינה יהודית". רק שלא יקרה שוב.
- בית המשפט נדרש בעבר לשאלת הנסיעה בכבישים המובילים לחומש והורה שאין לאסור אותה. אבל אותם כבישים נסגרו עתה על ידי כוחות הביטחון.
- בעבר היה גדוד שמשון של חטיבת כפיר ממונה על הגזרה שבה נמצא היישוב חומש. בטקס שנערך לחיילי הגדוד ליד הכותל הניפו מספר חיילים שלטים שבהם נכתב "שמשון לא מפנים את חומש". הם נידונו למאסר והורחקו מהגדוד, אבל מאז הייתה האטה משמעותית בפינויים החוזרים מחומש.
- שלא יבלבלו אתכם – פינוי הישיבה מחומש אינו נושא לוויכוח רק עם המתנחלים. בעבר ביקרו במקום השרים בוגי יעלון ויולי אדלשטיין וקראו להשיב את היישוב לידי המתיישבים שפונו ממנו בהתנתקות.
אחרי כל המידע הזה יהיה לכם קל יותר לגבש עמדה על הכדורים שבהם רצחו מחבלים את יהודה דימנטמן הי"ד, שהתגלגלו להיות כדורי שלג מעוררי מחלוקות בתוכנו.
- עיתונאי מספר על עצמו
אין לכם מושג עד כמה רציתי שלא לגעת ב'פרשה הסתומה' שטלטלה את כולנו השבוע והותירה את 'בני החבורה' דואגים עד מאוד. אלא ששעת הורדת המדור הזה לדפוס מתקרבת, התראת הדד ליין, בלשון התקשורתית, כבר מופעלת על ידי 'נודניק' בפרקי זמן צפופים ביותר, ואני כמו נסתמו כל מעיינותיי, ולא רק בנושא המדובר.
שיתוק מוחלט אחז בי, הלם ואלם.
הרגישות נעלמה לה מקצות האצבעות, ככל הנראה הצטרפה לערמת רגש אחת המפירה את השלווה והשקט שאני זקוק להם בעת כתיבה. המקשים מסרבים להילחץ, והנקישות המוכרות שלהם נשמעות הולמות בחוזקה רק מהלב. ואני ואפסי יושב ובוהה, ממתין שהמילים יחזרו אלי, ימסו את הקיפאון ויאפשרו לחיים להמשיך ולזרום מהמקום שנעצרו.
עכשיו, כששעת האפס הגיעה, אני כבר יודע שזה כנראה לא יקרה בלא שאשחרר את הפקעת שחוסמת אותם, ואני מנסה.
"וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" נאמר, ועדיין אנחנו בתוך הסתר הפנים, בערפל הסמיך שמוקדם להביט מבעדו לאחור ולהבין. אבל בתוך המגבלות, והמחסור בכלים כבדים לסלול את הדרך אל ההבנה, אני מנסה לחשוב מה עלי, כאיש תקשורת שמצפים להתייחסות שלו, לעשות בעת הקשה הזו, אם בכלל.
שני כללי יסוד, שפוסק הדור הגאון רבי שמואל וואזנר זצ"ל הנחה אותי בהם בעקבות שאלות מעשיות שהתעוררו אצלי, מלווים אותי לאורך כל שנות עיסוקי בתקשורת. האחד – שלא לפרסם לעולם דבר שלא נועד לתקן אלא בא לספק את יצר הפרסום, או מה שנקרא בעגה המקצועית רייטינג. "בדברים שאינך יכול לתקן, ואולי פרסומם עלול להוביל, חלילה, אפילו לקלקול, שכן שדים נוספים ינסו לצאת מחוריהם ולחקות את קודמיהם, אל תקפח את פרנסתם של הגורמים שאלה הם תחומיהם. השאר להם לטפל בהם" – אמר. במילים אחרות: אם מאן דהו 'גנב' או עשה מעשה נבלה אחר, שאתה אינך יכול לגרום לתיקונו, אין לך שום היתר לפרסם אותו שהרי בכל תחום יש מי שיטפל.
הכלל השני קשור בראשון אבל גם עומד בפני עצמו, במיוחד במקרה שלפנינו: "בכל דבר שאתה חושף, עליך להביא בחשבון את הפגיעה בסביבה הקרובה, אישה, ילדים, הורים, שלא רק שאינם אשמים בדבר, אלא הם קרבנות לא פחות ולפעמים גם יותר, מאלה שאתה מנסה לסייע להם".
על פי התובנה הזו, בשלב הזה, ומתוך המיסוך של העננים השחורים והמעיקים, שום דבר אינו עומד בתנאים המצדיקים את המשך הנבירה התקשורתית. עתה לא ניתן עוד לתקן, ואם צריך להגיש סיוע יהיה זה על ידי אנשי מקצוע בלבד ולא על ידי התקשורת.
רשימה ארוכה של קרבנות שווא היא שסופגת את כל מטח האש – אישה ששכלה בזה אחר זה את בנה החולה ואת בעלה, בת מיוחדת שהמשפחה גאה בה ומטפחת אותה להפליא לאורך שנים, בנים בני תורה ובנות שהפכו לפתע פתאום ליתומים וכואבים, בני בנים מצולקים שמצאו עצמם ביתמות כפולה והורים באים בימים שאין מי שיכבדם עוד, אחים ואחיות. במה חטאו כל אלה?
מדינת ישראל מתפארת כי היא מוכנה לסכן את חייהם של לוחמים וטייסים בפעולות לחיסול מחבלים, ובלבד שלא ייפגעו 'אזרחים תמימים'. על אחת כמה וכמה שהיא לא תצא למתקפה שכזו כשהמטרות אינן בסביבה ותהפוך את השכנים לקרבנות.
אבל אנשי התקשורת שלה מתעלמים מהימצאותם של החפים והכואבים בלבד בתוך המסכים מיירטי היעדים, והופכים אותם, ורק אותם, לקרבנות.
כמי שאוחז במקצוע התקשורת ויצרו לפרסם אינו פחות להוט משלהם – חובתי לעת הזו היא לקרוא לחבריי למקצוע להרפות. להניח לקרבנות שאין ספק שראויים להגנה של כולנו, לכאוב את כאבם, להתמודד עם הצער והאבל. עזבו אותם לנפשם החסרה.
חיים כבר אין להם, הרעיפו עליהם לפחות חן וחסד ו… רחמים!
- 4. כהן בבית הקברות
אם אתם חפצים להתרשם, מהמשבר הקשה הפוקד את הציונות הדתית, אני ממליץ לכם להיעזר בפרופ' אשר כהן. הוא יודע להמחיש אותו ביותר מתלת ממד ובצורה המשכנעת ביותר.
פרופ' אשר כהן הוא מרצה מוכר במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, מאנשי 'תנועת תורה ועבודה', ובהגדרה הסטיגמטית – ליברל. הוא ידוע כצלף שמעמיד במרכז המטווח שלו דמויות חרדיות. כך למשל, על הנושא פסולי הגיור התבטא בעבר כי "זהו מושג פסול שהומצא על ידי פסולי רבנות המושפעים מקנאי כת הלטיאי-ליבאן שהשתלטו על בית הדין הרבני הגדול". רוצים עוד? "הרבנים מפחדים מהטרור ההלכתי של החרדים".
חמור שבחמורים.
כאשר שובץ ברשימת הבית היהודי לכנסת ה-20, ולא במקום ריאלי, תמהו רבים גם שם כיצד רשימתם, שנתפסה אז עדיין כגלגול של המפד"ל המיתולוגית, מציבה את המשתלח הזה בחלון הראווה שלה.
לקראת הכנסת ה-21 התפלגה מפלגת הימין החדש מהבית היהודי, והוא הימר על בנט ושקד, ונבלע, יחד איתם, בבור שמתחת לאחוז החסימה.
בבחירות האחרונות הוצב במקום ה-15 ברשימת ימינה.
חושבים שכאן הסתיימה נדידת העוף הזה? לא ולא. לפני מספר שבועות הוא ושני עופות נוספים, גם הם מתומכי ופעילי ימינה, גילו במפתיע שהם לא בקן לעופות בני מינם אלא בקן צרעות, ועזבו את 'ימינה' במהירות וגרמו לבום על קולי מחריש אוזניים.
לפני ימים אחדים כבר הפך פרופ' אשר כהן ל'איש בשורה' כשהחליף את הדמויות החרדיות שבמטווח שלו ב… דתיים לאומיים.
בטור שפרסם הוא הפנה חיצים מחודדים מאוד לעבר הציונות הדתית. הרקע הוא המפקד והפריימריז שמפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ' שוקדת על קיומם.
לפתע מתקנא פרופ' אשר כהן דווקא במי שהוא כינה "הלטיאליבאן" החרדי, ובאלה המייצגים בעיניו את "הטרור ההלכתי".
פרופ' אשר כהן: "אין עוד קבוצות חברתיות כמו הציונות הדתית, שעוברות התארגנויות חוזרות ונשנות בתכיפות כה רבה. ההתרופפות בולטת מול ה… יציבות המובהקת של שתי המפלגות החרדיות".
מאוד לא נעים לי, אבל לראשונה מאז שנחשפתי לדעותיו של פרופ' אשר כהן ויחסו העוין והמזלזל לחרדים, אני נאלץ להסכים איתו.
- · ·
הצעה ל(אי) סדר
ב'קיבוץ' בניה?
לא רק פרופ' אשר כהן מאלץ אותי לשבור טאבו ולהסכים עימו, גם אם באופן חד פעמי, אלא גם שר השיכון זאב אלקין.
לא האמנתי שאגיע עד לשפל אישי ואסכים עם איזושהי החלטה של ממשלת החידלון, או עם הכרזה כלשהי של מי משותפיה.
אבל רבות מחשבות בלב איש.
השר אלקין אמנם לא הודיע עדיין על פריצת דרך כלשהי בפתרון מצוקת הדיור הקשה שפוקדת את הציבור החרדי, אבל הוא עשה משהו שאף אחד מקודמיו לא העז לעשות, וייתכן שבלא משים יש בו פוטנציאל לתחילת פתרון למצוקה החרדית.
אלקין הודיע כי הוא מתכוון לקיים דיון על ביטול ההטבות הנדל"ניות לקיבוצים. ההכרזה שלו באה כתגובה להתבטאות של שרת התחבו-רעה מרב מיכאלי, על הפחתת התקצוב לכבישים ביהודה ושומרון. זה קרה בעיתוי שלא חשב עליו קודם ושאין מתאים ממנו להעלאת הנושא על סדר היום – 100 שנה לקיבוץ יגור, מספינות הדגל של הקיבוצים.
על החגיגות לציון התאריך העגול של קיבוץ יגור מעיבה החלטה שהתקבלה לאחר מחלוקת ארוכה בין המבוגרים לצעירים בקיבוץ, להפוך את בתי המגורים לנכסים בבעלותם הפרטית של החברים. מדובר בהטבה בלתי מידתית ולא שוויונית ששום אזרח אחר במדינה אינו זוכה לה.
אם השר אלקין לא רק מדבר, אלא גם מתכוון לבצע את שהצהיר, ייתכן שמתוך הלשמה יבוא השלא לשמה, ואולי חלק מהשטחים של הנדל"ן הקיבוצי יוקצה לטובת החרדים.
אולי אנחנו החרדים נפסיק לסבול מ'נחס' נדל"ני ונזכה סוף סוף, כמו חברי הקיבוצים, בנכס נדל"ני.
חלמא טבא? – גם זה כבר אסור במדינה שלנו?
צל"ש
הציון לשבח השבועי ניתן לרב הראשי לישראל הגר"ד לאו, שבנחישות ובהחלטיות הודיע לראש הממשלה נפתלי בנט כי אם יקודם מתווה הגיור ותופסק כהונתו של ראש מערך הגיור, כפי שמתוכנן, הוא לא יאשר עוד את תעודות הגיור שיינתנו בו. אחרי קריאתה של ישראל ביתנו לשר הדתות לפטר לאלתר את הרב הראשי ולהעמידו לדין משמעתי, מגיע לו יותר מצל"ש אחד.
צל"ג
השבוע אנחנו מעניקים את הציון לגנאי ל… 'דיבוק'. אמרו לנו שאין משהו שמידבק יותר מווריאנט האומיקרון? – אז אמרו. השנאה לחרדים ותליית כל המחדלים הפוקדים את המדינה בהם, מסוכנות הרבה יותר ממנו. התסמונת שלו דומה לשל… דיבוק החודר באדם. הוא משתלט על קולו של הנדבק ומדבר מגרונו בקולו.
זה מה שקרה למנכ"ל משרד האוצר רם בליניקוב.
בוועידת ישראל לעסקים של העיתון 'גלובס' פרצו מפיו הסברים פוליטיים במקום כלכליים. לשאלה "למה כלכלת ישראל לא פורצת קדימה?" השיב המנכ"ל בקולו של השר ליברמן ובמבטא המולדובי שלו "כי אחוז האוכלוסייה הלא יצרנית גדל והולך". כדי שלא תטעו למה כוונתו הבהיר ה'דיבוק' שנכנס בבליניקוב: "חייבים לשפר את יחס החוב-תוצר ולהעלות את שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים". בזה, ורק בזה, תלויים כל מחדלי כלכלת המדינה. על הטלת כל האחריות למצב הכלכלי העגום של המדינה על כתפי החרדים מוענק אות הגנאי ל'דיבוק' שנכנס במנכ"ל בליניקוב. כדי לקבל אותו הוא ייאלץ לצאת ממנו…
טריוויה
האם, ואם כן באיזו מידה, הווריאנטים השונים של הקורונה הפוגעים בריאות, ובאופן קשה יותר במעשנים, הביאו לצמצום במספר המעשנים בישראל?
- אין כל שינוי באחוז המעשנים.
- הקורונה הביאה לצמצום ניכר של המעשנים.
- אין שום מחקר מקצועי הקושר בין הקורונה לבין העישון.
- המתח בשל הקורונה הוסיף אחוז ניכר של מעשנים חדשים.
תשובה:
תשובה 1 היא הנכונה. על פי סקר שהוזמן על ידי חברת פיליפ מוריס (חברה מסחרית שיש לה עניין בנושא), למרות הסכנות שנושא עימו נגיף הקורונה למעשנים מספר המעשנים נותר סטטי, והוא עומד על כ-20% מכלל האוכלוסייה בישראל. הם לא מטיבים ריאות…
