ליאור גבאי ה' אב התשפ"א

החלטת שר האוצר אינה עומדת בקריטריונים המקצועיים, ותפגע במטרות המוצהרות של סבסוד המעונות • כאשר מטרת העל היא פגיעה בציבור מסוים, לא מתבצעת חשיבה או תיעדוף כלל

 

ההחלטה של שר האוצר לבטל את סבסוד המעונות לא הייתה מפתיעה, וכמוה גם הנימוק שנלווה לה: המדינה אינה צריכה לסבסד אברכים. אלא שהטענה הזו נופלת כאשר מעמידים אותה מול מבחני התמיכה של השתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד במעון או במשפחתון, כפי שמפרסמים משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים.

בסעיף 2 למבחנים אלו מופיע כי מטרת התמיכה היא עידוד שילובן של אימהות בשוק העבודה. בנוסף, בכותרת המבחנים נכתב כי התמיכות לפי מבחנים אלו יינתנו באופן שוויוני ועל פי שיקולים עניינים בלבד. האומנם?

מעיון במבחני התמיכה עולה כי במידה והאב הינו חבר קיבוץ/מושב שיתופי, תהיה האם זכאית לקבלת תמיכה. בנוסף במידה והאב לומד לימודים אקדמאיים, תהיה האם זכאית לקבל תמיכה עבור ילדיהם. אולם סעיף ט' הקובע כי במידה והאב לומד לימודים תורניים – תבוטל התמיכה, כאשר המשמעות תהיה שאם עובדת ואב לומד לימודים תורניים לא יהיו זכאים כלל לסבסוד.

מטרת העל של מבחני התמיכה כאמור היא עידוד תעסוקת נשים. ובניגוד מוחלט למטרה זו, ביטול הסבסוד לאב לומד לימודים תורניים יפעל ברמת ודאות גמורה לירידה בשיעור תעסוקת נשים חרדיות או לחילופין לצמצום אחוזי המשרה שלהן.

  • • •

משיחות רבות שערכתי עם אנשי אגף התקציבים באוצר עולה כי גם להבנתם לא יהיה אברך אשר בעקבות ביטול הסבסוד יפסיק את לימודיו בכולל ויעבור לעבוד בעבודות מזדמנות. בנוסף, גורמי המקצוע הציעו חלופות רבות הנוגעות לעידוד תעסוקה, אולם כאשר מטרת העל היא פגיעה בציבור מסוים, לא מתבצעת חשיבה או תיעדוף כלל – כל זאת בניגוד מוחלט לאמור במבחני התמיכה אשר נדרשים להיות באופן שוויוני ועל פי שיקולים ענייניים בלבד.

הצעת שר האוצר תגרום לירידה בשיעור תעסוקת נשים חרדיות באופן ברור, ובנוסף תביא להקמת מסגרות חינוך חלופיות שאינן מפוקחות ואינן בטיחותיות, בדומה למחסני הילדים הקיימים באזור דרום תל אביב. בנוסף על פי שיחות רבות של מפעילי המסגרות לגיל הרך עולה החשש כי בהיעדר ילדים ייאלצו לסגור מעונות בריכוזים חרדיים תוך פיטורי אלפי עובדות העובדות בתחום גיל הרך.

טענות אלו ואחרות הועלו לפני גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים, אולם במקום בו השיקולים אינם מקצועיים גרידא, גובר החשש להתעלמות מוחלטת ובעיקר לנוכח הגיבוי התקשורתי שאינו אוהד בלשון המעטה את לומדי התורה.

מדהים לראות כי גם ארגוני הנשים, אשר במרוצת השנים דיברו על החשיבות של שילוב נשים חרדיות בשוק התעסוקה, ממלאים את פיהם מים לנוכח החשש להתעמת מול גורמים אלו ואחרים.

כמי שמכיר ומוקיר באופן מיוחד את לומדי התורה אשר מהווים את חוד החנית של עם ישראל בשמירה על הגחלת המסורה לנו מדור דור, ברור לי כי גזירה זו ואחרות לא יגרמו לקיטון היקף לימוד התורה אלא להפך. כנאמר: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".

 

  • הכותב הינו מנכ"ל ומייסד של רשת החינוך לגיל הרך 'נאות מרגלית' וחבר המועצה המייעצת של המכון החרדי לחקר מדיניות