כך הפך טראמפ את ההפסד בבחירות לתבוסה מהדהדת
הנשיא טראמפ יכול להאשים רק את עצמו בהפסד בג'ורג'יה, בהתנערותה של המפגלה הרפובליקנית ממנו ובמחיקת רבים מהישגיו
הדמוקרטים הצליחו להפוך את שתי מערכות הבחירות הסנאטוריות בג'ורג'יה למשאל עם על טראמפ, יותר מאשר הצבעה על השליטה הדמוקרטית בסנאט – והנשיא שיחק לידיים שלהם עד הסוף. כתוצאה מכך הדמוקרטים ישלטו לא רק בנשיאות, אלא גם בשני בתי הקונגרס למשך שנתיים לפחות, והשליטה הזו תאפשר להם למחוק הרבה ממורשתו של טראמפ.
לפני חודשיים, סיכוייהם של הדמוקרטים להגיע להישג הזה היו נראים רחוקים ביותר. בסבב הראשון, גבר הסנאטור דייוויד פרדו על יריבו הדמוקרטי ג'ון אוסוף ב-88,000 קולות. בפריימריז השניות עלה סך הקולות של שני המועמדים הרפובליקנים על אלה של המועמד הדמוקרטי, רפאל וורנוק. זאת ועוד – ג'ורג'יה היא מדינה אדומה, או לכל הפחות הייתה כזו; המועמד הדמוקרטי האחרון שנבחר בה היה זל מילר, שנבחר ב-1998, והמרחק בינו לבין המפגלה הרפובליקנית לא היה כה גדול; בסופו של דבר הוא נבחר לנאום בוועידה הארצית של המפלגה הרפובליקנית.
לרפאל וורנוק, לעומת זאת, יש רקורד מתועד עשיר של התבטאויות רדיקליות שנאמרו בטונים הבריוניים ביותר מעל דוכן הנואמים שלו בכנסיית אבנעזר באטלנטה – ביטויי בוז קשים נגד אמריקה, הצבא האמריקאי, המשטרה, הקפיטליזם ומדינת ישראל.
בנוסף לכך, במהלך הקמפיין התמודד וורנוק עם האשמות מתועדות היטב על כך שניסה לשבש חקירת מקרה של התעללות בקטין במחנה שבניהולו, כמו גם תיעוד משטרתי של מריבה משפחתית אלימה שבה היה מעורב. אוסוף, מצידו, התנהג כתאומו הסיאמי של וורנוק, כשהוא מגן ומחפה עליו באופן עקבי.
יש להודות, כי המועמדים הרפובליקנים לא היו המוצלחים שבעולם. קלי לאופר, שמונתה לתפקידה כממלאת מקום, הייתה קמפיינרית חיוורת למדי, ואילו פרדו שגה בהחלטתו הבלתי מוסברת לסרב לעלות לעימות מתוקשר עם אוסוף, כשהוא נותן לזה האחרון להופיע מול כיסא ריק.
ובכל זאת, הרפובליקנים הצליחו לכבוש יותר מחמישים אחוז מהקולות במרוץ לקונגרס ובבחירות המקומיות בנובמבר האחרון. כנראה שלמרות שהיה רוב אמריקאי שרצה לראות את טראמפ מחוץ לבית הלבן, הוא העדיף לרסן את ממשיכו על ידי בלוק רפובליקני בקונגרס. אין כל סיבה לחשוב שהמצביעים בג'ורג'יה היו להוטים יותר להעביר את השליטה לדמוקרטים – כדי שאלה יוכלו ליישם את האג'נדה החוקתית הלאומית שלהם – יותר משאר הבוחרים באמריקה.
הרפובליקנים הפסידו בשני המרוצים בגלל סיבה אחת ויחידה: הנשיא טראמפ. התעקשותו על כך ששדדו ממנו את הקולות בג'ורגי'ה – מדינה עם מושל רפובליקני ומזכירת מדינה רפובליקנית – העמידה את המועמדים הרפובליקנים בעמדה בלתי אפשרית. טראמפ דרש מהפוליטיקאים הרפובליקנים להישבע לו אמונים עד לרמה של סירוב להכיר במציאות שג'ו ביידן הוא זה שבסוף יושבע לנשיאות ב-20 לינואר.
לופלר ופרדו נשאלו שוב ושוב האם הם מכירים בכך שביידן הוא הנשיא הנבחר, ובכל פעם מחדש הם התכחשו לכך. לו היו נוהגים אחרת, טראמפ הבהיר כי יילחם נגדם, כפי שהבטיח לעשות נגד המושל בריאן קמפ ומזכיר המדינה בראד רפנספרנגר – שניהם רפובליקנים.
במאמץ לקדם את פני הרעה, ניסו לופלר ופרדו להבטיח שאוהדיו המושבעים של טראמפ יגיעו כולם להצביע. אבל בכל פעם מחדש שהם נדחקו לפינה – מעשה שבכל יום – הם רק איבדו עוד ועוד מצביעים מהפריפריות. לא זו בלבד, אלא שטענותיו העקביות של טראמפ על זיופי הבחירות בנובמבר חזרו אליו כבומרנג מאחר והן גרמו לרבים מתומכיו להישאר בבית, כאשר מדובר במספרים שבהחלט עשו רושם.
ואכן, כפי שציין מייקל בארון, אחד הפרשנים הפוליטיים הטובים ביותר באמריקה, כמות המצביעים פחתה באופן ניכר ברוב אזורי התמיכה בטראמפ, בדיוק אלה שבהם הוא יצא לקמפיין בסוף השבוע האחרון. מן הסתם תרמה לכך העובדה שהמשפטנים שניסו לקדם את תביעותיו בג'ורג'יה – סידני פאוול ולין ווד – הן אלה שיצאו והמליצו לתומכיו להימנע מלצאת ולהצביע.
מכת המחץ של טראמפ לסיכויי הניצחון של הרפובליקנים, הייתה הקלטה בת שעה משיחת הטלפון שלו עם מזכיר המדינה רפנספרנגר רק שלושה ימים לפני הבחירות, שבה הוא התחנן, איים ולעג לרפנספרנגר, בניסיון נואל לשכנעו "למצוא" איכשהו את מספר הקולות החסר מהבחירות בנובמבר כדי להעביר את מדינתו לרשימת המדינות שבהן טראמפ ניצח. לרפנספרנגר לא נותר אלא לנסות להוריד את הנשיא הנואש מכל אחת מטענותיו ה"עובדתיות". תיאוריו של ביידן את הסנאטורים הרפובליקנים המשרתים נשיא אחוז טירוף במקום לשרת את אזרחי ג'ורג'יה, התקבלו על אוזניים קשובות יותר אחרי פרסומה של אותה שיחה.
למרבה האירוניה, המפסיד הגדול ביותר מהבחירות בג'ורג'יה היה טראמפ עצמו. רבים מההישגים הנשיאותיים שלו יתפוגגו בקרוב. הקונגרס הדמוקרטי החליט לבטל את הפחתת המיסים של טראמפ ויאפשר הפיכה מהירה של הדה-רגולציה שלו בכלכלת האמריקאית. אלה היו שני ההישגים הכלכליים העיקריים של טראמפ. גם הגישה המרקנטליסטית של טראמפ שדגלה בריכוז הצמיחה והחזרת ההון פנימה וסייעה לשגשוג התעשייה האמריקאית וצמצום האבטלה – נידונה להישלח בהקדם לפח האשפה של ההיסטוריה. זה מה שנותר מכל הצמיחה הכלכלית תחת טראמפ, צמיחה שקודמו בתפקיד כבר הכריז עליה כבלתי מעשית עוד.
אולם, לא כל הישגיו המדיניים של טראמפ ייעלמו מהר כל כך. גל הסכמי השלום של ישראל עם מדינות ערב ימשיך לשרת את האינטרסים של שני הצדדים וליצור חומת מגן מפני ברית חדשה בין אמריקה לאיראן.
עוד יותר מהנזק שייגרם להישגיו הנכבדים של טראמפ בתפקידו, יהיה הכתם שיישאר בטווח הארוך על מקומו בהיסטוריה לאחר ההתנפלות הוולגרית של תומכיו אל בניין הקפיטול בעקבות נאומו. מאז תלשו תומכיו של אנדרו ג'קסון נברשות מתקרת הבית הלבן (שנקרא אז בשם: "טירת הממשל") ב-1828 לא ראתה וושינגטון מתקפה כזו על מוסדותיה הראשיים של ממשלת ארה"ב. ההבדל הדק בין האירועים נמצא בכך שתומכיו של ג'קסון דווקא הגיעו לחגוג את ניצחונו, בעוד תומכי טראמפ באו למחות על שהפסיד.
טראמפ אמנם מעולם לא היה איש ספר – הוא מעדיף את הערצתם של ההמונים היום מאשר את פסיקתם של ההיסטוריונים – אבל ללא ספק, גם הוא אמור היה להיבהל מעוצמת התגובות לאירועי יום רביעי.
ביום שלישי, טרם התפרסמו תוצאות הבחירות בג'ורג'יה ויום לפני ההתפרעות ההמונית שהותירה מאחוריה חמישה חללים – בהם אחד משוטרי גבעת הקפיטול – כבר הספיק ג'ון הינדראקר מ'פאורלינגבלוג', זה שהכריז על טראמפ כנשיא הטוב ביותר באמריקה מאז רייגן, לפרסם בלוג שכותרתו "טראמפ השתגע". הוא התכוון לציוץ של טראמפ על האלפים הנוהרים לוושינגטון, "שלא ייתנו לגנוב את הבחירות". כך גם ריצ' לאורי, כתב שמרני מוביל, פרסם מאמר מערכת על שיחתו של טראמפ עם מזכיר מדינת ג'ורג'יה, בראד רפנספרנגר, "טראמפ בצורתו הגרועה ביותר?" את התשובה השלילית על כך הוא עתיד היה לקבל מהר מאוד.
התגובה על ההתנפלות ההמונית הייתה חזקה, ולא הייתה תגובה קשה יותר מזו של השמרנים עצמם. ה'וול סטריט ז'ורנל' וה'ניו-יורק סאן' קראו שניהם לטראמפ שיתפטר, פחות משבועיים לפני תום כהונתו. מזכירות הקבינט, בטסי דבוס ואלן צ'או, אשתו של מנהיג האופוזיציה בסנאט, מיצ' מק'קונל, התפטרו שתיהן, כפי שעשה גם ראש הסגל לשעבר, מארק מיאדאוס, שהתפטר מתפקיד השגריר.
מאז ג'וזף וולץ', עורך דין רפובליקני מתון מבוסטון, שהתעמת עם הסנאטור ג'וזף מק'קארת'י בתביעה הצבאית נגדו, והטיח כלפיו את השאלה, "סוף סוף, האם לא נותר בך שמץ של הגינות?" – לא ראינו את האוויר מתרוקן כך מדמות ציבורית גדולה – ועוד של נשיא המעצמה הגדולה בעולם. כמה אירוני הדבר שפחדו הגדול של דונלד טראמפ שיוכרז כמפסיד, גרם לו לא רק לתבוסה, אלא עוד כזו שיש בה קלון.