המשק הישראלי יתגבר על המשבר

המשק הישראלי יתגבר על המשבר אך השכבות החלשות יישארו כרגיל מאחור

מבצע החיסונים הרחב בישראל, שראוי לכל שבח, מעלה בכולנו תקוות שהנה הסוף קרב. אם להסתמך על נתוני היעילות של החיסון ועל הירידה בתחלואה, הרי שישנו סיכוי ממשי לחזרה מסוימת לשגרה בחודשים הקרובים. השאלה היא איך תיראה החברה הישראלית ביום שאחרי המשבר הבריאותי.

ישראל היא אמנם מדינה חזקה, עם מערכת בריאות ציבורית טובה ונכנסה למשבר במצב מקרו-כלכלי טוב, אך ישראל היא גם אותה מדינה שנחשפה במערומיה ובמחדליה בשנה החולפת. מדינה משוסעת, עם מערכת בריאות מורעבת ורופאים נשחקים שכורעים תחת הנטל, ועם פערים חברתיים שרק הולכים ומעמיקים בחסות המשבר הבריאותי.

ככל הנראה המדינה שלנו תחזור לצמיחה, קטר ההיי-טק שבקושי נפגע במשבר הזה ודאי יוביל אותה. אין לי ספק שביום שאחרי המשבר נחזה בפוליטיקאים שמציגים גרפים ומצגות ומתגאים בכך שישראל היא מהמדינות הראשונות בעולם לצאת מהמשבר הכלכלי.

לצד זאת, אין לי גם ספק שהם יבחרו להצניע את העובדה שהצמיחה והיציאה מהמשבר תהיינה נחלתם של חלקים מסוימים בחברה הישראלית בלבד. אותם מגזרים ואנשים שנכנסו חזקים למשבר ושנפגעו במהלכו פחות כלכלית וחברתית יהיו גם הראשונים לצאת ממנו, בעוד העשירונים הנמוכים יותר, קבוצות בפריפריה החברתית של ישראל, לא רק שלא יצאו ממנו כל כך מהר, אלא מצבם אף עשוי להחמיר עוד יותר.

זה קורה כי מקבלי ההחלטות בישראל בשנת הקורונה עסוקים יותר במשבר הפוליטי מאשר במשבר הבריאותי-כלכלי-חברתי וכי רובם מעדיף לקבל מחיאות כפיים ולגזור קופון פוליטי, מאשר לעשות את מה שגם הם יודעים שנכון לכלכלה ולחברה הישראלית.

בשבועות האחרונים פורסמה תוכנית כלכלית נוספת של הממשלה שעיקרה חלוקת כספים ישירה לחשבונות הבנק של אזרחי ישראל. בניגוד לפארסה של המענקים הקודמים, הפעם כך מבטיחים לנו, הם יוענקו באופן דיפרנציאלי ולא לבעלי הכנסה גבוהה שגם כך פחות זקוקים להם. בישראל של שנת 2021 ישנן משפחות רעבות – ממש כך – ונכון לסייע להן בכל דרך אפשרית כולל במענקים מסוג אלו.

אך אבוי לה לישראל אם מקבלי ההחלטות שלה חושבים שמתן מענקים מהסוג הזה זה מה שייצר את האפקט הנדרש ויוציא את אותן משפחות ממעגל העוני. נזכור שאלו הם אותם מקבלי החלטות שהחליטו על מודל החל"ת ולא השכילו לייצר במקביל תמריצים הן לעובדים לחזור לעבודה והן למעסיקים לחזור ולהעסיקם.

נבחרינו בכנסת, מכל הצדדים, עסוקים במערכת בחירות נוספת – בעוד אזרחי ישראל עסוקים בחיים עצמם. ממשלה מתפקדת שבראש מעייניה נמצאים הכלכלה והחברה בישראל הייתה משקיעה את המיליארדים ביצירת מנועי צמיחה לעתיד, ולא רק בפיזור מורפיום להמונים.

דוגמה לאי החשיבה לטווח הרחוק ולמחדל המתמשך היא במערך ההכשרות שקפוא ותקוע כבר שנים ארוכות, בעוד מאות אלפים יושבים בבית ללא שום תמריץ לחזור לעבוד בגלל מודל החל"ת, רבים מהם בעלי מקצועות שכבר פשוט לא רלוונטיים לעולם שאחרי הקורונה. המדינה לא תוכל לשלם להם קצבת אבטלה לעד, וכך ימצאו עצמם במהרה ללא הכנסה וללא יכולת למצוא פרנסה עם מקצוע שכבר אינו קיים.

מערך הכשרות אמיתי ומתפקד הוא כזה שהיה לוקח את אותם מאות אלפי ישראלים שנפלטו משוק העבודה ומנצל את החודשים האחרונים על מנת להכשירם במקצועות ותחומי מומחיות חדשים; הרי נגיף הקורונה אמנם סגר שערים, אך גם פתח הזדמנויות בשלל תחומים אחרים.

דוגמה נוספת קשורה למערכת החינוך ולדור הצעיר, שאמור להיות הקטר של המשק בעוד כמה שנים. גם כאן, התנהלות הממשלה רק תוביל להרחבת הפערים ביום שאחרי הקורונה. לא דומה מצבו של ילד להורים בעלי אמצעים לילד להורים שידם אינה משגת, לא דומה ילד שזוכה להשלמות בשיעורים פרטיים לילד שחייו תלויים בזום, לא דומה ילד עם מחשב בבית לילד שאינו יכול ללמוד כבר כמעט שנה כי אין ברשות משפחתו מכשיר קצה.

הילדים כולם שילמו מחירים נפשיים כבדים בשנה האחרונה, אך יציאתם מהמשבר לא תהיה דומה. גם במקרה הזה, את המחיר ישלמו השכבות המוחלשות – אלו שהיו מוחלשות עוד לפני הקורונה, ואלו שהוחלשו עוד יותר במהלכה. את הנפש המעורערת של הילדים לא ניתן יהיה להשלים בעוד שיעור מתמטיקה או אנגלית.

זוהי העת שבה נדרשים מקבלי ההחלטות להסתכל לכלל אזרחי ישראל בעיניים, ולנסות, לצד המרוץ הפוליטי, לתת מענה לסוגיות החשובות באמת. הפעם ראוי שנבחרי העם יציבו את הנושאים החברתיים בראש מעייניהם, וידאגו באמת למי שזקוק לכך. שאלמלא כן, אנו כבר יודעים מי יהיו הראשונים לשלם את המחירים.

הכותבת היא מנכ"לית קרן רש"י לצמצום פערים חברתיים וחברה בוועדה המייעצת לפרויקטור הקורונה

אין לי ספק שהפוליטיקאים יבחרו להצניע את העובדה שהצמיחה והיציאה מהמשבר תהיינה נחלתם של חלקים מסוימים בחברה הישראלית בלבד