לדמותה של המוטציה הנאיבית

רואים אותם כל הזמן: מצוידים באהבת ישראל, מלאים ברצון טוב, מתוסכלים להפליא, נחושים להגן על המיעוט החרדי המושמץ זה קרוב לשנה על בסיס דו-יומי. אתה רואה ושומע אותם טורחים להגן, להסביר, להבהיר, להתנצל, להצטדק, להתפתל ולפעמים אפילו לכעוס על המוציאים דיבתנו רעה; דיבת הציבור החרדי כולו.

המשותף לחלק ניכר מאותם יהודים טובים הוא היחשפותם למוטציה 'הנאיבית'. לא של וירוס הקורונה, אלא של נגיף השנאה. "לו רק יבינו שהרוב מתנהג אחרת יתייחסו אלינו אחרת. ידברו עלינו שונה. התמונות שתשתקפנה יהיו תואמות את המציאות ולא את הקצוות" – הם סבורים. הלוואי שהצדק היה איתם.

ההיגיון לצידם של הנאיביים, לכאורה. אין צורך  להיות מצוידים בתארים אקדמיים כדי לזהות היגיון ולוגיקה בסיסיים, וההיגיון מחייב להגיע למסקנות שונות לחלוטין מאלו המשתקפות בתקשורת הכללית לקורא, המאזין או הצופה. אך ראו זה פלא, ככל שמתרבים הכתבות, הדיווחים, ההצצות מבפנים והכתבים ששמו נפשם בכפם ועקרו את דירתם לימים מרובים להירושימה ונגסאקי תוך חירוף נפשם – סליחה, לבני ברק או ירושלים – מדד ההסתה עולה. עומק ההסתה כאורך הכתבות.

ניתן לנתח מנקודות מבט שונות כיצד למרות שיתוף הפעולה המתבקש לכאורה התוצאה הפוכה. ספק רב אם יש טעם בניתוח הממצאים של מדד ההסתה לעת הזו. ברם, אם קיימת נקודה הקושרת בקשר גורדי את המשותף לכל אותן מסקנות, זו העובדה שכל הכתבות ללא יוצא מהכלל נערכות תחת תיוג פוגע או מתריס והדיון מתחיל לאחר שהתודעה מתקבעת – במודע או בתת מודע.

אין סיכוי להשפיע על דעת הצרכן התקשורתי החילוני הממוצע בכתבה הנערכת למשל תחת כותרת של 'אוטונומיה'. זאת משום שהדיון מתחיל היישר מנקודת מבט מתגוננת. אנחנו אוטונומיה – זו התודעה הנצרבת. כעת השאלה אם מתוך כוונת מכוון או שכך הדברים רק משתקפים. העובדה שהגדרת אוטונומיה רחבה עשרת מונים ממה שניתן לייחס לציבור החרדי אינה נכללת בדיון. וזו דוגמה אחת מיני רבות.

נסו לאתר בבקשה את האזרח החילוני הראשון שרואיין באיזו סיטואציה שלא תהיה, באולפן או ברחוב, ונשאל למקום מגוריו והשאלה בעקבותיה הייתה: אולי תבהיר לנו איך זולתך במרחק חמישים בניינים ממך או ארבעה רחובות ממקום מגוריך, שומר או לא שומר על ההנחיות. איך אתה מסביר זאת? האם אתה תומך? מגנה? מבליג? אלו סוגי השאלות המופנים אך ורק לאזרחים העונים לתנאי הסף הבאים: חובשי כיפות ועוטי זקנים. ככל שאתה עונה להגדרה, תחויב במענה על השאלה: מה דעתך על ההנחיה? על ההפרה? על הסרת המסכה? על התמונות רח"ל מההלוויה ועוד כהנה וכהנה.

הווירוס האיום כבר פיתח כל כך הרבה מוטציות, אך הציבור החרדי כולו נתפס כמקשה אחת. לא מבורות ולא בשגגה. כל ניסיון להסביר כי בניגוד לדמוקרטיה, הווירוס אינו מבחין בין התכנסות לזולתה, כי הווירוס בניגוד למחוקק אינו מתיימר לטעון כי אפיוניו חופפים משטר דמוקרטי, נידון לכישלון. חמורי סבר סונטים בך ובטיעונך משל מגפת הקורונה היא נחלתה הבלעדית של מדינת ישראל הכוללת בתוכה את המיעוט החרדי. 108 מיליון נדבקים בעולם, כ-2.4 מיליון מתים בעולם, למעלה מ-77 מיליון מחלימים בעולם, כ-115 מיליון מתחסנים בעולם, אינם מצליחים לשכנע את התקשורת הישראלית כי 'אין חובה' לתלות את קולר הקורונה דווקא בציבור החרדי.

משכך, ייתכן שהיה נכון לעת הזו לשקול היטב את מידת שיתוף הפעולה עם כלי התקשורת השונים. לו היה גוף ראוי המאחד את טובי המוחות שהיה מלבן את הנושא על כל היבטיו, היינו יוצאים נשכרים. אחד הלקחים המחייבים מהמגפה הוא הקמת גוף כזה שיכלול אנשי מקצוע מכל הגוונים והשבטים החרדיים. ברם כרגע המצב שונה ו'מאומתי המוטציה הנאיבית' לא מצליחים לחולל את השינוי המיוחל. נדמה כי כל שנותר לנו להתפלל ולייחל שאנחנו – כולנו – נראה עצמנו כמקשה אחת, כפי שמצביעים עלינו מבחוץ. מבחינתם אנחנו מאוחדים, מבחינתנו נדמה כי לפעמים הצורך להדגיש את המיוחד גובר על הצו האלוקי הבסיסי להיאחז במאוחד ובהאדרת שמו הקדוש והמיוחד. מי ייתן ונזכה.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי ורפואי