משבר הקורונה

משבר הקורונה וחיזוק התודעה היהודית בקרב צעירים בעולם

משנת 1900 עד שנת 1939 גדל מספר היהודים בעולם בששה מיליון מ-11 מיליון ל-17, בעוד משנת 1948 ועד שנת 2020 מספר היהודים בעולם גדל רק בכ-3 מיליון – כך על פי המומחה לדמוגרפיה של הקהילות היהודיות בעולם פרופסור סרג'יו דלה פרגולה.

הנתונים מלמדים כי בעוד במדינת ישראל מספר היהודים עולה בעקביות, הרי שמספרם של היהודים בחו"ל במהלך השנים התכווץ בשלושה מיליון, והוא הולך וקטן בהתמדה משנה לשנה. הסיבה העיקרית לכך היא כמובן תופעת ההתבוללות, הנחשבת כיום לאיום הגדול ביותר על עתיד היהדות בחו"ל, שנובעת מהיעדר חיבור וקשר ליהדות.

לאחרונה התפרסם שרק 20 אחוזים מהצעירים היהודים בארצות הברית השיבו: "חשוב מאוד" על השאלה כמה חשוב לך שאתה יהודי.

הרצון והצורך לשמר את הזהות היהודית והזיקה לארץ ישראל באמצעות המוסדות הקהילתיים מלווה בקשיים מורכבים. ובעת קורונה, כשמוסדות קהילתיים רבים סגורים, הריחוק הפיזי הפך גם לריחוק נפשי ורוחני.

עוד לפני הקורונה התמודדו בתי הספר היהודיים עם אתגרים שהביאו לצמצום פעילותם. הם נדרשים לעלויות תפעול גבוהות עבור קהל מצומצם ומגוון שחשוף להיצע בתי ספר מקומיים זולים וקרובים יותר לבית.

עלות הלימודים בבית ספר יהודי בארצות הברית נעה בין 15,000 דולר בשנה לבין למעלה מ-40,000 דולר לשנה לתלמיד. לפני כארבעה חודשים פורסם במגזין הפילנתרופי E Jewish Philanthropy מאמר שהציג שהסך הכולל של עלות הלימודים עבור משפחה בת ארבעה ילדים מגיעה ל-1,184,000 דולר.

בתקופת הקורונה צומצמה פעילות בתי הספר בקהילות היהודיות בדרום אמריקה, חלקם נסגרו בשל חוסר כדאיות כלכלית וקהילות אחרות אף פנו בקריאה נואשת לממשלת ישראל שתסייע במימון החינוך היהודי.

בפריז ובמוסקבה נסגרו בתי הספר הישראליים שפעלו בהצלחה שנים ארוכות. המסגרות החינוכיות היהודיות שכן הפעילות, ברוסיה למשל, מזוהות בעיקר עם חב"ד, ואינן מספקות מענה לכל משפחה.

ההשפעה על סגירת בתי הספר היהודיים אינה רק על הקהילה המקומית; היא משפיעה רבות על קהילות ישראליות המהגרות לתקופה קצובה לחו"ל כגון אנשי עסקים ושליחי המדינה. כל אלה עשויים לבחור עבור ילדיהם במוסדות חינוך מקומיים או בינלאומיים, שמטבע הדברים לא יהיו מותאמים לאורח חיים יהודי. כך, למשל, בתי הספר המקומיים לומדים במועדי ישראל, ומהמשפחה היהודית הישראלית נדרשת יוזמה ומאמץ רב לשימור המסורת.

אם לא די בכך, סגירת השמים הגבירה את הניתוק הפיזי שהתעצם עקב ביטולן של תוכניות חינוכיות המחברות לישראל. התוצאה היא הגברת הניתוק מהעם היהודי והידלדלות הקשר הרגשי ליהודים בישראל, בעיקר בקרב הדור הצעיר.

פתרון מהפכני לסוגייה זו יכול לספק בית ספר וירטואלי. הכוונה למסגרת חינוכית מלאה המקנה לילדים חוויית למידה באמצעות המחשב מהבית, ולצידה פעילות חברתית עם קבוצת השייכוּת שלהם, כגון, תנועת נוער, ופעילות מעצימה עם מחנך המלווה את הילד.

הרעיון של בית ספר וירטואלי כבר קיים למעשה; ברחבי העולם פועלים משנת 1996 עשרות בתי ספר וירטואליים, רובם בארצות הברית. אולם עד היום, לא קם בית חינוך וירטואלי ישראלי. הדבר הקרוב והמעניין ביותר שקם כבר לפני שנים רבות הוא 'בית ספר נט' לילדי השלוחים של חב"ד, אך הוא כאמור אינו מתאים לכל ילד ולכל משפחה. והוא אינו מוכר על ידי משרד החינוך.

בעת שבה ממילא רוב ילדי העולם לומדים מרחוק, נוצרת הזדמנות נדירה לחזור ולחבר את הקהילות לשורשים היהודיים ולארץ ישראל, באמצעות פתיחת בית ספר וירטואלי המתבסס על תוכנית הלימודים בישראל. ישנו צורך חיוני בבית ספר שיקנה ערכים יהודיים, ילמד על התרבות וההיסטוריה היהודית, שיאפשר "לימודי ליבה יהודית", ויהי פתוח לכל תלמיד יהודי. חשוב גם שבית ספר כזה יבטיח בהמשך למי שיעלה ארצה, קבלה ביתר קלות ללימודים במוסדות הלימוד בישראל.

קיומו של מוסד זה יאפשר גם לתלמידים שבוחרים ללכת לבית ספר ציבורי פיזי במקום מגוריהם להגביר את ההעשרה, את המודעות ואת הקשרים הבינאישיים עם תלמידים כמותם החיים בישראל וברחבי העולם – ולכל עשויה להיות השפעה אמיתית על עתיד העם היהודי.

הכותב הינו מנכ"ל וממייסדי בית החינוך 'מקום', בית החינוך הווירטואלי הראשון בישראל.