דרך ישרים

הנצי"ב מוולוז'ין זצ"ל שואל בהקדמתו לספר בראשית מדוע נקרא הספר "ספר הישר", ואבותינו הקדושים נקראים אף הם "ישרים", כפי שאמר עליהם בלעם הרשע: "תמות נפשי מות ישרים"?  לשאלה זו הוא עונה דברים נפלאים ונכוחים:

"וזה היה שבח האבות שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה׳ באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים. היינו, שהתנהגו עם אומות העולם, אפילו עובדי אלילים מכוערים, מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם, באשר היא קיום הבריאה. כמו שאנו רואים כמה השתטח אברהם אבינו להתפלל על סדום… וכן ראינו כמה נח היה יצחק אבינו להתפייס ממשנאיו… ויעקב אבינו אחר שהיטב חרה לו על לבן שידע שביקש לעקרו לולי ה׳. מכל מקום דבר עמו דברים רכים… וכן הרבה למדנו מהליכות האבות בדרך ארץ". לא על צדקותם הרבה מצוינים אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב, אלא על דרכם הישרה, דרך ארץ.

בשבוע שעבר התרחש בכותל המערבי אירוע שהיה ההפך הגמור מדרכם של אבותינו, אברהם יצחק ויעקב. שני שרים שבאו להתפלל בכותל המערבי הותקפו בידי עשרות צעירים שביזו אותם ועלבו בהם בעודם עומדים בתפילה. "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים" – והנה נעשה הדבר במקום קודשנו, לעיני העולם כולו. המקום שהוא בית תפילה לכל העמים ושבעתיים לכל יהודי כאשר הוא מתפלל בהתאם למסורת ומורשת ישראל נהפך לרגע למקום של ביטויים והאשמות מילוליים קשים מנשוא, שאינם ראויים בכל מקום וקל וחומר לא במקום שממנו לא זזה שכינה מעולם.

אין לי ספק שרוב המתפללים שניצבו באותו מעמד של חילול השם וחילול הכותל המערבי היו נבוכים ומבולבלים, וכי שתיקתם לא הייתה כהודאה אלא נבעה מחוסר אונים. אך אין בכך כדי להסיר את חרפת חילול השם הנורא. ראו נא מה אומר הנצי"ב על דור חורבן בית המקדש השני: "ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה. אך לא היו ישרים בהליכות עולמים. על כן, מפני שנאת חינם שבליבם זה את זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה׳ שהוא צדוקי ואפיקורס. ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם – עד שחרב הבית. ועל זה היה צידוק הדין, שהקב״ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם, ולא בעקמימות אף על גב שהוא לשם שמיים דזה גורם חורבן הבריאה והריסות ישוב הארץ."

הנה כי כן, הנצי"ב משווה בין אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב, לדור חורבן הבית – ולא לפושעים שבאותו דור, שכאלה היו רבים בעוונותינו, אלא דווקא לצדיקים לחסידים ולעמלי התורה. אלה שקיימו עולה של תורה. אלה שזכו ללמוד מפי קדשם של זקני הסנהדרין בלשכת הגזית. צדיקים אלה, אומר הנצי"ב הקדוש, לא היו ישרים בהליכות עולמים. על אף כל התורה שלמדו לא הצליחו לעקור מליבם את שנאת החינם, את החשדנות ואת הפלגנות. הליכות עולמים אלה, אשר מקיימות את העולם כפשוטו, נעלמו מעיניהם. על כן הגענו בעוונותינו הרבים לחורבן בית המקדש.

כדי להבעיר שנאת חינם, יודע היצר הרע להתלבש גם כתלמיד חכם, ולפתות בדברי חלקות ובמלבושים נאים של תורה. חלילה לנו אם נשמע לעצתו של רשע זה. חלילה לנו אם נניח לשנאה לסמא את עינינו מלראות את ניצוץ אלו-ה ממעל בכל אחד ואחת מאיתנו. חלילה לנו אם נזנח את דרך הישרים של אבותינו.

אבני הכותל המערבי, שהיו עדות למעשיו של אותו דור עיקש ופתלתל שהמיט על עצמו ועל כל הדורות שאחריו את חורבן בית חיינו, מזכירות לנו בכל יום ויום כמה גבוה עלול להיות המחיר של צדיקים שאינם ישרים בהליכות עולמים. "צדיקים" כמו אלה שסברו שדעתם חשובה וצודקת מספיק כדי להכתים את הכותל המערבי בכתם של שנאת חינם, קבל עם ועדה.

את המעשה אין להשיב, אך עלינו בעת הזו למחות על מעשה זה ולהפציר בכל הפוקדים את הכותל המערבי להניח למקום הקודש מכל מחלוקת וחילול השם. אני קורא לכולנו, מכל הזרמים והדעות – יש לנו כותל מערבי אחד. הוא איננו שייך לנו. אנחנו שייכים אליו. אוי לנו אם נשכח את דרך הישרים של אבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב ע"ה. אבוי לנו אם נהפוך את הכותל למקום של מלחמת אחים.

אני פונה להורים ומחנכים להסביר ולחנך את בני הדור הצעיר בעוצמתו וקדושתו של "הכותל המערבי". והיותו מקום של קידוש השם וקירוב בין אחים. כבר אמר לנו האר"י הקדוש שטרם התפילה עלינו לקבל על עצמנו מצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך".

יהי רצון שנזכה שתתקיים בירושלים תפילתו של דוד המלך עליו השלום "יהי שלום בחילך, שלווה בארמנותייך למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך."

הכותב הוא רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים