"עוד נפסיד בבחירות בגללם", אמר נתניהו השבוע ופכר אצבעותיו בתסכול, אחרי שנודע לו כי שוב הולך שולל על ידי כמה מהפוליטיקאים החרדים. ביבי התכוון להנחיה שיצאה מבני ברק כאשר קול אורלוגין קרא חצות בלילה שבין שלישי לרביעי.
כותרות התקשורת שבו לעסוק במרד החרדי. במטה 'ישראל ביתנו' – שדורדרה לאחרונה בסקרים – איחלו 'סנובים גודם' מחויך באיחור. החרדים שוב הרימו אותם מהקרשים והקפיצו את הבעיה החרדית לראש סדר היום, עד שאפילו נפתלי בנט הבין שאין מנוס מלתקוף את החרדים.
השיקולים אם לפתוח או לסגור את תלמודי התורה מסורים לגדולי ישראל ונימוקיהם עימם. מלאכת התיווך לעומת זאת, הן כלפי הממשלה והכנסת, הן כלפי הציבור והן ביחס ההפוך – מסורה בידיהם של הפוליטיקאים החרדים, שלמרבה הצער שוב כשלו במשימה. חלק מהם כשלו משום שאפילו לא ניסו, אחרים שהתאמצו – גילו ולא בפעם הראשונה, שאין להם אשראי.
בבוקר יום שני קיים שר הבריאות יולי אדלשטיין שיחות בכמה ערוצים עם חברי הכנסת החרדים, במטרה לבחון מה תהיה התגובה ברחוב החרדי אם יוטל סגר הרמטי שיכלול את סגירת מערכת החינוך כולה.
עד לאותו יום, נתניהו ואדלשטיין חיו עם הסיטואציה שהייתה מבחינתם הרע במיעוטו. כלפי חוץ הם שידרו רצון עז ונחוש לסגור את מערכת החינוך – במה שכבר הפך רשמית לתסמיני הסגר. אם מערכת החינוך פתוחה – מדובר בפייק-סגר. אם היא פתוחה למחצה – גם המשק מושבת למחצה. סגירה הרמטית עם אכיפה, משמעותה סגר מלא ללא שום פשרה.
אדלשטיין בשם מערכת החינוך, וביבי בעקבותיו כמי שמתכלל את מגוון הצרכים – כולל הפוליטיים והכלכליים, דרשו כבר לפני שבועיים בקבינט הקורונה לסגור את המשק. הפשרה לפתוח חלקית את מערכת החינוך, הושגה רק אחרי שגנץ הרחום והחנון, שמפנה לסוטרים את הלחי השנייה, נעמד לפתע על רגליו האחוריות. האיש שהוכיח כי רכיכותו אומנותו, גילה תעצומות של שאשא ביטון והציג שרירים, כמו היה מתאמן בחדר כושר במסתרים.
גנץ היה הראשון אך לא האחרון. רם שפע יו"ר ועדת החינוך, שמצוי בבידוד חברתי פוליטי לעת עתה, זיהה גם כן את הפוטנציאל ומנע אפילו סגירה חלקית של מערכת החינוך. על החכ"פשים שיושבים באופוזיציה מיותר להכביר מילים. אחד מהם הודה השבוע באוזניי במסדרונות הכנסת שסגר מוחלט הוא צו השעה, "אבל למה שניתן את המתנה הזאת לביבי?" הוא אמר.
הממלכתיות נעלמה, האחריות נגוזה. במערכת פוליטית שבה הבחירות הפכו לדרך חיים, אין יותר מקום לשיקולים ענייניים. הסגר הוטל לבסוף, אך על האיחור בן השבועיים הזה, כולנו משלמים כעת מחירים כואבים.
ליושבים סביב שולחן קבינט הקורונה הווירטואלי, היה ברור לכל אורך הדרך שגנץ נאבק על אחוז החסימה ולא על אחוז התחלואה. "הוא ניסה להיות שאשא ביטון לעניים", כפי שהגדיר אחד השרים את ראש הממשלה החליפי, שר הביטחון, שר התקשורת, שר המשפטים והשר לשוויון חברתי, שלפי הסקרים, יש בידיו יותר תיקים מאשר מצביעים.
הקצין והג'נטלמן מתואר בתקשורת גם ברגעי השפל כבחור טוב במובן הנעבכי של המילה. כזה שמצביעיו הספורים עדיין נותרים נאמנים רק משום שנכמרו רחמיהם. דרך הזום בקבינט הקורונה, גנץ התגלה כאחרון הפוליטיקאים, שמספסר בקורונה כדי להימלט מאחוז החסימה. ואולי נכון יותר לומר שהאיש התגלה כראשון הפוליטיקאים, יען כי גם את נתניהו אי אפשר לפטור מאשמת הפוליטיזציה של הנגיף, במרוצת שנת הקורונה האחרונה.
ביניים: כיפת ברזל
גנץ גרר רגליים במשך שבועיים ימים, שבמהלכם עשה את מה שהוא מתמחה בו יותר מכולם: התלבט והתחבט, התייעץ והתחרט. על הדרך פעלה גם השרה עומר ינקלביץ', לנסות ולשכנע את האיש, שכדרכו הסכים לבסוף באיחור קריטי של שבועיים להטיל סגר. ינקלביץ' הצליחה בשעתו להבקיע במהירות ולחלץ בקלות יחסית כספים שעוכבו עוד מתקופת בנט כשר ביטחון, לטובת הערים החרדיות. בשבוע האחרון היא ביקרה באלעד והביאה תקצוב מיוחד ממשרד הביטחון עבור סלי חירום למבודדים וחולים. התחלואה שזינקה מאז בתוך שבוע ימים, הפכה את החירום לשגרה. אם הסגר היה מוטל לפני שבועיים – חלק גדול מהתקצוב המיוחד היה מתייתר ממילא.
"רק על מה שגנץ עשה בשבועיים האחרונים לא מגיע לו להיות ראש ממשלה אפילו ליממה", אמר לי אחד משרי קבינט הקורונה שדיבר על הצורך בסגירה הרמטית, כולל של בתי הכנסת והישיבות. וכאן בדיוק, כמו בכל מאורעות הקורונה, אנו מגיעים לנקודה החרדית. אחרי תקופה ארוכה של שקט, החרדים שוב על הכוונת, ומי שזיהה מראש את ההתנגשות היה ראש הממשלה.
למרות הטענות שנתניהו השמיע בפומבי על התנהלות גנץ ושותפיו לשמאל, אי אפשר להתכחש לעובדה שגם הוא עצמו נהנה מהעובדה שהסגר מעוכב, בגלל אחרים – זולתו. עדות לכך קיבלנו השבוע, ערב ההחלטה על הטלת הסגר, כאשר נתניהו ואדלשטיין נתקפו חלחלה והחלו לשגר מסרים בהולים לחברי הכנסת והשרים החרדים.
שני האישים המרכזיים שעומדים לאורך כל התקופה בחזית מול משרד הבריאות, הם חבר קבינט הקורונה ושר הפנים אריה דרעי, ויו"ר ועדת החוקה ששב לאיתנו ח"כ יעקב אשר. דרעי נשמע השבוע פסימי, כפי שלא נשמע מימיה הראשונים של המגפה. בהצבעה בקבינט הקורונה על סגירה הרמטית, כולל בתי הכנסת, הוא נמנע רק אחרי שהבין שיש רוב ברור להצעה.
האקט של דרעי היה הצהרתי, לנוכח העדפתם לטובה של מפגיני בלפור שנהנים מחסינות בלעדית של היועמ"ש, בכל עת ובכל שעה. בשיחות הפנימיות, השמיע דרעי דברים ברורים בהרבה: "צריך להפסיק להסתכל על האחרים ולהתבונן על עצמנו. חייבים לעשות מעשה כי הערים החרדיות בוערות".
ביבי שלמד על בשרו כי להצהרות הפוליטיקאים החרדים בפניו על אכיפת סגר מוחלט יש משמעות לעיתים כמו זו שהייתה לערבות שהעניקו לגנץ – רצה לדעת הפעם מראש לאן מועדות פניו. נתניהו הבין היטב מה תהא המשמעות, בואכה בחירות, של כותרות שישוו בין בתי הספר בערים הירוקות שיישארו נעולים אל מול הריכוזים החרדיים האדומים, שבהם ישובו המראות של תלמידים נוהרים לכיתות.
הן נתניהו והן הח"כים החרדים הבינו שתמונה אחת כזאת, תהיה שווה ללפיד ולאיווט יותר מאלף ספינים. ח"כ יעקב אשר גלגל רעיון, לנוכח האביב שקפץ על כולנו בעיצומו של החורף, לאפשר פתיחת כיתות באוויר הצח ובקבוצות קטנות. כיפת השמים יכולה להפוך לכיפת ברזל כנגד המתקפות שכולנו עוד נספוג עד לבחירות. נתניהו ואדלשטיין גילו עניין, אך קצב התחלואה לא אפשר להיערך בעבודת מטה מסודרת לבחינת ההצעה. היות שהסגר הזה, כך נראה, אינו האחרון ברשימה – לא מאוחר מדי לשבת כבר עכשיו ולטכס עצה.
ביניים: הנקודה החרדית
החיסונים והחסינות כרוכים זה בזה. נתניהו רואה כיום בקורונה את תקוותו האחרונה לזכות במערכת הבחירות, שנכפתה עליו בעקבות תעלוליו. כבר נכתב כאן בשבועות האחרונים על המאמצים הכבירים שהאיש עושה כדי להגיע לבחירות בסיטואציה שבה ישראל היא המדינה היחידה בעולם שחיסנה את יותר ממחצית האוכלוסייה ושחררה את חסמי הכלכלה. ביבי מנסה להקדים תרופה – למכה שמסתמנת בסקרים, וזו למעשה, תקוותו היחידה והאחרונה.
יריביו מוזמנים להמשיך לשלוף את ברל כצנלסון מהקבר ולשלוח את המנוח לשיחות ליליות עם מנכ"ל 'מודרנה'. בשורה התחתונה, יודע כל ישראלי החף משנאה תהומית, שאת המבצע הזה הכולל תרגילי הטעיה, הסתרה, מיקוח וחנופה מול מנכ"לי חברות התרופות – איש לא יכול לנהל טוב מנתניהו שרואה לנגד עיניו אך ורק את המטרה. ביבי בונה על כך שברגע האמת ארבעים המנדטים שנראו כאן בסוף הגל הראשון יגיעו לקלפיות אחרי הגל השלישי כדי לומר תודה.
את השיווק כלפי פנים נתניהו מנהל כמו שרק הוא יודע. בשבוע שעבר הוא יצר תחושת מחסור מתוכננת כדי שהמתחסנים ינהרו. את המידע על 'מודרנה' הוא הסתיר גם מחשש לעינא בישא אך גם כדי לשמור מול הציבור על אלמנט ההפתעה. ראשו ורובו עסוקים רק בזה, עד שאפילו הידיעה על הסכמי העודפים בין בנט לסער – בבישולו של השף הרוסי זאב אלקין, נדחקה אצלו השבוע לשולי התודעה. "שהם יעסקו בעודפי המנדטים ואנחנו בעודפי החיסונים", הוא אמר לגורם חרדי שהיה איתו על הקו באותם רגעים.
בזירת הקורונה והחיסונים, נתניהו רואה את הדרך סלולה וחושש בעיקר מהנזק החרדי. ביבי הקדיש השבוע כמה שעות טובות כדי לנסות ולמזער נזקים ולהגיע להבנות מוקדמות. הוא הסביר במידה רבה של צדק, כי התרופפות המשמעת ברחוב החרדי משפיעה על ישראל כולה. חולדאי וגמזו רואים את התנהלות החרדים במערכת החינוך ומצפצפים על הנחיות מערכת הבריאות בנוגע לחלוקת החיסונים. ראש ממשלה שמתעלם מהפרת הנחיות של שותפיו, לא יכול לאכוף את אותן הנחיות על יריביו.
בבוקר יום שלישי התנהלה שיחה לא פשוטה שבמהלכה הועבר מהצד החרדי המסר הבא: עד כה נהגתם להטיל סגר ורק אחר כך לדבר עם הרבנים. הפעם אנו ממליצים לכם להתנהל אחרת. לדבר עם הרבנים ואחר כך להטיל את הסגר.
ההמלצה התקבלה, שלוחים שונים יצאו לדרך – את חלק מהם ראיתם בתמונות מחויכות. גם חברי הכנסת בזקו מעט מלח ופלפל לקדרה. אך בבוקר יום רביעי קמנו שוב למציאות שבה הקדיח התבשיל. התקשורת הציגה את המרד החרדי נגד הנחיות הקורונה, ועל כך הגיב נתניהו, כמתואר למעלה: "עוד נפסיד בבחירות בגללם". הכתובת על הקיר, בגודל אותיות פשקוויל.
הח"כים החרדים שמעו את נתניהו וחשו אוזלת יד. "ניסינו אך לא הכל בידינו", אמר לי אחד מהם בכאב לא מוסתר. את תגובתם הרופסת של רוב השרים והח"כים להחלטה על סגירת בתי הכנסת – אפשר לתלות גם בתסכול הפנימי שהם חשים. "אי אפשר לשלוח אותנו להיאבק על סגירת בתי הכנסת כשלא נותנים לנו כלים. כשאנחנו מבינים שאף אחד בשטח לא מוכן לקבל אחריות, כשאנחנו רואים שלסיכומים שאנו משיגים אחרי מאמץ ושכנוע אין שום משמעות אצלנו בתוך הבית. אין לנו פנים יותר להפוך עולמות, להשיג ויתורים גדולים, ואחר כך לצאת רמאים קטנים".
ביניים: קשוט עצמך
האלוף במילואים נומה גויס לשירות מהיום הראשון של המערכה. כפרויקטור הגל הראשון בבני ברק הוא זכה לשבחים בתוך הקהילה. אחר כך נשכר על ידי ראשי הישיבות כדי לגבש את מתווה הקפסולות ובהמשך הומלץ על ידי חברי הכנסת והשרים כגורם המועדף עליהם לקבלת מושכות משל"ט קורונה-חרדים. והנה אפילו אותו רוני נומה, שאיש לא הטיל ספק ביושרו עד כה, עמד ודיבר השבוע על כניעת הממשלה לחברי הכנסת החרדים.
נימת הדברים של נומה צורמת, אמרתי לח"כ אשר, אך אי אפשר להתעלם מכך שיש אמת בדבריו של האיש שלא נחשד בשנאת חרדים. הרי בסוף אנחנו רואים שהפוליטיקאים החרדים נמצאים בתחרות בלתי פוסקת מי יביא יותר הקלות לציבור שלו, במקום לחשוב איך לנקוט את האמצעים הנכונים ביותר למניעת המגפה, איך להחמיר כשצריך – וכיצד לתווך זאת לקהילה.
"איזה הקלות ביקשנו?" התנער אשר שטען כי נומה כשל בלשונו, "על מה בכלל נאבקנו? הרי לא נאבקנו על חדרי הכושר, לא על מסעדות ולא על ספורט. המאבקים הגדולים שלנו היו על הימים הנוראים ועל נושא החינוך. ידענו והסברנו שאם יסגרו בלי שום מתווה – זה רק יגרום להפרה ולתוצאה קשה יותר. אם היו מגיעים איתנו להבנות, יכול להיות שהיינו מממשים שיטות יעילות ומותאמות". הקביעה הזאת שהושמעה ביום שני, הועמדה בסימן שאלה בבוקר יום רביעי.
אפרופו רוני נומה ומתיחת הביקורת המפתיעה, אחד מראשי הערים החרדיות שלא מעוניין להזדהות בשמו, מחשש לנקמת המחסנים, סיפר לי השבוע כי משל"ט קורונה-חרדים כשל בחלוקת החיסונים לריכוזים החרדים. "תבדוק מתי נפתחו מוקדי החיסון בערים החרדיות הצעירות שלא מרוחקות מהמוקד הראשי של חברת 'טבע' בשוהם שבו מאופסנים החיסונים", הוא אמר.
"במקום שהמוקדים ייפתחו ראשונים, פתחו אצלנו את המוקדים רק בסבב השני והשלישי. וזה בערים שבהן לאוכלוסייה המבוגרת אין שום דרך לקחת רכב ולנסוע למוקדים שממוקמים בערים מרוחקות. אחר כך השמיצו אותנו וסימנו את חלק מהערים החרדיות כמי שממוקמות בתחתית רשימת המתחסנים. לא התפלאתי כששמעתי את דברי נומה. כבר התרגלנו לכך שכל מי שלא מצליח לספק סחורה, מחפש להאשים אחרים".
התובנה קולעת, והאבחנה נכונה – גם כלפי כמה מראשי הערים המתלוננים. וכבר אמרו חז"ל: קשוט עצמך תחילה.
ביניים: חשבון בבקשה
שלמה פילבר הוא עד מפתח בתיק המשמעותי ביותר במשפט נתניהו: תיק 4000 שאישום השוחד נכלל בו. מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שאולץ לחתום על עסקת עד מדינה, לא מפסיק לפזר במרשתת רמזים לכך שנתניהו נהג כשורה. סנגורי נתניהו מייחלים לכך שיוכרז כעד עוין. בפרקליטות המדינה נאחזים לעומת זאת בסתירה שאי אפשר ליישב, בין גרסתו לגרסת נתניהו. בעוד ביבי טען שלא הפציר בפילבר לקדם את עסקת בזק, פילבר עצמו טען ששיחה כזאת התקיימה. כשמדובר בשאלה של היה או לא היה – שום תעלול לא יכול ליישב את הסתירה.
לעדותו של פילבר צפוי להיות משקל רב עוד יותר אחרי שפרקליטות המדינה נאלצה לתקן את כתב האישום ולמנות את המקרים הספציפיים שבהם היה נתניהו מעורב – הוא ולא שליח. 150 מקרים פרטניים מתארת הפרקליטות כ"מעורבות חריגה" של נתניהו אישית. עברתי על הרשימה בפרוטרוט, ועל פי הפרמטר הזה, כמעט מאה ועשרים איש היושבים בכנסת ישראל, כשירים לעמוד לדין. את הביזנס הזה של יחסי תן וקח בין פוליטיקה ותקשורת, ביבי לא המציא – גם אם שכלל.
עד שיגיע יומו בבית המשפט, פילבר מסייע לליכוד במישורים אחרים. האיש שלא נתן לכתב האישום להגדיר את אישיותו, הקים את חברת הסקרים 'דיירקט פולס' ונחשב למי שמזהה תהליכים – אם להשתמש בלשון הזהב של סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן. ערב הבחירות הקודמות היה פילבר הראשון שזיהה את היפוך המגמה של נסיקת 'הליכוד' על חשבון הצטמקות 'כחול לבן'.
נתניהו שדיבר בשבוע שעבר על הצורך בשריון ערבי וחרדי מודרני ברשימת 'הליכוד', לא זרק זאת כך סתם. על נהירתו של ביבי לערבים, נאמר כבר כמעט הכל בשבועות האחרונים. על הנתונים מהרחוב החרדי – כמעט ולא נאמרה מילה בפומבי. הנתונים הפנימיים נחשפים כאן אפוא בפרסום ראשון.
בסקר מיוחד שהוזמן על ידי גורם בליכוד, התבקש פילבר באמצעות חברת 'דיירקט פולס' לבדוק את יחס המצביעים החרדים להתנהלות חברי הכנסת במהלך הקורונה. נקודת המוצא של מזמיני הסקר הייתה – שאחרי האירועים שחווינו, יש פתיחות בקרב גורמים במגזר לשקול הצבעה מחוץ לקופסה. להלן השאלות – והתשובות המפתיעות:
- האם לדעתכם המצב שבו הציבור החרדי מצביע בעיקר למפלגות החרדיות יישאר כך ללא שינוי בשנים הקרובות?
- כן, הציבור החרדי ימשיך להצביע רק למפלגות חרדיות: 59%
- לא, הציבור החרדי מתחיל לבדוק אופציית הצבעה גם למפלגות אחרות 32.8%
- לא יודע או מסרב להשיב: 8.2%
- מה עמדתכם בנוגע להתנהלות השרים והח"כים החרדים לטובת הציבור החרדי בתקופת משבר הקורונה?
- דאגו כמיטב יכולתם לטובת הציבור החרדי: 41.9%
- פעלו באופן חלקי לטובת הציבור החרדי: 37.6%
- התעלמו מהציבור החרדי ולא סייעו כמצופה: 15.7%
- לא יודע או מסרב להשיב: 8%
- מי לדעתכם דואג ומקדם את הטיפול בכלל הנושאים החשובים לציבור החרדי?
- רק המפלגות החרדיות: 36.7%
- גם המפלגות החרדיות וגם ח"כים במפלגות אחרות בקואליציה: 31%
- הח"כים החרדים פוגעים לעיתים בחלקים בציבור החרדי ופועלים בעיקר בשליחות בעלי אינטרסים וכוח: 22.7%
- לא יודע או מסרב להשיב: 9.6%
הנתונים מפתיעים בחומרתם, אך לא במהותם. כל מי שאוזניו כרויות שומע את הרחש ברחוב החרדי כנגד אוזלת היד. לא כל הנציגים אשמים. יש גם כאלה, כמו אלה המוזכרים לעיל, שפעלו רבות, אך בהכללה ניתן לומר שמרבית הח"כים אכזבו או נעלמו או גם וגם. בשלב הזה, צריך להוסיף את הערת האזהרה הקבועה בנוגע למשמעות ההצבעה עבור מפלגות שאינן חרדיות. בשורה התחתונה ולמרות כל האכזבה, איננו יכולים להפקיר את גורלנו בידי אחרים. ואחרי שאמרנו זאת, בואו נשוב ונצלול לנתונים שמהם אי אפשר להתעלם.
סקר נוסף – לבקשת אותו מזמין המקורב לליכוד – נערך על ידי 'דיירקט פולס' בקרב כלל בוחרי הימין בנוגע לזהות המשוריינים. גם תוצאותיו הנוגעות לחרדים מתפרסמות כאן לראשונה, ואף כאן נרשמת הפתעה. להלן השאלות והתשובות:
- ברשימת הליכוד נקבעו שישה שריונים עד המקום הארבעים. אלה דמויות חשוב לדעתכם לשריין ברשימה זו? האם יש לשריין רק אנשי ליכוד או שצריך להרחיב את השריונים לקהלים נוספים?
- מתוך כלל בוחרי הימין שהשיבו למדגם: 50.5% השיבו כי יש להרחיב את השריונים לקהלים נוספים.
- מקרב מי שהגדירו עצמם חרדים והשתתפו במדגם: 57.1% השיבו כי יש להרחיב את השריונים לקהלים נוספים.
- לאלה מהקהלים הבאים שבהם יש תמיכה מסורתית בליכוד יש לדעתכם ייצוג חסר ברשימת הליכוד?
- מתוך כלל המדגם: 15.7% השיבו שיש ייצוג חסר לחרדים מודרנים ברשימת הליכוד.
- מתוך החרדים שהשתתפו במדגם: 57.1% השיבו שיש ייצוג חסר לחרדים מודרנים ברשימת הליכוד.
התוצאות הפתיעו את מזמיני הסקר, אך לא בטוח שתהיה להן השפעה על קמפיין הליכוד בבחירות הקרובות. נתניהו לא ימהר לשריין חרדי ברשימה ולנהל קמפיין שיהדוף את אחרוני שותפיו, הח"כים החרדים, לזרועותיהם של סער ואלקין שמייחלים לטעויות מהסוג הזה.
גם אם לא תהיה לסקר השפעה על התנהלות 'הליכוד', חייבת להיות לו השפעה על התנהגות הנציגים החרדים. הציבור שלנו מתוסכל אך נבון וחכם. את האחריות למחדלים הרבים שנתגלעו פה – הוא לא מפיל רק על אחינו החילונים. אפילו לא על המפגינים.
