מי אתה רונן בר? פרופיל מרתק לדמותו של ראש השב"כ החדש
מתי יוכנס המודיעין לערים המעורבות? בכירים במערכת חושפים סודות
איך לומדים ערבית ברמת שפת אם? משהו על האולפן המיוחד של המוסד
זה קרה בי"ב באלול תשס"ג (9.9.2003). בשעות הערב המאוחרות עדכן אחד מרכזי השטח של השב"כ שהוא קיבל מידע ממקור שהפעיל בחמאס על פיגוע מתוכנן בתל אביב או בירושלים. מידע מדויק לא היה.
הימים ימי האינתיפאדה השנייה. רחובות ישראל מלאו בדמם של אזרחים שנרצחו ונפצעו בפיגועי התאבדות של אנשי החמאס. זה היה אחד הימים הקשים שידעה ישראל. שעות אחדות קודם לכן, סמוך לשש בערב, נרצחו תשעה ישראלים בפיגוע התאבדות של איש חמאס אחר בסמוך למחנה צריפין. המידע על הפיגוע המתוכנן הקפיץ את אנשי השב"כ. רונן בר (ברזובסקי), באותם ימים סגן ראש יחידת המבצעים המיוחדים בשב"כ, שעט עם אנשיו בניסיון לעצור את הפיגוע.
פיגועי ההתאבדות התכופים של אנשי החמאס באותם ימים שינו את אופן העבודה של יחידת המבצעים של השב"כ. רונן בר הציע למפקדיו לצייד את אנשי היחידה באופנועים מהירים בניסיון ללכוד את המחבלים המתאבדים לפני שיתפוצצו. היו פיגועים שנמנעו בגלל העבודה המסורה של אנשי היחידה שחירפו נפשם.
באותו ערב התפצלו אנשי היחידה. חלק פנו לסרוק את רחובות תל אביב, אחרים פנו לירושלים. בשעה 23:12 בלילה, בתוך שלל הדיווחים על אירועים שונים בעיר, נשמע דיווח על מאבטח בסניף 'פיצה מטר' ששכן ברחוב עמק רפאים בירושלים שמנע כניסה של אדם שנראה לו חשוד. משהו בדיווח הקפיץ את אנשי היחידה המבצעית של השב"כ. הם מיהרו לדהור אל המקום. האופנוען הראשון נכנס אל הרחוב ובלם מייד למשמע קול פיצוץ. "פיגוע בקפה הלל ברחוב עמק רפאים", דיווח. תוך שניות חברו אליו אנשי היחידה הנוספים. הם שמו עליהם כובעי משטרה והחלו להגיש סיוע לפצועים הרבים. שבעה אנשים נרצחו באחד מהפיגועים הקשים שידעה ירושלים. (בהרוגים היו גם ד"ר דוד אפלבום ובתו הכלה נאווה הי"ד, שהייתה אמורה להתחתן יממה לאחר הפיגוע. האב והבת הלכו לשתות קפה ביחד. הם לא חזרו.) בתחקיר שנערך בבוקר למחרת במטה השב"כ אמר רונן כי אילו היו לו עוד מספר שניות בודדות היה סיכוי גדול למנוע את הפיגוע. חלק מהלקחים מהפיגוע מנעו כמה פיגועים אחרים.
תכירו את ראש השב"כ החדש – רונן בר, מאנשי המבצעים המיומנים והטובים ביותר של הארגון. הוא זכה בתפקיד, כך מספרים, בגלל התוכנית בת ששת השלבים שהציג בפני ראש הממשלה ובה כתב כיצד ניתן להתמודד עם ההתפרעויות של ערבים תושבי ישראל בערים המעורבות, כמו לוד, עכו, חיפה רמלה ועוד, נושא שממנו מוטרד מאוד ראש הממשלה בנט.
על פי הידוע אין לרונן קשר עם בני משפחת ברזובסקי מחסידות סלונים. הוא עצמו בן לאחת המשפחות העשירות בישראל בעלת רשתות של חנויות ומסעדות. לאחר שירותו הצבאי בסיירת מטכ"ל ניהל זמן קצר בית קפה בתל אביב. התדמית שלו מטעה. הוא מחייך המון ומסתיר את אחד המוחות המבריקים ביותר שפגע במחבלים רבים בעזה, יהודה ושומרון ולבנון. במהלך השנים הוענקו למבצעים שהוביל בר וליחידות שעמד בראשן מספר פרסי ביטחון.
אדם ששמע ממנו סקירה ביטחונית קצרה במסגרת תדרוך מתאר אותה בהתפעלות רבה. "הוא מגיע מוכן, פורש את הנתונים כולם ומנהל דיון פתוח". מעטים יודעים כי לקראת כניסתו לתפקיד ביקש ללמוד ערבית, שפה שבה איננו שולט. למורה בחר את מי שמלמד את אנשי השב"כ את השפה. מדובר במורה הטוב ביותר בתחום שבתפקידו האזרחי זכה להוקרה כבלשן.
הוא ייכנס לתפקידו בשבוע הבא וצפוי לשנות חלק מפעילות השב"כ שתתמקד גם בנעשה בערים המעורבות בישראל ובנשק הרב שיש בהן לתושבים הערביים. מדובר בתחומים שבהם השב"כ לא פעל בעבר. השב"כ לא יהיה מעורב במאבק בפשיעה בחברה הערבית, שבו אמורה לטפל המשטרה. הוא גם לא יטפל בעבירות פליליות. הנושא היחיד שבו הואצלו לשב"כ סמכויות הוא פשיעה לאומנית. צוות מיוחד של השב"כ והמשטרה יעסוק בממשק של השב"כ עם המשטרה, ובראשו יעמוד בכיר בארגון.
לפי חוק השב"כ, הארגון יכול לפעול במקום שבו ישנו איום על "ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה".
לרשות ראש החטיבה שיוביל את הצוות החדש שיוקם יעמדו אנשי שב"כ בתפקידים מודיעיניים, מבצעיים וטכנולוגיים. תחילה יפעל הצוות עם המשטרה כדי לבחון את היתרון היחסי של השב"כ במאבק בפשיעה לאומנית במגזר הערבי, וכן כיצד יכולים שני הארגונים לשלב כוחות תוך הפעלה רגישה של ארגון הביון במרחב האזרחי.
בשיחות סגורות שהתקיימו בשבוע האחרון דרשו גורמים במשטרה לקבל את האמצעים והסמכויות שבידי שב"כ, כך שאנשי הארגון לא יהיו מעורבים במאבק בפשיעה לאומנית. רונן בר התנגד נחרצות ולכן הדבר אינו צפוי לקרות. בשני הארגונים נזהרים שלא לייצר מתיחות מיותרת ביניהם ומדגישים כי עבודתם תהיה משותפת. הצוות יידרש להציג לראש השב"כ רונן בר תוכנית עבודה מסודרת למיגור הפשיעה הלאומנית.
ירושת ארגמן
המינוי של רונן בר לראשות השב"כ התקבל בקונצנזוס מקיר לקיר במערכת הביטחונית, ולא רק בשב"כ עצמו: גם בצה"ל, במוסד (שאליו הושאל לתקופה קצר לצורך מבצע מוצלח מאוד) ובמשרד הביטחון סמכו ידיהם על מינויו. אלון בן דוד, הפרשן הצבאי של חדשות 13, סבור שהמינוי מסמל במובנים רבים המשכיות במגמות שאפיינו את כהונת ראש השב"כ היוצא נדב ארגמן: הן בגישה ההתקפית של מי שצמח כלוחם והן בדבקות העיקשת בממלכתיות. זה המקום לציין כי ארגמן יכול לסכם בסיפוק קדנציה מוצלחת שבה הצליח לממש את רוב תוכנית העבודה שאיתה נכנס לתפקיד.
האינתיפאדה השנייה אילצה את השב"כ לחדד את יכולותיו ולשנות את תורת הלחימה מול הטרור הפלסטיני המאורגן. בסייעתא דשמיא ב-15 השנים האחרונות הצליחה מערכת הביטחון להדביר את גל פיגועי המתאבדים כמעט כליל. הטרור הממוסד, שלפני שני עשורים היה איום אסטרטגי על ישראל, כמעט נעלם מחיינו. במקומו צמחה תופעת "טרור הבודדים" שהייתה בשיאה כשנכנס ארגמן לתפקידו, לפני חמש וחצי שנים.
ארגמן הבין שאת עוצמתו של המודיעין המצוין שיש בידי השב"כ אפשר להכפיל על ידי שימוש נכון בכלים לניהול מידע ושיתוף פעולה עם ארגוני המודיעין האחרים. הוא הקים מערכת ניהול מידע המאפשרת לשתף מידע שמגיע מכל כלי האיסוף, להצליב אותו, לשלוף אותו במהירות ולתרגם אותו למבצעים. המערכת הזאת היא היום הליבה של השב"כ ועיקר עוצמתו.
ארגמן איחד את יכולות המודיעין הטכנולוגי של השב"כ – סייבר וסיגינט (מודיעין אותות) – באגף אחד. שלא כמו בצה"ל או במוסד, בשב"כ עושים גם את ההגנה וגם את ההתקפה בסייבר תחת אותו גג. הוא איחד גם את מרחב הצפון (ערביי ישראל) עם האגף שעוסק בטרור חו"ל ואת אגפי התורה וההדרכה. כל מי שחולף ליד מטה השב"כ במרכז הארץ יכול להתרשם עד כמה גדל הארגון בשנים האחרונות. המשאבים הכספיים הגדולים שהשב"כ נזקק להם אילצו את ארגמן ואת בר לצמצם בכוח אדם. שלושה תפקידים של ראשי אגפים המקבילים לאלוף בצה"ל בוטלו. (בר כיהן בשנת 2016 כראש אגף המטה האחראי על בניין הכוח של השב"כ ובשנת 2018 מונה לסגן ראש השירות, תפקיד שמילא בשנתיים וחצי האחרונות.) בצה"ל לעומת זאת הגדיל הרמטכ"ל כוכבי את המטה הכללי של צה"ל בעוד שלושה אלופים.
להחלטה על המינוי של בר, כך אומר בן דוד, תרמו גם היחסים המצוינים שיש לו עם צה"ל והמוסד. בחמש השנים האחרונות נמשכה השחיקה של חומות הניכור והמידור שאפיינו בעבר את היחסים בין ארגוני המודיעין. מזכרי הבנות שהושגו בין השב"כ למוסד ולאמ"ן מאפשרים היום עבודה משותפת עם הרבה פחות מריבות ואגו. נוכחות של אנשי שב"כ בחמ"לים של אוגדות וחטיבות של צה"ל הפכה להיות דבר שבשגרה.
לזכותו של בר נזקפה העובדה שלמרות אירועים כמו העברת השגרירות האמריקאית לירושלים ומבצעים בעזה, הצליח השב"כ לשמור את יהודה ושומרון שקטות בחמש השנים האחרונות.
בתקופת הקורונה היה מתח גדול בין ראש השב"כ היוצא נדב ארגמן לרונן בר, והשניים לא ראו עין בעין את הפעילות של הארגון בתחום. כלפי דרישה של הממשלה בראשות נתניהו להשתמש בכלים שנועדו לאתר מחבלים כדי לעקוב אחר אזרחים, נקט ארגמן גישה ממלכתית ומצמצמת. הוא אולץ להעמיד את כלי האיכון של השב"כ, שפותחו כדי להילחם בטרור, כדי לאתר שרשרות הדבקה, אבל סירב להיות שותף במעקב אחר מפירי בידוד. השימוש בכלי השב"כ הוכח כיעיל לאיתור נדבקים, אבל ארגמן בלם יוזמות חקיקה שנועדו לעגן את השימוש בהם ודחף למצוא חלופות אזרחיות.
במבצע שומר החומות, על אף תנאי הפתיחה הגרועים הצליח השב"כ שבראשו עמד ארגמן ובפעולות שהוביל רונן בר לאתר ולחסל כמה מהאישים המרכזיים במערך ייצור ופיתוח הרקטות של חמאס. בעוכריו של ר', מועמד נוסף שלא נבחר, עמדה העובדה שעל אף ניסיונו הרב וקשריו המצוינים עם הערבים, האגף שבראשו עמד בשב"כ לא צפה את מה שהתפרץ בקרב ערביי ישראל ולא התריע על כך. אנשי השב"כ נכנסו לתמונה מאוחר מדי.
מהרגע שהחל השב"כ, מהלך שאותו הוביל רונן בר, לחקור את האירועים האלימים בקרב ערביי ישראל – התוצאות לא איחרו לבוא: בתוך שבועות פוענחו כל אירועי הלינץ' שהתרחשו והוגשו כתבי אישום נגד המעורבים.
בר מצא עצמו בשיחות נוקבות מול בכירים בשב"כ שטענו כי אלה אינן משימות היסוד של שב"כ, שעיקר מעייניו בסיכול טרור וריגול והביעו חשש כי הארגון עלול להיכשל בהן. גם אם יצליח, אמרו, הבאתם של חשודים ונאשמים לדיון בבית משפט פלילי בישראל (בניגוד לבית משפט צבאי בשטחים) יכולה להביא לדיון בקבילות הראיות, דבר שיחשוף את שיטות הפעולה שלו. בר אמר כי יבקש להתמקד בהפעלת אמצעים טכנולוגיים ולא בהפעלת צעדים כמו מעצרים מנהליים.
זה המקום לציין כי רונן בר לא נתפס כערביסט ולא עסק בעולמות התוכן הקשורים לחקר המודיעין והפעלת מקורות בשטח – אחד מהתחומים המרכזיים שבהם עוסק השב"כ. אחד האתגרים הגדולים שלו יהיה להוכיח כי גם בתחומים שבהם פחות עסק, ערביי ישראל, ציר המודיעין והטכנולוגיה – הוא עשוי להביא לקפיצת דרך ביכולות הארגון.
בן דוד מציין כי יכולות החקירה של השב"כ שונות מהותית מאלה של המשטרה. כ-2% מהחקירות במשטרה מסתיימות בהגשת כתב אישום לעומת כ-88% מהחקירות שמנהל השב"כ. המשטרה נכנסת לחקירה של חשוד רק כשיש בידה ראיה נגד אותו חשוד. אם הראיה אינה מרשיעה חד משמעית ואם החשוד שותק – בית המשפט מאלץ את המשטרה לשחרר אותו בחלוף יממה או שתיים. לעומת זאת, השב"כ מציג חומר מודיעיני לבית המשפט שקונה לו זמן חקירה ממושך, ואז מתייצבת מערכת שלמה של אנשי מודיעין שמלווים את החקירה עד להשגת הראיות המרשיעות, ולרוב גם הודאה.
החקירות של האירועים בערים המעורבות חשפו את החפיפה הכמעט מוחלטת בין הפשיעה הפלילית לפשיעה הלאומנית. הערכות זהירות מדברות על עשרות אלפי, ואפילו מאות אלפי, כלי נשק ביישובים הערביים ובערים המעורבות. אחת השאלות שתתייצב לפתחו של רונן בר בשבוע הבא היא אם לרתום את השב"כ, על שלל יכולותיו, כדי לטפל בפשיעה ובנשק הנפוצים בקרב ערביי ישראל. בשיחה בנושא שקיים השבוע גורם ביטחוני הוא אמר: "כפי ששב"כ פעל ופועל להשפיע ולעצב את המציאות בזירה הפלסטינית, הוא צריך להיכנס גם לעיצוב והשפעה בקרב הערבים הישראלים. הפשיעה והנשק מהווים איום אישי על כלל אזרחי ישראל ואיום ברמה הלאומית, שדורש את מעורבות השב"כ. למשטרה אין כלים ויכולת להתמודד עם האיום".
יחידת הצללים
היחידה המבצעית של השב"כ שבה גדל רונן בר נחשבת ליחידה שעובדת בצללים. לוחמיה נטמעים בשטח, ואין שום סמל או סימן היכר שמבדיל אותם מהסביבה שבה הם פועלים. אלה צוותי לוחמי עילית נטולי קרדיט אך עטורי שבחים על פעילות שנאסרה מאז ומתמיד לפרסום לרבות שמות מפקדיה ולוחמיה. לוחמי היחידה מוכשרים לבצע מגוון רחב של משימות שמרביתן הוא איסוף מודיעין בחשאיות במקומות מסוכנים בלשון המעטה, אך גם למלא משימות אחרות כמו אבטחת גורמי שב"כ שפועלים בשטח עוין במיוחד.
מרבית הלוחמים ביחידה, כמו רונן, הם יוצאי יחידות עילית של צה"ל (רונן עצמו שירת בסיירת מטכ"ל),
חלק מהם בוגרי חטיבות חיל הרגלים, ותהליך הכשרתם מורכב ומפרך. בתום סדרת מבחני אישיות, תחקיר ביטחוני מעמיק ביותר ובחינת כושר קרבי הכולל עמידה בתנאי לחץ כבדים במיוחד, עוברים הלוחמים לעולם המבצעים. כל מה שעיניהם רואות ואוזניהם שומעות לא ניתן לספר לאיש, למעט בעלי תפקידים מורשים בארגון הביון.
לוחמי היחידה שומרים על כושר גופני גבוה במיוחד. הם מאובזרים באמצעי לחימה המתקדמים בעולם המאפשרים להם לפעול בצוותים קטנים וממודרים. פעילותם מתבצעת בלבוש אזרחי כדי לשמור על חשאיות.
אחד הגורמים סיפר כי "רמתם המקצועית משתווה ללוחמי ימ"מ בתחומים רבים, אבל הייחודיות שלהם היא הפעלתם רק למשימות שב"כ. היחידה המבצעית היא אחת מיחידות חוד החנית של מערכת הביטחון. בשנה האחרונה פורסמו חלק מהמבצעים, שבהם הייתה היחידה המבצעית שותפה משמעותית. הם עוררו הד רב, אך חלקם של לוחמי השב"כ לא הותר לפרסום מחשש לחשיפת יכולותיהם".
מעט מאוד פרטים ידועים על האולפן ללימוד ערבית של השב"כ, שבראשו עומד אביו של ח"כ מאחת מסיעות הימין. השלב הראשון בהכשרה הוא קורס למידת הערבית הפלסטינית על בוריה: הקורס נמשך תשעה חודשים, בתנאי פנימייה, משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה. בקורס לומדים לא רק לדבר ולהבין ערבית מדוברת וספרותית, אלא את התרבות, מנהגי האסלאם ואת מגוון צורות הדיבור והסלנג הפלסטיני המעודכן: כיצד מנהלים ברשת המקוונת שיחה עם נערים צעירים משכם (כולל הסימונים הייחודיים לערבים ברשתות החברתיות), על מה מקפידים בשיחת פנים מול פנים עם אימאם במסגד של רמאללה, איך מתקשרים בעגה גבוהה עם רופא מבית לחם או מרצה לכימיה מאוניברסיטת ביר זית, ומה הדרך הכי טבעית לשוחח עם פרחח ממחנה הפליטים של ג'נין שמעולם לא למד לקרוא ולכתוב.
48 שנים פועל אולפן הערבית של השב"כ, והוא הפך לשם דבר בקהיליית המודיעין הישראלית כולה. לומדים בו ערבית גם גורמי מודיעין מגופים ביטחוניים אחרים. את פרק האולפן מסיימים עם שליטה בניב הפלסטיני כאילו היה שפת אם. המוטו בהכשרה: אם אתה מדבר בשפתו של הפלסטיני, אתה מדבר לליבו, וכך תצליח לגייס אותו.
המורים באולפן מגיעים ממקומות שונים: חלק מהם "לשעברים" בתחומים מבצעיים, אחרים צעירים שלמדו מזרחנות ואת רזי השפה הפלסטינית ברמה אקדמית, וחלק גם מבוגרים, שיכולים להיות הסבים של החניכים, שנולדו וגדלו במדינות ערב. הלמידה מתנהלת בכיתות מתוקשבות, והיא כוללת בשלהי הקורס גם התנסויות בערבית בשטח.