הדרת הנשים או הדרת החרדים?

השירות הציבורי צריך לייצג את הציבור שעבורו הוא עובד • ביטולה של תוכנית ההכשרה לחרדים מטעמים אידאולוגיים ממשיכה את ההדרה המתמשכת של הציבור החרדי

סיפר לי חבר, שלפני זמן מה הוזמן למלא מקום בכנס חשיבה על צעירים באזור מסוים בארץ, יחד עם כמאה אנשים שונים הפועלים לטובת אותו אזור. לפתע קם אותו חבר ממקומו ואמר להם: שימו לב, האזור שאנו דנים עליו מורכב מ- 40% צעירים מהחברה הערבית, 30% צעירים חרדים ורק 30% מהאוכלוסייה הכללית. כלומר, יושבים כאן 100 אנשים ודנים על 100% תוכניות ומשאבים ל-30% בלבד מצעירי האזור! וזה סיפור הפרדוקס של מדינת ישראל 2021.

ההחלטות החשובות ביותר לתושבי המדינה מתקבלות בממשלה והרגולציה והבירוקרטיה סביב ההחלטות היא מורכבת מאוד, ומצד שני אמון הציבור בפעולות הממשלה נמוך מאוד.

חלק מחוסר האמון נובע מכך שאין את מגוון הקולות הישראלי סביב שולחן מקבלי ההחלטות. על כן, החשיבות של שילוב אוכלוסיות שונות במִנהל הציבורי הוא חשוב מאין כמוהו לקיום מִנהל ציבורי תקין.

בשנים האחרונות נעשו מאמצים שונים וחשיבה רחבה מאוד על מנת לתת מקום לייצוג של כלל האוכלוסיות השונות בישראל כולל תקנות שונות והחלטות ממשלה.

אך בהעמקה אל תוך המספרים של החברה החרדית בשירות המדינה, מתברר שיש קושי ביישום המדיניות בפועל.

כמה מספרים להבנת המציאות:

– האוכלוסייה החרדית מונה 12.5% מתושבי מדינת ישראל ומתוכה 8.6% בגילי העבודה.

– מתוך עובדי שירות המדינה יש 1.6% חרדים כאשר מתוכם 0.7% בדרג הבכיר.

– בתוכניות שונות שפועלות לשילוב במגזר הציבורי, מתוך מאות משתתפים בסך כל המחזורים, ניתן לספור על אצבעות יד אחת את מספר החרדים.

• ••

יש יגידו כי הבעיה נמצאת בציבור החרדי, כי החרדים "לא מעוניינים להשתלב", אז הנה עוד נתון חשוב מאוד: תוכנית משפיעים שהייתה מיועדת ומותאמת לאוכלוסייה חרדית, הכניסה 44 אנשי מקצוע לשירות הציבורי שעושים עבודה מעולה לכלל אזרחי ישראל.

ולתוכנית דומה שעל אף שאינה מבטיחה יישום בפועל, ניגשו מעל 200 נרשמים תוך פחות משבוע, נתון שמעיד מעל לכל ספק על הרצון להיכנס למִנהל הציבורי ולהשפיע במקומות בהם לא מיוצגים מגוון הקולות.

ולמה אנחנו נדרשים לכל זה שוב עכשיו?

כיוון שבשבוע האחרון הוחלט על ביטול תוכנית 'יסודות למִנהל הציבורי לחברה החרדית'. התוכנית תוכננה ותוקצבה על ידי המדינה ועמותת מרכז מעשה במסגרת 'מרכז יסודות – המרכז לשירות ציבורי'.

ההרשמה לתוכנית יצאה לדרך בחודש אלול אחרי חודשים רבים של תכנון. מספר ימים אחרי היציאה להרשמה, התוכנית הוקפאה בשל פניית ארגוני חברה אזרחית למשרד הממשלתי השותף בתוכנית, בטענה שקבוצות בהפרדה הן הדרה והמדינה נעתרה עד לדיון מחודש בנושא. לאחר מעל לחודשיים של הקפאה ודיונים ארוכים בנושא, המגמה הייתה ברורה: תוכנית מותאמת לצורכי החברה החרדית לא תצא בשלב הזה.

הצהרת ההדרה שבגינה התוכנית הוקפאה ולבסוף בוטלה, היא שהביאה בסופו של דבר להדרה האמיתית – מניעה של חרדים, ולא בפעם הראשונה, להשתלבות בתוך השירות הציבורי. חוסר הנכונות להבנה התרבותית של אוכלוסייה שונה, הוא פגיעה וכפייה של תפיסה תרבותית של אוכלוסייה אחת על השנייה.

כשאין שיח ואין ניסיון הבנה של צד אחר, כל פעולה שמבוצעת נגד היא כפייה. כך כל מי שקורא לבטל תוכניות מותאמות למגזר חרדי, בלי להבין את מטרת התאמת התוכנית, הוא כופה דה פקטו את דעתו על המגזר החרדי. הקפאת וביטול התוכנית הייתה משל שהדגים בעצמו את חשיבות הנוכחות של החברה החרדית במשרדי הממשלה והצורך המשמעותי בגיוון והשמעת הקולות השונים.

נוכחות החברה החרדית במשרדי הממשלה חשובה מאין כמותה. על מנת להביא את הצרכים והנכסים של המגזר החרדי אל תוך הדיונים המקצועיים, אנחנו צריכים להיות שם. עלינו לעשות כל שביכולתנו לייצר עוד גשרים להשתלבות בתוך מוקדי קבלת ההחלטות.

הכותב הוא מנהל 'יסודות למִנהל הציבורי לחברה החרדית' מרכז יסודות – המרכז לשירות ציבורי, עמותת מרכז מעשה

כשאין שיח ואין ניסיון הבנה של צד אחר, כל פעולה שמבוצעת נגד היא כפייה