מאיר הירשמן ט"ז חשון התשפ"ג

 

תוצאות הבחירות האחרונות והקואליציה המסתמנת, הן הזדמנות מיוחדת לנער תפיסות יסוד ולאתחל מחדש את החשיבה וההתנהלות של הפוליטיקה החרדית.

מעבר לעובדה שהחרדים יהיו גורם מרכזי בקואליציה המסתמנת, מפילוח נתוני ההצבעה בריכוזי האוכלוסייה החרדית ברחבי הארץ עולה, כי בניגוד להערכות שונות נרשמה מגמה הפוכה, של ירידה בהצבעה לציונות הדתית בערים החרדיות (ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד ועוד). על פי הנתונים, שנותחו והונגשו בידי חוקרי המכון החרדי למחקרי מדיניות, רק 5.5% מהציבור החרדי הצביעו ט' בקלפי. לצורך השוואה: בבחירות הקודמות הצביעו 6.2% מהציבור החרדי למפלגות הציונות הדתית.

נתון מרכזי נוסף מצביע על עלייה בהצבעה לשס מצד מצביעי 'יהדות התורה', בישובים אלו, בשיעור של כ-1%.

מבחינת הנתונים עולה כי בעוד סך כל בעלי זכות הבחירה החרדיים עומד על כ-600,000 (שס ו'יהדות התורה') כ-400,000 מתוכם מוגדרים כמצביעים פוטנציאליים ל'יהדות התורה'. בפועל, ל'יהדות התורה' הצביעו 280,125 איש שהם כ-47% מסך בעלי זכות ההצבעה החרדים בארץ, וכ-70% מבעלי זכות ההצבעה המשויכים ל'יהדות התורה'.

יודגש כי סך בעלי זכות ההצבעה החרדים כולל גם חלקים שמוגדרים כאינם מצביעים מסיבה אידיאולוגית, כמו הפלג הירושלמי (כ-5%) וחוגי העדה החרדית (כ-7%), כך שבנטרול הנמנעים מהצבעה, ההצבעה בפועל היא של כ-80% מבעלי זכות ההצבעה.

רק 5.5% מהציבור החרדי הצביעו ט' בקלפי לעומת הבחירות הקודמות בהן הצביעו 6.2% מהציבור החרדי למפלגות הציונות הדתית צילום: פלאש 90

אם נקזז גם את חסידי חב"ד, שחלק מהם לפחות אינו מצביע למפלגות החרדיות, שיעור התמיכה החרדית במפלגות החרדיות גבוה יותר.

לנתונים הללו יש כמובן משמעות פוליטית, אך לא רק. העובדה כי רוב גורף של הציבור החרדי נותן שוב ושוב את קולו למפלגות החרדיות, אף על פי שההצבעה היא מאחורי הפרגוד, מלמדת כי מרבית החרדים מזדהים עם עקרונות היסוד שמייצגים הפוליטיקאים החרדים.

כפועל יוצא מכך, כל תוכנית העוסקת בחרדים, צריכה לצאת מתוך נקודת מוצא זו ולהתאים את עצמה למציאות. המשמעות היא שכל שינוי צריך להביא בחשבון את כלל הנורמות החרדיות, תורניות ותרבותיות, ולהפנים כי החרדיות בתצורתה הנוכחית היא כאן כדי להישאר.

הציבור החרדי מונה יותר מ-10% מהאוכלוסייה. בגילים הנמוכים הוא מתקרב למספרים כפולים. מגמת הגידול הטבעי הופכת למהירה יותר בקצב אקספוננציאלי, ובתוך כמה עשורים החרדים יהיו למעלה משליש מהאוכלוסייה. מנקודה זו ואילך קצב הגידול רק יגבר.

אלו העובדות היבשות.

אפשר להביט בהן בעיניים כלות ואפשר לראות בהן תופעה מבורכת, כפי שאנו רואים. אי אפשר להתעלם מהמשמעות, מהשלכות הרוחב, הן על החרדים והן על מדינת ישראל.

אני לא נמנה עם הטוענים כי הפוליטיקאים החרדים לא משרתים נאמנה את שולחיהם. אני סבור כי בגדול מדובר בקבוצה איכותית ומוכשרת, העושה כמיטב יכולתה, בתנאים כמעט בלתי אפשריים. אבל הגיעה העת למהפכה תפיסתית כוללת.

מה שהתאים לקבוצה קטנה שנאבקה על קיומה, לא מתאים לקבוצה גדלה והולכת שהתבססה היטב במגוון תחומי החיים. ביסוס שיצר בעיות חדשות ומורכבות יותר.

כאשר מייצגים ציבור כה גדול אי אפשר להמשיך במלחמת קיום שתדלנית סיזיפית, העוסקת בכיבוי שרפות נקודתיות, אלא יש צורך בהיערכות אסטרטגית כוללת, קביעת יעדים ומטרות ארוכות טווח ועיגונן בבסיס התקציב ובכל מוקדי התכנון הממשלתיים.

לשם כך, אין די במטרות אידיאולוגיות ובכישורים פוליטיים, שהם כמובן תנאי הכרחי, אך בלתי מספיק. יש צורך בבניית תוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח, מבוססות על נתונים אמפיריים על ידי גופים מקצועיים המתמחים במחקר ובהמלצות מדיניות.

***

אורח חייו הייחודי ואמונותיו של הציבור החרדי משליכים כמעט על כל תחומי החיים. נגזרת ישירה מכך היא הצורך בהתאמת שירותים אזרחיים רבים, כדי שיוכלו למלא את ייעודם בצורה מיטבית ולא בהתאמה של טלאי על טלאי, המבוססים על תפיסת הצרכים והמטרות של כלל האוכלוסייה.

ב'מכון החרדי למחקרי מדיניות', עובדים מיטב החוקרים בתחום – בסיוע עמיתים חרדים המכירים באופן בלתי אמצעי את המציאות החרדית על תפיסותיה האידיאולוגיות והתרבותיות – על מחקרים המניבים המלצות מדיניות במגוון תחומים.

ניירות העמדה של המכון, המשמשים, בין השאר, כלי עבודה של גופים ממשלתיים ורשויות מקומיות, מפורטים ברזולוציה שאין מקומה בטור המתפרסם בעיתון. מגבלות הפורמט מחייבות הגשה כללית יותר, בלי לרדת לכל הפרטים והניואנסים הדקים.

נקודות הממשק של חרדים ורשויות משתרעות, מדרך הטבע, על מגוון עצום של נושאים. בטור זה אתמקד בנקודות הממשק המרכזיות:

  • חינוך

מבנים מצב התשתיות הפיזיות בחינוך החרדי הוא בכי רע, בלשון המעטה. אין מי שלא נחשף לאתרי הקרוונים ולשלל מבנים בלתי תקניים, שבהם שוהים הילדים שעות ארוכות בכל יום.

מעבר לסכנה הבטיחותית ואי הנוחות, תנאים פיזיים ירודים, משפיעים בצורה שלילית על יכולת התלמידים להתרכז בלימודים. על הממשלה להעביר תוכנית חומש אסטרטגית, צופה פני עתיד, שמבוססת על מספר התלמידים האמורים להיקלט במוסדות החינוך החרדיים בשנים הבאות ולהיערך בהתאם בכל הקשור לתשתיות פיזיות, מספר כיתות נדרשות, איתור שטחים, הקצאת כספים ושאר הפעולות הכרוכות הן בסגירת פער בן עשרות שנים, של מאות כיתות לא תקניות במבנים ארעיים, לעיתים מסוכנים, ללא כל תשתית ופיתוח מתאימים, והן בכל הקשור לתכנון מיטבי לשנים הבאות.

תקציב. סוד גלוי הוא כי נוסחאות חישוב התקציב לחינוך החרדי מעוותות. אחוז התקציב בפועל, בכל סוגי המסגרות, נמוך בהרבה, לפעמים ביותר ממחצית, מהתקציב הרשמי.
עיוות זה נוצר בעיקר בגלל שיטת החישוב המתייחסת אך ורק לתקציב הבסיס, ללא כל התוספות שהן לעיתים בגובה התקציב הבסיסי.
תיקון זה חייב להתבצע באמצעות הכנסת נוסחת החישוב הנכונה לבסיס התקציב. כל תיקון באמצעות השגת כסף קואליציוני או 'פטנט' אחר, אינו אלא כיבוי שרפה מקומית ולא מענה אסטרטגי כולל, ארוך טווח.

שכר. יש להשוות בבסיס התקציב, את שכר עובדי הוראה ברשתות, לשכר בחינוך הממלכתי, כולל כמובן ההעלאה האחרונה.

 

  • תעסוקה

מיותר להרחיב על החשיבות הרבה של הכשרה איכותית לשוק העבודה המודרני, הדורש מיומנויות מגוונות. בלעדיהן, השכר נמוך מאוד.

ב'מכון החרדי' נכתבו ונכתבים ניירות עמדה מקצועיים, מבוססי מחקרי עומק, הבנה מעמיקה וניסיון מקצועי, תוך ירידה לרזולוציות וניואנסים עד לרמת השוני בין קהילות, הן ברמת ממשלה והן ברמת הרשויות המקומיות. ניירות אלו יכולים להפוך להחלטות ממשלה שתחוללנה מהפך חיובי בכל הקשור לתעסוקת חרדים.

אתמצת במספר משפטים את העקרונות שיש להתמקד בהם:
סמינרים. דרושה מהפכה תפיסתית שתכיר בסמינרים כמערכת ההכשרה המרכזית של נשים חרדיות לשוק העבודה. תוכנית חומש הכוללת הקצאת משאבים, תשתיות, התאמת תוכניות, הטמעת חדשנות וכל הנדרש להפוך את ההכשרה למתאימה לשוק העבודה ולאפשר פרנסה בכבוד.

הכשרת גברים. במצב הנוכחי מוזרמים כספים רבים למטרות וגופים שונים, ללא תכנון אסטרטגי וללא מעקב ובקרה על תוצאות. נדרשת תוכנית אסטרטגית כוללת שתתכלל את כל סוגי ההכשרות, תתקצב אותן בהתאם, תקבע תו תקן לאיכות ההכשרות ותעקוב בזמן אמת אחר התוצאות.

ביזור סמכויות. להעביר סמכויות לרשויות, הן חרדיות והן מעורבות. לרשויות יש ידע ויכולות שאין לשלטון המרכזי, וחשוב מאוד לנצל זאת לצורך קידום הכשרות והשמה תעסוקתית.

מספר רשויות כבר עובדות היום על בסיס מודלים שתוכננו עבורן במכון החרדי למחקרי מדיניות. כל התוכניות חייבות להיכנס לבסיס התקציב ולטווח הארוך, עם אפשרות לשינויים מתבקשים תוך כדי תנועה.

 

  • דיור

מצוקת הדיור אינה נחלת הציבור החרדי בלבד. היא מקיפה את כלל המגזרים. עם זאת, לציבור החרדי צרכים משלו גם בתחום הדיור.

מלחמות נקודתיות על מקומות כמו קריית גת-מערב חשובות מאוד והמכון החרדי אף היה שותף פעיל בהן באמצעות ייעוץ מקצועי, הכנת נייר עמדה וצירופו לעתירה בנושא, אך ברמה האסטרטגית יש להעביר תוכנית חומש מערכתית ומקיפה, מבוססת נתונים ומחקר, שתכלול תכנון מספר הדירות הנדרש מדי שנה על בסיס נתוני אמת, איתור אזורים מתאימים, התאמת תוכניות הדיור לצורכי המגזר ומתן מענה למאפייניו הייחודיים.

 

  • תחבורה

סוד גלוי הוא שהחרדים משתמשים כבדים מאוד בתחבורה הציבורית. גם כאן נדרשת עבודה רצינית, יסודית ומקיפה שתמפה את כל הצרכים על בסיס הרגלי הנסיעה, הקשרים בין ערים וריכוזים חרדיים שונים ועוד.

 

  • בריאות

'גזירת' המשקאות נועדה להרגיז והצליחה להרגיז. אני יכול להבין את הדיבורים על ביטול המס. לצד זאת, חשוב לזכור כי שתיית משקאות מתוקים וצריכת מזון מתוק בכלל, היא פיגוע בריאותי ואסון לשיני ילדינו היקרים.

הטלת מס היא אולי לא הדרך הראויה להרגיל את הציבור לתזונה בריאה, אך ביטול המס בוודאי שלא יעשה זאת.

מדובר בנושא חשוב מהמעלה הראשונה. בבריאות ילדינו, הורינו וסבינו. מעבר להשפעה על תוחלת החיים, חלק מהמחלות הקשורות לתזונה לא נכונה, כמו סוכרת, כרוכות בסבל רב מאוד. ההשלכות של אי שמירה נאותה על השיניים, הן בגלל תזונה לקויה והן בגלל היעדר משמעת היגיינית נאותה, הן גם בריאותיות וגם כלכליות.

ההלכה אף מחייבת אותנו לשמור על הבריאות וודאי שלא לפגוע בה במזיד או מחוסר שימת לב.

על נציגי הציבור להציע תוכנית כוללת שתעסוק בבריאות הציבור בהתאמה למאפייניו הייחודיים של המגזר. על התוכנית לכלול מחקרי עומק על הרגלי התזונה של הציבור החרדי ועל הסיבות לכך, כי למרבה הצער, הם בריאים פחות מהאוכלוסייה הכללית, ועל הדרכים לשנות את המצב.

על בסיס הנתונים יהיה אפשר להגיש תוכנית מקיפה ארוכת טווח, שתכלול קשת פעולות בתחום החינוך וההסברה, בהתאמה למגזר החרדי, וכמובן תתוקצב כנדרש.

יש כמובן נושאים נוספים המצריכים שינויים יסודיים, כמו נוער נושר, בטיחות בדרכים, בטיחות ילדים באופן כללי, רווחה ועוד. הסתפקתי בהצגת קווים מנחים כלליים.

צריך להביא בחשבון כי מדובר בהזדמנות, שלא ברור כלל אם תחזור. ההיסטוריה הוכיחה כי ההשפעה החרדית על הממשלה נעה בתנועת מטוטלת, מהשפעה חזקה, כפי שמסתמן כרגע, להדרה מוחלטת, כפי שהיה בממשלה היוצאת ובעוד ממשלות.

כל מה שלא ייכנס בצורה מסודרת כהחלטת ממשלה ובמקרים המתאימים לבסיס התקציב, לא בהכרח ישרוד. כגודל ההזדמנות, כך גודל ההחמצה.

נקווה כי הפוליטיקאים החרדים ישכילו לנצל את ההזדמנות ולמנף את ההישג האלקטורלי למהפך תפיסתי כולל, מבוסס נתונים ומחקר, שיוביל לשינוי אסטרטגי, בר קיימא, ביחסי החרדים והממשלה, לטובת כלל אזרחי המדינה.