הרב בנימין כהן י"ח אלול התשפ"א

ההגנה והתמיכה שמקבלים מי שמבקשים לשמור שבת ראוי שתכוון גם אל גיבורי הכוח שומרי השמיטה

 

לפני כחודש, במסגרת סיורי השטח שאני עורך על מנת להיפגש עם חקלאים, הגעתי לשטח חקלאי בדרום. החקלאי שעימו הייתי אמור להיפגש, לא ענה לשיחות שלי. חששתי שאולי הוא לא ישבית השנה את אדמותיו.

הגעתי לביתו של החקלאי ודפקתי על הדלת. אשתו פתחה לי. אני שואל אותה 'איפה אבי'. היא משיבה לי שהוא אינו בבית. הבנתי מיד שזה סוג של התחמקות. כמה ימים שהוא לא מגיב לי לטלפונים – אמרתי לה. כן, היא השיבה. הוא יחזור אליך. הוא ראה שהתקשרת.

בשבוע שעבר החלטתי לתת לזה צ'אנס נוסף. פניתי לחקלאי ואמרתי לו שיש כנס בביתו של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, מסרתי לו את הפרטים ושאלתי אם ירצה להשתתף. הערכתי שהוא לא יגיב.

אלא שכאשר היינו למרגלות ביתו של מרן ראש הישיבה, אני רואה רכב מוכר עוצר, ומתוכו יוצא החקלאי מלווה בשלושת בניו, כולם חובשים כיפות לבנות, יראת קודש מיוחדת על פניהם. הצטמררתי. לא האמנתי למראה עיניי. המערכה הזו הייתה נראית אבודה. החקלאי נכנס לקודש פנימה, והתברך באופן אישי ע"י מרן ראש הישיבה, שהאזין ברוב קשב לקשיים שהוא הציג, לאתגרים ולניסיונות.

כאשר יצאנו החוצה, שאלתי אותו: אבי, מה הסיפור.

"תראה", הוא השיב לי. "אני כבר החלטתי סופית שאני לא שומר שמיטה. זו הסיבה שלא עניתי לך. לא ראיתי טעם בהמשך השיחות. אבל לפני כמה ימים הגעתי לטיפול רפואי במרכז לניתוח קטן ולא מסובך.

"מי שנכנס לפניי לטיפול, הוא יהודי מבוגר בעל חזות חרדית שהמתין שם עם נכדו. הוא שכב על מיטתו מוכן לכניסה לניתוח. כאשר קולו נשמע במערכת הכריזה, הוא אמר לנכדו את המשפט הבא: 'אני לא יודע כמה זמן ייקח לי להתעורר, אבל עוד לפני ראש השנה, אני רוצה שתקנה עבורי שותפות עם חקלאי שאזכה לשמור שמיטה. כל השנים הקפדתי'.

"המשפט הזה הכה בי בעוצמה. אמרתי לעצמי, אם אדם שנמצא בצומת כה משמעותי בחייו, רואה כזה ערך חשוב בשמירת השמיטה, איך אני, שב"ה אני אדם בריא, ויש לי את היכולת לשמור שמיטה, בוחר משיקולים של נוחות וכסף שלא לשמור שמיטה.

"רגע לפני שאותו יהודי מבוגר נעלם מאחורי הדלתות", מספר לי החקלאי, "תפסתי את נכדו ביד ועצרתי אותו. 'סבא', פניתי אליו. 'תהיה שותף שלי. אני הולך לשמור שמיטה, ובגדול'. בדרך חזור, שלחת לי את ההודעה על הכינוס בביתו של הרב. הבנתי מיד שאני בפנים"…

  • • •

הסיפור הזה, לא עוזב אותי. הוא ממחיש לי באופן הדרמטי ביותר את הלב היהודי הגדול של אותם חקלאים, אחינו שבשדות, שאולי לא ידענו להעריך את תעצומות נפשם.

מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין שליט"א אמר לחקלאים במעמד ברכת האילנות ליד ביתו בו השתתפו נציגי החקלאים, שלא סתם מכונים החקלאים 'גיבורי כוח עושי דברו'. 'התואר הזה נכתב על המלאכים', אמר מרן ראש הישיבה , 'צריך כוח של מלאך להצליח לעשות את מה שהאנשים האלו עושים'.##

היה ראוי שמדינת יהודית הייתה מושיטה יד לחקלאים ששומרים על מצוות התלויות בארץ. מה יכול להגדיר מדינה יהודית אם לא הסיוע דווקא באתגרים הייחודיים לחקלאים יהודים בישראל. אתגרים שאין לחקלאים יהודים מעבר לגבולות הארץ, ואתגרים שקשורים באופן הדוק לאהבת הארץ קדושת הארץ והחיבור שלנו לאדמה הזו.

ממשלת ישראל צריכה לחבק את החקלאים שמבקשים לשמור שביעית, ולספק להם את מלוא הכלים לעשות זאת מבלי להיפגע. ##שמירת שביעית היא כמו שמירת שבת. כמו שאנו מבינים באופן פשוט למדי, שהמדינה חייבת להגן על עובדים במשק שמבקשים לשמור שבת, ומדובר בזכות יסוד במדינה יהודית, כך גם עלינו לדרוש את ההגנה על הזכות היהודית לשמור את שבת הארץ##.

  • הכותב הוא מנכ"ל קרן השביעית

שמירת שביעית היא כמו שמירת שבת. כמו שאנו מבינים באופן פשוט למדי, שהמדינה חייבת להגן על עובדים במשק שמבקשים לשמור שבת, ומדובר בזכות יסוד במדינה יהודית, כך גם עלינו לדרוש את ההגנה על הזכות היהודית לשמור את שבת הארץ