החשאי החדש

בשנת 2002, כשש שנים לאחר שהתגייס למוסד והיה עסוק בפעילות באגף צומת, שאחראי לאיתור, גיוס והפעלת סוכנים, הופתע דוד ברנע, מי שמונה השבוע לראש המוסד, כשקיבל הודעה כי עליו להגיע בהקדם למשרד המרכזי של הארגון. כשהגיע הוא התבקש לעלות למשרדו של מאיר דגן, מי שעמד אז בראש הארגון. ברנע הנבוך עלה לקומה שבה שכן משרדו של ראש הארגון והתבקש להמתין מספר דקות. מייד לאחר מכן הוא הוכנס אל הלשכה פנימה. דגן לא היה איש של מחוות. לאחר כמה שאלות קצרות הגיע לנושא הידע הכלכלי של ברנע.

לימים סיפר ברנע, כי בתוך דקות הבין כי דגן מכיר את התיק האישי שלו. הוא ידע כי בין השנים 1992-1989 יצא לניו יורק ללימודי מנהל עסקים ב'ניו יורק אינסטיטוט אוף טכנולוג'י' ומייד לאחר מכן המשיך לתואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון באוניברסיטת PACE בניו יורק. הוא סיים את לימודיו כמצטיין דיקן ושימש כלכלן במחלקה המסחרית בבנק מרכזי להשקעות בישראל וכאנליסט ומנהל עסקי בכיר בחברת 'כלל מנפיקים'. הוא נחשב כוכב עולה בתחום הכלכלי. בעבודתו קידם עסקאות משמעותיות, מיזוגים ורכישות והתבלט ביכולות עסקיות פיננסיות וניהול משא ומתן.

דגן אמר לברנע כי החליט לצרף אותו ליחידת 'צִלְצָל', יחידה סודית שנלחמת במימון ארגוני הטרור. היא מורכבת לא רק מאנשי מוסד, אלא גם מאנשי יחידות וסוכנויות הביון והביטחון בישראל. דגן רצה שברנע ירתום את הידע והניסיון הכלכלי שלו למלחמה במימון ארגוני הטרור. מי שהכיר את דגן יודע כי היה רגיל לתת הוראות לביצוע. כאשר ברנע יצא מהלשכה המתין לו חומר כלכלי בנושא ארגוני הטרור. מבחינת דגן ברנע אמור היה להשקיע את כל הידע שלו לעצירת העברת הכסף לארגוני הטרור. אלא שברנע היה באותם ימים בשליחות בחו"ל ופעל לצידו של יוסי כהן (ראש המוסד היוצא) שכיהן אז כראש השלוחה באותה מדינה. בפעילותם המשותפת קידמו והוציאו לפועל מבצעים נועזים ויצירתיים במדינה הזרה.

כאשר כהן שמע על התפקיד החדש שקיבל ברנע הוא ביקש פגישה דחופה עם דגן. במוסד מספרים שזאת הייתה אחת השיחות המתוחות שנוהלו בין השניים. דגן התעקש על המינוי. כהן מצידו סירב לוותר על האיש שבפעילותם המשותפת קידמו והוציאו לפועל מבצעים נועזים ויצירתיים במדינה זרה. בסופו של דיון ברנע החליט לקבל עליו את המשימות ולבצע אותם במקביל. שנתיים לאחר מכן קיבלו השניים את פרס ביטחון ישראל על מבצע ייחודי מסוגו.

עורכת הדין ניצנה דרשן-לייטנר, שהייתה שותפה לצוות שניהל את המאבק נגד המימון של ארגוני הטרור, אמרה השבוע בשיחה איתי כי איננה יכולה להתייחס לנושא אך באופן כללי היו שותפים רבים לפעילות. "אם היה לו רקע כלכלי משמעותי, סביר שהוא היה שם", אמרה ולא הוסיפה פרטים.

ראש המוסד החדש נולד באשקלון ובגיל צעיר עבר עם הוריו לראשון לציון. אביו ברח עם משפחתו מגרמניה עם עליית הנאצים לשלטון ועלה לישראל בגיל שלוש. האב בוגר ישיבה דתית לאומית בבני ברק. בגיל 16 התגייס לפלמ"ח ונלחם עם הגדוד השלישי של הארגון בקרבות נבי יושע וכיבוש צמח וצפת. אימו, נעמי, נולדה באניית המעפילים 'פטריאה' והייתה אשת חינוך, מורה ומנהלת בית ספר. בגיל 15 הצטרף לפנימייה הצבאית תל אביב שליד הגימנסיה הרצליה מתוך רצון לפתח יכולות פיקוד ומנהיגות בצבא. כבר אז החליט שהוא רוצה להיות מפקד, ולכן החליט לעזוב את הבית ולעבור לפנימייה.

ב-1983 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל. חבריו מאותם ימים סיפרו שהתבלט כלוחם נועז, חדור מטרה, רציני מאוד ובעל דרישות גבוהות מחברי הצוות ביחידה ומעצמו. שנים רבות חלפו, אך רבים מהם ציינו כי כאשר הצוות השתחרר מהשירות הצבאי הוא דחה את השחרור שלו בשנה כדי להשלים פעילות מבצעית רגישה שלימים התברר שהייתה בעלת משמעות אסטרטגית למדינת ישראל.

לאחר סיום השירות הצבאי הלך ללמוד כלכלה בחו"ל, סיים את לימודיו בהצטיינות וראה עצמו שוקע בעולם הפיננסים והכלכלה. אלא שבאותם ימים חוותה ישראל הידרדרות משמעותית במצב הביטחוני לצד שורה של פיגועים גדולים. הוא החליט שאינו יכול לעמוד מנגד ולהמשיך בשגרת העסקים, שינה את מסלול חייו והצטרף למוסד. את דרכו החל בקורס קציני איסוף ושובץ באגף מבצעי. הוא בלט כבר בשלב הזה כאיש מקצוע מעולה ובעל יכולות הפעלה מרשימות לצד שליטתו בעברית, אנגלית, ערבית ושפות נוספות. בסוף שנות ה-90' יצא לשליחות בחו"ל ופעל לצידו של יוסי כהן שהיה אז ראש השלוחה באותה מדינה. בפעילותם המשותפת קידמו והוציאו לפועל מבצעים נועזים ויצירתיים במדינה הזרה, וב-2003 אף קיבלו את פרס ביטחון ישראל על מבצע ייחודי מסוגו.

סגן בגובה העיניים

למעט גיחה של שנתיים לתפקיד סגן מפקד 'קשת', האגף האחראי למעקבים וחדירות, כל שנות שירותו היה ב'צומת' ועסק בגיוס סוכנים ברחבי העולם כשאיראן וחיזבללה בראש סדר עדיפויותיו של הארגון. בשנים שפיקד על אגף 'צומת' היה אחראי למבצעים הגדולים בהיסטוריה של הארגון כולל כאלו שהביאו לישראל את המודיעין הדרמטי בנושא הגרעין האיראני והתעצמות חיזבללה. המסלול שעשה ברנע במוסד דומה במידה רבה לזה של כהן. גם ראש המוסד היוצא החל את דרכו כקצ"א ולימים הפך לראש 'צומת'.

הוא בלט כאיש מקצוע מעולה ובעל יכולות הפעלה מרשימות. בהמשך יצא לשליחות נוספת, הפעם כראש שלוחה באותה מדינה. המבצעים שלו דרשו אישור מיוחד של ראש המוסד מאיר דגן בשל המורכבות שלהם. מדובר במבצעים מרשימים שעד היום נחשבים נכסים נדירים לביטחונה של מדינת ישראל. ברנע נחשב באותה התקופה לבן טיפוחיו של דגן ובהמשך גם של כהן, והוא שהמליץ בפני נתניהו על מינויו. ב-2007 חזר לארץ וקודם על ידי דגן לשני תפקידי ראש חטיבה מבצעיים שונים בארגון. הוא המשיך לטפס בסולם הדרגות עד לתפקיד סגן ראש צומת – כסגנו של כהן. השבוע הוא החליף את כהן תוך שהוא גובר במרוץ לתפקיד על א', סגן ראש המוסד הקודם ועל ד' נוסף, שעמד בראש כמה אגפים.

בכיר המוסד לשעבר דוד מידן סיפר השבוע ל-walla כי את תהליך ההכשרה שלו עשה ברנע תחתיו כקצין איסוף בתחילת דרכו במוסד. רגע אחרי ההסמכה והחתימה על הכשרתו להצטרף לתחום המבצעים – הוא 'נחטף' על ידי כהן, שפעל באותם ימים בשלוחה מקבילה לזו של מידן.

לאחרונה נפגשו בכירי מוסד לשעבר עם ברנע והרימו לכבודו כוסית יין כדי לברך אותו עם כניסתו לתפקיד. "הוא יהיה בסדר. נבון, מאוזן, צנוע, מכיר את העבודה, יודע להוביל אנשים, ופחות ישמעו עליו", אמר מידן והוסיף: "אני מכיר אותו היטב, את החניכה המבצעית עושים בשטח. במשך תקופה מסוימת הוא היה צמוד אלי ואני אליו. אם אתה רוצה להשוות לחיל האוויר זה כמו טייס ותיק שלוקח טייס צעיר לידו. אני הוצאתי את ההסמכה שלו וחתמתי עליה. אחרי שהוא עבר ליוסי עדיין עבדנו ביחד ועשינו כמה דברים משותפים".

לדבריו של מידן, שכיהן בתפקידי מפתח במוסד, "דדי הוא איש משימתי, יודע לתכנן היטב, הוא שקט אבל אל תטעו בו, הוא יודע לחתור למטרות נכון. חרוץ מאוד. זו תכונה חשובה בתפקידים הללו. הוא איש מבצעים חד וחלק. מאוד אמיץ. מי שהיה איש מבצעים היה בסכנת חיים יותר מפעם אחת. הוא ימשיך באותו קו של יוסי כהן".

תמיר פרדו שכיהן באותן שנים כראש המוסד טיפח את יכולותיו הפיקודיות של ברנע ובצעד לא שגרתי מינה אותו לסגן ראש אגף לוחמים. ברנע פרח באגף הזה ושאב לא מעט רעיונות אשר שימשו אותו מאוחר יותר כאשר מונה על ידי פרדו לראש אגף 'צומת'. ב-2013, עם כניסתו לתפקיד ראש אגף 'צומת', הוא הוביל שינויים ארגוניים מהותיים – כולל שינויים בתורות הלחימה והמבצעים של המוסד, והפגין יכולות בין אישיות וניהוליות גבוהות לצד יכולות מבצעיות מרשימות. בתוך תקופה קצרה הצעיד ברנע את האגף למחוזות חדשים ופורצי דרך, קצר הצלחות מבצעיות רבות בזו אחר זו ובראשותו הוענקו לאגף ארבעה פרסי ביטחון ישראל נוספים.

ב-2019 מונה ברנע לסגן ראש המוסד וראש מנהלת המבצעים של הארגון. באותה התקופה פעל כתף אל כתף עם כהן, והם הוציאו לפועל שורה של מבצעים ייחודיים כמו גנבת ארכיון הגרעין של איראן בטהרן. "הוא אדם מאוד צנוע ומדבר בגובה העיניים", מספר מכר שלו, "יש אצלו דלת פתוחה לכולם, מאחרון העובדים ועד לעובד הבכיר ביותר. הדרגות לא משחקות אצלו, הוא מתייחס לכולם בכבוד".

בשיחה עם 'משפחה' סיפר פרדו: "המינוי של ברנע הוא אחת ההחלטות הנכונות של ראש הממשלה. הוא איש מצוין. בזמן שכיהנתי כראש המוסד מיניתי אותו לסגן ראש אגף 'מבצעים מיוחדים', שם הוא שירת תקופה, ואחר כך מיניתי אותו לראש אגף, תפקיד שבו החזיק עד סוף הקדנציה שלי. הוא יצא ללימודים, מונה לסגן ראש המוסד והיה במסלול הנכון לראשות המוסד".

בשיחה התייחס פרדו לאתגרים שנמצאים לפני ברנע ובהם שיפור היחסים בין ישראל לממשל ביידן בכלל ולסוכנות הביון המרכזית (CIA) בפרט: "אין קשר בין היחסים שיש לראש הממשלה לבין הקשרים הביטחוניים בין ארגוני הביון והעומדים בראשם. אני הייתי ראש המוסד בתקופת נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה. היו לי יחסים נהדרים ויוצאי דופן עם כל המקבילים שלי בארה"ב עם פריצות דרך ענקיות למרות היחסים המורכבים שהיו בין אובמה לנתניהו".

כהן תמך בחיסול מדעני הגרעין באיראן. אתה היית נגד. אתה יודע מה עמדתו של ראש המוסד הנכנס בסוגיה?

"אין לי מושג מהיכן אתה לוקח את עמדתי בנושא. באופן כללי חיסול הוא אחת משיטות העבודה של המוסד אך היא חלק זעיר מאוד מהפעילות של הארגון. כאשר נדרש מבצעים אותה. בכל מקרה אני לא מתייחס לנושא".

ראש המוסד היוצא היה עם פרופיל תקשורתי גבוה. ראש המוסד הנכנס דומה לו?

"אני לא אחווה לעולם את דעתי על ראשי מוסד אחרים. כל אדם יש לו סגנון משלו. אני לדוגמה אם רה"מ היה ממליץ לי להתראיין על הבאת מכונות הנשמה – הייתי מסרב. ידיו של ראש המוסד הנכנס עמוסות עבודה. לקורונה הייתה השפעה לא מבוטלת על פעילות המוסד. דברים משתנים כל הזמן בעיקר בתחום המודיעין. אני משוכנע שדוד, שהוא מינוי מצוין, יתאים עצמו לפעילות בימים אלה כמו שיידרש להתאים עצמו לשינויים במזרח התיכון שהם תוצאה של הסכמים שנחתמו וייחתמו עם מדינות שונות".

מינוי ברגע דרמטי

חבריו של ברנע מספרים שיש לו חוש הומור מפותח. יש מי שהגדירו אותו כ"חבר מאוד טוב, אוהב אנשים, אדם שמאוד מכבדים אותו". אחרים הגדירו אותו כ"זאב בודד". כך או כך כאשר נודע על בחירתו לראש המוסד הוא זכה לקונצנזוס מקיר לקיר. אחד מחבריו תיאר אותו במילים הבאות: "ברנע הוא אתלט ואצן חובב למרחקים ארוכים. זה מתמצת כל מה שאני יכול לספר על האישיות שלו".

אחרים השתמשו במילים: "אחד שעומד מאחורי המילה שלו, בלי ליקוקים ודיבורים מיותרים. לא תחמן, ישר דרך, מחוספס מצד אחד אבל 'מענטש' מצד שני. אנליטי, חכם ומאוד צנוע, לא איש של מרפקים. הוא איש מבצעים יוצא דופן. יש לו מנהיגות מעוררת השראה. מהסוג שעשייה שלו משאירה אותו בולט. האגף בפיקודו עשה דברים מדהימים. הוא באופן אישי הוביל הרבה מבצעים מוצלחים". היו מי שהוסיפו: "לא מעט מהמבצעים של השנים האחרונות נזקפים לזכותו". אחת ההצלחות הגדולות המיוחסות למוסד בשנה האחרונה, שבה מילא ברנע את תפקיד סגן ראש הארגון, היא החיסול הנועז של ד"ר מוחסן פחריזאדה, אבי תוכנית הגרעין הצבאית של איראן, ב-27 בנובמבר.

לצד השבחים רבים מגדירים אותו כרפורמיסט, אדם לא מקובע ולא שמרן, "הגון וישר", הפתוח לרעיונות על שינויים מבניים, ארגוניים ומקצועיים. ההערכה היא כי ברנע צפוי למנות בזמן הקרוב את ה' לסגנו. ה' הוא מהנדס מכונות בהשכלתו שעשה את רוב פעילותו המבצעית ב'קשת'.

בכירים לשעבר במוסד מייחסים לברנע תהליכים טכנולוגיים והטמעת מערכות מתקדמות ש"הקפיצו את הארגון כמה שלבים קדימה". לדבריהם, מהלכים שביצע במשותף עם כהן בתחום הטכנולוגי ביצרו את מעמדו של הארגון החשאי בקהילת המודיעין וברחבי העולם כגוף מודיעיני עצמאי פורץ דרך. אף שהמוסד הוא ארגון ביון שליבת העיסוק שלו היא איסוף מידע באמצעות סוכנים ('יומינט'), ב-15 השנים האחרונות הוא הפך יותר ויותר לארגון רווי טכנולוגיה ולוחמת סייבר. נראה שהמגמה הזו, המכונה 'יוגינט' – תימשך. עוד אמרו הגורמים כי ברנע תמך בפרויקטים החברתיים של כהן, וקידם שילוב אוכלוסיות שונות במוסד, בהן אוכלוסיות מוחלשות.

הפרשן לענייני ביטחון של הארץ יוסי מלמן ציטט השבוע בכירים במוסד ומחוצה לו אשר מעריכים כי ברנע יחזיר את המוסד לאופיו המוכר: ארגון של הצנע לכת, הממעיט בחשיפה ובפרסומים אישיים. אחת המשימות הגדולות שלו תהיה להציג לנתניהו – בהנחה שימשיך לכהן כראש ממשלה – תמונת מודיעין מדויקת ואת המציאות כפי שהיא, גם אם הדבר יהיה למורת רוחו של ראש הממשלה.

מה שאינו צפוי להשתנות עם כניסתו של ברנע לתפקיד, הוא סדר היום של המוסד: המאמץ לאיסוף מידע על תוכנית הגרעין של איראן וסיכול רכיביה הצבאיים, אם יהיה בכך צורך, ימשיכו לעמוד בראש מעייניו; איסוף מודיעין, פעולות סיכול ומבצעים מיוחדים נגד תוכניות חיזבללה לפיגועים בעולם; איסוף מידע על כוונות פיגועים של ארגוני ג'יהאד עולמי נגד יעדים ישראליים ויהודיים; הגנה על מוסדות יהודיים בעולם; והידוק נוסף של קשרי המוסד עם סוכנויות ביון אחרות וכן עם מדינות וארגונים שלישראל אין יחסים דיפלומטיים איתם. למוסד יש כיום קשרים עם 150 גורמים כאלה.

ברנע נכנס לתפקיד בצומת דרמטי בעיצוב הביטחון החשאי של מדינת ישראל. בימים שהאמריקנים נערכים לחזור להסכם הגרעין ולהסיר את הסנקציות מעל איראן, המוסד יעמיד בראש סדר העדיפויות שלו את הנושא הזה במטרה לחשוף את איראן האמיתית שכרגע המערב מסרב להבין ולקבל – איראן שחותרת לגרעין ומהתלת באמריקנים. אחת המשימות הראשונות במעלה היא הבאת מודיעין מפליל, כזה שיכול לשנות את המציאות במזרח התיכון. לצד זה, המוסד כארגון ביון שמייחסים לו לא מעט מבצעים עלומים יצטרך להמשיך ולשמור על עמימות בכל הקשור לפעולות שקטות מעבר לים.

חמישה חודשי עיכוב

ההודעה על מינויו של ברנע התעכבה כחמישה חודשים. בחודש כסלו החליט נתניהו על מינוי ברנע לתפקיד, מה שגרר עימות עם שר הביטחון בני גנץ שזעם על כך שלא עודכן על המינוי. בסביבת ראש הממשלה אמרו אז כי לפי התקנון, החלטת מינוי ראש מוסד היא תמיד של ראש הממשלה.

במשך מספר חודשים נמנע נתניהו מלחתום על כתב המינוי ונאסר לחשוף את שמו, בניגוד למקובל ששמו של העומד בראש הארגון חשוף. זאת, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קבע כי לנוכח הכללים על פעילות הממשלה בתקופת הבחירות, לא ניתן למנות את ד' במינוי קבע. החלטה זו התקבלה בין היתר משום שמועד סיום תפקידו של כהן היה כחצי שנה לאחר מכן.

לאחרונה מנדלבליט נדרש לבחינה מחודשת בנושא, לאחר שההערכה במערכת הפוליטית היא שלא תוקם ממשלה חדשה עד למועד סיום כהונתו של ראש המוסד היוצא יוסי כהן בשבוע הבא. נתניהו בחן אפשרות להארכת כהונתו של כהן בתקופה קצרה או למנות ממלא מקום זמני, עד שתקום ממשלה שהעומד בראשה יבצע את המינוי הקבוע. אך לאחר שקילת הנימוקים והנסיבות שהוצגו בפניו בדבר המינוי המיידי, מנדלבליט הכריע כי לא קיימת לו מניעה משפטית.

"המעז מנצח", אמר נתניהו בטקס הענקת פרס ראש הממשלה למבצעי מוסד שבו הכריז על המינוי. "מישהו צריך להעז לאשר את הדברים שהמעז מביא בפניו, ונעשה יותר ויותר קשה. כל מבצע הוא יותר נועז, דמיוני ומטורף מקודמו. אני מאוד מעריך את ידידתנו ארה"ב, שעומדת לצדנו הרבה שנים. זהו חלק מנדבך הביטחון הלאומי שלנו. אבל יכול להיות מצב שבו היעד העליון שלנו – להבטיח שהאייתולות לא יפסיקו את הקיום בן אלפי השנים של העם היהודי – יחייב אותנו להחליט החלטות אמיצות ועצמאיות. בכל מצב – עם הסכם, בלי הסכם – אנחנו נעשה הכל כדי למנוע מאיראן מלהתחמש בנשק גרעיני וזאת כי מדובר בקיום שלנו. זו המשימה הראשונה שלכם".

ראש המוסד היוצא בירך בטקס את מחליפו. "שגרת יומו של המוסד היא המלחמה, המלחמה החשאית. אנחנו מבצעים כל הזמן, בכל מקום, פעולות מבצעיות רבות מספור, המתלכדות לאגרופים רבי עוצמה. מבצעים אלה מביאים מודיעין חיוני למדינת ישראל, מסכלים נשק בלתי קונבנציונלי, מסכלים טרור וריגול ופורצים דרכים חדשות לשלום ולשיתוף פעולה אזורי", אמר כהן.

גם שר הביטחון בני גנץ בירך על המינוי. "‏בהצלחה לדדי, ראש המוסד הבא, שמקבל לידיו את אחד מארגוני הביון הטובים ביותר בעולם", אמר גנץ. "זו ההזדמנות להודות גם ליוסי כהן, שבנה למוסד יכולות חדשות, והוביל מבצעים נועזים ומשמעותיים. מערכת הביטחון תמשיך לעבוד באופן הדוק עם המוסד ותסייע בכל משימה שתידרש במערכה החשובה לביצור ביטחון ישראל

מסיבת הפרֵדה מכהן צפויה להתקיים ביום שני בשבוע הבא במטה המוסד בגלילות בהשתתפות כמה מאות אורחים.

יבוא מיבול עזה  

זה אחד הסודות של מערכת הביטחון. בשבועות האחרונים נעשים מאמצים לייבא תוצרת חקלאית לישראל דווקא מעזה, במסגרת הסכמי הפסקת האש בין ישראל לחמאס. לפי מידע שהגיע אלי, מאחורי היוזמה עומדת הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר החרדי, יחידה במשרד ראש הממשלה האמונה על הפיתוח הכלכלי, החברתי וצמצום הפערים בחברה הישראלית בין האוכלוסייה החרדית לציבור הכללי במדינת ישראל.

לפי המידע האחראי על הרשות, סגן שרת התחבורה אורי מקלב (בראש הרשות עומד רועי אסף), שוחח עם אנשי מתאם הפעולות בשטחים ובכירים במערכת הבטחון כדי לאשר יבוא מעזה של ירקות לקראת שנת השמיטה. השיחות נערכו תחת מעטה חשאיות כבד.

בלשכת מקלב וגם במערכת הביטחונית הכחישו את קיום המבצע, אך גורמים בכירים אחרים אישרו לי כי כחלק מהסיכומים החלו בישראל השבוע בניסיונות לייבא טונות בודדות של ירקות. המשלוחים הראשונים הועברו מעזה ישירות לחברון במשאיות ממוספרות שנעות בשיירה מאובטחת מחשש לניסיונות פגיעה בהן. המשאיות מגיעות מעזה באישון ליל בחשאיות גמורה עד למחסום חברון, שם הן פורקות את הסחורה.

אם היזמה תעלה יפה ייתכן מאוד שנראה בשנה הקרובה עגבניות ומלפפונים מעזה ברשתות השיווק  ובחנויות הירקות באזורים החרדיים.