המס על החד פעמי חסר תועלת

מחקרים מראים שיש דרכים ידידויות יותר ויעילות יותר לשמור על הסביבה מאשר להטיל מס מיותר

אחד האתגרים המרכזיים העומדים על סדר היום העולמי והלאומי הוא שמירה על איכות הסביבה ופיתוח בר קיימא – כולל סוגיית הזיהום כתוצאה משימוש בכלים חד פעמיים העשויים מפלסטיק. בשנים האחרונות הצריכה של כלי פלסטיק חד פעמיים בישראל גדלה במהירות וקובעי המדיניות תוהים מהו המודל המיטבי לצמצום צריכה זו על מנת להפחית פגיעה בריאותית סביבתית.

במחקר שערכנו לאחרונה, ביקשנו לבחון את המניעים וההיבטים הכלכליים והתרבותיים העשויים להפחית את השימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים בקרב האוכלוסייה החרדית לעומת האוכלוסייה הכללית.

במסגרת המחקר נאסף מדגם מייצג ואקראי שכלל 408 משתתפים מהחברה החרדית ומהאוכלוסייה החילונית יהודית, בהתאמה להרכב האוכלוסייה הישראלית על פי משתנים דמוגרפיים מרכזיים.

המשתתפים התבקשו להשיב על שאלון הכולל חלקים שונים שסייעו לבחון את הסוגיה במספר היבטים. בנוסף למדגם שהופץ, נעשה שימוש בכלים מתורת המשחקים לטובת ניסוח מנגנון שמטרתו להוביל לשיווי משקל יעיל, תוך התחשבות בכלל השחקנים הנקשרים לסוגיה הנבחנת.

למחקר הייתה מטרה נוספת; לאמוד את הפוטנציאל הטמון בפנייה מותאמת תרבות בכל הנוגע למסרים הקשורים לשמירה על הסביבה בכלל, ולשימוש בכלים חד פעמיים בפרט על ידי גיוון הכלים, כגון, הסברה והנעה על בסיס ערכים מחד, והכרה באפקטיביות של התייחסות מותאמת תרבות מנגד.

למרות שהממצאים מתכתבים באופן חלקי עם מדיניות משרדי הממשלה המציעים להשית מס על כלים חד"פ מכל הסוגים במטרה להפחית את הצריכה של מוצרים אלה הם מראים שמדיניות זו אינה צפויה להביא לשינוי משמעותי בהיקפי הצריכה.

ולכן, ישנן מספר המלצות למדיניות:

מאחר ושוק הפלסטיק 'הידידותי' מוגבל, עלותו גבוהה והמודעות אליו נמוכה, יש לחתור להגדלת שוק הפלסטיק הידידותי קרי, הגדלת ההיצע, הזמינות, הנגישות, המודעות והמבחר, דבר זה עשוי להוביל להתגמשות עקומת הביקוש למוצר.

כמו כן, בשל אי הרצון לייקר את ההוצאה החודשית על חד פעמי ידידותי לסביבה בקרב כלל משתתפי המחקר, ניכר שעל מנת להגביר את המוטיבציה של האוכלוסייה להיחשף אל המוצרים הידידותיים ולהניע אותם לתחלופה בין השניים, מוטב להוזיל אותם באופן יחסי למוצרי החד פעמי מפלסטיק שאינם ידידותיים – קרי לא להטיל עליהם מיסים ואף מוטב לסבסדם.

המחקר גם הראה שהמודעות לבעיה שפלסטיק מייצר הן ברמה הסביבתית והן ברמה הבריאותית נמוכה בקרב המשיבים. ויחד עם זאת, קיים רצון למידע אודות הסיכון הבריאותי הטמון בשימוש בכלים חד פעמיים מפלסטיק. לאור זאת יש לפעול לשיפור והרחבת המודעות להשפעות הסביבתיות ולהשלכות הבריאותיות.

בנוסף, הדרך להעברת מסרים בנושאי סביבה וצריכה נכונה של כלים חד פעמיים, צריכה להיות מותאמת לאוכלוסייה הרלוונטית הן בנוגע לדמות שעשויה להשפיע, הן בנוגע לאמצעי התקשורתי.

על סמך הממצאים מומלץ לשלב מספר היבטים לגיבוש מדיניות מיטבית אשר צפויים להוביל לצמצום הצריכה של חד פעמי מפלסטיק מחד, ותיתן לצרכנים אלטרנטיבה ישימה מאידך, וכך יינתן מענה שיתכתב עם מטרות משרדי האוצר והגנת הסביבה.

כיוון שצריכת כלים חד פעמיים מושרשת בתרבות הישראלית לגווניה, לא ניתן לעשות שינויים רדיקליים בהרגלי הצריכה בעזרת 'מקלות' בלבד. יש צורך להטמיע בהדרגה מעבר מבוקר המלווה בהסברה אל מוצרים תחליפיים תוך הנגשת השוק המתכלה. בנוסף מומלץ לסבסד את השווקים הידידותיים לפחות בתקופת ההסתגלות, ובכך להשיג יתרון יחסי במחיר שיזרז את המעבר בין השווקים.

הכותבות הן חברות סגל וחוקרות במחלקה לניהול ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

על מנת להגביר את המוטיבציה של האוכלוסייה להיחשף אל המוצרים הידידותיים ולהניע אותם לתחלופה בין השניים, מוטב לא להטיל עליהם מיסים ואף מוטב לסבסדם