הסביבון של דרעי  

המשפט המיוחל ״עלה בידי להרכיב ממשלה" נאמר סוף סוף בשיחת הטלפון בין ראש הממשלה המיועד נתניהו לנשיא הרצוג, אך זמן הפציעות במשחק המרכבה הארוך והמתיש טרם הסתיים. צמד המילים "עלה ברגלי" היה מתאים ומשקף יותר.

הדרך לממשלת נתניהו השישית היא מרוץ משוכות ומכשולים, שבו כל אחד מהשותפים דורך על האצבעות של חברו, בועט ושולח רגליים בכל זווית. גם ישישי הפרשנים הפוליטיים לא זוכרים כדבר הזה, שלא נראה בישראל מהימים ההם של פוליטיקת שני הגושים ליכוד־מערך בשנות השמונים ועד לזמן הזה.

מצד אחד ניצחון מובהק ומוחץ של גוש פוליטי אחד מלוכד שכל נציגיו מהסיעות השונות מתנבאים כמעט באותה שפה ומכוונים לאותו חזון בניואנסים שונים. מצד שני חוסר האמון המוחלט של כל המרכיבים בקואליציה שבדרך לעומד בראשה, שהופך את אירוע הרכבת הממשלה לקשה ומתיש, כזה שהורג את הניצחון ומוציא כל חשק ותקווה לעבודה משותפת עתידית בין הסיעות שירכיבו את הממשלה.

בשבוע הבא נציין כמעט חודשיים ממועד הבחירות, ומה שמאפיין את ראשי המפלגות בקואליציה העתידית זהו חוסר האמון שרק הולך ומעצים ככל שנוקפים הימים בין השותפים העתידיים לבין נתניהו. איש מהם לא מוכן להעניק לו אשראי של ארבעים ושמונה שעות וכולם דורשים לעבוד על בסיס מזומן. תן לנו כאן ועכשיו את חוקי הליבה העיקריים שנוגעים אלינו, ורק לאחר מכן נכתיר אותך לראש ממשלה. בינתיים הם מורחים את ראש הממשלה המיועד בזפת ומגלגלים אותו בנוצות, ומתחרים רק במה שעוללו לו מפגיני בלפור במערכות קודמות.

ביבי מודע היטב למשמעות חוסר האמון אולם הוא שבוי בצרותיו שלו. גם הוא מחכה ל'חוק ביבי' ומייחל לאיזושהי נוסחה שתגאל אותו מהמשפט שמתקדם בעצלתיים, כמו ביקום מקביל, לכיוון מאוד ברור. ואל נא תתרשמו מהכותרות הבומבסטיות על קריסות התיקים שיוצאות חדשות לבקרים מהדיונים. לפרקליטי נתניהו אומנם יש הישגים לא מבוטלים והם מצליחים במידה רבה לקעקע משמעותית את סעיף עבירת השוחד, אבל גם אם כל התקוות יתגשמו בדרך הטבע קשה עד בלתי אפשרי למצוא ניתוב מילוט משפטי מהרשעה עם קלון במרמה והפרת אמונים לכל הפחות.

בינתיים נתניהו מקפיד לשמור על כבוד השותפים, מה שאינו עושה כלפי בכירי הליכוד, שותפיו למפלגה. אותם הוא ״הופך כמו סטייק״, בלשון הזהב של אחת מהמועמדות בליכוד שאנחנו כבר יודעים לאיזה תפקיד היא מסרבת אך לא באיזה תפקיד תוצב. בכירי הליכוד, כמו "שר על האש", מחכים לרגע האחרון, ובינתיים נתניהו יקדם חקיקה שלא תאפשר לאף מאוכזב מהליכוד לחתוך ולהקים סיעה עם שלושה מחבריו.

בהתוועדויות התכופות כמעט מדי יום במלון הירושלמי החביב על חרדים תושבי חו״ל, ביבי מוכן לבלוע כל צפרדע פוליטית שמכינים לו השותפים. את יגונו הוא מטביע בארוחת שף יומית כשרה למהדרין, שבמרכזה מנת הצלעות האהובה עליו, במידת העשייה והדיוק שהשף מכין במיוחד בעבורו, בהזמנה אישית.

רכבת דרעי

המסלול שעליו עלתה רכבת החקיקה של מנהיג ש"ס אריה מכלוף דרעי, הוא בתנאי שטח סבוכים יותר משאר החוקים. לכאורה בימים הקרובים הכנסת תאשר בקריאה שנייה ושלישית את החוק שיוצר את הבידול בין מאסר בפועל לבין מאסר על תנאי ויאפשר לדרעי לכהן כשר בממשלת נתניהו השישית.

אלא שזו רק התחנה הראשונה מני רבות בדרך לכהונת השר. סעיף (ג)(1) לחוק יסוד הממשלה, בהגדרה ״כשירותם של שרים״, קובע כהאי לישנא: ״לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון״.

בפסק הדין של דרעי לא הוכרע עניין הקלון והוא גולגל הלאה במורד הדרך לכשיהפוך רלוונטי בעתיד. דרעי האמין כי גם על בסיס החוק הקיים יוכל לכהן כשר וזאת משני נימוקים. הראשון, הסעיף הלשוני של החוק שמדבר על ״ריצוי״ מאסר בפועל ולא מאסר על תנאי. השני, חוות דעת שקיבל ממומחים בתחום, כולל משר המשפטים לשעבר פרופסור דניאל פרידמן והיועמ״ש של רשות המיסים לשעבר עו״ד משה מזרחי, שנימקו מדוע אין קלון בעבירת המס שלפי הכרעת בית המשפט לא הייתה בה מחשבה פלילית מכוונת.

היועצת המשפטית לממשלה חשבה אחרת ורתמה את העגלה לפני הסוסים. ראשית ועוד בטרם נשאלה, הבהירה גלי בהרב מיארה כי לדעתה החוק מדבר גם על עונש מאסר על תנאי ולא רק בריצוי מאסר בפועל. ומעבר לכך מסביבתה של היועמ״שית הודלף כי בעבירות המס שבהם הורשע יו״ר ש"ס יש קלון.

ואם זו דעתה של היועמ״שית סביר להניח שיו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכשיידרש, ייאמץ את עמדת הגורם המשפטי הרשמי על פני חוות הדעת הפרטיות של המומחים המשפטיים. המשמעות היא שבסיטואציה שנוצרה ראש הממשלה המיועד נתניהו, ולא לפיד שניסה לקפוץ בראש כראש ממשלה מכהן, צריך לבקש מיו״ר ועדת הבחירות המרכזית להכריע אם יש קלון בעבירה שבה הורשע דרעי ולקבל את חוות דעתו שאין קלון בעבירה, טרם המינוי. הסיכויים שתוצאה כזאת תושג על אפה ועל חמתה של היועמ״שית דומים לסיכוי שבן גביר יוותר מרצון על התיק לביטחון לאומי.

סביבון במליאה

דרעי, מלומד הניסיון בתחום, העריך כבר במהלך הקמפיין שהסוגיה המשפטית תעבור פוליטיזציה מהירה ולא תישאר אפילו דקה בתחומי האקדמיה. זו הסיבה לכך שהוא דאג להבהיר בתוכנית הפוליטית ׳פגוש את העיתונות׳ בערב הבחירות, כי אם לא יתאפשר לו לכהן כשר חרף חוות הדעת שהציג, הוא ידרוש להעביר שינוי חקיקה בהתאם. הבחירות חלפו, הניצחון הושג מעל לציפיות וגם הבלמים המשפטיים הופעלו מנגד בהתאם לציפייה.

דרעי התבונן בעיני המגישים בטווח הקצר, אך לטווח הארוך הכין את הטיעון המשפטי שאותו ישמיעו פרקליטיו בבג״ץ. בשנות התשעים נמנעה ממנו החברות בממשלת רבין בגלל החידוש המשפטי של ״פגיעה באמון הציבור״. במקרה הזה הוא יוכל לעמוד ולהבהיר בבג״ץ שהציבור הלך לקלפי בעיניים פקוחות והביע אמון בבחירות, במהלך שעליו הוצהר מראש.

הבחירות חלפו ושעת המבחן הגיעה. דרעי העמיד את הדוקטורנט למשפטים משה ארבל, אחד הבכירים במפלגה שבאורח פלא לא אמור להיות אחד מחמשת השרים של ש"ס, ונתן לו לנצח על המלאכה. אל ארבל עוד נשוב, אך לפני הכל כמה מילים על המשימה. ארבל נשלח לשוחות, לקדם בוועדה בראשות ח״כ שלמה קרעי את הצעת החוק שמבדילה בין מאסר בפועל למאסר על תנאי והוא נדרש לוודא שהחוק יעבור בשלוש קריאות לפני השבעת הממשלה.

אך כאן ובניגוד למתוכנן התברר שבדרך יש עוד תחנה שלא נספרה. המדובר בפרסום ברשומות, הליך בירוקרטי של כל חוק העובר בשלוש קריאות, שעליו ממונה שר המשפטים. בטרללת שבה ראש הממשלה בפועל מזה חודשיים מכהן מלשכת יו״ר האופוזיציה ויו״ר האופוזיציה בפועל שמפגין על הגשרים מכהן כראש ממשלה, שר המשפטים היה ונותר עדיין גדעון סער. ברצותו יעכב מכל סיבה אפשרית את הפרסום ואת כניסת החוק לתוקף ובכך ימנע מדרעי להצהיר אמונים עם יתר השרים.

כך יצא שאחרי שהצעת החוק עברה את משוכת הוועדות והגיעה למליאה, דרש ארבל להכניס סעיף נוסף המורה על כניסה מיידית של החוק לתוקף בלי לאפשר לשר המשפטים לעכב את ההליך. האופוזיציה געשה ודרעי שב ומצא עצמו שלא בטובתו מככב בהדלקה המרכזית במליאה, ביום הראשון של חג החנוכה.

במערכת הבחירות כיכב דרעי לצד גנץ כחלק מקמפיין הממשלה החלופית שיוביל יו״ר כחול לבן, וגם מכיוונו של לפיד שהתמקד בבן גביר, בסמוטריץ׳ ובנתניהו לא נשמעה מילה על דרעי. עם זאת במליאה השבוע נדמה היה שאותו דרעי שסומן במערכת הבחירות כבן ברית חלופי, הפך לסביבון החדש של האופוזיציה הייעודית: האיש שעליו החברים עושים סיבוב כדי לכבוש את כותרות המהדורות.

תקופת ההמתנה

המילה האחרונה לא תיאמר בשבוע הבא במליאה. מהרגע שבו יונחו ההסכמים הקואליציוניים על שולחן הכנסת, תוגש מייד העתירה הראשונה שתבקש להשתמש בעילת אי הסבירות כדי להביא לפסילת החוק ובעיקר להחלתו הפרסונלית המיידית על השר דרעי. כל מי שהקשיב למוזיקה של אנשי בהרב מיארה שהסתובבו השבוע בוועדה בראשות קרעי בכנסת שמעו את הצלילים. ״זה לא סביר שדרעי שהורשע שלוש פעמים יכהן כשר״, הם אומרים ומפרידים בין המשפט האישי והציבורי כדי להרבות בתיקים, ולא בממשלה.

״לא היה בתולדות המדינה שר שהורשע, חזר לתפקיד והורשע שוב״, הם אומרים ומנופפים גם בכך שכמעט לא חלף זמן מההרשעה השנייה. גם הציטוטים של השופט הרבסט בפסק הדין מושמעים כנגד דרעי כהוכחה לכך שכביכול בהכרעת הדין נקבע כי יפרוש מתפקידיו הפוליטיים.

מי שהיה בסוד העניין של עסקת הטיעון מבין שאנשי הפרקליטות בוחרים להיעצר באמצע הסיפור. היועמ״ש מנדלבליט הוא שדחף בשעתו להוביל לעסקה ולא למשפט מתוך הבנה שעינוי הדין שעבר דרעי אל מול התוצאה שהשיגה הפרקליטות חייב להסתיים בהבנה סטייל צחי הנגבי ואיווט ליברמן בשעתם. דהיינו, הרשעה סמלית אך ללא הרחקה מהחיים הפוליטיים לטווח ארוך.

אלא שבינתיים השתנו העיתים ולא רק במישור המשפטי. דרעי הפך לאדריכל בפועל של שימור גוש נתניהו והקמת ממשלת ביבי החדשה. הממשלה העתידית עומדת להכריז על מלחמת חורמה נגד כל תפיסת העולם של המערכת המשפטית המכהנת. במצב שכזה מעניין לראות מה תהיה עמדת היועצת המשפטית לממשלה וכיצד תכריע הנשיאה חיות בעתירה שאותה ימהר להגיש בוודאות עו״ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון.

אם נדקדק בדבריה של היועצת המשפטית לממשלה בהתייחסותה לחוק דרעי, נבחין כי היא לא נעלה עצמה באופן כזה שיתפרש כי בחקיקת חוק דרעי יש אי סבירות קיצונית, שתאפשר לבג״ץ לפסול חקיקה של הכנסת. בהרב מיארה דקדקה בלשונה ושמרה לעצמה את מרחב המחיה בעתירה העתידית.

לפי הלו״ז המתגלגל של הקמת הממשלה המוערך נכון לעכשיו, תחילת ינואר 2023, אם בית המשפט העליון יוציא צו ביניים בדיון על חוק דרעי וימנע את בחירתו של דרעי לשר עד להכרעה בבג״ץ בעתירה, בש"ס ייאלצו לבלוע את הגלולה המרה ולהרכיב ממשלה ללא דרעי, ובינתיים יתחילו להמטיר שורה של חוקים, מביטול ׳מבחן הסבירות׳ שמאפשר לבג״ץ לפסול בפועל חקיקה ועד ל׳פסקת התגברות׳ משופרת. כל תותח שיאפשר ירי מדויק להשגת המטרה יגויס למערכה.

להתניע ממשלה שדרעי אינו חבר בה זו כמובן האופציה המועדפת פחות על ש"ס. דרעי בעצמו עומד במרכז הקמתה כמי שנגרר לעימות המשפטי הגדול בין הכנסת והממשלה לבין בית המשפט העליון. צו ביניים מהסוג הזה גם יהפוך את כל תקופת ההמתנה עד להשלמת החקיקה למיותרת בדיעבד.

דוקטורנט במבחן

מה יכריעו שופטי הבג״ץ זוהי תחזית שאף פעם לא כדאי להשמיע בביטחון רב מדי. בעתירות שהוגשו עם הקמת ממשלת נתניהו־גנץ נגד מינויו של נתניהו תוך כדי המשפט המתנהל נגדו, הכריעו בעבר אחד עשר שופטי העליון פה אחד כי נתניהו כשיר לכהן, חרף הציפיות הגבוהות של מחנה הבית במרכז־שמאל.

ובכל זאת אם אפשר להסתמך על תקדים הפסיקה בעתירה הקודמת נגד מינויו של דרעי, על אף שינוי הנסיבות, אפשר להעריך בזהירות כי בג״ץ לא ימהר לתת צו ביניים ויעדיף את אחת משתי האפשרויות הבאות: או לקיים דיון מזורז ולהכריע בצורה מהירה או לאפשר לדרעי להתמנות לשר ולקיים את הדיון בהמשך.

אחד השיקולים שאותם בוחן בית המשפט בבואו להחליט אם להוציא צו ביניים, הוא מידת סופיות ההכרעה וחוסר האפשרות להפוך אותה במועד מאוחר יותר. במקרה הזה מהלך המינוי הפיך לחלוטין גם אם לא יינתן צו ביניים שימנע מדרעי להצהיר אמונים במועד כינון הממשלה. אם בג״ץ יכריע בשלב מאוחר יותר שדרעי אינו כשיר, הוא יחדל לכהן כשר בו ביום.

הסחר־מכר הפוליטי מתערבב בשקלא וטריא המשפטי עד שאין לדעת מי מדבר מהפוזיציה הפוליטית ומי מהמשפטית. דרעי לא מתכוון להכפיף ראשו בשום שלב. במילים אחרות: היכונו לדרבי הפוליטי־משפטי הגדול: מצד אחד קבוצת נתניהו־דרעי־לוין ומהצד השני נשיאת העליון אסתר חיות והיועמ״שית גליה בהרב מיארה, שמונתה לאחר איתור מדוקדק של השר גדעון סער.

למעט פעם אחת ויחידה בעסקת הטיעון שנחתמה בין מנדלבליט לדרעי, המערכת המשפטית העדיפה תמיד לחבוט בראשו של דרעי ולהכות בו ללא רחמים. מעולם לא נעשו לו הנחות כמו אלו שנעשו לאחרונה לחיים כץ. אביחי מנדלבליט כבר לא מגיע מדי בוקר ללשכת היועמ״ש בצלאח א־דין ואין מי שייהפך בזכותו במקום שבו כולם מביטים עליו מראש כמי ש״כולו חייב״.

זו הסיבה לכך שדרעי מתעקש לחתום את ההסכם הקואליציוני ממש בבין השמשות, כשנצנוצי שלושת הכוכבים כבר נראים, כדי לאפשר מרווח זמן מועט בין ההודעה שתזמין את הבג״ץ לבין הרכבת הממשלה בפועל. עד אז הוא משגר את כל טילי השיוט המדויקים לעבר כל המוקדים במשרד המשפטים שאמורים לקבל את ההחלטה.

דרעי מבין שמנסים לפתוח את החזית במגרש שלו, והוא לא מתכוון לשתף פעולה. מבחינתו אם תיפתח חזית בסוגיית ׳חוק דרעי׳ תיפתח מערכה משפטית שלמה בכל הגזרה וכל ספר החוקים של מדינת ישראל יוטל לקרב בלי לקחת שבויים.

בראש החזית המשפטית מוצא עצמו, אולי בלי שתכנן, הדוקטורנט מש"ס משה ארבל. הח״כ מפתח תקווה היודע להלך קסם בדיבורו ובמעשיו גם על הצד השני של המפה הפוליטית, הוא עוף מוזר בש"ס. כשדודי אמסלם הלם במליאה על ראשו של מנדלבליט בקדנציה הקודמת, ארבל הגן מכיסאו על הגינות היועמ״ש לשעבר, שכנו וידידו.

את שנת האופוזיציה המשמימה ניצל ארבל להשלמת הדוקטורט באוניברסיטת רייכמן. אחד ממנחי התזה שלו היה לא אחר מאשר נשיא העליון לשעבר, אהרון ברק. רצה הגורל ויו״ר מפלגתו וארבל הוא שהפך לגנרל הפוליטי של חוק דרעי במערכה הגדולה של הקמת ממשלת הימין.

כמו שמלמדים כל סטודנט מתחיל במשפטים: הציונים בעבודות ובתזה חשובים, אך מה שמכריע הוא היכולת המשפטית המעשית. ובמקרה הזה, בהפוך על הפוך: ככל שאהרון ברק והמשפטנים היושבים בצלאח א־דין יעניקו לו ציון נמוך יותר על עבודתו הפרלמנטרית, כך תעלה קרנו ברחוב הקבלן בהר נוף וברחוב עזה בירושלים, כתובת מעונו של נתניהו שתישאר כך גם לאחר ההשבעה.

ביטן מלאה

משהו בקונספט של נתניהו בנוגע לזהות המועמדים המועדפים עליו לכהונת ח״כ בליכוד השתבש. היום כבר ברור שנתניהו עומד לעבור את הקדנציה הקרובה עם סיעת מורדים פנים־ליכודית בת ארבעה-חמישה חברים, ולמרבה האירוניה כמה מהם הם דווקא נאמניו הגדולים עד לא מכבר.

הצבעוני שבהם ומי ששופך ביטן מלאה על נתניהו, הוא כמובן ח״כ דוד ביטן, האיש הססגוני שמכורח הנסיבות המשפטיות אינו מועמד להיות שר. ביטן משוחרר משיקולי חנופה לצורכי קבלת תפקיד, ועל רקע הכתף הקרה שנתניהו נתן לו מאז הסתבך בפלילים (ביטן. לא ביבי), הוא משחרר את חרצובות לשונו. ממי שנחשב לאחד מגדולי נאמני נתניהו הוא הפך לאופוזיציונר החריף והארסי נגדו מכל ח״כי הליכוד.

את הבוקר ביטן פותח כמעט בכל יום בסדרת ראיונות שבהם הוא אומר את מה שרבים חושבים אך לא מעזים לבטא. נתניהו משתקף מהראיונות שלו כנסחט, נגרר וכמי שאיבד את כל התיקים הבכירים למפלגות השותפות, וגם התיקים שנותרו בליכוד רוקנו מתוכן לטובת השותפים.

ביטן הוא היוצא מן הכלל שמרשה לעצמו להשתחרר, דווקא בגלל הסיטואציה המשפטית האישית שבה הוא מצוי, אבל הפספוס הגדול של נתניהו נוגע לפחות לחמישה חברי כנסת נוספים בליכוד. עד כה הכישרון המועדף על נתניהו ובני משפחתו באודישן שערכו לכל נציג ציבור, שביקש להשתלב ברשימת הליכוד, היה כמות הקילומטרז׳ שאותו מועמד הסכים לעשות ברשתות השידור כדי לגונן על נתניהו בקרב המשפטי והתקשורתי.

כל מי שזימר/ה בשבחים על נתניהו ועל שרה רעייתו מנשים באוהל תבורך, זכה בלוטו והוזמן אחר כבוד לככב ללא התמודדות ברשימת הליכוד בכנסת או לכל הפחות קיבל שדרוג והקפצה ברשימת המועדפים בפריימריז שיצאה מלשכת נתניהו. כך התוודענו לגלית דיסטל אטבריאן ולטלי גוטליב. כך גם, בעקיפין, פרצו לתודעה מי שהבינו את הלך הרוח ורכבו על הגל, כמו דודי אמסלם, מירי רגב ואחרים ששדרגו את מעמדם בליכוד בשל עוצמת המתקפות נגד מנדלבליט והחונטה המשפטית.

זה עבד יפה, להם וגם לביבי, באופוזיציה ובבחירות הפנימיות, אך כשניגשו להרכיב ממשלה התברר שהח״כ קם על יוצרו. דודי אמסלם כדוגמה, האיש ששירת את נתניהו נאמנה במליאה, בערוצים וברשתות, הופך כעת לכאב הראש של נתניהו והוא משדר שאם לא יקבל את תפקיד יו״ר הכנסת או שר המשפטים אין מה לדבר על שום תפקיד אחר. אמסלם הוא שף חובב ואפשר בהחלט לומר שאת ביבי הוא מאכיל לאחרונה במנות גדושות ובהרבה חריף.

גם זוכת פרס ספיר צחת־הלשון גלית דיסטל הפכה לפתע מפתרון לבעיה. בעוד תזזית בלתי מובנת בחר נתניהו הזהיר להודיע דווקא לה מראש שהיא אינה מועמדת לתפקיד שרה, ובכך פתח תיבת פנדורה שאליה נגררים בכירי לשכתו שנאלצים לעבור בדיקות פוליגרף כדי להסיר מעצמם את קלון או בלון ההדלפות שהודבק להם. וכל זה קורה לעיני כל ישראל בסדרת התבטאויות ומתקפות פומביות ברשתות החברתיות. הירי מתרחש בתוך הנגמ״ש של לשכת רה״מ: דפנות הנגמ״ש שאמורות להיות אטומות, שקופות לעין כל.

אין ספק שמי שעולה על כולנה ומדליקה מדי יום שמונה נרות בלשכת ראש הממשלה היא עורכת הדין טלי גוטליב, עוד כוכבת ששמה דרך בכלי התקשורת המזוהים עם נתניהו וברשתות.

אומרים, לפחות כך היא מעידה על עצמה, שמדובר במשפטנית לא רעה ומה שבטוח שאת הקו הביביסטי ברשתות היא ייצגה נאמנה. להטיל עליה משמעת סיעתית ולצפות ממנה שלא תצית מדורות על בסיס יומי אלו משימות וציפיות בלתי אפשריות.

מחאתו אומנותו

על כל אלה, על כל אלה, נתניהו מבכה בלילות. עוד לפני שהודיע על בחירת השרים בתהליך שגם הוא יהפוך לאירוע רב נפגעים, הוא נאלץ להתמודד דווקא עם הנאמנים שאותם קידם במעלה הרשימה. וכל זה קורה בטרם הושבעה הממשלה ובטרם התגלעו הסיבות המהותיות שעוד תבאנה לפריצת סכסוכים נוספים.

הסיבה לשמחה הגדולה של נתניהו במוצאי הבחירות הייתה לא רק בשל עצם הניצחון אחרי ארבע מערכות בחירות, אלא גם בשל העובדה שהוא לא ייאלץ לנהל ממשלה במצב סחיטה של 61. אך במציאות שמתהווה לנגד עינינו אנו נוכחים לראות למרבה התדהמה כי עם שישים וארבעה תכשיטים כאלה, כל המרבה הרי זה מסובך.

המחזה הסוריאליסטי שנראה השבוע, שבו נתבקשו כל בכירי לשכת נתניהו לצעוד בסך ולערוך בדיקת פוליגרף כדי להפיס את דעתם של חבורת זוכי כרטיס הלוטו בליכוד, מחליש את נתניהו, פוגע בו קשות ובעיקר מונע ממנו לנהל ממשלה כבעל בית ולקדם סדר יום.

הבעיה הגדולה היא שכל זה לא מסתיים רק בברית הח״כים הקולניים בליכוד. איתמר בן גביר, ראשון החותמים שנראה בתחילה כמי שמיהר לסגור עניינים לפני כולם, הצטרף גם הוא לחגיגה והתעלה על הבאים אחריו בסדר החתימה. למעשה מדובר בפוליטיקאי שעשה את הקפיצה הכי מדהימה בשנים האחרונות, מעוזר פרלמנטרי שכניסתו לכנסת נחסמה ועד לכוכב הגדול של אירועי חג החנוכה. איתמר שלנו הוא סופגנייה נוטפת דבש שמתקבלת בחגיגיות באירועים של שגרירויות בחריין ואיחוד האמירויות מחד גיסא וברחבת הכותל המערבי מאידך גיסא. עוד לא נמצא אירוע החנוכה שבן גביר לא קיבל אליו הזמנה.

ברחבת הכותל ובבת המצווה לבתו בכירי משטרת ישראל נצבו לצידו; בבנייני האומה הוא ריקד עם ההמונים באירועי חב״ד; ובמהדורות הוא הכוכב הגדול של האולפנים. יש לו יום־יום חג, ובן גביר, שהורחק במשך שנים מהפוליטיקה הישראלית, נהנה מכל דקה.

יש כאלה שנהנים פחות. נתניהו ודרעי, שראו בו פרטנר חביב ונוח כדי להכות בסמוטריץ׳ ולהקטין את הישגיו במשא ומתן, מגלים שהאיש נמצא בכלל ב׳תודעת הגשרים׳ של לפיד. כמו ראש הממשלה (עדיין) לפיד, שיוצא מרכב השרד כדי להפגין כאופוזיציונר בעודו מכהן, כך איתמר בן גביר עדיין נראה כמי שעומד לפעול גם מתוך לשכת השר שנבנתה למידותיו, ב״מצב אופוזיציה״.

על בן גביר אפשר לומר ׳מחאתו – אומנותו׳. הססגוניות היא בילט־אין במהותו. בן גביר מתחבר למרכיב היסוד הפנימי של איש מחאה. זו מהותו והוא לא מתכוון להשתנות כדי שלביבי יהיה קל יותר לנווט בין המוחים והמתגוששים בסביבתו הפנימית.

באופן אירוני בן גביר הוא עוד המבוגר האחראי בעוצמה יהודית. למרות שהוא ח״כ בן קדנציה בודדה וקצרה באופוזיציה, לאיש ניסיון רב בהשוואה לבאים בתור אחריו ברשימה ולמי שיכניס מטעמו כשרים בממשלה.

אצל ביבי בכל יום ויום יש שותף משתנה ויריב מעודכן. דווקא סמוטריץ׳ הפך בשבוע האחרון מיריב לבן ברית, והכל כמובן יחסית לשותפים האחרים. כך את העזרה הגדולה לנתניהו בהתקפה נגד החרדים העניק לו סמוטריץ׳, שמתכוון להכין בצד העדפת תקציבי הישיבות סיוע רב מערכתי למסלולים של תעסוקת חרדים. האם זה אומר שזה יהיה השיח בלשכת ראש הממשלה גם בשבוע הבא? ממש לא. לכל שותף וגם לכל יריב יש מדבקת "פג תוקף" ובמציאות כאוטית שכזאת לך תבנה מדינה, לך תנהל ממשלה.