הסדרי טיעון במחירי סוף עונה?

בניגוד לרושם שנוצר, כאילו היועמ"ש ניקה את השולחן ומכר הסדרי טיעון במחירי סוף עונה, הסדר טיעון הוא כלי הרשעה נפוץ למדי בארץ

בשבועות האחרונים שמענו לא אחת על המושג 'הסדר טיעון' או 'עסקת טיעון'; החל בהתפטרותו של אריה דרעי מהכנסת, במסגרת 'הסדר טיעון' עליו הוא חתם, עבור לשאלה האם ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, היה צריך לחתום על 'הסדר טיעון' (בינתיים ההזדמנות חלפה, אבל אולי עוד תחזור), ועד להסדר הטיעון שנקבע עם השר לשעבר יעקב ליצמן.

בנוגע לכך נשמעו לא מעט קולות בעד ונגד, אך מהו 'הסדר טיעון'? מתי חותמים עליו? ולמי זה טוב?

'עסקת טיעון' היא הסכם שנעשה בין המאשים לבין הנאשם, בו הנאשם מודה באישום נגדו. על פי רוב כחלק מההסכם מוגש כתב אישום מתוקן בו מורידים לנאשם חלק מהאישומים, או שהם מומרים לעבירות קלות יותר. לעיתים ישנה הסכמה מראש לעונש אותו יקבל הנאשם (בכפוף לאישור בית המשפט).

הסדר טיעון יכול לכלול גם הסכמה לעניין הענישה, ישנם מקרים בהם הצדדים עותרים במשותף לענישה מוסכמת. ישנם מקרים בהם המאשימה (הפרקליטות) מגבילה את עצמה ברף ענישה מסוים, נמוך יותר ממה שהיא הייתה דורשת ללא הסכם הטיעון, והנאשם זכאי לטעון לכל עונש שהוא רוצה. וישנם מקרים בהם אין כל הסכמה לעניין העונש, ואז הצדדים טוענים לעונש בהתאם לכתב האישום.

בית המשפט, הוא זה שבסופו של יום קובע מה העונש של הנאשם, והשופט אינו מחויב לקבל את הסכמת הצדדים, גם במקרה בו ישנה הסכמה לעניין העונש. אך בית המשפט העליון כבר פסק, בהרכב של תשעה שופטים, כי רק במקרים יוצאי דופן יסרב בית המשפט לקבל את הסדר הטיעון.

הסכם זה מיטיב עם הנאשם בכך שחלק מהאישומים נגדו נמחקים, ובאם יש הסכמה לעניין העונש, הוא זוכה לענישה קלה יותר מאשר במקרה בו הוא היה מנהל את התיק ומורשע בכלל האישומים.

'הסדר טיעון' חוסך את ניהול ההליך עד תומו. חיסכון זה מקל על מערכת המשפט, הן על השופטים והן על הפרקליטות, המצויים גם כך בעומס עבודה רב.

ישנו טעם נוסף לכך שהמאשימה מסכימה לחתום על הסכם טיעון, מפני שלעיתים רבות ישנה העדפה ברורה מצד המדינה למנוע מעדים לעלות על דוכן העדים ולהעיד. למשל, מקרים שבהם העדים הם קטינים, ורוצים למנוע מהם לשחזר את האירועים הטראומטיים שהם עברו, או עדים שיש חשש שהעדות שלהם לא תהיה מספיק אמינה, או עדים בני משפחה – שלא רוצים להעמיק את הקרע בתוך המשפחה על ידי עדות, ועוד.

'הסדר טיעון' הוא כלי נפוץ מאוד במסגרת ההליך הפלילי בישראל. למעשה, רוב מוחלט של התיקים הפליליים בישראל מסתיימים בהרשעה של הנאשם במסגרת הסדר טיעון. לפי מחקר שנערך, כ-77% מהכרעות הדין בבתי משפט השלום וכ-86% מהכרעות הדין בבתי המשפט המחוזי מתבססים על הסדרי טיעון.

'עסקת טיעון' יכולה להיערך בכל שלבי המשפט הפלילי. אם ניקח את שתי הפרשיות בהן פתחנו, אריה דרעי סיכם על הסדר 'עסקת טיעון' בשלב מוקדם מאוד, למעשה עוד טרם הגשת כתב האישום.

על פי רוב, 'הסדר טיעון' מתגבש לאחר הגשת כתב אישום, ואז כחלק מההסדר ניתן לתקן את כתב האישום.

במקרה נתניהו, מדובר היה בעסקת טיעון בשלב מתקדם יותר, לאחר שהחלו כבר שמיעת העדויות בתיק.

הכותב הוא מומחה למשפט פלילי