הסכנה שמתחת לאדמה

רעידות האדמה בשבוע האחרון מזכירות לנו שאנו יושבים על אזור מועד לרעידות אדמה – וצריך לחשוב מראש איך להתמודד עם כל צרה שלא תבוא

מדינת ישראל שוכנת על השבר הסורי-אפריקני המהווה את אחת המערכות הפעילות בכדור הארץ ומקור הסיכון העיקרי לרעידות אדמה באזורנו. השבר הסורי-אפריקני הוא תוצאה של תזוזות הלוח האפריקני, הלוח הערבי והלוח של אירופה-אסיה. יש בידינו עדויות היסטוריות רבות על רעידות אדמה הרסניות וקטלניות שגרמו לאסונות בהיקף של עשרות אלפי הרוגים והרס של בניינים בכל היישובים בארץ ישראל ובמדינות סביבה.

הרעש החמור האחרון שפקד את ארץ ישראל, התרחש בעיצומו של קיץ תרפ"ז. ברעש נפגעו ונהרגו מאות אנשים בעיקר ביריחו, בשכם, ברבת עמון, בלוד ובירושלים. על פי מדידות סיסמוגרפים באירופה נקבע כי עוצמת רעידת האדמה הייתה 6.2 בסולם מגניטודה, ומוקד התרחשותה היה בצפון ים המלח.

עם התפתחות המדע, קבעו מומחים כי רעידת אדמה משמעותית והרסנית בארץ ישראל תתרחש אחת ל-100 שנה. קביעה זו מבוססת על סטטיסטיקה גסה לאור משך הזמן בממוצע שחלף בין הרעידות ההרסניות באזור השבר הסורי-אפריקני לאורך השנים. עוד קבעו המומחים כי בשל הבנייה הצפופה, אשר בחלקה נבנתה שלא על פי תקן מותאם לעמידות בפני רעידות אדמה, הרעידה החזקה שתגיע – תוביל לאסון קשה של אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים וחסרי בית, רחמנא ליצלן.

נתונים אלו ואחרים מונחים שנים רבות על שולחנם של קברניטי המדינה ובעקבותיהם נקבעו תקני בנייה מחמירים למבנים, הוקמו יחידות חילוץ ונערכים אימונים ותרגילים תקופתיים להתגוננות מפני רעידות אדמה.

יחד עם זאת, אפיזודה מסוימת מראה היכן נמצאת הבעיה הלא מטופלת; במהלך דיון של בכירי המומחים לרעידות אדמה במדינת ישראל, שבו נטלתי חלק, נאמו הדוברים בזה אחר זה בצורך החשוב "להיות מוכנים". דפקתי על השולחן וצעקתי: "רעידת אדמה! מה עושים עכשיו?"

המחזה היה מביך; מומחה אחד זעק "כנסו מתחת לשולחנות". השני אמר: "מתחת למשקופים". השלישי שתק.

אני חושב שהמסר ברור: מוכנות משמעותה לדעת מה עושים עכשיו, כשהאדמה רועדת.

על כל אב ואם, בעת קריאת שורות אלו לדמיין תרחיש בו המבנה בו הם נמצאים כרגע קורס כתוצאה מרעידת אדמה, בעת שהאב קורא בנחת את העיתון הזה בסלון והילד משחק בחדר. הילד צועק "אבא! אמא! מה לעשות?!"## אך ההורים לא יוכלו ללמד ולהנחות את הילד באותו רגע מה לעשות. הוא יבכה ויקפא במקום, וכנראה גם אתם, ואלו עלולות להיות הדקות שמבדילות בין חיים ומוות אילו רק הייתם נערכים להן כיאות.

כל שעליכם לעשות הוא לבנות תוכנית עבודה קצרה, בה תכנסו את בני המשפחה, תדברו על האפשרות שתהיה רעידת אדמה והבית יקרוס, כן, תדברו על הבית שלכם, על בית הספר שלהם, וכל דוגמה אחרת שתשריש בהם את הידיעה שזה יכול לקרות בכל מקום. פשוט תדברו על בית שרועד, הכל נופל, גם התמונות גם התקרה וגם הקירות, תופתעו לגלות שהילדים בעצמם יבקשו מכם הסברים מה לעשות, וזה מה שתלמדו אותם:

1. "שטח פתוח – הכי בטוח". ככל שהדבר אפשרי, מיד כשמרגישים שהבית רועד בורחים בזהירות לשטח פתוח מרוחק ממבנים ומעצים.
2. "בבית או בגן – למרחב מוגן". אם אין לכם אפשרות להימלט לשטח פתוח רחוק ממבנים, כנסו במהירות למרחב מוגן קרוב, השאירו דלת פתוחה כדי שהמחלצים יוכלו להגיע אליכם במהירות.
3. "חדר מדרגות – חזק ברעידות". אם אין לכם מרחב מוגן, רוצו לחדר המדרגות, מבנה המדרגות בנוי מבטון והוא יציב ביחס למבנה. אין להשתמש במעלית.

4."חדר פנימי – עדיף מחיצוני". לא מספיקים לרוץ לחדר מדרגות? כנסו לחדר פנימי בתוך הבית והיצמדו לקיר המרוחק מהחלונות, במידת האפשר היכנסו לישיבה תחת שולחן או רהיט כבד (ארון עם דלת פתוחה) תוך הגנה על הראש והפנים עם כפות הידיים.

5. הסבירו לילדים, כי בהתרחש רעידת אדמה, ייקח זמן עד שיגיעו מחלצים ולכן עליהם להיות מנהיגים. עליהם לשמור את הכוח לרגעים שהמחלצים יקראו להם ולא לבזבז אותו בבכי ובצעקות לעזרה.
6. הדגימו לילדים איך במקום לצעוק ולבזבז כוח, להקיש עם חפצים שיש בחדר על הקיר כדי להשמיע רעש שהמחלצים מחפשים.
7. קראו חומרי הדרכה של פיקוד העורף על התנהגות נכונה ברעידת אדמה.
8. אחרי שהסברתם לילדים, עשו לעצמכם תרגיל פתע ביתי ותוודאו שכל הילדים יודעים מה לעשות.

בעזרת השם, נקווה שהמודעות לבעיה תישאר תאורטית בלבד.

הכותב הוא מפקד יחידות מיוחדות בזק"א

דפקתי על השולחן וצעקתי: "רעידת אדמה! מה עושים עכשיו?"