ד"ר רונן בר-אל וד"ר אביחי שניר
ג' אייר התשפ"ב
התמודדות עם אינפלציה אינה דבר פשוט. מה לקחי העבר מלמדים אותנו על כך?
המחירים המאמירים הביאו את בנק ישראל להצטרף לבנקים מרכזיים בכל רחבי העולם ולהעלות את ריבית בנק ישראל ברבע אחוז ל-0.35%. בנק ישראל אמנם התעכב בהעלאת הריבית מאחר והצמיחה בארץ יחסית גבוהה והאינפלציה יחסית נמוכה, אולם כפי שבנקים מרכזיים אחרים, ובראשם הבנק המרכזי האמריקני, הודיעו, אין זה סוף פסוק וצפויה לנו סדרה נוספת של העלאות ריבית.
המשבר הפיננסי שפרץ ב-2008 הביא את הבנקים המרכזיים ברחבי העולם להשתמש בכלים המוניטריים העומדים לרשותם כדי למנוע מיתון עמוק ולהציף את השוק בכסף זול שהניע את גלגלי הצמיחה. אכן, בניגוד ל-1929, העולם לא נכנס למשבר כלכלי חריף, אלא חזר לצמוח ומחירי הנכסים (מניות ונדל"ן) עלו.
עם זאת, הכסף הזול הביא בסופו של דבר למעבר של אינפלציית הנכסים למדד הכללי. על זה נוספו בעיות בשרשרת האספקה שנוצרו בגלל מגפת הקורונה. מאחר ואנשים לא יכלו להשתמש בשירותים כמו תיירות והסעדה, עלתה צריכת המוצרים הפיזיים (כדוגמת אלו המיובאים באמצעות אמזון), כלומר – הביקוש לשירותי תובלה גבר. מן העבר השני, מגפת הקורונה הורידה את תפוקת הנמלים (נהגי משאיות ועובדי נמל חולים). התוצאה הייתה עליית מחירי תובלה ימית יותר מפי עשרה והתייקרות של כל המוצרים. על-זה התווסף המשבר עם רוסיה שהעלה את מחירי האנרגיה, אך גם את מחיריהן של החיטה ושל מתכות המשמשות לתעשיות השונות.
כיצד על הבנקים המרכזיים להתמודד עם חוסר יציבות המחירים?
ניסיון העבר מלמד כי זה לא פשוט כלל. העלאות ריבית מהירות ואגרסיביות הביאו לפיצוץ בועת הנדל"ן היפנית בסוף שנות השמונים, משבר שממנו יפן לא התאוששה עד היום. העלאת הריבית בארה"ב בשנת 2000 ל-6.5%, הביאה למשבר הדוט-קום שאיים למוטט את תעשיית הטכנולוגיה העילית, ואילו עליית הריבית ב-2006 שנועדה אף היא להילחם באינפלציה הביאה למשבר הנדל"ן של 2008.
כיום, הבנק המרכזי האמריקני מנסה להתמודד עם משבר האינפלציה בזהירות בלי למוטט את השווקים, ומקווה שתוך כדי התמודדות עם המשבר תגדל קיבולת הספינות ומחירי ההובלה הימית ירדו. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה תסתיים, החרם על הרוסים יוסר, ואולי אף נחזה בירידת מחירי האנרגיה.
אך מה סיכוי שהאינפלציה תרד מעצמה לרמה שלא תדרוש העלאות ריבית נוספות? כנראה שלא גבוה.
ומה עלינו? בטווח הקצר נשלם יותר על מזון, הפנסיה שלנו תישחק, הקצבאות יישחקו, ואולי נוכל לקנות דירות יותר בזול, אולם ההלוואה עליהן תהיה יותר יקרה, כך שלא ממש נרוויח מירידת מחירי הדיור.
מה שנשאר לנו לעשות, זה להצטרף לתפילת הבנקים המרכזיים בעולם, שהשלום והשלווה ישררו בעולמנו, שהמדינות יחזרו לסחור זו עם זו ושמחירי האנרגיה יֵרדו, אם זה לא יקרה – אנו צפויים למשבר כלכלי שיכאיב מאוד לאדם הפשוט המבקש בסך הכל להאכיל את ילדיו.
ד"ר רונן בר-אל הוא חוקר ומרצה במחלקה לכלכלה וניהול האוניברסיטה הפתוחה. ד"ר אביחי שניר הוא חוקר ומרצה בבית הספר לבנקאות ומימון המכללה האקדמית נתניה