הפגיעה השקטה של קולות הנפץ

ההשלכות של קולות הנפץ בימי הפורים, עלולות להיות קשות במיוחד עבור אלו הסובלים מהפרעות דחק פוסט-טראומתיות • חקיקה רגישה מותאמת עשויה להציל חיים

לקראת ימי הפורים שוב נשמעים ברחובות קולות נפץ – פרי מעשי משובה של נערים וילדים. הקולות הללו אמנם גורמים לבהלה ופחד, אך עם תום ימי הפורים הקולות יידומו, והחיים ישובו לשגרתם הרגילה – אך לא עבור כולם.

יש במדינת ישראל קבוצה לא מבוטלת של אזרחים שמתמודדים יום-יום עם הלם קרב בעקבות שירותם הצבאי. עבורם קול נפץ הופך לטריגר המעורר תופעות פוסט טראומטיות הכוללות סיוטים, חרדות, ופלאשבקים, שמחזירות אותם לאירועים הקשים.

הבעיות לא נגמרות שם; לא רק נפצים, אלא גם לזיקוקים – כמו אלו המופעלים ביום העצמאות או באירועים שנערכים בעיקר בגני אירועים, שבהם השימוש בזיקוקים הפך בשנים האחרונות לתופעה נרחבת – יש את אותו אפקט. אלא שבעוד נגד השימוש בנפצים קיימת אכיפה משטרתית ופעילות הסברה, הרי שכנגד הבעיה העיקרית של הלומי הקרב מול קולות הנפץ היזומים האחרים אין כלל מענה.

מעבר למפגע הנפשי והסביבתי שהזיקוקים גורמים, חשוב לדעת שהשימוש בזיקוקים כשלעצמו מזיק לבריאות של כלל הציבור ועלול להביא לפגיעה בשמיעה של בני אדם; על פי ארגון הבריאות העולמי סף הכאב לצלילים עומד על 120 דציבל, בעוד לרוב הרעש של הזיקוקים גדול יותר מ-150 דציבל ומגיע ל-170 ויותר.

וזה לא שאין לדבר תחליף; מתברר כי לשלל הבעיות שהזיקוקים יוצרים, יש פתרון זמין ויעיל שקיים כבר 35 שנה והוא נמצא בשימוש נפוץ ברחבי אירופה: זיקוקים שקטים.

בשונה מהזיקוק המוכר והרועש, הזיקוק השקט בנוי כך שהחומר הגורם לפיצוץ מבוסס על פחות חומר בערה והפיצוץ איטי יותר. כך נוצר זיקוק שעוצמת הרעש שלו נמוכה מ-120 דציבל.

אף על פי שזיקוקים שקטים אינם לגמרי שקטים, הפחתה משמעותית של הרעש שהזיקוקים מפיקים יכולה לפחות לצמצם את הנזקים ההיקפיים של מופעי הזיקוקים. בבריטניה ובעוד מקומות באירופה השימוש בזיקוקים השקטים מחויב על פי החוק באזורים הסמוכים לבתי מגורים, וחברות רבות המספקות מופעי זיקוקים משווקות אותם כחלק ממוצריהם. החיסרון העיקרי של הזיקוקים השקטים הוא מחירם, שגבוה בכ-15% ממחירם של הזיקוקים הרגילים.

כיום יש בישראל מספר רשויות מקומיות שהחליטו באופן עצמאי לעבור לשימוש בזיקוקים שקטים באירועים לאומיים. נראה שיש לפעול על מנת לעודד עיריות ורשויות מקומיות נוספות להשתמש בהם, ולפעול ככלל, למניעת רעשים חזקים ובלתי נדרשים במרחב הציבורי. בשל כך הגשתי בשעתו הצעה לתיקון חוק למניעת מפגעים, ועידוד הפחתת שימוש בזיקוקים, שעל פיו לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים.

במקביל, רשות מקומית שתשתמש באמצעים חלופיים לזיקוקי דינור לשם השגת אפקט דומה, בימים המציינים מועדים לאומיים או דתיים ותודיע על כך לשר הפנים – תתוגמל על ידי משרד הפנים במימון בשיעור של 25 אחוזים מההוצאה שהוציאה לשם הפעלתם של אותם אמצעים.

הנחתי בעבר על שולחנה של הכנסת הצעת חוק המבקשת לעודד ולהגדיל את השימוש בזיקוקים שקטים כדי למנוע, ככל הניתן, את הפגיעה הנפשית בהלומי קרב ואנשים עם חרדות הסובלים מרעשי זיקוקים. לאדם זר שלא מכיר את ההתמודדות הנפשית של הלומי הקרב, זה נראה דבר פעוט; כמה דקות זיקוקים – והשקט חוזר. אבל מי שמבין את גודל ההתמודדות, יודע עד כמה אירוע כזה מטלטל ומזיק.

הנושא עלה השבוע שוב לסדר היום הציבורי בנסיבות טרגיות, בעקבות מותו של חייל לשעבר שסבל קשות מפוסט טראומה. מקרה זה, כמו מקרים רבים נוספים, מחייבים אותנו לעשות הכול כדי להקל על אלו שעצם הרצון לחיות הוא התמודדות עבורם.

הכותב הוא חבר כנסת לשעבר מטעם סיעת יהדות התורה