הפרסה ופשרה

ההחלטה השרירותית לאסור את קיום הילולת הבבא סאלי, כמו גם האישור שניתן בתוך יממה, מעידים על חוסר תכנון מקדים ועל היעדר קריטריונים אחידים אצל מקבלי ההחלטות

התנהלות משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים בכל הקשור לניהול אירוע הילולת הבבא סאלי זי"ע מעוררת דאגה גדולה, בשל העובדה המטרידה כי בתוך 24 שעות הספיקה משטרת ישראל להודיע נחרצות על ביטול ההילולא ותוך כדי דיבור חזרה בה ואישרה את קיום האירוע בכפוף להתאמות הנדרשות.

חשוב לציין ששבועיים לפני מועד ההילולא נשלחה פנייה לשר הבטחון פנים עמר בר לב, למפכ"ל משטרת ישראל ולמפקד מחוז דרום במשטרה, בבקשה כי יאושר מתווה קיום ההילולא כמו בשנים עברו. הפנייה המוקדמת הזאת הגיעה מתוך חשש שהתברר כמוצדק שמשטרת ישראל תדמה מילתא למילתא ומתוך "חומרא יתרה" בכל הנוגע לציבור המסורתי, שומרי התורה והמצוות ושאר עמך בית ישראל – תעמיד דרישות בטיחות לא מידתיות אשר לא יאפשרו את קיום הילולת הצדיק באופן הדומה לקיומה בעבר.

בפועל, כל המכותבים לעיל לא טרחו לענות לפניותיי בעניין. יתרה מכך, יחד עם כל ישראל התבשרנו בסוף השבוע שעבר כי משטרת ישראל החליטה באופן חד צדדי לאסור את קיום הילולת הבא סאלי בנתיבות בשל שיקולי בטיחות, קורונה ועוד.

עם פרסום ההחלטה הקמנו קול זעקה על החלטתה השרירותית של משטרת ישראל. התחושה שלנו הייתה שההחלטה הזאת לא נבעה משיקולים ענייניים, אלא בשל העובדה כי נשואי החלטה זו הינם יהודי מאמינים, שומרי תורה ומצוות, המתגוררים בכל רחבי ארץ הקודש, שלא מוצאים אוזן קשבת אצל מקבלי ההחלטות כיום.

לפחות ההנחה האחרונה התבדתה בסופו של דבר: באורח פלאי, תוך פחות מ-24 שעות נמצאו גורמי המקצוע אשר הואילו בטובם למצוא מקורות תקציביים למימון הוצאות הבטיחות ושאר דרישות של משטרת ישראל. המשטרה ביצעה סיבוב פרסה מפוארת ואישרה את קיום ההילולא בתיאום עם מנהלת האתר הקדוש, גורמי הבטיחות ברשות ועוד.

וכאן עולה התמיהה: האם ייתכן כי החלטה משמעותית כזו של משטרת ישראל, האמונה על שלום הציבור ועל הביטחון האישי של כל אזרח במדינת ישראל, יכולה להתהפך באופן כל כך משמעותי בסד זמנים כל כך קצר?

האם לא היה לנגד גורמי המקצוע במשטרת ישראל את לוח השנה העברי, באופן אשר יכלו לחזות את הגעת יום הילולת הבבא סאלי בד' בשבט תשפ"ב מבעוד מועד? האם התקיים בכלל שיח מקצועי לטובת העניין, מתוך מטרה למצוא פתרונות בטיחותיים אשר נמצאו והוצגו בסופו של דבר?

החלטות חפוזות אלו מעידות יותר מכל על חוסר תכנון מוקדם אצל מקבלי ההחלטות, אשר נדרשים ברגע האחרון לקבל החלטות מתוך לחץ, בלא שיתקיימו שיח וחשיבה מקצועית אשר יבחנו את מכלול השיקולים במציאת האיזון המתאים והנכון בין שלל הטיעונים אשר נמצאים על שולחן מקבלי ההחלטות.

ממשלת ישראל, העומד בראשה, חברי הממשלה ויתר גורמי המקצוע – חייבים לחרוט על דגלם מתינות בשיקול הדעת, בניסוח חזון אחיד וכוללני אשר יציב מנגנוני קבלת החלטות אחידות, ולאגם לתוכו את מכלול השיקולים הנדרשים להכרעתם, ובבואם להכריע יבחנו כל מקרה לגופו של דבר בהחלטה עקבית, מקצועית, נכונה ואמינה יותר, אשר תתקבל בהבנה אצל הציבור בישראל ותחזק את האמון ברשות המבצעת.

אין ספק כי טראומת אסון מירון לא פסחה גם על משטרת ישראל, וברור שהכוונות המנחות אותם טובות. גם הגל החמישי הניצב בפתח גם לא נעלם מעיניה. אולם חובה על מקבלי ההחלטות לראות דרך עדשות אלו את כלל קבלת ההחלטות, ולא לחדד ראייה דווקא באירועים הקשורים לציבור המסורתי ושומרי המצוות בארץ הקודש.

הכותב הוא סגן יו"ר הכנסת, חבר סיעת שס