דובי אמיתי ד' אלול התשפ"א

הרפורמה שמובילה הממשלה בחקלאות נעשתה בחופזה וללא שיקול דעת • אין פלא שהמומחים ואנשי המקצוע מתנגדים לה

 

ממשלת ישראל עוסקת במרץ רב לביטול מכסות הייצור החקלאי, פתיחת המכסים על מוצרי חקלאות טריים בחוק ההסדרים והכל בשם הורדת יוקר המחיה, כאשר למעשה החקלאים אינם קובעים כלל את המחיר לצרכן. ממשלות ישראל לדורותיהן ורשות התחרות, הן אלו אשר הפקירו אותנו – החקלאים והצרכנים כאחד – כטרף לשיני הקמעונאים, בהתעלמותם מסמכויותיהם שבחוק לשמור על מחיר מובטח לתוצרת החקלאית מחד ושמירה על פערי התיווך הראויים לצרכן מאידך.

הציבור רוצה להאמין שמאחורי רפורמות גדולות ומהלכי מדיניות ברמה הלאומית נעשית חשיבה יסודית ודיונים ארוכים עם אנשי המקצוע המובילים בתחום, תוך בחינת עלויות ותועלות, נטל רגולטורי, השלכות רוחביות ומשמעויות לעתיד הקרוב והרחוק ובחינת מודלים מקובלים במקומות אחרים – אבל בישראל כנראה שכותרות חשובות יותר מהחיים עצמם.

ראש הממשלה ושרי הממשלה נמצאים בתפקיד רק כחודש ימים, וכבר הם בעלי משנה סדורה במדיניות חקלאית, במערכות המזון ובשרשראות השיווק והמודלים לתמיכות בחקלאות הקיימים בעולם המערבי – יותר מאשר כל הדרג המקצועי במשרד החקלאות המתנגד לרפורמה.

יותר טוב מכל הפרופסורים והדוקטורים בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים שעמלו על נייר מנומק. יותר טוב מהפורום לתזונה בת-קיימא, יותר טוב מהנספחים בבריסל, יותר טוב מהנציגים שלנו בארגון הסחר העולמי, יותר טוב ממכון שמואל נאמן למחקרי מדיניות ציבורית, יותר טוב מהמומחים למדיניות חקלאית באיחוד האירופי, יותר טוב מארגון המזון והחקלאות של האו"ם, יותר טוב ממשרד החקלאות והקונגרס האמריקאי, וכמובן יותר טוב מחקלאי ישראל.

זה סוד די גלוי שהרפורמה נעשתה בחופזה וללא התייעצות עם אף איש מקצוע מהתחום, וזה בכלל לא סוד שהרפורמה בחקלאות נעשתה במטרה להוזיל מחירים במקטע הקמעונאי, ללא כל בחינה של מה תהיה ההשפעה של אותה רפורמה על כלכלת המשקים החקלאיים.

במציאות שבה חקלאי ישראל הכורעים תחת נטל עודף הרגולציה ומתמודדים ומתחרים אל מול חקלאות זרה המתאפיינת במים חינם, עבודה זולה ורגולציה תומכת, המכסים והמכסות הם שדואגים לתכנון השוק החקלאי ושמירה על ביטחון ובטיחות המזון.

  • • •

העולם כולו מתמודד עם נגיף הקורונה כבר למעלה משנה, מה שמאפשר לנו להסתכל בזכוכית מגדלת כיצד משבר אחד – זה יכול להיות נגיף קטלני, אסון טבע או פשוט חרם כדוגמת הרשימה השחורה של האו"ם, בן אנד ג'ריס או כל קמפיין אחר של ה-BDS – יכול להפוך את הגלגל על כולנו.

משבר הקורונה השפיע בכל התחומים; על עסקי הטקסטיל והאופנה בישראל כשהמותגים הישראלים חששו מעיכוב ייצור בסין, על התעשייה היצרנית שמייבאת חלקים לצורכי הייצור, על עסקים קטנים ובינוניים שנשענים בחלקם על ייבוא מוצרים, על תעשיית התיירות כמובן ועל תעשיית הבנייה, החקלאות והסיעוד שנשענות ברובן על עובדים זרים.

המשבר אמנם משפיע בכל העולם, אבל ישראל היא מדינה מאותגרת יותר: בגודלה הפיזי, בגודל האוכלוסייה ובבידוד הגיאוגרפי. לכן, כל תלות שלנו למעשה בגורם חיצוני שוללת לנו את העצמאות.

כשיש מחסור – המחירים עולים, וככל שנהיה תלויים בייבוא – הסיכוי למחסור יגדל. על אחת כמה וכמה על רקע ההתחממות הגלובלית, אסונות הטבע הנלווים לה והתחזיות השחורות למחסור במזון בתוך 20-30 שנה.

אין חולק כי צריך לטפל בפערי התיווך ולהוריד את מחירי סלי הקנייה, אולם החקלאות והחקלאים אינם הבעיה, הם הפתרון. התוצרת החקלאית מאופיינת באורך חיי מדף קצרים והקמעונאים יוצרים מנעד של ביקוש והיצע, המשפיעים ישירות על מחירי הצרכן ועל תגמול החקלאי. פתיחת המכסים עד כה, לא רק שלא הורידה את מחירי הבשר, הטונה או החמאה, אלא אף גרמה לייקורם.

הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יתחילו לדאוג ליום המחרת. הגיע הזמן להשקיע בתשתיות לקידום הייצור המקומי ולהוזלת מחירי המים ועלויות כוח העבודה. הגיע הזמן לעשות רפורמות אמיתיות שייטיבו עם החקלאים והצרכנים גם יחד ולא כותרות פופוליסטיות, לדאוג לצמיחה ולגידול בפריון.

הגיע הזמן לבחור בתוצרת הארץ.

 

  • הכותב הוא נשיא התאחדות האיכרים ויו"ר נשיאות המגזר העסקי

 

העולם כולו מתמודד עם נגיף הקורונה כבר למעלה משנה, מה שמאפשר לנו להסתכל בזכוכית מגדלת כיצד משבר אחד יכול להפוך את הגלגל על כולנו