נח פלאי
י"ב אב התשפ"ו
מה קורה כששמעון, בחור חמד מתשפ"ו מרים טלפון אל יוחנן הסיקריק שעומד מחוץ להיכל השם בירושלים
לו, יוחנן, זה אתה? סוף–סוף. חיפשתי אותך הרבה זמן.
"כן שמעון, זה אני. מה לעשות, המצב כאן בירושלים משוגע לגמרי. בקושי אפשר לדבר, אנשים מתים פה כמו זבובים. כולם מבולבלים מיואשים ונלחמים אחד בשני".
כן, גם אצלנו המצב נורא ואיום. רודפים את עולם התורה ואת בחורי הישיבות. לא פשוט כאן בכלל. גם כאן כולם מיואשים ולא מבינים מה לעשות.
"מה אתה אומר?! אצלינו בירושלים הגויים צרים על העיר, רוצים לשרוף את בית המקדש ואת כל ירושלים. אנשים גוססים למוות ברחובות. ומה הכי נורא, שבמקום להבין שיש כאן מלחמת שמד ברשעים שרוצים לשרוף את בית המקדש, הם נכנעים ומוותרים. יש כאן אנשים שמנסים לפייס אותם בדרכי נועם, מנסים לתת לזמן לעשות את שלו. רגע, יש כאן כמה שוטים כאלו שעוברים לידי, אני חייב לצעוק להם 'נמות ולא נכנע'".
מה? אני לא מאמין. זו גם הסיסמה שלנו נגד ממשלת השמד. ואוו, זה ממש דומה מה שקורה לשנינו! גם אצלינו אנשים התבלבלו לגמרי ושכחו מה ההשקפה האמיתית והטהורה. יודע מה הכי עצוב, יוחנן? שאבא שלי כבר שנים מדבר בכל סעודת שבת על רבנים. לחלקם הוא קורא בשמות פרטיים. הוא משוכנע שאנחנו דור יתום שהמנהיגים פשרנים.
"ממש כך. גם אצלנו רבן יוחנן בן זכאי מציע כל מיני הצעות של חנופה לגויים. הוא רוצה לדבר איתם, להרגיע את הרוחות. הוא אפילו, שהשם ישמור, מנסה לצאת אליהם ולבקש רק את יבנה וחכמיה. ציבור היראים הבין שאין ברירה. אנחנו חייבים לנהל את המערכה, אחרת בית המקדש ישרף ויהרס. החרדים קלי הדעת האלו שהולכים עם רבן יוחנן לא מוכנים לצאת להפגנות ומלחמות. אז לימדנו אותם לקח, שרפנו להם את כל מחסני המזון, שיתעוררו כבר ויבינו שאין לנו ברירה אלא מלחמה. לשרוף הכול".
בדיוק. שנים שאנחנו מזהירים את הציבור שיגיע היום שאם לא ישמעו לנו יחטפו את הבחורים לבתי הכלא ועכשיו סוף סוף, כשכל הפרנסה שלהם נשרפת, הם מתעוררים ומבינים שאנחנו צדקנו ושלא צריך לשמוע לגדויילים שלהם. אנחנו הצעירים, מובילים את המערכה הקדושה.
"נורא ואיום! במקום שיעריכו אותנו, הם קוראים לנו 'סיקריקים'. בושה וחרפה. אנחנו גוועים ברעב, נלחמים ברחובות והם בזים לנו. אבל זה לא יעזור להם. אתה מכיר את השיר 'עוצו עצה'? זה מה שאנחנו שרים כל הזמן".
כן זה השיר הכי מתאים. 'כי עימנו ק–ל'. זה ממש כמו שכתוב במשנה לפני ביאת משיח 'והאמת נעדרת'. גם אנחנו מפגינים במסירות נפש ממש, חוסמים כבישים, צועקים ומקללים את כל הרשעים. וכן, גם אצלנו יש כמה חצופים מקרב מחננו שמבזים אותנו, השם ירחם. אתה יודע מה מעניין? שאיזה נודניק אחד מהמודרנים האלו, שראה אותי דוחף יהודי מבוגר שבא להתחנן שנזוז מהכביש, אומר לי: 'עליכם נאמר לפני ביאת משיח – נערים פני זקנים ילבינו'. איזו השקפה של סמארטפוניסטים! לא מבינים שלדחוף מבוגרים, אפילו כאלו שנקראים רבנים… זה בדיוק כמו הקנאות של פנחס שהרג את זמרי בן סלוא. במקום שהתורה מושפלת, אין כבוד לאף אחד!!!
"למה אתה צועק כל כך, שמעון?"
כי התיירה בוערת בי! זו שעת שמד ומותר לעבור על כל התורה כולה כדי להציל את התורה. מותר לחלל שם שמיים, לשפוך דם, להעליב, לצער את הבריות, לתת לשוטרות שיקצעס לדחוף אותך, לבטל תורה – הכול מותר! זה ממש זמן של 'עת לעשות להשם – הפרו תורתך'!
"אחח, שמעון, אני מקווה שתצליחו. זו בדיוק הגישה. לעבור על כל התורה כדי להציל את התורה. רק אנחנו, הצעירים היהודים האמיתיים, פח השמן הטהור, נותרנו. כולם סביבנו נפלו בחשכת הגלות והטומאה ורק אנחנו נשארנו להילחם למען השם ובית מקדשו".
לא מזמן מישהו ניסה לומר לי 'אתם עושים פעולות נגד דעת תורה'. התפוצצתי עליו: סליחה, הרב שלנו אמר לצאת למלחמה בחוצות העיר, וזה מספיק דעת תורה בשבילי. ובעיקר אתה לא מבין איך ההורים שלי גאים בי. אמא שלי אומרת שכל השנים בהדלקת נרות כשהיא בכתה שתזכה לגדל תלמידי חכמים, היא התכוונה אליי. גם אבא שלי שש ושמח כשהוא רואה את המסירות נפש שלי, שלא לדבר על הרבנים בישיבה. ברוך השם שבדור כל כך פרוץ אנחנו נשארנו כאלה שמורים, מלאים בתורה ומידות טובות. רגע, עובר פה איזה רשע עם מדים של חייל ציוני. תן לי לגעור בו: 'נאצי!' 'רוייצח!' 'שתמות במיתה משונה!'
"מה זה נאצי?"
אהה, אתה לא יודע. נאצים הם כאלו שרודפים את עולם התורה ממש כמו הגרמנים לפני מלא שנים שהרגו שישה מיליון יהודים. החייל הרשע הזה שעבר כאן הוא בדיוק כמוהם, אין שום הבדל!
"אה. תקשיב שמעון, אני לא יכול לדבר. נראה לי שהגויים הצליחו להיכנס אל הר הבית. רגע–רגע, אוי גיוואלד!!! יוצא עשן מקודש הקדשים! היכל השם נשרף!
"שמעון, יתכן שטעינו. אני מתחנן אליך, בבקשה, אל תעשו את הטעות שלנו. עם ישראל במצבים הכי קשים ידע שלא זזים מדעתם של גדולי ישראל. אוי לנו שלא שמענו בקולם, הם אמרו ששנאת החינם שגרמנו קשה יותר מכל חטא אחר ושבגללנו יחרב בית המקדש.
"אוי ויי! עכשיו מאוחר, הלהבות כבר עולות!"
אני לא מאמין, יוחנן! מה קרה לך? כמה להבות ופתאום גם אתה נסחפת אחרי המודרניים המה–יפית'ניקים? מה שנאת חינם? זה הכל לשם שמיים! אנחנו נציל את עולם התורה.
הלו! יוחנן! אני לא שומע אותך. הקו התנתק. תשמור על עצמך, אני חייב לצאת. קיבלנו קריאה מהמוקד. צבע סגול. יש אקשן בצומת.
אוי מה היה לנו.
