השקעה בתקופה של אינפלציה דוהרת

על מנת להתגבר על אינפלציה דוהרת ואי ודאות לגבי העתיד חשוב לוודא שתיק ההשקעות מתאים לצרכים שלנו

האינפלציה דוהרת. המשמעות המיידית של זה היא פשוטה: מי שלא משקיע בעצם מפסיד כסף.

רבים מהציבור מחזיקים כספים בעו"ש או בפק"ם בבנק שנותנים תשואה אפסית, מחשש להפסיד את כספם. האבסורד הוא שדווקא ההימנעות מהשקעה גורמת להם להפסד, כיוון שערך הכסף שלהם נשחק עם השנים. השקעה לא נועדה רק כדי להרוויח, אלא גם כדי לא להפסיד.

משמעות נוספת של האינפלציה נוגעת לתשואה מהשקעות; אם למשל הרווחנו נומינלית, ללא התחשבות באינפלציה, 10%, והאינפלציה הייתה 4%, אז ריאלית הרווחנו רק 6%. ואם הרווחנו 3% נומינלית, פשוט הפסדנו כסף. האינפלציה בארה"ב עומדת על קצב שנתי של כ-8.6% וגם בארץ מדובר על קצב שנתי של כ-4.5%.

ישנו דיון נרחב האם האינפלציה הגואה היא עניין זמני שנובע מעודף ביקושים לצריכה אחרי תקופות של סגרים והגבלות ברחבי העולם, יחד עם מחסור זמני בחומרי גלם ופגיעה בשרשרת הייצור – או שהיא כאן כדי להישאר.

כך או אחרת, בעת כזאת כדאי לבחון מה הן החלופות הקיימות בשוק ההשקעות. לדוגמה, השקעה באיגרות חוב: האג"חים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: צמודי מדד, שאינם מושפעים מהאינפלציה מאחר שהריבית והקרן צמודות למדד, ושאינם צמודים, ולכן חשופים לאינפלציה מאחר שתשלומי הריבית והחזרי הקרן הם במונחים נומינליים.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שמחירי האג"חים משני הסוגים כבר מגלמים בתוכם את ציפיות האינפלציה: אם ניקח שני אג"חים מאותו מנפיק ובאותו משך חיים – האחד צמוד והשני שקלי – ההפרש בין התשואה לפדיון של השקלי והצמוד מראה את ציפיות האינפלציה.

כך למשל, התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי 1123, שמועד הפירעון שלו, כפי ששמו מרמז, הוא בעוד שנה ו-4 חודשים (נובמבר 2023), היא 1.75%. כיוון שהתשואה היא שקלית, תספיק אינפלציה של 1.76% כדי להפוך את התשואה לשלילית מבחינה ריאלית. ואכן, השקעה באג"ח שכזה צפויה להניב תשואה שלילית, אך היא בכל זאת עדיפה על אחזקה במזומן שמייצרת 0% תשואה שקלית.

האג"ח המקביל אליו הוא ממשלתי צמוד 0923 – כלומר, שתאריך הפירעון שלו הוא בספטמבר 2023 – והתשואה לפדיון שלו היא 2.16%-. אם נחשב את הפרשי התשואות בין שני האג"חים נגיע לשיעור של 3.91% בקירוב – מה שמבטא את ציפיות האינפלציה שכבר מגולמות במחירי האג"חים.

הסיבה שמשקיעים בכלל שוקלים מלכתחילה להשקיע באג"ח שהתשואה הריאלית שלו שלילית, היא בגלל הציפיות שההצמדה למדד תהיה גבוהה יותר מהתשואה השלילית. במילים אחרות: המשקיעים מעריכים שהאינפלציה בשנתיים הקרובות תהיה כ-4% לשנה, ומחירי האג"חים מגלמים זאת. אם אתם סבורים שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר – תעדיפו אג"ח צמוד מדד, ואם אתם חושבים שהיא תהיה נמוכה יותר – תעדיפו אג"ח שקלי. חשוב להדגיש שבכל מקרה מדובר בהימור, ותכנון השקעות צריך להתבצע באופן מושכל בהתאם לצרכים, מבלי לנסות לנבא את העתיד.

ומה לגבי השקעה במדדי מניות? האם מניות מושפעות מהאינפלציה? בגדול, התשובה היא לא. אינפלציה אומרת שהמחירים של שירותים ומוצרים עולים. מה עושות החברות שאנחנו משקיעים בהן דרך המדדים? מוכרות את אותם מוצרים ושירותים שמחיריהם עלו. השקעה במדדים רחבים היא השקעה בממוצע המשוקלל של המשק, והאינפלציה, שהיא הממוצע המשוקלל של הצריכה במשק, כבר מגולמת ברווחיות החברות. הסיבה לירידות בשוקי המניות בארץ ובעולם מתחילת השנה נובעת מעליית הריבית ומהצפי לעליות ריבית עתידיות, כך שגם בשוקי המניות, המחירים כבר מגלמים את כל המידע. אז האם כעת זה זמן טוב להיכנס לשוק המניות? הנבואה ניתנה לשוטים, אבל ההיסטוריה מראה כי השקעה מפוזרת במדדי מניות היא ההשקעה הרווחית ביותר לטווח הארוך.

בשורה התחתונה: חשוב לתכנן את התיק ואת הקצאת הנכסים בהתאם למטרותינו לטווח הקצר והארוך, ולא לשנות את התוכנית כתגובה לאירועים בשווקים כמו גאות/משבר, אינפלציה/דפלציה וכיוצא בזה.

הכותב הוא מייסד חברת Simplifynance וקהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל